אחד הסטודנטים ענה באומץ:
“כן, נברא ע”י אלוקים.”
“כן, אדוני”, ענה הסטודנט.
משמעות הדבר
“אני יכול להציג שאלה?”
מעולם לא היה לך קר?”.
האיש הצעיר.
“למעשה, אדוני, הקור לא קיים.
מה שאנו מחשיבים כקור,
הוא היעדר חום מוחלט.
לא פעיל ולא מסוגל להגיב.
אנו יצרנו מילה זו כדי לתאר מה אנו מרגישים
בהיעדר חום.”
החושך אינו קיים.
אך לא את החושך.
לעולם החושך ולהאירו.
הלא כן?
האיש הצעיר שאל את הפרופסור:
אנו רואים אותו כל יום.
המון מעשי פשע ואונס בכל העולם.
דוגמאות של רוע.”
“רוע לא קיים”, אדוני,
בפני עצמו.
שקיימות כמו האור והחום.
בלבו של האדם.
?Take It Or Leave It
מוח האדם האם הוא חור שחור?
השכל – מרחבי היקום?
מהם עיני השכל? המחשבה?
מהי המחשבה?
מחשבה היא התנועה של השכל.
השכל הוא מאגר הידיעות.
המחשבה היא שליח של השכל
למאגרים החבויים בתוכו,
בחיפושו אחר
פתרונות לבעיות הניצבות לפניו.
ע”מ ל”שדך” ידיעות ולצרפן יחד,
יוצאת המחשבה ל”חיפוש” טעונה
בפרמטרים של המבוקש.
אין שתי מחשבות בו זמנית.
ככל שהשכל זך יותר,
כך פעולת המחשבה תהא מהירה יותר.
שידוך הידיעות עובר דרך כלי ההבנה
(המצריכים שדרוג עד להגעה למיומנות של מבין דבר מתוך דבר)
מושחזים, ומחודדים ע”י החכמה,
והתוצר הסופי הוא – דעת.
יש שכל בכח,
שכל בפועל(כשמשתמש בשכלו ומוציאו מכח אל הפועל)
ושכל הנקנה(קניין הדעת הנותר בישות אינדבידואלית אחר הפטירה)
מה שהוא יודע ידיעה ללא הצורך בהקדמות(שאלות ותשובות).
כל המהלך להזדככות השכל,
כדי להחיש את פעולת המחשבה, תלוי בלב.
ככל שהלב נקי יותר מתאוות בהמיות,
כך שלהבת הלב (חום הלב המופק מפעולה מתמדת)
עולה מאליה אל השמן הזך (השכל)
ומדליקה את הפתילה (מחשבה)
להאיר שפע אלוקי (רוח הקודש).
אומר הזוהר הקדוש:
“רדיפה ד`מחשבה למירדף אבתריא” – תרגום:
רדיפתה הטבעית של המחשבה – היא אחר
אור אין סוף ברוך הוא.
פירוש:
לו יצוייר שהאדם היה נקי מכל תאווה ומסך מבדיל
מצד החומר העכור,
הייתה נטייתה הטבעית של המחשבה
להידבק בשורשה
הוא אור האין סוף ברוך הוא –
חכמה אלוקית.
אם כן למה שהמחשבה
לא תרדוף אחר האור אין סוף המתוק
שנטייתה לרדוף אחריו,
בלי מסך ומבדיל?
באמת למה?
