האנטישמי יונתן הקטן פוער את הג`ורה, ומוכיח איך מתוך החושך מכירים את האור.

יהונתן גפן היה אחד מסמלי נעורי.
מרד הנעורים וכזה….
החשיש, הגראס, חופשי חופשי, המילים, המחאה, בוז למימסד הבורגני.
גדלתי, התבוננתי, צפיתי, פשפשתי.
 
אם יש סמל למה שאני שונא היום בעם הזה, זה האנטישמי יונתן הקטן.
שונא?
כן שונא.
משנאיך ה` אשנא.
 
אבל לא רק בגלל שהאנטישמי הזה שונא את ה`.
בגלל שהאנטישמי הזה ניצל את תום הנעורים שלי ושל הדור שלי,
ושל כל הדורות הצעירים שקמו מאז, כדי להתיישב לנו על הוריד
ולא רק לינוק משם את חיותו כערפד דרקוליאני מתועב
(הוא חי מה”דמים” שהוא מרויח מזה)
אלא אף להטמיע בנשמות התמימות
את זרעי הפורענות שולחי השורשים היבלתיים שלו,

עם ארס העכנאי הקוטל כל חלקה ירקרקה מלאת חיים.

 

אז איך זה שנותנים לשטן הקטנטן הזה להמשיך לשבת
בצמתי המפגשים ולהזרים שופכיו למרחבי “דעת ההמונים”?
כנראה זה משרת את האינטרסים של מישהו שיושב היכן שמחליטים.
טוב, מה נזכרתי עכשיו?
הנה כאן תקראו את הזבל השבועי:
“תקראו את התנ”ך בעיון, ותראו שהוא גדוש בתיאורים ארוטיים,
סיפורי זימה וסטיות, ואז אולי תבינו
(הורדתי את הציטוט הכפרני והמתועב – תוכלו לקרוא אותו במקור ע”י הקישור המובא להלן)

כן, בנות ישראל חסודות, תמשיכו להיות יפות וחשופות, (גם כאן)
ורק עסקני הדת החרמנים(גם כאן), מפזרים מודעות בשמו.
ואם אתם מפקפקים בכך – סעו לכם לחוף תל ברוך
ותראו כיצד החרדים רצים שם בחולות אחרי הפרוצות
שאצלן שום דבר לא מוסתר מלבד הפופיק,
ואז אולי תחזרו בתשובה עם השאלות הקיומיות האמיתיות.”
לחצו כאן אם אתם רוצים לקרוא את המקור.

 

נו בסדר אבל בכל זאת, זה מה שרציתי להגיד?
לא.
לתגובה 29 ל”כתבה” של יונתן הקטן, יש שתי תתי תגובות,
התת תגובה הראשון של תג` 29
שלח אותי להכיר שוב את דרכי ההשגחה.
שוב למדתי, שלמרות שרוב התגובות השפויות
ששלחו את רפש האדם המתועב הזה למקום אליו הוא ראוי,
עדיין תגובות אלו נותרות כקול קורא באויר העולם
ומתפוגג מייד אחרי השמעתו.
 
אולם תת התגובה הראשון בתגובה 29 לימד אותי,
שדרכי ההשגחה
מסבבים כך שיבוא חושך גדול
בדמות הסמרקאטש החשוך, כדי שיבליח אור קטן
לאלו שמחפשים את הדרך….
 
הדרך לאן?
למחוזות האמת.
אעתיק לכם את תת התגובה הראשון בתג` 29:
“מי זוכר את אריק הופר?
הוא היה סוור שהפך להיות פילוסוף,
 כתב טורים בעיתונים וכמה ספרים.
אריק הופר היה
 פילוסוף חברתי אמריקאי לא יהודי.
הוא נולד ב-1902 ומת ב-1983,
 הוא השאיר אחריו תשעה ספרים
וקיבל את אות הנשיא למען החירות.
 ספרו הראשון, “המאמין האמיתי“ זכה להכרה כקלאסיקה.
 אם יזכרוני אינו מטעני, הוא אפילו לימד
באוניברסיטת
קולומביה בלוס אנג`לס.
הנה אחד מהטורים שלו משנת 1968.
הייתם מאמינים? המאמר נכתב לפני 38 שנים!

!

 יש אמיתות שלעולם לא משתנות.

1. מעמדה יוצא הדופן של ישראל
מאת אריק הופר

לוס אנג`לס טיימס, 26.5.68

היהודים הם עם יוצא דופן:
מה שמותר לאומות אחרות אסור על היהודים.

אומות אחרות מגרשות מאות, אפילו מיליוני אנשים,
ואין בעיית פליטים.

רוסיה עשתה זאת, פולין וצ`כוסלובקיה עשו זאת,
 תורכיה זרקה מיליון יוונים, ואלג`יריה – מיליון צרפתים.
 אינדונזיה זרקה השד-יודע-כמה סינים – ואיש לא מדבר על פליטים.

 אבל במקרה של ישראל, הערבים העקורים נעשו לפליטים נצחיים.

כולם מתעקשים שישראל חייבת לקבל חזרה כל ערבי וערבי.

ארנולד טוינבי מודיע, שגירוש הערבים הוא אסון גדול יותר
 ממה שעשו הנאצים.
 מדינות אחרות, כשהן מנצחות בשדה הקרב,
 הן מכתיבות את תנאי השלום. אבל כשישראל מנצחת

 היא חייבת להתחנן כדי לזכות בשלום.

כל אחד מצפה מהיהודים
להיות הנוצרים האמיתיים היחידים בעולם הזה.

מדינות אחרות כשהן מובסות שורדות ומשתקמות,
 אבל אם ישראל תובס היא תוחרב.
 אילו נאסר ניצח ביוני האחרון [1967]
 הוא היה מוחה את ישראל מהמפה,
 ואיש לא היה נוקף אצבע להציל את היהודים.
 אין מחויבות אחת ליהודים מצד ממשלה כלשהי,

 ששווה את הנייר שעליו היא כתובה.

בכל העולם זועקים וזועמים כשאנשים מתים בוייטנאם

 או כששני שחורים נהרגים ברודזיה.
 אבל כשהיטלר טבח ביהודים איש לא מחה נגדו.
השוודים, שמוכנים עכשיו לבטל את היחסים הדיפלומטיים
 עם אמריקה בגלל מה שאנו עושים בוייטנאם,
 לא השמיעו ציוץ כשהיטלר רצח יהודים.
 הם שלחו להיטלר מחצבי ברזל וכדורים מיסביים,

 ונתנו שי רותי ם לרכבות החיילים שלו בדרך לנורבגיה.

היהודים הם לבד בעולם. אם ישראל תשרוד

 זה יהיה אך ורק בזכות מאמצים יהודיים. ומשאבים יהודיים.
 אבל ברגע זה ישראל היא בן הברית היחיד המהימן וללא תנאי.
 אנחנו יכולים לסמוך על ישראל יותר מאשר ישראל יכולה לסמוך עלינו.
 ואתה צריך רק לדמיין מה היה קורה בקיץ האחרון [1967]
 אילו הערבים ותומכיהם הרוסים ניצחו במלחמה,

 כדי להבין כמה הישרדותה של ישראל חיונית לאמריקה ולמערב בכלל.

יש לי תחושה שלא עוזבת אותי; מה שיקרה לישראל יקרה לכולנו.

 אם ישראל תיספה השואה תהיה עלינו,
 [או אולי: “דמיהם יהיו בראשנו“]
 
אתם מבינים ידידיי מה התעוררתי הבוקר לחנטרש לכם על יונתן הקטן?
 
זהו לעכשיו.
אולי אעלה פוסט נוסף היום כדי לקדם את זה הנוכחי
למרבצי הבלוג השכוחים בדפים הראשונים…..
כדאי למי שלא ביקר….

 

כתיבת תגובה