הנקיקים, המצוקים, הפסגות, הערוצים
חומות הגרניט של סיני
נאות המדבר , הדקלים , התמרים,
המים הצוננים ממעיין נחבא
הטיפוס מלא האדרנלין, ההליכה על שבילי הגמלים
ים סוף על כל שלל צבעיו המפעימים
המתחלפים כל שעות היממה עם צבעי המדבר הלוהט
השקיעות, הזריחות.
סיני היה לי בית בו חייתי חיים שלמים ומלאים אושר
בדיעבד אני יודע
שמציאותם של אחי דמי ובשרי
מבני ישראל המקוריים בכל פינה
גרמו למציאות הבריאה בכל קצוות חצי האי סיני
להיות מציאות קדושה, טהורה, נקייה, זכה ומזוככת.
אין לי כל ספק
אל נורא עלילה
איני יודע לזהות לאחור
מי מהבדואים המופלאים
שהיו בעלי בריתי שומרי סוד
היה התלבשות של
אליהו הנביא זכור לטוב
שהוביל אותי אל מחוזות הידע הנעלם
אליו שאפתי להגיע….
ולא השארתי אבן אחת שלא הפכתי…
אבל ברור לי לחלוטין , שרבות מהתשובות שמצאתי
היו ממש מציאה שבאה בהיסח הדעת
דווקא משיחות עם מי
שלעולם לא היה עולה בדעתי
שאמצא אצלו משהו
שאני מחפש.
החיפוש שלי כלל כל פיסת רמז שיכול לקרב אותי
אל משאת נפשי להשתכשך
במפלי הידע האדירים
שהבנתי שאת קולם אני שומע
את ריחם אני מריח
אבל לא מצליח
לראות….
וגם אם ראו עיני
נצרכתי לְדעת – כדי להבין,
ואת אשר ראיתי אז בעיני רוחי יודע אנכי
שאולי אפס קצהו מזה
מבין אני היום .
הייתי שם בבית
בית שלקחו לי בשם השלום
בית שהיה בו אושר ושלווה ושלמות נפשית גדולה
התפעמות וקשר מסונכרן לגמרי עם חוקי הבריאה
בהרמוניה מלאת עונג.
החליפו לי את זה במציאות הזו שאין לי צורך
לתאר אותה למי שחווה אותה,
וכבר תיארתי את זה בעבר
וכל יום ממנה ממציא לנו דברים שהדמיון לא מקיף.
אז התקוות שלי, החלומות שלי,
הולכים לאחר שנים ציפייה אחר התכלית
שבה אני מאמין.
אני יודע שכל מה שהיה מנת חלקי
כשטעמתי את האור המתוק
כאין וכאפס הוא
לעומת ראיית בית המקדש בנוי
ומלך ביופיו ….
ולכן, איני מתרפק על זיכרונות העבר לשווא
אני משתמש בהם כדי לטפח את כוח היציאה אל הפועל
של שאיפותי לגאולת ישראל.
לכן
עדיין אני בחיפוש דרכי הבייתה
גם דרך הדרכים הידועות
מן העבר…..
אחת התמונות הבודדות של קטי
