התערטלות וירטואלית לטובת האנושות…

פינת יד ושם – עולי הגרדום בבאר שבע

משפחת מהרבני – משפחה פרסית מתוקה מכניסי אורחים
1967 קצת אחרי מלחמת ששת הימים
הייתי בן 8.

הם הביאו את הטלוויזיה הראשונה לשכונה.

השמועה התפשטה כאש בשדה קוצים.
כולם רצו לחזות בפלא המופלא.
ומשפחת מהרבני המתוקה לא סגרה הדלת !

כל ילדי השכונה היו מתאספים לחזות בפלא
פיורי – הלא הוא ידידי הסוס, פליפר – הדולפין המסור

 

בהתחלת החדשות בערבית,

היינו מתפזרים.

אחרי זה כבר הגיעו עוד טלוויזיות לשכונה,
הפועלים המסורים חסכו גרוש לגרוש
ורכשו טבין ותקילין את המכשיר המופלא.

בהמשך הגיעו הסרטים המצריים [לא המצויירים]
בליל שבת,

סמי וסוסו,

ותכניות הופה היי ישראליות
מלאות שמלץ ציוני על חבילות חציר של הקיבוץ.

כמובן עם המון טנקים
ומטסי ראווה של חיל האוויר הטוב ביותר בעולם.

אז מה רציתי להגיד…
תראו אמנם הייתי בן 8,
אבל אני זוכר את העולם בלי טלוויזיה.
כי גם אחרי גיל 8 אולי עד גיל 10
העולם [בישראל] עדיין לא נכבש לגמרי.

 

זכור לי עולם שקט.
עולם טבעי של עצים ודשאים
ציפורים מצייצות, תרנגולות וכלבים,
ושמים כחולים עם שמש מלטפת,
או גשם תענוגי שכייף ללכת בו עם מגפיים
יחד עם תוכידס, קופיקו, השבעיה הסודית, וחסמבה.

איי איי איזה ימים בתוליים…..

אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי נשיקה [צרפתית עאלק]
באיזה סרט שהשתרבב לשעות הצפייה
בהן היה מותר לנו כילדים לצפות…

התכנסתי לתוך תוכי למצב עוברי
וחשתי כילד
את דגדוגי התשוקה הבלתי מוסברת
אל הבלתי נודע שעדיין לא הגיע זמנו…

אם שואלים אותי היום?
הרי שזוהמת הנחש הקדמוני
הוא הארס שהטיל בחווה כשבא עליה
ומאז התערבב ארס זה בכל זרע האדם
הוא זה שהחל לבעבע מאותו חזיון ילדות…

בבית ספר יסודי היה לנו בכיתה בן של רופא ידוע ומכובד
לא רופא משפחה רגיל, אלא איזה פרופסור מנהל מחלקה.

בערבי כיתה הוא היה מקרין לנו סרטים על סדין
בקיר הסלון של ביתו המרווח,
טרזן, הרקולס, צ’רלי צפלין…

מקרנת 8 מ”מ עם גלגלים כאלה גדולים
ממש כמו הגלגלים של הסרטים העלילתיים
שהביאו להקרנה בקן הנוער העובד והלומד
ליד בית הפקיד בין רחוב השלום ליד ושם…

כשהיינו בכיתה ז’
הוא הביא מהבית חבילת קלפים
סטריפוקר.
אז במסיבות הסלוניות של אותה שנה
עברנו הכשרה עם הבנות ש’נתנו’..
ילדים בני 10 – 11….

בגיל 13 כבר הייתי “נשוי”
עד הצבא
היו כמה פילגשים על הדרך
אבל יציבות נצפתה לאורך שנות הנעורים.

ושתבינו
כל התיאור הזה?
בשיא התמימות שרק תוכלו להעלות על הדעת !
בחייאת פרעה !

כי מה היינו בסה”כ?
ילדי פרחים של הקמת המדינה?
מאיפה למדנו?
מי “חינך” אותנו?

        

דן בן אמוץ?

אריק איינשטיין? שיסל? אורי זוהר?

המורה לתנ”ך שלימדה אותנו
שקריעת ים סוף הייתה גאות ושפל?

שבאנו מהקופים?

אני הייתי השפיץ של העלם הישראלי החזק והיפה
שמתגייס לקורס טייס וחזר עם הכומתה עם הפס הלבן
והולך ברגל מתחנה מרכזית הבייתה
כדי שכולם יראו.

לא לפני שגנבתי את הדגל במשחק הדגל הבינלאומי
של השומר הצעיר, ויחד עם הדגל, את לבן של כל
אלו שרציתי למשוך את תשומת לבן…
כאן בקליפ הזה מתועד משחק הדגל ההוא…

את חטאי אני מזכיר היום..
ורק על קצה המזלג
אבל לא בכדי..

אז בכלל לא ידעתי ולא העליתי על דעתי
שמדובר בחטאים, או בחלקים של ה”אסור”…

ועובדה שכשעמדתי על דעתי בגיל 20
מיד ללא שהיות, ברחתי מהעולם הזה.
עפתי אל המדבר כדי להיטהר, לנקות את עצמי
מהארס ההוא שהחל לפעפע כבר בגיל ילדות…

מה אגיד לכם?
עד היום אני חש בו בפנים עדיין מבעבע
אבל נשלט. ברוך השם. נשלט.
[בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין, בנות צעדה עלי שור]

אבל כמה כמוני יש?
[ממש לא התנשאות, רק הכרת המציאות…😜]

אתם מסוגלים להעלות על דעתכם
מיליוני ילדים וילדות, נערים ונערות,
שגדלו לתוך המדמנה הזו של שטיפת המוח
שנערכה כאן לדורות שלמים?

מנשיקה תמימה אפופה הילה של רומנטיקה
דרך רוק אנד רול, ופאבים, וקצת בירה עם זיתים
עד להארדקור של סיפורי דקמרון מהשאול תחתיות?

אתם מצליחים לזהות את שבילי הגהנום שעברתם
אתם בני גילי וגם אלו שאחרי עד עצם היום הזה?

כמה הצליחו לעצור את השטף ולבדוק בעצמם
אם זו באמת הדרך?

מי הצליח לעצור את צונאמי התשוקה
לנוזל החיים הנשפך לבטלה ומתגולל בתועבה?

אתם יודעים מי פתח את השידור הראשון
של הטלוויזיה הישראלית?

רוטשילד.

תראו מה שידרו בשידור הראשון של הטלוויזיה החינוכית בישראל. שלחתי אתכם יישר לדקה …
[למטיבי לכת הבקיאים בענייני הסדר העולמי החדש]

לקמפיין הפתיחה שנמשך כמה שנים
התלווה שיר שנחרת טוב טוב במוחות המתפתחים של אז…
“לו הייתי רוטשילד”
רודנסקי שר את זה…והקול הסדוק שלו והמראה שלו
היו כל כך יידיש, פרומר כזה….יהודי משלנו…

אתם מסוגלים להעלות על דעתכם את גודל ההונאה?

איך מצליחים לאסוף את שאריות הפליטה
מיהדות המזרח שלא נפלה לציפורני המפלצות הנאציות,
ולערבב אותם כאן
עם כל הארחי פרחי שקיבצו באירופה
אחרי ששרפו את רוב הקהילות האורטודוקסיות
של שומרי התורה והמצוות, ולייצר כאן
“עם ככל העמים” “מדינה ככל המדינות”…

תוסיפו לתבשיל את ילדי תימן, ילדי הגזזת,
ואת “השד העדתי”
ותוכלו להרכיב איזושהיא התחלה של
תמונה..

זה הכל מתוכנן.
וכל זה לא יכל היה להתרחש ללא שיתוף הפעולה
של ההורים שלנו, שנפלו בפח הראשוני הזה
של “ראשית צמיחת גאולתנו”
[הכל בהפוך על הפוך נכון]

ועתה התסריט ממשיך.
אלא שעתה “הורים מסורים צייתנים ונאמנים”
ממש כמו ה”ציונים” הראשונים
מוסרים את היקר להם מכל [קרן קיימת לישראל]
את הילדים שלהם.

ממש כמו אז
מסרו אותנו לכבשני השמד הרוחני
שקראו להם כאן “משרד החינוך”
שהביא לנו חינוך מיני

ועשה לכולם לנו שחור בעיניים מהיהדות
הפרימיטיבית השחורה ימי הביניימית
של מוצצי הדמים העלוקות הפרזיטים מפיצי המחלות.

אז יסלחו לי מכרי ומוקרי זכרי
על החשיפה שקרעתי כחלון זעיר
מימי ילדותי העשוקים
וגם זאת עשיתי
עם כוונת מכוון לטובה ולא לזדון.

ואומר בפה מלא
שלא ידעתי כלל על עושקַי מאומה
וגם לא חשתי עשוק באותם ימים
הייתה לי ילדות עליזה למדי מלאה הרפתקאות
ונעורים שופעים כמעיין המתגבר…

נכון להיום,
או יותר מדוייק לומר
שעיקר העושק שניכר בחיי
תקף אותי
בימי אוני כגבר צעיר
המתמודד עם הנחש הקדמוני,
שלעתים הכיש גם הכיש
ונקע את ירכי
באופן שעד היום אני צולע…..

אלא שהיום ממש
כשעיקר כוחי מושקע ביצירת תובנות
להולכים אחרי, ולשומעי לקחי,
זה ממש לא משנה
אם כרסי תפוחה, או אני צולע 😄

סתאאאאם  FaceApp…

העיקר שהראש עדיין עובד.
כמו שצריך.
ותאמינו לי?
מעודי לא חשתי כזה צלול
כמו בעת הזו.

הכל ברור לי כשבילי חצר ביתי,
אחרי 40 שנה של צפייה במתרחש
הרחק משבלונות המחשבה שהלכו והצתמצמו
להמונים המכונים כאן מיינסטרים
והפכו ל’דעת הקהל’ המוכתבת כל יום מחדש
עם דפי המסרים המוקראים למכורי קופסאות השוטים
ע”י קלגסי שטיפת המוח הדידקטים עם הסמנטיקה
המובלעת בסופרלטיבים מהונדסים במומחיות
שעושה מגבלס אפס ירוק…

אז תראו
יש מצב שגם אף אחד לא יקרא את זה.
כי ההמונים רוצים רק מסרים דיגיטלים
שמדגדגים לרגע ונעלמים,
וגם כאלה שלא יזעזעו או יטרידו לעשות מעשה.

אבל בשל הסיכוי הבודד
שימצא מי שימצא בדברים טעם
להזיז את עצמו טיפה לכיוון הנכון
ישבתי וכתבתי.

יותר מזה אגיד לכם.

כשחשבתי לכתוב את הפוסט היה לי רק רעיון
לא חשבתי שזה מה שיצא מזה
כי סברתי רק לכתוב על העולם שהיה לפני הטלוויזיה
ועל העולם שאחרי.

ואולי דווקא בנקודה הזו קצת פספסתי ונסחפתי
לנושאים אחרים שלקחו מהמכוון,
אז הנה עשיתי לזה תיקון קל,
ועכשיו אתם יודעים על מה בעצם רציתי לדבר.

שמח לעזור תמיד.
מקווה שנתראה כולנו בעולם האמת,
עוד בעולם הזה.

להשתמע.

לחצו כאן [גם על התמונה] תוכלו גם לשמוע…..