אתמול חדשתי בסיפורי מעשיות
שהר של זהב ומבצר של מרגליות
מחפשים כולם.
ובוודאי אינו בנמצא כלל כי שטות סיפרו לפניך
כי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו
ולכן יבזבז כל ימיו בחיפוש הר של זהב ומבצר של מרגליות
אלא רק מי שמבין שזהו מקום “הלא טוב”
המפקיע את התאווה אל ה”עוד”
יתמיד בחיפוש בכוונה הנכונה
ואז יכריח את המציאות להימצא לו הר של זהב ומבצר של מרגליות
באופן שאחרי שעובר ניסיונות וגם מעל הטבע
בצורת הממונים שגם הם אינם מכירים הר כזה ומבצר כזה
הואיל ואינם אחוזים בתאוות העולם
אלא שחיפושו של המתמיד בכוונת אמת
מכריח המציאות שאחר שעובר את הממונה על הרוחות
ומכריח “בוודאי ישנו בעולם”
מתגלה ה”רוח סערה” הבעל דבר, שהוא בעצמו נשא
את הבת מלך אל הר של זהב ומבצר של מרגליות
הוא בעצמו נכנע לפניו והוא בעצמו לוקח אותו לשם
הואיל ואין עניין להשמיד את היצר כי ילדים צריך ללדת
ובלי לאכול אי אפשר לכן מה שצריך לעשות
זה להסיר את ה”רע” מ”היצר” ואז לעבוד עם היצר ללא הרע
כאשר מגיעים לשלב הזה, אזי גם נמצא הכלי של המעות
המצוי בו כל הון דעלמא לשימוש מי שעשה עבודתו נאמנה
ובסוף הוציאה….
זר לא יבין זאת. צא ולמד.