זה שמזמן החליט שאם צריך למות – אז מתים. ואם מתים בגלל כאלה שלא נותנים לחיות, אז גם חלק גדול מהם ילך קיבינימט.

למה זה כל כך קשה להבין את מה שאני אומר?
אני אגיד לכם.
אנשים התרגלו לייחס לאנשי המערכת כוחות דמונים,
ובעיקר לפחד מהם.
עוד מקטנות הכניסו כאן לראש של ילדים:
דני תאכל את הבננה או שאקרא לשוטר.

מאז שאני נער מתבגר, שעסק בלא מעט דברים
שהיו צריכים להישאר במסתרים, ואל תפתחו דמיונות מיותרים,
זה קשור לכל המוסכמות החברתיות באותה תקופה,
הבנתי שיש לי על הזנב תמיד צל שהוא לא שלי.
זה אמור היה עבורי, אוזן שלא אמורה לשמוע, או מיקום שנצפה,
פיתחתי יכולות לנוע בין הצללים.

מאוחר יותר למדתי כבן טובים והגונים לשמור על הכללים
היכן שצריך, והייתי ילד טוב ירושלים, גם בבאר שבע…
הייתי מנוי על חבורה של צפונבונים בשומר הצעיר,
ובאותו פרק זמן ממש היו לי קשרים במרכז גילת
עם כאלה שהסתובבו עם אקדחים [אמיתיים] בלילות,
לא ממציא כלום בחייאת פרעה !

את עולם המסתרים שלי בניתי במשך שנים,
עד שהשתחררתי ממנו באזור גיל 17 לערך.
פתאום הבנתי שיש לי שליטה מלאה על כל מה שאני עושה,
וכל שצריך זה לשמור על העקרונות אותם פיתחתי.

יסוד היסודות
מעולם ולעולם חיפשתי טוב.
טוב אמיתי.

בעתים ההם, הטוב היה מגולם בכל מיני הרפתקאות נעורים אקסטרים
שלפעמים הביאו אותי אל מקומות מסוכנים מאד
בהם הייתי צריך להישמר מעצמי, מהאומץ שהיה לי,
ומהעזות שכללה גם פזיזות, אבל כלום לא בא ממקום רע,
לא הייתי פושע כלל וכלל לא, הייתי קונדס במדרגות נדירות
אבל רובין הוד, והצדק הפואטי שלו היו נר לרגלי.

חיפשתי טוב וצדק ואמת.
יש כאלה שלא יסכימו אתי, אבל אני קובע.

כי את החיים שלי אני מנהל, ולא מנהלים לי אותם, לא אופנה,
ולא טרנדים, ולא כללי קהילה, ולא מוסכמה חברתית, ולא חוקי אנשים.
אני מבקר את עצמי כל הזמן, ומתקן טעויות שאני נתקל בהן.
כי אני מחפש טוב, וגם לימדו אותי להיות פרפקציוניסט.

העולם שלי נבנה כאוטונומיה שהפתח שלה
מצוי עבורי ורק עבורי
בו אני יוצא ונכנס מבלי לשאול אף אחד
ומבלי לקבל רשות מאף אחד.

וזה רק על קצה המזלג, ורק מי שמכיר אותי לאורך שנים
מסוגל לגעת בקצה ההבנה במה שאני אומר כאן…

ולמה אני נזכר בכל זה עכשיו?
כי זה יכול לתת הסבר [אמנם חלקי ואולי גם מטושטש קמעה]
לפשר האמירה הזו שלי – אני לא מפחד מ”הם” !!

זו לא התיימרות, ולא שחצנות, ולא יהירות, וגם לא חוסר זהירות.
אני מודיע לכם בפה מלא – אני שם עלי”הם” פס.

אף אחד לא יחיל את החוקים המטורפים שלו ,
לא עלי, ולא על אף אחד מהתלויים בי והנלווים אלי,
אם אני אבין שזה חוק שקר שתכליתו עושק, ורצון לשלוט בחיי?
אני רומס אותו בעקבי, נותן גז ומתקדם הלאה.

אף אחד לא יקבע חוץ ממני, איך אחיה את חיי, אחנך את ילדי,
ומה אחשוב, ובמה אאמין, אצטרא אצטרא…

אשתדל מאד לא להגיע לחזית פנים אל פנים,
ואמשיך לחפש את המסתרים,
אבל אם יאלצוני, וידחקוני לפינה עם הגב?

ימצאו את זה שמזמן החליט שאם צריך למות – אז מתים.
ואם מתים בגלל כאלה שלא נותנים לחיות,
אז גם חלק גדול מהם ילך קיבינימט.

לא מפחד למות, לא מפחד מ”הם”.

אני יהודי.
בעל אמונה באחד ויחיד שמנהל את המציאות הזו.

יש לי כמה ויכוחים אתו על אופן הניהול שלו,
ויש לי כמה עצות ייעול
אבל הואיל והבנתי בידיעה גמורה שרק הוא ורק הוא
זה האמת האחת והיחידה שקיימת כאן במציאות המתעתעת הזו,
אז רק לו אני נותן דין וחשבון, ומתבטל לרצונו מתוך הבנה
שכל רגע אני תחת זכוכית מגדלת מקרוסקופית,
ואם הוא ייתן להם לרצוח אותי בסופו של דבר,
הרי זהו רצונו וכך גזרה חכמתו, וכך אקבל.
אבל ככל שזה תלוי בי?
אנחנו בדרך לגאולה, וכל מי שיעמוד לעכב זו הבעיה שלו.

סיכום
הואיל ואני שוחר טוב באמת, ואין לי כוונות זדון,
והואיל ואני מיומן בטכסיסי מלחמה, ובהתנהלות תחת לחץ,
והואיל וכל כוונתי בשארית חיי,
כהמשך לעשורים שעברו, המלאים בקבלות,
להקדיש את מהותי לקרב את גאולת ישראל השלמה,
וברור לי לחלוטין, שמה שאני רוצה מסונכרן לגמרי
עם הנדרש ממני כיהודי בעתים הללו,
ועוד כמה הואילים כאלה…

אני יודע.
“הם” הרעים !!
אני הטוב.
הם החושך !!
אני האור.

מי שרוצה להישאר בחושך….שם ימצא את קבורתו.
אני עוסק באור.
גם הטקסט הזה כאן הוא אור גדול למי שנמצא בחושך.

אנחנו בדרך אל האור יהודים !!
מי שמפחד – שיישאר בבית צמוד לסינר של אמא .
תפסיקו לבלבל לעצמכם את המוח עם אמצעי המעקב שלהם
וכל העיסוק בקסמים ובכשפים שלהם.
מה שנדרש מכם זה תמימות ופשיטות.

באנו חושך לגרש,
הן בכל דור יקום הגיבור
גואל העם.

תפסיקו לפחד מהצל של עצמכם.
“הם” לא שווים יריקה !!
וגם אם יאיימו , ואפילו יעשו מעשה, והכי נורא היל”ת.

גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע
כי אתה עמדי.

קומו ותינקו את רוח גבורת ישראל
והתעוררו לחלץ עצמכם ואת כל אשר לכם
מהפחד שלכם.

תפסיקו לפחד מ”הם” !!
יש אחד יחיד ומיוחד אותו צריך לירוא ולאהוב.
ברגע שתבינו את זה , תקבלו ותפנימו את זה
תבוא הגאולה.

במהרה בימינו אמן.

מרדכי היהודי

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

מרחבים בהם טסתי עם מכוניות בגיל 15….למדו את הילדים שלכם טוב.

התקופה בה הייתי נער
הביאה לעולם אור שכשנגעתי בו
הוא חישמל אותי.
למדתי להשתמש בו בגיל צעיר מאד [13]
הייתי אדם עצמאי –
עדיין מנוער מכל סוג של כבלים
מה שהוביל אותי למקומות
שבני אדם רגילים
לא מגיעים אליהם בדרך כלל.
ההתנתקות מהבית והשפעות המסגרת המשפחתית
על דרך הלימוד שלי מגיל צעיר,
לקחה אותי למרחבי החופש מהמסגרות
בכל המובנים.
מרחבים בהם טסתי עם מכוניות בגיל 15 [מה לעשות?]
לכל החלומות הכי פרועים שאפשר לדמיין.
דהב היה יעד מועדף, שפני היו מועדות אליו,
בכל הזדמנות שהייתה לי, והיו לי.
אבל לא רק.
הייתי מחובר לאנשים
מבוגרים ממני בהרבה שנים
לאורך כל הדרך.
כבר בגיל 14 הייתי על מדים
ששיוו לי מראה של חייל.
הייתי רשום בפנימיה צבאית שמעטים בה
הכירו את קלסתר פני, כי לא הייתי שם.
השירים של אריק ועוד מ”מחנכי הדור”
היו פס הקול של הדרכים בהן טסתי.
הכל היה תמים לגמרי, בלי כל כוונות זדון,
אע”פ שמבט לאחור גורם לי להסמיק
אני יודע שזה “עדין” וקונילמלי – להסמיק וכזה
אבל זה בדיוק התיאור של מה היה ומה נהייה
זה היה תמים לגמרי, אולי קונדס, שובבות,
אבל לא כוונה רעה חלילה.
כשהתבגרתי והגעתי לגילאי ה – 20
וראיתי נערים שזיהיתי בהם
את מה שאני הייתי כנער,
אימצתי אותם בדרך כלל, כדי להציל אותם
מכל הרפש שממתין להם מבלי שידעו על כך,
עם כל המפותלים הערמומיים
הממתינים במרחב לינוק את תמימותם.
קיצרתי להם דרכים.
איך ניצלתי אני מכל זה?
הייתי אדם צעיר שמחפש טוב. פשוט טוב.
שלא תטעו – הייתי במקומות רעים מאד.
אבל היסוד שינקתי כמורשת מהורי שיחיו
היה טוב.
טוב פשוט בלי חכמות.
ואהה כן….מלא אהבה.
כזו של נעורים כזו…שנות ה 60-70…
איך בא לי באמצע היום
לכתוב על זה?
כי יש מוזות כאלה, אבל לא רק.
הקטע הזה עם חינוך
והורדת מידע למי שמתחבר אליך
הוא קריטי.
אנשי האופל הבינו את זה,
לכן הם שולטים בכל העולם
במה שנקרא “חינוך”,
והם מספקים לכם את זה – חינם”.
אחרי הניסיון הגרוע
שהיה לי עם שלושת ילדי הראשונים
הפסקתי לשלוח אותם למסגרות חינוך.
גידלתי אותם בבית.
לא רק שאני לא מצטער על זה
אני אומר לכם
תשמרו על הילדים שלכם קרוב אליכם
הורים יקרים
אני בטוח שאתם אוהבים את הילדים שלכם.
אל תסמכו על אף אחד שיחנך אותם!
אף אחד !!
אם אכפת לכם מהם, תלמדו אותם אתם
את מה שכבר למדתם.
תעבירו להם את מה שאתם מבינים שטוב.
ותזהירו אותם מהרע.
אתם כבר נפלתם לבורות שנפלתם בהם
ואתם מכירים את המקומות, את החולשות,
את הפיתויים…
את מה שלא הצלחתם לעשות בגלל התאוות שלכם
כשאתם יודעים היטב לאיזה נזק הם גרמו
תנסו ליישם על ידי העברת המידע החיוני הזה
לילדים שלכם.
מה שהם יעשו עם זה
זה כבר עניינם, יש להם בחירה.
אבל אתם?
אל תסמכו עליהם שהם ימצאו את הכל לבד
מחכים להם שם בחוץ טורפים מנוולים.
אלה שיש להם כישרון להינצל מהם מעטים מאד.
הרוב הענק זקוק לכם – הורים שאכפת להם,
לעצה שלכם, לתמיכה, לחום ואהבה.
בטח נכון להיום עם מרחבי האופל המצויים שם…
אל תזרקו אותם לכבשני השמד
של “משרד החינוך”.
תלמדו את הילדים שלכם בעצמכם
כך אולי תלמדו גם אתם
איך להתעלות למדרגות הגבוהות יותר
בהבנת מציאות
הטוב.
הקליפ המצולם המצורף הוא לא בדיוק אם המוסר…
אבל זהו בדיוק המקום ממנו צמחה המוסריות שלי נכון להיום,
וזה מוכיח שאפשר…אפשר בוודאי …

כל אחד יכול.