יש לי פוסט בפורום הישן שלי בחדרי חרדים,
הכותרת שלו היא:
הפוסט נכתב ב 2007 וגרר תגובות נרחבות.
בעקבות התגובות,
עיקר תשומת הלב שלי הופנתה לתופעה מוזרה מאד בעיני
שנחשפה בעקבות פרסום הפוסט ההוא.
עיקר תשומת הלב שלי הופנתה לתופעה מוזרה מאד בעיני
שנחשפה בעקבות פרסום הפוסט ההוא.
גולשים “אשכנזים” [בחלקם]
כלל לא התייחסו לתוכן הענייני של הפוסט,
אלא רק מקריאת הכותרת, איבדו לחלוטין כל חוש
קוהורנטי והפכו לזומבים טורפים
כשחוד החנית שהופנה כלפי נשא את הכינוי
“גזען”…
נו טוב, הואיל ואני מוכר כאחד
שממש לא מתרגש מהשתפכויות
של כאלה שנשבר להם הקרטר ונשפך להם הלאגר,
ניסיתי בהתחלה להחזיר אותם לשפיות רגעית
על מנת להסביר
שאני מדבר על עובדות
ולא על דעות שהגיתי ממוחי הקודח
הרותח מ”גזענות” הנובעת מרגשי נחיתות כלשהם….
הרותח מ”גזענות” הנובעת מרגשי נחיתות כלשהם….
אלא שמהר מאד הבנתי
שאין עם מי לדבר,
שמתי לב שכל אותם מתלהמים
נשאו את רגליהם הוירטואליות והתנדפו מסביבתי,
שבדיעבד הבנתי שפועלת כמו אותו מכשיר
שדוחפים לשקע החשמל
והוא מבריח יתושים ע”י דציבלים
שאוזן אדם אינה שומעת…
שאוזן אדם אינה שומעת…
מאז ועד היום
מיעטתי להשתמש בחומר הזה – אשכנזים וכד’,
אבל לא חסכתי ממנו, דהיינו,
יש לי כמה וכמה פוסטים בהם אני
בהחלט נוגע בידיים חשופות ועם סכין מנתחים
במה שנחשב עד היום סוביודיצה מוחלט,
במדינה שבה הקלסיקה של הנרטיב
כוללת את זוג המילים – “השד העדתי”
כמרכיב שנועד לא רק להזהיר מפני שימוש בחומר הזה,
אלא אף כמתקן אזעקה
שמשדר במיידי אותות בקולות גדולים
לכל סוכני החרש, להגיע אל מקום הפשע,
ולשפוך קיתונות של רפש על מי שמעז
להרים את המכסה מעל מתקן קבורת הסוד הנורא !!
להרים את המכסה מעל מתקן קבורת הסוד הנורא !!
הואיל ואני אוחז מעצמי חלוץ לוחם
בהמוני תחומים בהם פרצתי דרכים לתודעה
בדורות אלו בהם אנו חיים,
הן באלפי מאמרים, בשידורי רדיו, ראיונות, ועוד,
במשך 3 העשורים האחרונים,
והואיל וחזיתי בעיני ממש
איך הרעיונות שלי חדרו והוטמעו
והפכו לנחלת הכלל בתוך הקונצנזוס,
למרות שאנכי הקטן,
בהיותי אותו חלוץ לוחם שפרץ את הדרך לרעיונות אלו
לחדור אל לב הקונצנזוס,
נותרתי אנכי ועצמי מחוץ לקונצנזוס,
עטוף בכל אותם ענני ביזיון
שהם מנת חלקו של כל לוחם דרכים
שחוטף את להט החזית בעיצומו של קרב ההבקעה,
אלא שמעולם לא הייתה כוונתי לנחות על זרי הדפנה,
ומעולם לא היה אכפת לי
שכל הקרדיט יגיע למי שחפץ בו,
ובלבד שהדרך עליה נלחמתי
תגיע להיות “דרך המלך”.
נכון להיום אני הרבה יותר רגוע מלפני, נגיד, 10 שנים,
אני כל כך מבסוט מבני ישראל.
אני כל כך מבסוט מבני ישראל.
בני ישראל זה עם ממש מיוחד במינו.
לא פחדנים בכלל,
מוכנים ללכת על חבל דק מאד מעל התהום
ולהסתובב שם כאילו מדובר בסיבוב מוזיאונים מודרך,
לא מתרגשים משום דבר,
וכשמגיע הרגע
באים חשבון מדוייק ביותר
עם כל מה שכבר עבר ונחשב
כאילו החשבון שנוצל בשיטת “מצליח”,
הצליח לגנוב מהם בטוטל כמה שקלים יותר,
ולהחזיר לעצמם עם ריבית ד’ריבית כל מה שנגנב מהם
שלא בצדק וביושר, עד מכסת השיפוי הטובה ביותר.
שלא בצדק וביושר, עד מכסת השיפוי הטובה ביותר.
נכון להיום אני רואה יותר מאחי ואחיותי האהובים
מתעוררים להבין את גודל ההונאה והתרמית המגולם
ב”הקמת מדינת ישראל” , הגם שבוודאי המאמינים יודעים
שמדובר במעשה שמיים אלוהי ברור, אבל כבר מבינים
שיחד עם זה שהכל צפוי – עדיין – הרשות נתונה,
ובחירה יש לבני האדם לקחת את המומנטום לאן שרוצים,
לטוב או לרע.
וכאן, בדיוק במקום הזה של ההבנה – קבור הכלב.
לא אכנס כרגע לפרטים שכבר מרחתי באלפי המאמרים שלי
ואפשר למצוא את כולם הן בבלוג שלי כאן – “שעטת הנצח”.
הן בערוץ היוטיוב שלי “מרדכי היהודי” ,
הן בפתקים שלי כאן בפייסבוק, ועוד בהמון במות
הפזורות במרחב הפרהסיה הישראלית.
הצלחתי למצוא את מקום קבורת הכלב
עוד בימים שלהקת כוורת התחילה לשיר על זה.
עוד בימים שלהקת כוורת התחילה לשיר על זה.
שם גם החלה התובנה שלי לקחת אותי רחוק
מדפי המסרים שהכת השלטת משדרת
ללא סוף וגבול
בכל מקום בכל זמן בכל צורה.
בכל מקום בכל זמן בכל צורה.
בניתי לי מתחם מבוצר
בו אני פועל עם מחשבה עצמאית לחלוטין
מכל שייכות למאן דהוא או לשיטה כלשהיא.
הנאמנות הבלתי מסוגיית שלי נתונה אך ורק
לזהות אליה התחברתי
כבן ישראל, יהודי שורשי מארץ ישראל,
המחובר אל אמונת אבותיו היא תורת משה
ואל הבורא יתברך שמו ויתעלה,
ואל הצדיקים
אותם בררתי באלף נפות, ובדעת תורה וביראת שמיים,
וכמובן, אל אהבת ישראל
לכל אחד ואחת מבני עמי.
מהמקום הזה אני מדבר מהיום בו עמדתי על דעתי.
מהמקום הזה אני מדבר מהיום בו עמדתי על דעתי.
למה אני כותב כל זאת?
[ואני בטוח שרק מעטים יגיעו עד לכאן, בטקסט הזה,
הואיל והצליחו להעביר את רוב המוטציות האנושיות
נכון להיום,
למצב תודעתי הניזון רק ממסרים קצרים
של אור-קול חזותי,
ובכך לגמור את עם הספר שמסתפק
בהבל ורעות רוח
של אינשי דלא מעלי
כגון עמוס עוז, א,ב יהושע, או דוד גרוסמן]
כגון עמוס עוז, א,ב יהושע, או דוד גרוסמן]
אני כותב כל זאת,
בראש ובראשונה על מנת לתעד מצב.
וגם להודיע, שאנו נכנסים לעידן חדש.
“חגיגות ה 70 למדינת ישראל”
זה לא סתם נחשב בעיני חברי החונטה
למשהו שראוי לחגוג יותר משנים עברו.
הם חשים את גודל השעה.
אבל אני ממש לא עומד הפעם לשחרר מאומה
לגבי מה הולך להיות העידן הזה,
הואיל ואני ממש לא יודע.
הואיל ואני ממש לא יודע.
אבל ברור לחלוטין
שחשיפות גדולות עומדות להתרחש, גילויים,
כל האנושות עומדת לעבור טרנספורמציה,
ובני ישראל יובילו את המהלך
עם תובנות שיופיעו ויתגלו
מעשה דבר יום ביומו רגע רגע…
מעשה דבר יום ביומו רגע רגע…
איך קשור כל הטקסט הזה לרישא בו התחלנו
עם מחלת הנפש ה”אשכנזית” ?
אז שתדעו לכם – אשכנז – הוא שמה העתיק
של גרמניה
גרמניה היא ערש הולדתם של הנאצים,
הנאצים בסה”כ ניסו לעשות
את מה שניסה לעשות – המן,
המן – ניסה לעשות מה שרצה לעשות
הסבא רבה שלו – עמלק – לאורך כל הדרך.
אתם סבורים לרגע אחד שהוא הפסיק ??
אתם סבורים לרגע אחד שהוא הפסיק ??
אם ברגעים הראשונים של יציאת מצריים
הופיע עמלק – ונלחם בישראל,
ולאורך כל ההיסטוריה האנושית הוא רודף
את ישראל ומנסה להשמיד,
אתם סבורים שעכשיו הוא לא פועל?
אם כך מיהו עמלק נכון להיום?
באיזה פורמט הוא מסתתר?
באיזה פורמט הוא מסתתר?
משאיר אתכם עם השאלות הללו,
יחד עם הסרטונים שאביא לפוסט הזה…
יחד עם הסרטונים שאביא לפוסט הזה…
ערב שבת זכור את אשר עשה לך עמלק
התשע”ח
מרדכי היהודי
ל-ה’ הישועה !!
עלה נעלה וירשנו אותה !!!