“זה עוד לא הזמן” !!!אתה אינך יודע? !!! אתה יודע את זה טוב מאד !!!

בין מנחה לערבית…השטיבלך של טבריה…שרידיה של קהילת האשכנזים הטבריינית,
כאלו שנשארו לדבוק בערפילים שנותרו מענני הכבוד ששוכנים דרך קבע מעל
חלקת תלמידי הבעל שם טוב בבית החיים הישן עליו
יש מסורת מקובלים שממנו עתידה להחל תחיית המתים….

אולי 10 או 11 בתי אב אשכנזים, מרא ד’אתרא בנש”ק המולך ביד רמה
כשלידו גבאים ושמשים, היכולים לפאר קהילה של אלפי חסידים…
כל מי שרואה בכל מוצאי שבת, אחרי תפילת מעריב בזמן רבנו תם
אותו ואת גיסו הקדוש ראש כוללות מוסדות רבי מאיר בעל הנס “האשכנזי”,
מתיישבים אחרי “עלינו לשבח”, עם שטריימליהם המפוארים
לשיחה שפותחת את השבוע הבא ומגלגלת את השבוע שעבר על כל פרטיו הראויים לפישפוש,
אם יש בו השגה מסיפורי צדיקים בוודאי יכול לראות בעיני רוחו,
לא פחות מאת רבי אלימלך ורבי זושא
עוסקים בהמתקת הדינים מעל עם ישראל….

10 או 11 בתי אב אשכנזים אמרנו?

והשטיבלך מלא מפה לפה בעשרות ולעיתים מאות מתפללים…
כולם בני טבריה המעתירה שדורות על דורות יושבים בה חכמים נבונים,
ענווים, צנועים, וטהורים, בני ישראל
המכונים ספרדים, שבהכנעה, ובאהבה מרובה מנשקים בכבוד
ידי המרא ד’אתרא ומקבלים מרותו בשמחה, וסרים
למשמעתו, ונהנים ממנו עצה ותושיה…

אכן, גם רב עיר “ספרדי” למהדרין יש לעיה”ק טבריה, תלמיד חכם גדול תורה,
אלא שהוא יושב במועצה הדתית וחבר בה לצידו של עוד בנש”ק
שאינו נושא בתואר כלשהוא חוץ מכתר נשיא ההיקדש ה”ספרדי”
הממונה בראש ובראשונה על רבי מאיר בעל הנס “הספרדי”
ועל כל ציוני התנאים אמוראים ושאר צדיקי עליון המחוננים עפרא הקדוש של עיה”ק טבריא…

וגם הם הרב הספרדי ונשיא כוללות רבי מאיר בעה”נ הספרדי,
מחותנים בניהם באהבה , ומגלגלים יחד את כל
מוסדותיהם המפוארים המשרתים את השמנא והסלטא
המרכיבים את קהילת ה”אברכים הליטאים הספרדים”
המחוברת בנימי נשימתה (לא נישמתה) למורשתו של
מוראן ראש הישיבע הרה”ג שך זצ”ל ומפלגתו המעתירה “דגל התורה”
אלו עם הפראק בעל שני הכפתורים באחוריים, ועניבה המהודקת
הדק היטב לגרונם היצוק יינה של תורה…

בבחירות האחרונות לעירית טבריה, חוץ מדגלי שני המחנות
ודפי התעמולה שהתגוללו ברחובות, יכולת לצפות מידי כמה שעות
גם בחילופי מהלומות בין “ספרדים” ממחנה “הליטאים הספרדים” נאמני “דגל
התורה” לבין “ספרדים” נאמני המרא ד’אתרא ממחנה “אגודת ישראל”,
לבין “ספרדים” ממחנה ש”ס, לבין “ספרדים” ממחנה הציונות הדתית.

10 או 11 בתי אב אשכנזים אמרנו?

בחירות יש פעם בארבע שנים…
כך שביניהם הכל זורם על מי מנוחות, כאשר לאליטה ה”ספרדית” יש את בתי
הכנסת שלה, ולמרא ד’אתרא האשכנזי יש את השטיבלך…
שטיבלך דרך אגב פירושו באידיש חדרים,
שטיבל=חדר שטיבלך – חדרים
בית כנסת אחד גדול שבו משתמש הרב לתפילות השבת והחג,
וחדרים נוספים לתפילה עבור המוני העם ההולכים בבוקר
לעבודתם וחוזרים בערב , משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ברוך ה’…
בבוקר הם באים ובערב הם שבים…וככה
כדי להספיק כולם בשלושה חדרים קטנים את התפילה הן בבוקר והן בערב,
צריכים קצת… איך אומרים…?
להזדרז…גם בגלל שממהרים בבוקר לעבודה, וגם כי בערב…
גם מנחה, וגם ערבית…ועוד לא אכלנו כמעט
כלום אחרי העבודה, ועוד לא הספקנו להיות עם הילדים לפני שהם הולכים לישון…אז מזדרזים…

הגבאים המסורים של המרא ד’אתרא, שומרים היטב בין מנחה לערבית,
שמא יתחילו ה”ספרדים” (שהתפללו
תפילה אחת או שתים בביהכ”נ “מוסאיוף” בירושלים עיה”ק תבותבב”א,
שם מתחילים את תפילת ערבית כאשר החמה עוד בראש האילנות)
את תפילת הערבית 30 שניות לפני הזמן…

וככה עולם כמנהגו נוהג…

יום אחד, הגיע בנו החשוב מאד של אחד מהחשובים ביותר מה”קהילה”
האשכנזית של טבריה, שזה עתה הלך לעולמו,
כדי להתפלל “חיוב” לפני העמוד שעליו שפך אביו ע”ה את
צקון לחשו עשרות בשנים, ומאחר וכבר שלושה ימים
שלמים הוא מנעים בכל חדרי השטיבלך את הברתו המודגשת
בפרט בברכת “מלך אויייב אמו ישראל” לקהל המתפללים
ה”ספרדי” שמנשק את ידו בערגת געגועים לאב החשוב
שזכה והקים עולה של תורה ע”י ניהול הכספים הרבים אותם
ניתב לת”ת המפואר, ולעניי הקהילה שקצרה ידם להשיג כדי כל צרכי השבת,
הירשה לעצמו הבן המכובד להניח את משטחי בשרו העב
על ספסלי השטיבל בין מינחיי למייריב, בהמתנה לזמן הקדוש
שניה לא פחות שעליו יכריז הוא בעצמו מתוקף הכבוד אותו רוחשים לו הגבאים המקומיים.

מעברו השני של הכביש – המכולת השכונתית,
המכולניק באלבתיש ספרדי ירא שמים סוגר את חנותו כל יום שניה
לפני השקיעה ופותח אותה שניה אחרי ערבית,
הוא כבר מומחה בלהתחמק לגבאים הבולשים ולהערים עליהם ע”י

שליחת אחד מהנערים שזה עתה עברו גיל בר מצווה
לעמוד שתים שלוש ולפעמים גם חמש דקות לפני הזמן הקדוש….

והנה באותו יום בו הניח הבן החשוב “בעל החיוב”
לראשו העייף ליפול על שרירי אמתו הבשרניים, כדי לפוש קמעה
ממאמץ התפילה המהיר שעבר עליו במינחיי,
דווקא באותו יום, שעט המכולניק מבלי משים לאותו שטיבל

בדיוק….

שיר המעלות הנה…
החל לזמזם את זימזומו המעיד על הכוונה היום לחטוף לפחות
ארבע וחצי דקות שלמות לפני הזמן הקדוש…

ראשו של הבן החשוב החל לזוע באיטיות כלפי מעלה,
כשעיניו המצמצות מכמות האור הגדולה שהגיעה ללא התראה,
העידו על תחילת האדמה בתוך גביני עיניו שאינה מיוחסת בדווקא לאור המעצים….

המכולניק שהבין מייד עם הרמת הראש לאן הוא נקלע…
עילעל בלשונו את המשך המיזמור כאילו ואומר הוא תהילים לתומו …
זה לא עזר לו….הבן החשוב הרעים בקולו מייד כשהתייצב הראש כולו
על הצאוור הקטן שחיבר אותו לכתפיים…

“זה עוד לא הזמן” !!!

אתה אינך יודע? !!!

אתה יודע את זה טוב מאד !!!

הס הושלך בכל השטיבלך, בכל החדרים…התפתחות כזו היא לא דבר של מה בכך…
הגבאים המקומיים, מעולם לא הרעימו בקולם בכזו תקיפות….
סה”כ הם 10 או 11 בתי אב, וכל המתפללים בשטיבלך הם “ספרדים” (ודיי גדולים…)

צריך להלך בזהירות כדי לא לשבור את הסטטוסקוו המקובל מזה שנים רבות,
אמנם העירו גם העירו רבות פעמים,
אולם בנימוס הסבירו שהזמן הקדוש חייב להישמר ממש כמו שה”קדמונים” שמרו עליו…
והספרדים העבדקנים הגדולים, הינהנו בראשם החזק ימינה שמאלה הנהון של הבנה מלאה…
וזה ככה צועק?

השקט לא נשמר יותר משניות ספורום….שוב הרעים קולו של הבן החשוב:

זה בית כנסת של “אשכנזים” כאן !!! אתה שומע !!!?

“כאן יש מנהג המקום” !!!

אפשר היה לחתוך את הדממה עם סכין שלא הושחז כבר חודשים ארוכים….

מאז שהחלטתי שאני בריה ככל הבריות, וראוי לי, לנהוג ככולם, התפללתי בשטיבלך הזה…
זה כבר כמה שנים…

בשניה אחת של חוסר שליטה, שברתי שתיקה של שנים…(וגם את השקט בשטיבלך)

“תקשיב חבר” אמרתי לו…כאן אין מחלוקות בין “אשכנזים” ל”ספרדים”
כמו בבני ברק המעתירה ממנה באת….
אל תביא לנו את זה לכאן…כאן כולם חיים בשלום…
ניסיתי לדבר לנקודה שתרמוז לו לרדת מהעץ לפני שהדוד של
אחד מה”ענובים” יפרוץ את מחסום העניבה וכל השטיבלך יתמלא בקיטור….

“ומי אתה”??? ענה לי זה הבן החשוב מאד שכעת חשיבותו
הרקיעה שחקים בהבינו שהזדמנות כזו לא תחזור פעם
שניה בחייו המשעממים מאד בבני ברק שם אף אחד לא מסתכל לעברו,
“אתה יודע בכלל מי אני?” אני הבן של…”
וכאן זה בית כנסת של אשכנזים ויש כאן מנהג המקום !!!

נו טוב, כשכולם כבר שומעים ומסתכלים….
גם אני לא יכולתי לפספס את ההזדמנות הנדירה שנקרתה בדרכי…

במשפט אחד הבהרתי למכובדי את ההיסטוריה המשפחתית שלי,
ובמשפט השני לקחתי אותו לאותם חסידים אשכנזים
ראשונים שהגיעו לטבריה ולצפת… ואז שאלתי אותו….:

תגיד בבקשה כשהגיעו אותם חסידים קדושי עליון לטבריה ולצפת
מצאו בה קהילות יהודים שומרי תורה ומצוות?

לענות לי שלא, הוא לא יכל הואיל והסברתי לו במשפט הראשון
את שורשי משפחתי הענפה שרבים מבתי הכנסת
הטברינים הוקמו ע”י צאצאיה לאורך הדורות….

נו…אז מה אתה רוצה להגיד”…

אז תגיד לי אתה כבוד הגאון המופלג,
האם לא היו צריכים אותם אלו שבאו לכאן, לקיים את פסקך הברור שאגב אף
אחד לא חולק עליו, ולקבל על עצמם מנהג המקום???….

אוי, אוי אוי, נשמעו גניחות חרדה מכיוונו של הבן המכובד והחשוב….

“אתה מדבר על הגדויילים – אתה חצוף!!!”

המכולניק שקלט את חיוכם המרצד של שאר הבאלבתישים הספרדים
שהתכווצו קודם במקומותיהם כך שאפילו אלו שבדרך
כלל מתפללים בחוץ ברחוב הצליחו להכנס, החל לזמזם : “שיר המעלות הנה”…

הפעם היה קולו צלול ומלא שמחה….

כתוב/כתבי תגובה