עלבונה של הרוח הנושבת בלב השומע והרואה…

מוזר.
אני מסוגל למצוא עצמי
עם המחשבה
במחוזות בהם אני בן 22
בעל כח אדיר
תרמיל הנדודים על כתפי
מונח ברישול,
הכלבה צועדת לידי
ובאפי עולה ריח ציד.
וכי אני צייד?

או….הו…
וכי איך הגעתי להבין את מה שהבנתי עד הלום? [:)]
נו טוב, לא רק עם הצייד…

אבל צדתי.
הכל.
הלכתי בעקבות.
עקבתי ארוכות.
הנחתי מלכודות.
פרשתי רשתות.
למדתי אורחות.
הקשבתי בלילות.
התעמקתי בזריחות.
נבלעתי בשקיעות.
צללתי בתהומות.

אבל עכשיו…?
אני סבא
חחח

כנשר על גוזליו מרחף

ועדיין ריח הצייד עולה באפי
וממרומי שחקים
יודע אני שלפעמים
גם ציידים
ניצודים
ברשתות של אחרים

כי זה כוחו של צייד
לאמוד מרחקים

ובכלל צייד הוא רק תחביב נזנח שלי
ישן מעת רחוקה
אני כל כך הרבה דברים אחרים.

ומה נזכרתי בזה עכשיו?
כי אני רואה עדרים עדרים ניצודים
מוכנסים למחנות ריכוז
לכודים

ואם אני מגביה עוף
אני רואה עשנים שחורים
מיטמרים…

והריח נורא
צחנה

הכי מזעזע אותי ?
זה השקט
הצייתנות של המובלים לטבח
האור שכבה בעיניים
תנועות הלעיסה
של מנת המזון היומית

מחר?
את מי הוא מעניין?
ואני לא מבין למה.

כי הנה אני עדיין כאן
חחח

ואיך יכול להיות
שלא רואים ?
לא שומעים?

ניחא אם הייתי שקוף
נחבא, מסתתר, שוקט,
אבל לא…

ממש לא,
צריחת הנשר
שאגות הארי נהמות הנמר
טפיפת רהיטת הצבי
המדלג ערוצים חרוצים בין הרים
המחזירים בת קול
הזועקת עלבונה של הרוח
הנושבת בלב השומע והרואה

ועדיין אף אחד לא רואה
אף אחד לא שומע

וזה כל כך מעליב
אבל דיו לעבד להיות כרבו
מלך עלוב
שנעלב ולא עולב
מסתתר בשפריר חביון

עשרה ? לאורך אלפי שנים ?
לא יאומן – לא נמצאו.
שניים? לא התחברו.

אחד ??
מי שומע לו ?

שמע ישראל
ה’ אלוהנו ה’ אחד.

שמעתם?

 

I know what I like, and I like what I know

Listen son, you’re wastingtime; there’s a future for you

But I remebered a voice from the past

“Gambling only pays when you’re winning”

Me ? I’m just a lawnmower – you can tell me by the way I walk….

 

אפילו הם מבינים מה שכאן שכחו……