כשישבו הבולשביקים המטופשים וחתמו
על חתיכת הנייר שבגללה עברתי
את אחת הטראומות של חיי בה עקרו אותי
מחלקת האלוהים המופלאה בה ישבתי
על חוף דהב בסיני וקיבלתי שדרים ישירים
המסנכרנים שמים וארץ, חושך ואור,
לתודעת הרמוניה המחברת כל חלקיק בבריאה
להתהוות הווית – אחד – בה אפשר להבין
מה אומר סלע….
הם לא העלו על דעתם עד כמה גדול הוא האסון.
לקח לי כמה שנים להשתחרר
מתחושת הפספוס האיום והנורא.
בעצם לעולם לא השתחררתי באמת ממנה
אני מרגיש מבוזבז עד כדי אימה.
אבל הפרגמטיות שלי גרמה לי להדחיק את
המפריע מצד המאכזב והמונע
ולעבור למתחדש המסתנכרן [אוהב את המילה הזו]
עם מציאות חדשה,
כי אין לך באמת שליטה על המתרחש
ולכן כל משימה המוטלת עליך מכורח המציאות
צריך לבצע כאילו היא זו משימת חייך
ואותה צריך לבצע על הצד היותר טוב
בו מתגלמים כל כישורך ויכולותיך.
אז התרגלתי למציאות החדשה, אע”פ שהיו בה
רעש והפרעות למכביר שלעתים גרמו לי לשכוח לרגע
את השקט המופלא בו חייתי ודרכו הגעתי למקור ממנו שאבתי
את אותן פנינים שחיפשתי ומצאתי.
דרך ההתבודדות של רבי נחמן
סיפקה לי כניסה ומעבר נסתר
בתוך מציאות הרעש
של הבטונים המתועשים מכוסי הניאון,
ומשטחי אספלט הדעות הרדודות
בדרכים מוכרות ומשעממות המלאות בשטנצים של בני אנוש
שהגם שישנו מלבושם בשלל צבעים
עדיין כולם מקשה אחת של מפוטמי מדיה קולקטיבית
הנמרח בציור מציאות מלאה סחי ומיאוס טמאים,
שכל כך מובדלים,
ממקום טהרת שאיפותי המתעלות
מעל המקום והזמן לשם רודפות כנפי מחשבתי
להשיג לשם את כל מהותי.
אבל עדיין לפני שהכרתי דרך זו,
על פי אמות המידה שמתווה רבי נחמן,
הרי זו בדיוק הייתה דרכי,
שם , במדבר,
כל התקשרותי אל בוראי הייתה
ללא מורה דרך ואמצעי
התחלתי לדבר עם הבורא באחד המפגשים העוצמתיים
שלי ושלו
ומאז לא פסק הקשר.
אז באותה תקופה מיד לאחר הפינוי,
הייתי חייב למצוא מקומות
בהם האנטנות שלי שידרו לי את תדר ההתקשרות,
למזלי גם זכיתי לעשות מזה גם קצת פרנסה
התחברתי לחברת טיולים שעסקה עם נוער חלוץ שהגיע מחו”ל
כדי ללמוד על ארץ ישראל דרך הרגלים.
התחלתי כחובש, ומהר מאד התקדמתי להיות מדריך
בסופו של דבר הפכתי למנהל המכירות של החברה
זה גם מה שגרם לי להיפרד ממנה מהר
כי רוב הזמן העדפתי לבלות בשטח עצמו
ואמנם הייתי עסוק גם בשטח,
הן בהסברים, והן בכל שאר
הצרכים המתבקשים מתפקיד שכזה
אבל היה לי את הזמן בלילות
וגם בחלק מהימים בהם הגעתי
אל מקומות בהם השתכשכו בני הנעורים
ואני מצאתי לי את פינת העוצמה לשדר ממנה את שידורי…
היו גם שבועות בהם לקחתי את התרמיל ואת הכלבה ויצאתי לבד
מתוקים מדבש היו ימים אלו.
הכלבה זה הגוש החום הזה מאחרי גבי.. 🙂
גילויים של מעיינות נובעים, בוסתנים מלאי פרי, מרבצי דשא מוצלים.
והחיבור מחדש אל תודעת הרמוניה המחברת כל חלקיק בבריאה
להתהוות הווית – אחד – בה אפשר להבין
מה אומר סלע….
היום?
הכל סגור בתוך קופסא.
יש לי מפתח.
האם הכל יכנס לקבר מבלי יישום?
יבלה וישוב אל עפר?
או שיסכימו עמי שם במרכז ההחלטות
שהגיע הזמן….?