כדי להבין את מורשת הקרב של המטכ”ל בישראל 2011
צריך להבין מהם שורשיו….
אזהרת תמונות קשות מאד בסוף הכתבה
“קיבלתי מידע שכנופיות ערביות בדרום הארץ עומדות לעבור צפונה”
• כך נכתב במסמך בהול ששוגר לראשי ההגנה ב־1938
• אך דבר לא נעשה, וכעבור עשרה ימים טבחו הערבים ב־19 תושבי טבריה
• סיפורו של מחדל שנחשף זה מכבר
דודו בזק
דורות של ילדים טבריינים גדלו על סיפור הטבח הנורא שהתחולל בעיר לפני 70 שנה.
מבוהלים ומפוחדים הם שמעו כיצד גדודי ערבים פלשו אל טבריה, טבחו בדם קר 19 מתושביה,
מרביתם ילדים, ואף שרפו את בית הכנסת המקומי.
למרות השנים הרבות שחלפו, הסיפור האמיתי לא סופר עד היום:
ראשי “ההגנה” ידעו על המזימה המתרקמת עוד קודם לכן,
אך דבר לא נעשה כדי למנוע את גורלם האומלל של התושבים.
סרט שמופק בימים אלה בידי חיים חצב, במאי מטברייה, שוחט את אחת הפרות הקדושות ,
ארגון “ההגנה” רב המיתוסים בהנהגתו של דוד בן־גוריון.
האמת נחשפת אט אט סביב הטבח בטבריה.
ב־2 באוקטובר ,1938 מספר ימים לפני יום הכיפו־רים,
פלשו כ־300 ערבים לעיר טבריה, וטבחו ב־19 תושבים בהם 11 ילדים
“פרט למספר ההרוגים, לא ידענו מה באמת התרחש ביום ההוא,”
מסביר חצב את הסיבה לעשיית הסרט.
במהלך עבודת התחקיר, עלה חצב על מספר מסמכים,
ביניהם מסמך הממוען אל ראשי ההגנה ומתריע על האסון המתקרב.
התאריך: עשרה ימים לפני הטבח. במסמך הנדיר,
המתפרסם לראשונה בסרט, כותב משה פיטלזון,
מפקד ההגנה בטבריה באותם הימים, לראובן זסלני (שילוח) מהמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לא”י
(האגף המודיעיני של ההגנה) ומי שלימים יהפוך לראש המוסד הראשון.
“המצב בטבריה לא טוב. נמצא בעיר קן טרוריסטי,” כותב פיטלזון,
“ברור שהקבוצה קיימת ומתכוננת לפעולה.
סומנו כמה אישים יהודים נכבדים כמטרה להתנקשויות.
אני במו”מ על זיון כמה שוטרים לאבטחה כי גם לשלטונות ברור שקיימת קבוצה טרוריסטית,
אך לעת עתה השתדלותי לא נשאה פרי…
כפי הנראה נהרג לי המודיע הערבי היחידי שעוד נותר לי לפליטה.”
פיטלזון מסכם את מכתב ההתרעה עם חומר מודיעיני חם:
“קיבלתי ידיעה ממקור ערבי שכנופיות בדרום הארץ עומדות לעבור צפונה ולהתרכז כאן…
העברת האנשים צריכה להיגמר בסוף חודש זה.”
אולם המידע המודיעיני נקבר, והכוחות לא נשלחו צפונה.
יומיים לאחר סוף החודש אירע הטבח.
במהלך הסרט מפרסם חצב תמונות זוועה שתועדו – אם וחמשת ילדיה שנשרפו חיים,
גופות ילדים לצד הורים, אחים גדולים לצד קטנים, בית הכנסת השרוף.
חצב אסף את מעט הניצולים, עדי הראייה שנותרו בחיים.
אחד מהם הוא מפיק הסרטים מנחם גולן,
המופיע בסרט ואף נתן לו את שמו:
“בסרט הזה אין גיבורים.” “זה היה אסון נורא,” משחזר גולן,
“בנס לא נהרגו 90 או אף 900 יהודים.
בטבריה לא היתה הגנה.”
מספר ימים לאחר הטבח, שולח פיטלזון לראשי ההגנה מסמך דין וחשבון נוקב,
שפורסם גם בספר “המאבק על טבריה” מאת נחום עב.
“המצער ביותר הוא הכישלון הפנימי,” כותב פיטלזון,
“אנו ידענו על הכישלון שננחל, מניעת חלק גדול ממנו הייתה בידנו,
לומר בידי המוסדות הממונים על הביטחון.
אך מצדם לא נעשה את אשר צריך היה להיעשות.”
למרות הביקורת הקשה, כשלושה שבועות לאחר הטבח נרצח
גם ראש עיריית טבריה דאז זכי אלחדף.
באי נחת, על קבר האחים של הקורבנות בבית הקברות בטבריה, מסכם חצב:
“אני חייב לעשות צדק למען המשפחות, צדק היסטורי.”
רקע / הפרעות בטבריה
שעה של טבח באין מפריע
ימים ספורים לפני יום הכיפורים של שנת 1938
אירע אחד הפיגועים הלאומנים הקשים ביותר שידע היישוב היהודי בארץ ישראל.
19 בני אדם, בהם עשרה ילדים, מצאו את מותם בידי מאות תוקפים,
מבלי שאף אחד יגן עליהם.
היה זה יום ראשון,
ה־2 באוקטובר .1938 השעה: תשע בערב.
לעיר טבריה פלשו כ־300 ערבים מכ־פרי הסביבה, בחסות חוליית עז אדין אל קאסם.
על פי עדויות, המבצע היה מתוכנן מראש, ויצא לפועל בסיוע ערביי העיר.
הפולשים חסמו את דרכי הגישה לעיר באבנים גדולות כדי לחסום סיוע אפשרי של הבריטים,
ואף ניתקו את כבלי הטלפונים ושאר אמצעי התקשורת.
קבוצה אחת פנתה לכיוון המשטרה הבריטית,
אולם קבוצה אחת פלשה מצפון לעבר השכונה היהודית, קריית־שמואל.
הם פרצו לבית הכנסת שבשכונה, בזזו את ספרי התורה ושרפו את המקום,
כשהשמש לכוד בפנים.
משם המשיכו הפורעים במסע הטבח לבתי השכונה.
הם חדרו לארבע דירות, רצחו בדם קר אם וחמשת ילדיה,
בני משפחת יוחנן מזרחי, ולאחר מכן שרפו את גופותיהם ורקדו עליהן.
שני נוטרים שהגיעו לעזור לתושבים נרצחו אף הם על ידי הפולשים,
והכוחות הבריטיים המועטים לא היה ביכולתם לסייע.
לפני שנסו מהמקום, הספיקו הפורעים לשרוף גם את בית המשפט ואת בניין הממשלה.
בסך הכל נמשך הטבח שעה תמימה.
בעקבות המאורעות, ירד אבל כבד על העיר, וחלק מתושביה עזבו אותה
בשל חוסר הביטחון שחשו. כיום קבורים 19
הנספים בקבר אחים בבית הקב־רות היהודי בעיר.
להזכירכם כל זה מתרחש עוד לפני קום המדינה
לפני קווי 48, לפני קווי 67, לפני אוסלו, לפני מפת הדרכים,
פשוט כדי להמחיש את טבעו הרצחני של הישמעאלי
ולהזהיר נכון להיום ולהתריע: הישמעאלי הוא אותו רוצח צמא דם !!!
אסור לייחס לו תכונות אנושיות אחרות,
וצריך בדווקא להכליל את כל האומה הישמעאלית תחת הכותרת רוצחים צמאי דם.
צריך לדעת שהפיצוץ קרוב ולהבין שרק מכת מנע אכזרית ביותר
תוציא להם את התאווה לדם יהודי…!!
ויפה שעה אחת קודם !!
אזהרת תמונות קשות
בית הכנסת אוהל נחום ספרי התורה נבזזו ונשרפו
שמש בית הכנסת שנרצח וגופתו שרופה וזרוקה בחצר בית הכנסת.
משפחה שלמה הורים וילדים נטבחו ונשרפו הי”ד.
מפנים את הגופות הי”ד