הפוסט הזה נכתב בפורום הישן שלי בחדרי חרדים בתאריך 23.8.2005
לכן הוא מובא לכאן בהעתקה בדיוק כפי שנכתב.
תחילה, אעתיק לכאן פניה שהיתה אלי בפרטי,
ואת תשובתי אליה, ואחר אנסה לעשות את הבלתי אפשרי לענ”ד,
להסביר את חוסר ההבנה במושג הנקרא רב ותלמיד חכם,
ואת השיבוש שנקלע אליו דורנו בהגדרת המושג מנהיג.
כפי שאמרתי קודם את הפניה והתגובה:
בס”ד
labrak
שלום לכבוד מעלת תורתו
ה”חבל” שלי היה הרגשת צער אישית
על כל מה שעובר עם ישראל ובפרט בתקופה קשה זו.
אין בליבי ח”ו טרוניא
על אף יהודי אלא שקשה לי לראות אותנו מדברים כך על
רבותינו. ונופלים אנו בעצת היצר .
אפשר להביא אין ספור ראיות למצב לכאן ולכאן .
רק שהרגשתי אומרת לי בואו נייחל יחד
ולא נכתת עצמנו כתות כתות חס ושלום
בתקווה שלא נפגעת מתגובה זו או הקודמת
כל רצוני הוא שניגאל ברחמים גדולים במהרה
בימינו
בהכנעה labrak
labrak
השם ישמרך אח יקר.
דע לך שאכן צדקו דבריך.
ואני הקטן האחרון שבעם,
בוכה מרה על שאינה ה’ בידי דייקא להיות קול שופר לזעקה זו שאין מי שזועקה.
האמן לי אחי בן עמי, ידעתי גם ידעתי, ולבי שותת דם על שבר בת עמי.
אולם אין פוצה פה ואין מצפצף.
לא קטיל קנה באגמא עבדך, ושיח וסיג לי בתוך בתי גדולי ישראל, ועל דה קבכינא.
דבריי מדודים ושקולים, ונשמעים חמורים הם,
כי מי יהין בעת הזאת לקרוא בקול גדול את קול זעקת האמת הנעדרת והיא נעדרת?????……וד”ל.
בין הטיפין אלך.
והוא רחום יכפר עוון.”
וכעת אנסה בדחילו ורחימו לשוטט במרבצי חושך ואפלה עם פנס קטן ואורו מאיר:
מישהו העיר לי כיצד אני יכול להמציא מושג כמו: אספסוף רבנים…דרדקי, וכו’. ובכן:
בספר ליקוטי מוהר”ן מאור האורות רבי נחמן מברסלב זיע”א, בתורה כ”ח כתוב כך:
“המתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם – זה מחמת שמקבלים תורה
מתלמידי חכמים שדין יהודאין (עיין זוהר פינחס רנג),
כי תלמידי חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין,
שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים,
ובאלפין אלו כתיב בשלמה (מלכים א, ה’):
וידבר שלשת אלפים משל, ויהי שירו חמישה ואלף;
כי שלמה זכה להם בקדושה, אבל תלמידי חכמים שדין יהודאין
מקבלין מהם דרך הקליפות, ובשביל זה כל דיבורם – דרך משל ומליצה
וטעמים נפלאים, כי שרשה מאלו אלפין הנ”ל.
ואלו התלמידי חכמים נאמר עליהם (ישעיה ז’) המעט מכם הלאות אנשים,
כי תלאו גם אלקים; כי מיגעים אנשים שבאים לשמע דרושם ותורתם,
ואנשים חושבים שיבואו לאיזהו תועלת על ידם,
הינו שיבואו לדעת את ה’ איך לעבוד, והם – האנשים -אין משיגים שום תועלת,
כי תורתם של אלו התלמידי חכמים אין לה כח
להדריך את האדם בדרך הטוב, כי מבישא לא הוי טבא,
(עיין ברכות כ”ט, בראשית רבה פרשה כב, מצורע פרשה י”ט, ועיין שבת קכט ע”א);
ולא עוד, כי תלאו גם אלקים – כאילו לואה הקדוש ברוך הוא
מלעזור לעובדים אותו. נמצא, שעל ידי זה אלו בני אדם
נופלים בכפירות גדולות, וחושבים, חס ושלום,
לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם (מלשה”כ תהלים צד, ז.)
על ידי זה את יראי ה’ לא יכבדו, ומחרפים ומבישים אותם;…
וזהו(משלי כג) למי מדנים – למי שיח.
הינו, על ידי שי”ח, ע”י ח’כם ש’ד י’הודאי,
(ראשי תבות שי”ח) על ידו מדנים, על ידו בא התנגדות;” ע”כ.
ובכן, מבלי להכנס לעמקות העצומה המצויה בקטע הנ”ל, נקח ממנו רק עובדה פשוטה אחת,
המובנת לכל, ואינה מוכרת, וידועה לכלל הציבור הרחב:
מופיעה בתורתנו הקדושה מציאות של – תלמידי חכמים,
ש”כל דיבורם – דרך משל ומליצה וטעמים נפלאים”,
ותורתם תורה, אלא שע”י תורה שלהם, “האנשים -אין משיגים שום תועלת, כי תורתם של אלו התלמידי חכמים
אין לה כח להדריך את האדם בדרך הטוב, כי מבישא לא הוי טבא… בני אדם נופלים בכפירות גדולות,
וחושבים, חס ושלום, לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם”.
בשלב זה אעבור למאמר שכתבתי, ואפשר ללמוד ממנו על השתלשלות המושג “רב”:
17/05/2004 מרדכי היהודי
ידועה אימרתו של רבי נחמן מברסלב זצוק”ל:
“ממני ועד משיח לא יהיה חדשות!”
מהי ההוראה למעשה בדיבורו הזה של רבי נחמן?
אולי כך:
נכון ואמת ויציב דבר הצדיק יסוד עולם הכולל את כל נשמות ישראל ובהתקשרותם אתו הרי הם מתקשרים לשורשם בדעת, וע”י כך יכולים לעבוד ה´ ע”פ רצונו יתברך, אכן כך.
ומאז שחר התהוות סגולת עמנו, הורגלנו בכגון דא, הציר המרכזי של כל קהילה היה מאז ומתמיד הרב, מורה ההוראה, מטווה הדרך, ובאמונת חכמים, עשינו ושמענו.
לאורך הדורות ממשה רבנו שהנחיל לנו את תורת ה´, השתכללה השיטה, הדפוסים נקבעו, כל מאורעות הזמן רק חידדו, ויעלו, הפנימו, והטמיעו את אופן פעולת המערכת, ועם הכנת הכלים ה”טכנים”, הועלתה רמת החדירה לתוך פנימיות התורה, והפצת אורה לתוך “מערכת הכלים”.
תוך כדי הפעולה האמורה, ניתן הדגש מיוחד לאופן השפעת ה”מסר האלקי” מהמערכת הכללית, למדרגת הפרט, כאשר בהשתכללות הפרט, ממילא יושבח הכלל.
אפשר לעקוב אחר התהליך המתואר הנ”ל, ממשה רבנו ושרי האלפים, מאות וכו´ עם כל התורה כולה, שבכתב ובע”פ, לדור דעה שלא נכנס לארץ ישראל!!!
לאחר מכן תורת ארץ ישראל, נביאים, שופטים, מלכות, מקדש, תנאים, אמוראים, “גילוי” הסוד שבזוהר ע”י רשב”י, התפרקות הכלל לפרטים בגלות.
במהלך הגלות עצמה התקבצות של פרטים לקבוצות כלל ששומרות על קשר רציף המקיים מעין “גג כללי” על אף המרחק הפיזי, ע”י בירור וליבון סוגיות הלכתיות הנובעות מארועי מקום או זמן.
בד בבד עם גיבוש ההלכה הכללית לכל פרט ופרט ע”י מרן המחבר, והרמ”א באותו פרק זמן בדיוק, ללא “תיאום” כביכול, מופיעה תורת הקבלה ע”י האר”י הקדוש שמכינה ביותר עמקות את חדירת הפנימיות לכל פרט ופרט.
החסידות שמופיעה לאחר מכן ע”י הבעש”ט משרישה ומצמחת את הפרט למדרגות חדשות של התקשרות עבודת הפרט בהתכללות ע”י פרט כולל, עד כדי יצירת שפע החסידיות המוכר לאחר תקופת הבעש”ט.
עד הופעת רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב, שפישט את עבודת הפרט לאופן המוכר לנו היום כ-: “התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל”.
דהיינו כאומר: יהודי עבוד את ה´ ישירות !
וממני ועד משיח לא יהיה חידוש – כאומר: עד שתדע בבירור שמשיח-הוא משיח, אומר אני לך, נתתי לך את כל מערכת הכלים הנדרשת לך לגמור את מסע הדורות, ולהגיע לתכליתך בזה העולם: להיות אדם מתוקן העומד מול בוראו, כאשר מסכת חייו אינה נסמכת ונשענת על מעשה אחרים כי אם על חלק עצמי בלעדי פרטי שלך מול בוראך!
אכן כך, כאשר יעשה תקון הפרט באופן המשובח הזה, אזי תופיע אותה הנשמה הכוללת את כל הפרטים במופעה המשובח ביותר – משיח.
גואל ראשון- הוא גואל אחרון.
נצחתי ואנצח – גמרתי ואגמור. וק”ל.
אם כך אומר רבי נחמן מברסלב זיע”א, אז איך נסביר את שפע ה: “צדיקים”, “חוזים”, “מגלי נסתרות”, “מקובלים”, “מחלקי תיקונים”, “גאוני תורה”, “גדולי הדור”, וכו´, וכו´, שכל אחד מהם מתנהג כמו “משיח צדקנו” בידיעתו רצון הבורא, והעברתו לקהל מאמיניו….
אם תאמר, הרי אמרת בעצמך שכך מתנהלת המערכת, אכן אודה על דבריך, אך ישנו הבדל מהותי וברור בין מה שלפני אמירתו רבי נחמן מברסלב, לבין מה שלאחרי אמירתו הנ”ל, ואכן אופן קבלת הדברים על ידך יושפע על פי מידת אמונת חכמים שיש לך בדברי רבי נחמן מברסלב.
אומר רבי נחמן מברסלב: ממני ועד משיח לא יהיה חידוש!!! באמירתו זו סגר רבנו הדלתות לכל הרשימה דילעיל !!!! עכשיו, דע לך אומר רבי נחמן מברסלב, התיקון האחרון במסע הדורות, הוא תיקון שלך אישי ! אתה צריך אמנם מדריך, ובוודאי עדיף כמה שיותר תלמיד חכם, אלא דע והבן, המושג “מנהיג” השייך ל”משיח” צדקנו ניטל מן הדור, והוא יוחזר רק עם התגלותו של משיח צדקנו בב”א.
גם בקרב ה”מדריכים” עצמם, הם התלמידי חכמים האמיתיים, מי שחורג מתפקידו דהיינו: להסביר, ולהעביר, עצות, הנהגות, כללים, וכו´, לבאים ללמוד, והופך את מעמדו ע”י שימוש בתורה, ממשהו כעין דוור שליח המעביר את ה”דואר” לבעליו על מנת שיעשה בו שימוש, הרי הוא יוצא מגדר התלמיד חכם האמיתי, ונכנס לקטגוריית: “מפורסמים של שקר”.
אין שום ספק שככל שנתקדם הלאה לנקודת גילוי האמת, יגבר השקר עד כדי שליטתו בכיפה בריש גלי, רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב ידע זאת! לכן אמר את אמרותיו המיוחדות ביחודן באופן שלמשך תקופה מסויימת היו מצונזרות על מנת שלא ללבות את אש המחלוקת שממילא בערה…
“ממני ועד משיח לא יהיה חידוש”
הכוונה למנהיג לכלל ישראל שיחדש דרך בעבודת ה’ כמנהיג יחידי.
ישנם מעטים יחסית שאוחזים בתמצית הדברים….” עד כאן לשון המאמר.
נמצאנו למדים מהאמור לעיל, שאנכי הקטן סובר, בהסתמך על האי בוצינא קדישא רבי נחמן מברסלב זיע”א שאמר: “ממני ועד משיח לא יהיה חידוש”, לא ח”ו, שאין תלמידי חכמים בדור, לא שאין גדולי תורה, לא ח”ו שיהודי אינו צריך לעשות לו רב שיפסוק לו הלכה, לא ולא.
אלא טענתי חוזרת ונישנת, ובידקו אותי היטב היכן שאמרתי מה שאמרתי:
לדורנו אין פוסק הדור ! – דהיינו, אין אחד שהוא מנהיג לכלל ישראל !
משיח יהיה פוסק הדור של כולנו – המנהיג.
אין בדבר זה לפגוע בכבודו של מי שיהיה התלמיד חכם הגדול ביותר בדור !.
אני חוזר וטוען, שבמידה והיו כל גדולי התורה בדורנו מתכנסים תחת קורת גג אחת, האוכפת פסיקה בהילכות ציבור, והדגש הוא על הילכות ציבור, ובכל השאר נהרא נהרא ופשטיה, הרי שאז לגוף כזה חייב להיות נשיא בראשו, הוא היה פוסק הדור. גם אם היה נוצר מצב כזה, מה שלא קורה, למרות נסיונות כבירים בנושא, עדיין, דברי רבי נחמן מברסלב זצוק”ל מהדהדים:
“ממני ועד משיח לא יהיה חידוש”.
ופתחתי בשאלה ותשובה, ולקראת סיום אביא בפניך הקורא דברנו זה, עוד תשובה לשאלה שנישאלתי,
מדוע ל”דחוק את השעה”, והאם “אגודת ישראל” אינה בבחינת “המאגד לבית ישראל”…הנה:
במה מצאת לשאול? “דוחק את השעה”?
אין דבר וחצי דבר ממה שדברנו עליו, משום עניין דוחק את השעה.
עכשיו לגופא.
אין בנידון דידן אפס קצהו דמיון למה שעשו אנשי אגודת ישראל אז,
ואוכיח:
א. ההקמה היתה על אדמת ניכר ולא בארץ ישראל.
ב. מועצת גדולי התורה הראשונה לא התיימרה להוות גוף עליון
לכל העולם היהודי.
ג. ההקמה הנ”ל נעשתה הרבה יותר לשם עסקנות פולטית, מאשר לפסיקת
הלכות.
ד. גם בתוך הזרמים האשכנזים אותם התיימרה אגודת ישראל לייצג
קמה התנגדות לעניין, כפי שציינת, מהטעם המרומז בס’ ג’.
אני יכול להתאמץ ולמנות הבדלים מהותיים נוספים, אולם איני רואה
צורך לכך, מהטעם הפשוט שיעלה מההסבר הבא:
בזמן הבית יוסף, והרמ”א היה שינוי פסיקה מכוח שהב”י נמשך בעיקר אחרי
הרי”ף, הרמב”ם, והרא”ש. והרמ”א יותר אחרי ראשונים אשכנזים.
היום כולם תלמידים של כל הראשונים.
וכן יש שינוי מחמת שלפעמים מחמירין בהלכה מסוימת לגדור מילתא,
ולפעמים מקילים הרבה מחמת שהיה דחק גדול, וזה היה משתנה ממקום
למקום, מה שגם גרם לחילוקים בין הב”י והרמ”א, וכן שאר פוסקים,
אולם עכשיו, אין נפ”מ בין העידות בעניין זה שכולם בארץ
ישראל, ואין בעצם שום סיבה לעשות חילוק בהלכה בין העידות.
שכן בין מבחינת הלכה, ובין מבחינת המציאות שגורמת לסיכסוכים,
נוצר מצב מוזר מאוד שהרב צריך להגיד לעדה פלונית הדין כך,
ולעדה פלונית הדין כך, שבוודאי יש בזה בעיה של לא תתגודדו,
כי בשלמא בגלות שהיה כל עדה בפני עצמה, לא מורגש חסרון שיש
שינוי מנהגים, אולם עכשיו שכולם כאן ביחד, מה הטעם להמשיך
בכוח מה שהיה?
ועוד, מבואר בהרמב”ם הל’ ממרים הל’ ב’ וד’, שיש כוח ביד חכמים,
לעשות תקנות, בין תקנות לדורות, ובין תקנות להוראת שעה,
שכן יש יסוד של שמירת כלל ישראל בין מצד הרוחני במצוות בין אדם למקום
ובין מצד החברותי, וזה היה בכלל חוק התורה, שצריך לדאוג בכל דור לראות המצב של כלל ישראל, ולשכללו, ולתקנו לפי הצורך, ודיני התורה הקבועים
אינם מספיקים לדבר זה, שכך גזר הקב”ה בהנהגת העולם, שחוץ
מדיני התורה הקבועים, יש צורך בחכמי הדור לתקן תקנות.
ואם אין עושים זה אז יש חורבנות בגשמיות וברוחניות, ויכול להיות קילקול בכל עם ישראל, ובכל התורה,
כפי שאנו חוזים בעינינו ר”ל.
אם תאמר שמפחדים שיצאו קילקולים מזה שיעשו תקנות לדורות, ואכן
כך החזיק מרן החז”א, אז תאמר שמדין הוראת שעה תיקנו שלא מתקנים
תקנות לדורות. אולם אי אפשר לעשות תקנה לדורות, שאי אפשר
לעשות תקנה לדורות…!שזו סתירה מינה וביה.
בכל מקרה מצד תקנות להוראת שעה, לית מאן דפליג שבית דין גדול
בחכמה ומניין, יכול לתקן, בכל פעם שמסתמן ח”ו איום של אובדן דרך,
לכלל ישראל, כפי המצב הנתון נכון להיום.
מה עוד שסידרי החברה והבתי דינים לפי המצב ולפי כללי המסחר והחוזים
והשטרות והקניינים של היום, אינם דומים כלל לצורת המסחר שנהגה
בזמן הגמרא והשו”ע, וכן מצב שכנים, וצורת הבתים או
הדירות של היום, שאם אין מענה בבתי דינים של תורה הנהוגים היום,
מפנים המה במו פיהם האבות בתי הדין, את המתדיינים,
ללכת לערכאות !!!!שהם מסודרים לפי המצב, ואין לך חילול ה’ גדול מזה.
הדברים ארוכים, ולא באתי להטריח,
מה שבטוח !
בית דין עליון שישב בציון, ויורה הלכה אחת לכל בתי הדינים
בפזורת ישראל, יקרב הגאולה בוודאי.
“הם” לא יעשו את זה לבד, “הם” מפחדים מהצל של עצמם,
רק אם עם ישראל יעמוד ויקהל על נפשו, ונפש עולליו,
ויזעק, אולי “הם” יעשו משהו.
כמובן, ה’ הוא האלקים.
וגם על דבר זה אמרנו נמחל, נעזוב לעת עתה, עניין סנהדרין המורה
הלכה אחת לכל בית ישראל, אולם בית דין כולל המורה בהלכות ציבור
להוראת שעה!?
הרי אין לך דבר נצרך מזה!!! אז על זה תאמר: “דוחק את השעה?
כנגד – “הדוחק את השעה”
יעמוד: “ואם החרש תחרישי בעת הזאת….”
ואם אתינא לכאן, הרי לך מאמר המבוסס על פירושו המתוק מדבש של האמרי חיים מוויז’ניץ, לפסוק:
“ואם החרש תחרישי בעת הזאת….”
ויכוח מרדכי היהודי ואסתר המלכה.ו מרדכי היהודי ו 13:37 | 22/02/04
אל תדמי בנפשך וגו’, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת,
ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו.”
ולכאורה, תמיהות רבות וקשות בפסוק זה:
א. כיצד ניתן להבין את תשובת אסתר למרדכי שהיא בסכנת נפשות?
והרי ממי אפשר לדרוש מסירות נפש עבור הצלת ישראל אם לא מאסתר המלכה הצדקת?,
כי הרי אם תתקיים ח”ו הגזרה שהיתה לא על ממון או עבדות,
אלא להשמיד להרוג ולאבד ח”ו, אז למה לה חיים?, ואם כך מן הראוי
שתסכן את נפשה, אולי תוכל להציל.
ב. תיפלא תשובת מרדכי: “אם החרש תחרישי”, כי אם אתה יודע בוודאות ,
מרדכי שישועת ישראל בוא תבוא, כיצד אתה מרשה לעצמך לדרוש מאסתר
שתסכן את עצמה ללא צורך, ומה אכפת לך אם תבוא הישועה ממקום אחר?
ג. ועוד יש לדקדק במה שאומרת אסתר: “ואני לא נקראתי…זה שלושים יום”
מה נפקא מינה למרדכי כמה זמן לא נקראה?
הרי העיקר הוא שבלא קריאה אי אפשר לה שתבוא.
ד. ולמה אומר לה: “ואת ובית אביך תאבדו”, הרי זה בית אביו !?
ה. ותמוה ביותר…הרי אתה יודע מרדכי שהגורל היה בי”ג בניסן
ונקבע לי”ג באדר לשנה הבאה, דהיינו עוד אחד עשר חודשים,
אם כן מדוע אתה דוחק אותה מייד !! שתעמוד לפני המלך בלא קריאה מצדו,
הרי וודאי יקרא לה בזמן הארוך הזה בין כך, ואז תציע בקשתה,
ולא תצטרך למסור נפשה, או לסמוך על הנס?.
ועל כל זאת אומרת לו הדסה היא אסתר המלכה:
אכן דודי צח ואדום דגול מרבבה, הנני מוכנה למסור את נפשי להצלת כלל ישראל,
אבל למה הבהילות הרי חודשים רבים עד ביצוע הגזרה,
ומדוע לא אמתין?, ואל תחשוב שאצטרך להמתין עוד זמן רב עד שאקרא למלך,
“כי לא נקראתי זה שלושים יום” , ומלך זה הרי ידוע לך שאינו
מהכובשים את יצרו בלשון המעטה, עוד זמן מועט יקרא לי, ולא נצטרך לסמוך על הנס,
ותבוא הישועה בדרך הטבע.
עונה לה מרדכי תשובה שטמון בה יסוד עמוק ורעיון נשגב,
אותו כולנו צריכים להפנים, לזכור, וליישם!
לפני ניתוח תשובתו נקדים להתבונן בטבע מטבעי האנושי:
מוטבע בנפש האדם להיות אסיר תודה לאיש חסד אשר גמל עמו טוב.
ממילא יוצא שכל הלך רוחו ונפשו ואפילו שיטת חייו של מקבל ההטבה
מושפעים מהמטיב, ולאט לאט הופך המטיב ל”מדריך” של מקבל ההטבה
גם בענייני רוחניות.
השל”ה בשער האותיות אות ה’ מביא וז”ל:
” ויפייסנו בענינים שאוהב התינוק ותאוה להם כדי שילך בסבר פנים יפות ללמוד,
וכאשר יגדל וימאס במתנות הקטנות שנתן לו בתחילה, אז יתן לו מתנות אחרות כפי תאוותו.”
הרי מבואר שעל ידי טובת הגוף, מושכים את לבות בני האדם להיותם
כרוכים ומצייתים למיטב עמהם גם בענייני הנשמה.
ועתה נראה בבירור מה היתה כוונתו של מרדכי בבהילות בה הוא שולח את אסתר
לשליחותה, מביא כ”ק הבעל אוהב ישראל מאפטא בסיפרו שאומר מרדכי:
רבונו של עולם !, “אם החרש תחרישי בעת הזאת,
אם לא גואל אתה את ישראל עכשיו על ידי אסתר המלכה דייקא, פוחד אני שריוח והצלה יעמוד ליהודים,
ממקום אחר, דהיינו שיחפשו פרנסתם וישועתם מסטרא אחרא ר”ל,
וזאת ע”י שיפרקו ח”ו עול מלכות שמים!!!”
מרדכי פוחד שמא יקדימנו אחד מהפושעים פורקי העול מלכות שמים,
והוא יפעל לישועתם, ועל ידי כך יפעל את כניעתם אליו !!!! ואז אבדה ח”ו רוחניות
העם והם יסורו מדרך הטוב ויבחרו דרכי עקלתון לכפור בקבלת אבות.
לכן הוא אומר לאסתר המלכה: אמת נכון מה שבפיך שלכאורה יש עדיין
זמן להמתין, אולם אם תחרישי בעת הזאת, מה נעשה אם רויח והצלה יעמוד ליהודים
ממקום אחר מסטרא דמסאבותא? ואז בלי ספק את ובית אביך-
בית אביך רומז לקבלת אבותינו בית ישראל סבא, ח”ו תאבדו,
לשם כך אני מזרזך, לכי מהר סכני נפשך, ותהי את מלאך מושיע לישראל
למען ימסרו לנו ישראל לבותיהם ונשמותיהם, שאנו בוודאי ובבירור
נמשיכם ונדריכם בדרך התורה והיראה לתפארתם ולתפארת אבותם,
לאבינו שבשמים !
ובזאת הטענה ניצח מרדכי הצדיק את טענות אסתר המלכה,
והיא אכן הודתה לו והלכה תיכף.
ועכשיו מובן כפשוטו: קיימו וקבלו היהודים.
לדאבוננו הרב, הנה בשעת הגזירה הנוראה, והסתרת הפנים החשכה
והאפלה שבימי השואה הנוראה, הוסתרו גם מרדכי הצדיק, גם עצתו
הקדושה, גם אסתר המלכה, והמלך בעצמו הסתתר !!!
וקל מאד להבין איך הגיעו בני בליעל, פורקי עול, שליחי
הסטרא ד’מסאבותא, “והושיעו את ישראל” “אתחלתא ד’גאולה” פחחחח…
ולמגינת לבנו נהו אחריהם המוני בית ישראל, והפקידו בידם
את שלומי אמוני ישראל, דרדקי, תנוקות של בית רבן, ילדי ישראל
שאיתם חולל מרדכי את הנס, אלא שהפעם בדורותינו,
נשלחו ילדי ישראל הקדושים לכבשני השמד של “משרד החינוך”.
והנה לא צריך ללכת רחוק כדי לראות לאן הובילום
ה”גואלים”, ה”משחררים”, “גבורי החיל”, ש”גאלו” את העם,
אפשר לפנות לרשימת הפורומים של היידפארק כדי לראות את “הגאולה”.
אולם לא אלמן ישראל !
הנני כאן, מספר לכם כל זאת !
הלא כן?
מרדכי היהודי…
יש תקוה, נסתרות דרכי ה’.
בקרוב ממש גאולת ישראל השלימה,
חזק חזק ונתחזק.
איני יכול להוציא מלב הרוצה לטעות בדבריי, את טעותו. והחכם שעיניו בראשו יווכח ויוסיף לקח.