אורגזמה

אני לא יכול לסבול את המציאות כאן.

אבל אני חזק מספיק לשרוד את זה.

כי זה מה שבחרו עבורי.

כי בעל כורחך אתה נולד משמע

לא רציתי לבוא לפה.

ובעל כורחך אתה חי

כי בר דעת אינו רוצה לחיות את הניסיון

כל רגע.

ובעל כורחך אתה מת.

ולמרות שאני בטח שוכב כבר בכמה

בתי קברות על הכדור הזה,

אין לי זיכרון מהמיתה.

אבל נתנו לי לטעום מזה

ומי שיודע יודע.

אז ממילא זה ממש לא מפחיד

ובאיזה מקום אני מוכן לזה כל רגע.

אבל

למרות כל זה

הואיל ואני זוכר את הטעם

של האור

הייתי בוודאי מעדיף

לחוות את הגאולה עם כל המשתמע מכך.

ואני עם יד על הלב אומר לכם

אני כל כך מבין את התנאים שאמרו:

שיבוא המשיח

ואני לא רוצה להיות בדור הזה

כי היה להם מה להפסיד

הם הגיעו לרמת השגה של מחיי מתים

והם לא רצו להפסיד השגה זו

ע”י הניסיונות האיומים של הדור הזה.

הניסיון הכי גדול?

להתמודד עם הכלום הקולקטיבי הנורא

שמגולם בחברה האנושית הנוכחית בדור הזה.

כי להגיד בתוך עמי אנכי יושבת

זה כמו להגיד אני מרוח בצואה סחי ומיאוס

ומשחק אותה שזה ממש גן עדן.

ככה זה להתמודד עם הכלום הקולקטיבי הזה.

וניחא אם זה היה כמו להגיע

לאיזה שבט נידח בג’ונגל והם כולם מתלהבים

מהשליח שנשלח אליהם

כדי ללמד אותם את החסר להם…

אבל ליפול לתוך עדת סדומאים שטוענים

שאתה בתור סטרייט – הומופוב?

שמתעקשים שהשקר המתועב שלהם הוא האמת?

איזה יסורים אלה…וואי וואי וואי…

והכי מטורף?

כשאתה מגיע אל פסגת האנושות

אלו שמייצגים את הא-ל עלי אדמות

אבירי המחשבה החותכת, לוליאני הסברה,

והם מסתכלים עליך ממרומי מגדלי השן

וקוראים לך בן הנידה…???

הלוואי עליהם אמא טהורה כמו שלי…

בקיצור

לולי טעמתי ממש בחוש

את הטעם של האור

מזמן הייתי נעלם מכאן.

וכן. טעמתי, וזה היה ממש כמו

ואיזה פלא שהם לקחו את זה לשימושם.

כי זה מה שזה.

מה=45=אדם

וגז חיש ונעופה

אל האור

אל אותו אור גנוז שאיבדנו מזמן.

ומי יכול לעצור את החלום?

כי הנה לפני רגע ממש

שיחקתי גולות, ופורפרה, וטירו.

ואין ממש אפילו רגע

מהאש אש אש של גיל העלומים

עם ערמה של חברה על הדשא

וגוש תלתלים על הבטן.

ועברה עוד שנייה

ויש לי נכדים. ברוך ה’.

ואיזה מסכנים החיילים ששוכבים עכשיו בבוץ.

הכל טס, מחלום לחלום,

כאילו מציאות.

אז מה יש לדאוג בכלל?

הכל מתרחש ממילא.

השיר המתנגן בהמשך עובר כחוט השני.

יש כאלה כמה

הם מכילים בחובם

ריחות, טעמים, זעה, דם, ודמעות,

כי למרות שנראה שהזמן עובר

הם נשארים טריים

כאילו רק עכשיו שמעת אותם

פעם ראשונה.

וזה השיר הזה אומר לי

כבר כמה וכמה שנים של זמן

בקרוב.