האשכנזיות וההשתכנזות – כמחלת נפש חברתית.

יש לי פוסט בפורום הישן שלי בחדרי חרדים,
הכותרת שלו היא:

הפוסט נכתב ב 2007 וגרר תגובות נרחבות.

 

בעקבות התגובות,
עיקר תשומת הלב שלי
הופנתה לתופעה מוזרה מאד בעיני
שנחשפה בעקבות פרסום הפוסט ההוא.
גולשים “אשכנזים” [בחלקם]
כלל לא התייחסו לתוכן הענייני של הפוסט,
אלא רק מקריאת הכותרת, איבדו לחלוטין כל חוש
קוהורנטי והפכו לזומבים טורפים
כשחוד החנית שהופנה כלפי נשא את הכינוי
“גזען”…
נו טוב, הואיל ואני מוכר כאחד
שממש לא מתרגש מהשתפכויות
של כאלה שנשבר להם הקרטר ונשפך להם הלאגר,
ניסיתי בהתחלה להחזיר אותם לשפיות רגעית
על מנת להסביר
שאני מדבר על עובדות
ולא על דעות שהגיתי ממוחי הקודח
הרותח מ”גזענות” הנובעת מרגשי נחיתות כלשהם….

אלא שמהר מאד הבנתי
שאין עם מי לדבר,
שמתי לב שכל אותם מתלהמים
נשאו את רגליהם הוירטואליות והתנדפו מסביבתי,
שבדיעבד הבנתי שפועלת כמו אותו מכשיר
שדוחפים לשקע החשמל
והוא מבריח יתושים ע”י דציבלים
שאוזן אדם אינה שומעת…

מאז ועד היום
מיעטתי להשתמש בחומר הזה – אשכנזים וכד’,
אבל לא חסכתי ממנו, דהיינו,
יש לי כמה וכמה פוסטים בהם אני
בהחלט נוגע בידיים חשופות ועם סכין מנתחים
במה שנחשב עד היום סוביודיצה מוחלט,
במדינה שבה הקלסיקה של הנרטיב
כוללת את זוג המילים – “השד העדתי”
כמרכיב שנועד לא רק להזהיר מפני שימוש בחומר הזה,
אלא אף כמתקן אזעקה
שמשדר במיידי אותות בקולות גדולים
לכל סוכני החרש, להגיע אל מקום הפשע,
ולשפוך קיתונות של רפש על מי שמעז
להרים את המכסה מעל מתקן קבורת הסוד הנורא !!

הואיל ואני אוחז מעצמי חלוץ לוחם
בהמוני תחומים בהם פרצתי דרכים לתודעה
בדורות אלו בהם אנו חיים,
הן באלפי מאמרים, בשידורי רדיו, ראיונות, ועוד,
במשך 3 העשורים האחרונים,
והואיל וחזיתי בעיני ממש
איך הרעיונות שלי חדרו והוטמעו
והפכו לנחלת הכלל בתוך הקונצנזוס,
למרות שאנכי הקטן,
בהיותי אותו חלוץ לוחם שפרץ את הדרך לרעיונות אלו
לחדור אל לב הקונצנזוס,
נותרתי אנכי ועצמי מחוץ לקונצנזוס,
עטוף בכל אותם ענני ביזיון
שהם מנת חלקו של כל לוחם דרכים
שחוטף את להט החזית בעיצומו של קרב ההבקעה,
אלא שמעולם לא הייתה כוונתי לנחות על זרי הדפנה,
ומעולם לא היה אכפת לי
שכל הקרדיט יגיע למי שחפץ בו,
ובלבד שהדרך עליה נלחמתי
תגיע להיות “דרך המלך”.
נכון להיום אני הרבה יותר רגוע מלפני, נגיד, 10 שנים,
אני כל כך מבסוט מבני ישראל.
בני ישראל זה עם ממש מיוחד במינו.
לא פחדנים בכלל,
מוכנים ללכת על חבל דק מאד מעל התהום
ולהסתובב שם כאילו מדובר בסיבוב מוזיאונים מודרך,
לא מתרגשים משום דבר,
וכשמגיע הרגע
באים חשבון מדוייק ביותר
עם כל מה שכבר עבר ונחשב
כאילו החשבון שנוצל בשיטת “מצליח”,
הצליח לגנוב מהם בטוטל כמה שקלים יותר,
ולהחזיר לעצמם עם ריבית ד’ריבית כל מה שנגנב מהם
שלא בצדק וביושר, עד מכסת השיפוי הטובה ביותר.

נכון להיום אני רואה יותר מאחי ואחיותי האהובים
מתעוררים להבין את גודל ההונאה והתרמית המגולם
ב”הקמת מדינת ישראל” , הגם שבוודאי המאמינים יודעים
שמדובר במעשה שמיים אלוהי ברור, אבל כבר מבינים
שיחד עם זה שהכל צפוי – עדיין – הרשות נתונה,
ובחירה יש לבני האדם לקחת את המומנטום לאן שרוצים,
לטוב או לרע.

וכאן, בדיוק במקום הזה של ההבנה – קבור הכלב.

לא אכנס כרגע לפרטים שכבר מרחתי באלפי המאמרים שלי
ואפשר למצוא את כולם הן בבלוג שלי כאן – “שעטת הנצח”.
הן בערוץ היוטיוב שלי “מרדכי היהודי” ,
הן בפתקים שלי כאן בפייסבוק, ועוד בהמון במות
הפזורות במרחב הפרהסיה הישראלית.
הצלחתי למצוא את מקום קבורת הכלב
עוד בימים שלהקת כוורת התחילה לשיר על זה.

שם גם החלה התובנה שלי לקחת אותי רחוק
מדפי המסרים שהכת השלטת משדרת
ללא סוף וגבול
בכל מקום בכל זמן בכל צורה.

בניתי לי מתחם מבוצר
בו אני פועל עם מחשבה עצמאית לחלוטין
מכל שייכות למאן דהוא או לשיטה כלשהיא.
הנאמנות הבלתי מסוגיית שלי נתונה אך ורק
לזהות אליה התחברתי
כבן ישראל, יהודי שורשי מארץ ישראל,
המחובר אל אמונת אבותיו היא תורת משה
ואל הבורא יתברך שמו ויתעלה,
ואל הצדיקים
אותם בררתי באלף נפות, ובדעת תורה וביראת שמיים,
וכמובן, אל אהבת ישראל
לכל אחד ואחת מבני עמי.
מהמקום הזה אני מדבר מהיום בו עמדתי על דעתי.

למה אני כותב כל זאת?
[ואני בטוח שרק מעטים יגיעו עד לכאן, בטקסט הזה,
הואיל והצליחו להעביר את רוב המוטציות האנושיות
נכון להיום,
למצב תודעתי הניזון רק ממסרים קצרים
של אור-קול חזותי,
ובכך לגמור את עם הספר שמסתפק
בהבל ורעות רוח
של אינשי דלא מעלי
כגון עמוס עוז, א,ב יהושע, או דוד גרוסמן]

אני כותב כל זאת,
בראש ובראשונה על מנת לתעד מצב.
וגם להודיע, שאנו נכנסים לעידן חדש.
“חגיגות ה 70 למדינת ישראל”
זה לא סתם נחשב בעיני חברי החונטה
למשהו שראוי לחגוג יותר משנים עברו.
הם חשים את גודל השעה.
אבל אני ממש לא עומד הפעם לשחרר מאומה
לגבי מה הולך להיות העידן הזה,
הואיל ואני ממש לא יודע.

אבל ברור לחלוטין
שחשיפות גדולות עומדות להתרחש, גילויים,
כל האנושות עומדת לעבור טרנספורמציה,
ובני ישראל יובילו את המהלך
עם תובנות שיופיעו ויתגלו
מעשה דבר יום ביומו רגע רגע…

איך קשור כל הטקסט הזה לרישא בו התחלנו
עם מחלת הנפש ה”אשכנזית” ?
אז שתדעו לכם – אשכנז – הוא שמה העתיק
של גרמניה
גרמניה היא ערש הולדתם של הנאצים,
הנאצים בסה”כ ניסו לעשות
את מה שניסה לעשות – המן,
המן – ניסה לעשות מה שרצה לעשות
הסבא רבה שלו – עמלק – לאורך כל הדרך.
אתם סבורים לרגע אחד שהוא הפסיק ??

אם ברגעים הראשונים של יציאת מצריים
הופיע עמלק – ונלחם בישראל,
ולאורך כל ההיסטוריה האנושית הוא רודף
את ישראל ומנסה להשמיד,

אתם סבורים שעכשיו הוא לא פועל?

אם כך מיהו עמלק נכון להיום?
באיזה פורמט הוא מסתתר?

משאיר אתכם עם השאלות הללו,
יחד עם הסרטונים שאביא לפוסט הזה…

ערב שבת זכור את אשר עשה לך עמלק
התשע”ח
מרדכי היהודי
ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

ורבים מעמי הארץ מתייהדים. מרגע יציאת מצרים אנו מכירים את המשפט הזה, ולאורך הדורות. מהו גרעינו של העם הנבחר?

הבוקר לאחר שטבלתי את טבילת הבוקר במקווה,
בחדר המלתחה, בזמן הניגוב שמעתי שיחה קולחת ביידיש.
שני בחורים צעירים לבושים זהה [הקדימו אותי בכמה דקות]
פאותיהם עדיין נוטפות, אבל קילוח המילים היה הרבה יותר שוטף.

חזרתי בשניות לשנים בהם גרתי במאה שערים,
עפתי עם המחשבה במהירות האור אל אותם מחוזות,
בהם חקרתי
את השאלה – מה לי ולהם ?

שאלה שהתשובה עליה גרמה לי לדבוק בסידור של “עדות המזרח”,
בזמן שכל חברי ה’ספרדים’ שחזרו אתי בתשובה באותה תקופה

התפללו מסידור ‘תפילת כל פה’ האשכנזי
כי כולנו היינו חלק
מבית הכנסת המרכזי של חסידות ברסלב – השול במאה שערים.

אמנם מאז הבר מצווה שלי בה קיבלתי סידור מסבי ע”ה
שהיה אחד מהחזנים והפייטנים המובהקים בעיה”ק טבריה תוב”ב
לא השתמשתי בסידור הנ”ל ,
אולם תפילתו של הסבא בחגים
והגיית האותיות והנעימות
שהרכיבו את פיוטי התפילה שלו אותם קיבל
בן אחר בן מדורות קודמים
שלא גלו מארץ ישראל מעולם,
היא זו שעמדה כחומה בצורה.

הגם שזכיתי ללמוד רבים מפיוטי התפילה האשכנזים
שנוגנו בשול ע”י חזני השול שגם הם קיבלו מאבות אבותיהם,

בן אחר בן את נוסחאות התפילה, ויש בהם ניגונים שובי לב רבים.

אלא שלצד הלימוד שלי שנובע מאהבת ישראל שלי, והסקרנות הגדולה,
הרגשתי את הצורך העז לשמר את מסורת אבותי.

לכן כהחלטה מכוננת בחרתי כעול ימים לעגן עצמי
הן בנוסחאות הגיית האותיות והן בניגונים
ולאחר מכן בישום ההלכה
רק בדרכים אותם הבנתי שהם דרכי אבותי.

הפלגתי עם מחשבתי הטסה….
ורבים מעמי הארץ מתייהדים,
מכונת הזמן הכי משוכללת לא הגיעה
לשדרוג המחשבתי שלי
שהעביר אותי על מרוצת הדורות ומנה לי את כל אותן
הפעמים
בהם פוטנציאל הגיור ההמוני שמכונה “ורבים מעמי הארץ מתייהדים”,
לקח חלק במפקד הדורות הקלסי שסלל את הדרך לפורמט העם הזה היום….

איך אפשר לדעת בוודאות את שורש גרעין הזהות של זרע ישראל?
לא יודע לגבי אחרים.
אני יודע אותו.
איך?
לא יודע.
אבל אני יודע.

אין סיכוי שזה קשור לעניין הרגשות ותחושות המבוססות על השערות.
למה?
כי נלך ישר לשורש – האחים בני יעקב עצמם,
על פי תחושתם סברו שיוסף
אע”פ שהוא מזרע יעקב ישראל
הוא בחינת פסולת משהו כמו ישמעאל או עשו,
שלמרות שהגיעו מזרע האבות עדיין נחשבו כפסולת כנגד זרע הקודש
שממנו נבנה עם הסגולה.

אז מה לנו תחושות וסברות?
ויתרה מזו אף זו – הרי כל עניין יוסף נמנה ונגמר בצירוף השכינה הקדושה
יחד
עם האחים בסוד עליון כדי לגלגל מהלך מלכות יוסף במצרים
לכלכל ימי הגלות שנגזרו על עם הקודש.

כך שעניין זה לא בא ללמד כפי שרצינו לומר לעיל,
בטח לא לאחר שבאו האחים
ליוסף לאחר פטירת יעקב אבינו
בחשש שמא עכשיו ינקום בהם,
והוכחה מעל לכל ספק הערבות ההדדית שבין בני ישראל.

ערבות הבננו.

אם לא מצאת ערבות, מיד נעץ נעץ אדום והחל סריקה.
זה כלל ראשון. לא מצאת באח הזה שעומד מולך ערבות בעת צרה
סמן אותו ועקוב בהמשך עם דיווחים שוטפים.

כלל שני, חייבים להבין, בני ישראל מחולקים לשבטים.
יש לשבט ויש לחסד, יש כאלה שעומדים על הר עיבל לקללה
ויש כאלה שעומדים על הר גריזים לברכה.

זה מיוסד על ידי אבא יעקב.
יש בני השפחות, בלהה וזלפה.
בני הבלהות והזלעפות קורא להם רבי נתן מברסלב.
אותם מעמיד אבא יעקב ראשונים מול מחנה עשו המתקרב.
ולאה ובניה אחרונים, ורחל ויוסף אחרונים.

לא פגע הכתוב בלאה ובניה – וקרא עליהם “אחרונים”,
אע”פ שרחל ויוסף הם האחרונים.
גם בבני האמהות יש היררכיה..

אוקצור יש מעמדות ללא כל ספק. אבל לא צריך להתבלבל,
כי אף אחד לא יודע לשם מה אלו המעמדות
ומה הם משמשים הואיל ומצאנו
והמלוכה ניתנה
ליהודה בן לאה , והכהונה לבני לוי בן לאה,
ויוסף אע”פ שהוא לכאורה
האחרון העומד מוסתר שלא בחזית מול עשו,
נמכר בעלילת דברים
וגם בסופו של יום משיח – הוא בן דוד, ולא בן יוסף.

טיילתי מעט כדי להראות לכם לאן מחשבתי טסה ומאיזה גובה ההתבוננות
ומשם שאלתי – הכיצד דווקא מתוך המופקרים שיובאו לכאן מאירופה כדי
להקים כאן זן עם חדש שיהא ככל העמים
צמחה לה יהדות בעלי תשובה כל כך גדולה?

ולמה קהילות שלמות של יראים וחרדים השומרים קלה כבחמורה
נשרפו במחנות השמד של הנאצים?

ואיך נשתמרה לה לאורך כל הדורות שארית פלטה בתוככי ארץ ישראל
ששמרה על גחלת בני ישראל על אדמת ישראל ?

והאם “רבים מעמי הארץ מתייהדים” חל גם על אומות המזרח ובני קדר
שחיו ביניהם יהודי הגלות המזרחיים שמורים בתמימותם העתיקה
ללא צלקות ההשכלה שהפילה חללים רבים מבני ישראל באירופה?

ועוד המון שאלות חלפו לי במהירות האור תוך כדי שאני כבר
שורך את נעלי, ומכניס את הליפה והשמפו לשקית….

כשנכנסתי לאוטו, והנעתי, התיישבה לי בוודאות מסקנה ברורה,
אם יש רבים מבני ישראל שבהם אני יכול למצוא
עדרים עדרים של נספחים לבני ישראל, הרי הם
מהאשכנזים בפורמט החרדי שלהם.
אלו שדבקים ביידיש ומתנשאים
בחוסר ערבות הדדית למי שאינו ממחנותם,
הם הראשונים לחשוד בהם
שהם מ”עמי הארץ הרבים שמתייהדים”
ועוד ‘קשים גרים כספחת’ ילמד
על דבקותם הרבה בקלה כבחמורה.
להזכירכם אשכנז=גרמניה – עם כל המשתמע מכך, ועל מנת לסבר את האוזן
אזכיר דברי רבי נחמן מברסלב הקובע שבכל קהילות היהודים
הוטמעו מתועבות ותאוות האומה בה העבירו את גלותם…

הדיבור הזה שלי כלל וכלל לא ילמד על פסילתם כיהודים חלילה וחס.

אלא רק על עניין הגפן שלא מקבלת הרכבה….
והדברים יכולים להתפרש כדו משמעיים…

וזאת דיברתי על אלו החרדים המקיימים תורה ומצוות,
על אלו מביניהם
הרחוקים מתורה ומצוות המכונים כאן חילונים…?
על אלו בכלל איני מדבר….

מה רוצה להגיד?
שאין בדברים הכללה כלל וכלל ואין הכוונה לפסול יהדות מאף אחד.

וגם לא דיברתי על חסד או טוב שאפשר למצוא סתם ככה גם בגויים גמורים.
אני מדבר על עצם הלוז של זרע ישראל.
מהות עצם גרעינו הקדוש של בני ישראל.
יש דבר כזה. יש גרעין קדוש של זרע ישראל.
ויש מעגלים גדולים של ספיחים שנמנו ודבקו בגרעין קדוש זה.

הגענו למצב בו
לא רק שגרעינו הקדוש של זרע ישראל
אינו מנהיג את כללות
אומת בני ישראל והיהודים הרבים שנסתפחו אליה,
אלא אף גרעינו הקדוש של זרע ישראל יחד עם הספיחים המתייהדים שהוטמעו בתוכו,
נשלט נכון להיום
על ידי לוויין זר שמלווה את אומת בני ישראל
מרגע יציאתם ממצרים,
הם המה הערב רב שלא התכוונו לכתחילה ל”התייהד”
אלא כטפילים נצמדו
לבני ישראל ויונקים המה מהם את חיותם
באופן המדמה כקוף בפני אדם
את זהותם כזרע ישראל.

ערב רב זה הוא המלחמה האחרונה של בני ישראל
יחד עם גואלם לפני גאולתם.

זה לא ערבים, או כל דוברי שפה אחרת.
אלו דוברי עברית רהוטה,
שהשתלטו על המושג “מלח הארץ”, שבכלל קשור לנצרות,