חוקר היסטוריון פרופסור אמריקאי שפוטר מהאוניברסיטה כשהוכיח את הקשר בין הפלסטינים לבין הנאצים. חובת צפייה.

בשנת התשע”א – 10.12.10
פרסם ידידי משכבר הימים פילוביץ שחף המנוח ז”ל
בפורום גילוי מסמכים רוטרנט הנה הקישור לפוסט –

https://rotter.net/forum/gil/21055.shtml

פוסט בו הוא דיווח על פיטוריו של פרופסור פרנצ’סקו גיל וואיט
מכל תפקידיו
באוניברסיטת פנסילבניה.
הוא רואיין בערוץ פוקסניוז והשיב לטענה כביכול הוא פוטר בשל דעותיו
באשר לאירועי ה 11 בספטמבר אשר רחוקים מהגרסה הרשמית כביכול,
ומיד בתחילת הראיון הוא מדגיש :

ישנה אי הבנה, אני פוטרתי מהאוניברסיטה בגלל שאני מגן על ישראל
ובגלל שתיעדתי כיצד הראיות כנגד הסרבים זוייפו”.

את סרטון הראיון יוטיוב מזמן העיפה וקשה למצוא אותו, או בכלל את האיש עצמו.
הודות לידידי הפועל נמרצות Dingo Raz קיבלתי לידי 3 סרטונים של האיש
פרופסור פרנצ’סקו גיל וואיט
[איש אמת לעניות דעתי – וחסיד אומות עולם] מביא אותם לפניכם.

את האמת בעולם הזה מדכאים ומשפילים.

אולם בסופו של יום היא תצוץ ותכבוש את העולם. מקווה מאד שבקרוב.🙏

את הסרטון הרביעי שקיבלתי, שמרתי לכם לסוף הפוסט הזה, הואיל והראיון בו
בוצע לאחר ה 7/10 והוא מתייחס אל האירוע בראיון.
בתחילה 3 הסרטונים עליהם דיברתי
השופכים אור חדש לגמרי
לרבים שאינם יודעים מאומה מההיסטוריה המשוכתבת:

וכעת לסרטון הרביעי המעודכן לזמן האחרון
סרטון חשוב ביותר בשל עובדות היסטוריות מהימנות בדיוק רב
המובאות בו ללא כחל וסרק.
בהדגשה !!
הדובר אינו יהודי או ציוני. 
הדובר הוא חוקר היסטוריון, פרופסור שפוטר מאוניברסיטת פנסילבניה
בשל הרצאותיו המבוססות על מחקרים אישיים שלו.

לפני שסיימתי עריכת פוסט זה, קפצה לי התראת יוטיוב לגבי סרטון נוסף
שהבנתי שצריך לצרף לפוסט הזה

ובנוסף גם מצאתי על הדרך את האתר של הפרופסור המדוייק הזה
שלהערכתי כדאי מאד לבקר בו:
https://managementofreality.com/en/

איך סרט משנות ה 50 של המאה הקודמת

אחד מהקטעים שערכתי לפני שני עשורים וחצי.

חתכתי אותו מהסרט ״בן חור״.

 

נכון להיום הקטע הזה ממחיש באופן מדוייק ביותר
את בוגדנותם של אלו המכונים כאן:

״מנהיגים, מפקדים״, אליטות של ״יהודים״.

 

בקטע המוגש לפניכם מגלם צ׳רלסטון הסטון את יהודה בן חור
נסיך יהודי מהנהגת היהודים בירושלים,
שהתחנך ברומא (אמריקה של היום)
ובחזרתו לירושלים מגלה
שלתפקיד הנציב הרומי המושל בירושלים מתמנה,
חברו הטוב אתו למד וגדל ברומא – מסלה.
הלז בשם חברותם מנסה לשכנע את יהודה
למסור לו את שמות המתנגדים לשלטון הרומי מקרב היהודים.
כשערכתי את הסרטון הזה כבר לפני כמעט 3 עשורים ,
כבר אז חשתי את מה שגלוי וידוע בוודאות היום –
עד כמה לאין שיעור מצויים בוגדים בקרב בני עמנו,
המסוגלים למסור את בני משפחותם בעבור טובות המושפעות להם ביד רחבה
מידי שונאי ישראל השולטים בבני עמנו.
כאשר אני רואה את הקטע הזה היום, ברור לי לחלוטין,
שכל שדרות השלטון, הצבא, בית המשפט, וכד׳
כפופים לחלוטין לשלטון הזר הכובש את בני עמי תחת ידי קלגסיו,
כאשר אמנם מפעיליו הם גויים המשרתים את אג׳נדת רומי המודרנית
המתהדרת בשם ״סדר עולמי חדש״
עם אותן כוונות אימפריאליסטיות של רומי הישנה,
שחיי יהודים שווים בעיניהם כקליפת השום,
וקאפואים ממוצא יהודי משמשים להם נציבות שלטונית מקומית,
בממשל העצמי כביכול, ובצמרת הצבא והמשטרה,
כאשר חוקי האימפריה קובעים את סדר היום ,
ולא חוקי היהודים מקדמת דנה.
צפו בסרטון ותווכחו בעצמכם
עד כמה סרט משנות ה 50 של המאה הקודמת
יכול לתת לכם היום פרספקטיבה על מצבכם היום.
והכי הכי?
הסרטון הזה מסביר היטב, למה ה 7/10 היה

פעולת בגידה !

“נא באוזן – אתה וכל הטוב שלך, יכולים לקפוץ, אני קובע”

ההתנהלות האישית שלי לאחר שנים
של התבוננות וחקירת כל פרט מהקטן שבקטנים
במציאות החולפת אל מול תודעתי
מהיום שעמדתי על דעתי עד ממש לרגע זה
הגיעה למקום בו ברור לי
שצד הרע מנצל בעולם את הסתתרות הבורא
ופועל בו לכאורה באין מפריע.
האמונה הגדולה שיש לי שבחלקיה
הראשוניים הפכה לידיעה ברורה במציאות הבורא
ולאחר שכלולה אל מדרגת הצדיק יסוד עולם
בהיכרותי את תורת רבי נחמן מברסלב זיע”א
שעזרה לי להכיל את תורת משה רבנו זיע”א
באמירה כגון:
“הקב”ה מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום”
אמנם מסייעת לי בסופו של כל יום
לחזור אל נקודת ההתחלה לאחר היסחפות מטורפת
אחר אירועי המציאות שמוכיחים בדיוק ההפך.
אלא שברבות הימים החודשים והשנים,
ולאחר ההתבגרות והמעבר דרך תחנות המסע
בעל, אבא, סבא – תלמיד, מורה, מנהיג,
עד לעמידה על נוסחאות קבועות
כמו מוות של חברים קרובים שחייבים לקבל
כאין ברירה ולהבין שיש כמה נוסחאות כאלה
שאין כל דרך להתמודד עמן אלא על ידי קבלה והכלה,
המציאות הזו – לעמוד אל מול פני הרוע
ולהתבונן בו בחוסר אונים ולראות את צחוקו המלגלג
כשהידיעה דופקת חזק ומהדהדת בקול גדול
“נא באוזן – אתה וכל הטוב שלך, יכולים לקפוץ, אני קובע”.
יש בזה גורמים מאד מתסכלים במכלול שמכרסמים חזק
ומנסים להפיל הכל אל חזון אפל וחשוך וחסר תקוה.
אבל כפי שאמרתי, ומי שמכיר אותי יודע,
בסופו של יום אני חוזר אל נקודת ההתחלה
שכנראה נעוצה אי שם באין סוף
שם נשבעתי – שעד נשימתי האחרונה
אלך עם כוחותי אל האמונה הזו שתמיד
הובילה אותי למצוא מעט טוב
בכל אוקיינוס הרוע מסביב.
שבועה שכשלקחתי אותה על עצמי
לא התכוונתי להתנות את זה בניסיון כזה או אחר
שינסה אותי הבורא – זה שנקרא
“אל נורא עלילה” “המתעולל בעלילות על בני אדם”
אע”פ שאיני רוצה יותר אפילו ניסיון קל שבקלים
כי באמת דור חלוש ומסכן כזה שבו אני חי
ראוי שישמרו לי כוחותי להמשיך למצוא בו טוב
ולא לבזבז אותם על ניסיונות באמונה
שכבר חרשתי לאורך שנים ובעוצמות הרבה מעל הרגיל.
הנשמה שלי שואפת אל הגאולה
והמילה הזו – גאולה – מקפלת בתוכה
את כל כלל התקוות של כל פרט בבריאה.
הכל בתוכי ממש.
יש בי צער עמוק ביותר על המציאות המתנהלת
עם שלטונו של הרוע באין מפריע
יש בי צער עמוק על חוסר האונים שלי
לעצור אדם גווע ממחלה סופנית – מלמות.
אבל העצמה שלי שבעתיים חזקה מהצער שלי
כי תעצומות עוזי נובעים משורשי הרוחניים
האוחזים במקור הטוב
ומשם אמונתי הנצחית והחזקה
שרבי נחמן מברסלב זיע”א
בתורתו האינסופית העמוקה והחודרת
אל תוככי תורת משה בדלתות סתרים
הנפתחות בפני כל מי שבאמת מ א מ י ן
שהבורא מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום
למרות שהעיניים והלב מעידים ההפך הגמור!
ולכן אני ממשיך קדימה עם כל המנועים כל רגע ורגע
שעדיין נשמה באפי, למרות שקשה לי מאד.
הטקסט הזה בא לעולם כנראה
בגלל הדמעות שעלו בעיני היום
כשנזכרתי היכן אני מונח ביום ז’ אדר
יום פטירתו של רעיא מהימנא
משה רבנו זכותו יגן על כולנו
וגם בזכות הארת שער הרחמים
שהשמעתי היום באיזה אתר
מאיש שהיה בן גילי, בן דורי,
מאותו מקום בו גדלתי , מאותה חברה,
יוצר, משורר, בעל תשובה , אהוב
איש טוב, מאיר בנאי ז”ל שנלקח והלך
אל אשר שם שאפה נפשו היוקדת.
בזכות משה רבנו נזכה כולנו
לשוב אל כור מחצבתנו בקרוב ממש
מתוך בריאות ונחת
וברחמים
ז’ אדר ב’ התשע”ט
מרדכי היהודי
ל-ה’ הישועה !!
עלה נעלה וירשנו אותה !!

הבעיה הגדולה היא שהשלטון מונח כרגע בידי הערב רב עמלק ששולטים ביד רמה.

שחטתי בימי חלדי מלא פרות קדושות.
עליתי על בריקדות שגרמו לי צרות צרורות באופן אישי.

וויתרתי על העולם הזה ביום שהבנתי
שהכל בעצם נמצא בעבר השני ממול
כי בעבר בו אני נמצא לא מצאתי איש.

היו לי שתי ברירות
אחת -ללכת עם מה שליבי אומר לי.
השניה -להוריד את הראש ולעבור לעבר הזה
בו נמצאים כולם…

לא היה לי ספק
עוד בימים בהם לא היה לי מושג ביהדות
ולא הכרתי את זהותי הלאומית
כבר אז הייתי בעבר שממולו היה כל העולם.

אני התייצבתי עם ראש מורם
לא קיבלתי את המוסכמות כמובן מאליו
חקרתי כל דבר לעצמי
וככל שהגעתי למסקנות
כך נותרתי לבד.

כך גם הגעתי ליהדות
מתוך הזבל עם כל החתולים
בניתי עולם שלם בנוי מהערכים
אותם בודדתי ממה שמתרחש ממול
מתוך תקווה שההולכים אחרי – תולדותי
ימשיכו את הדרך באותו אופן
ואכן כך זה מסתמן.

אחרי ההקדמה הזו – אני רוצה להגיד לכם
את הדברים הקשים שאתם נמנעים לעסוק בהם,
ומעדיפים ללכת הלאה עם “יחד ננצח” למרות
שה”יחד” היחידי שיכול להיות יחד בינינו הוא
היהדות. ולמרות שאתם לא מתכוונים לזה בכלל !

ואני מדבר בלשון נוכח “אתם” וכו’,
ולא על מנת להכליל חלילה את מי שזה לא מגיע לו,
אלא בגלל שהממשלה שלכם, בתי המשפט שלכם,
וכל הלאומיות ה”ממלכתית” היא כזו.

שמה פס על היהדות, משחקת אותה כאילו, משתמשת ביהדות
כדי ל”עבוד” על המסכנים שמקדשים את המדינה השקרנית,
שבעצם היא – המדינה הזו – זה רק כמות זניחה של בני אנוש,
כופרים ומורדים באלוהי ישראל ובתורתו, ובכל זאת משתמשים
בסמלי היהדות כדי לאכוף את ממשלתם על עם הקודש
שמעם חכם ונבון הפך לחוכא ואיטלולא בקרב כל אומות העולם.

אז ככה

בחג שמחת תורה האחרון ביום שמיני עצרת
בחרו להם רבים מבני המוטציות שחונכו בארץ ישראל
על ידי מכוני השמד המכונים כאן “חינוך ממלכתי”.

במקום לרקוד עם תורת ישראל כפי הנהוג מקדמת דנא
בכל תפוצות ישראל, בחרו לצאת לרקוד ב”מסיבת טבע”.

“מסיבת טבע” זה אירוע שהכי קרוב לתיאור של
החינגה שהתחוללה עם עגל הזהב ממש סמוך לקבלת התורה.

מה היה שם בחינגת העגל?
התיאורים המופיעים בכל מיני מדרשים מתארים
נשים מעורטלות מחוללות בריקודי עגבים, עם גברברים מיוחמים,
כאשר בשולי המחנה – מאהל בו מתבצעות אורגיות מלאות תאווה.
וכל זאת מלווה בכלי שיר ונגנים וזמרים יחד עם שתיית שיכר וכו’.
מעין מסיבת טבע….כאשר מתנוסס מעל כולם פסל עגל הזהב.

אז אמנם 3000 ועוד כמה מאות שנה עברו ממסיבת הטבע ההיא
שלאחריה באה מכה נוראה שחיסלה ביום אחד 3000 מבני ישראל.

שם במסיבה ההיא היו הרבה יותר מ 3000 משתתפי מסיבת הטבע ברעים
שם היו 60 ריבוא מבני ישראל כמעט כל בני ישראל שיצאו ממצרים.

אבל

כשנביא בחשבון את מצבו של עם ישראל נכון להיום ברחבי העולם?
אתם תמצאו שכמעט אותו מספר משתתף בחינגת “מסיבות הטבע”
בדרכו שלו, ורק אותו אחוז של בני לוי [שומרי התורה האמיתיים]
שלא השתתף בחינגת העגל, הוא ממש אותו אחוז של אלו
שרקדו עם התורה בשמחת תורה האחרון.

הדברים ברורים.

עכשיו על מנת שנהיה ברורים לגמרי.
כפי שכבר הזכרתי רוב של עם ישראל השתתף בחינגת העגל
שהופקה על ידי הערב רב שביקשו אלוהים אחרים מזה
שהופיע ונתן תורה למשה רבנו, תורה מחייבת מאד.

רוב משתתפי חינגת העגל שמעו באוזניהם את עשרת הדיברות
ועמדו במעמד קבלת התורה הנורא למרגלות הר חורב [סיני].

כך גם בעת הזו, אתם סבורים שהעולם החרדי חף
מהשתתפות ב”מסיבות טבע”?
מה שמתחולל בתוככי הקהילות של החרדים השם יודע
וגם אני קצת.
השתתפות ב”מסיבת טבע” זה לאו דווקא להיות נוכח במסיבה כזו.

אבל מה מסיבת הטבע מספקת למשתתפיה?
פריקת עול והפקרות עד כדי תועבות הניאוף הזימה והזנות?
אז מוצאים את מסגרת פריקת העול הזו גם מבלי לרקוד ב”מסיבת טבע”…

וזה קיים וזה בהיקפים נוראיים ממש בממדים שנאמדו בחינגת העגל.
ומי שיקום להכחיש זאת דומה בעיני לערוצי התשקורת שמיד החלו
לשדר [לא רק כאן בישראל, בכל העולם] “על נערים ונערות תמימים
שרק הגיעו לרקוד להנאתם ב”מסיבת נובה” עד שכולם מדברים
את הנרטיב המלוקק הזה, כאילו מדובר בטוהר המחנה השואף
לאהבה ושלום….

תוסיפו לכך את מה שמתרחש בביצה התל אביבית עם כל תועבות הגויים
המשודרגות כאן בבחינת ישראל עזים שבאומות כשיורדים, יורדים
עד דיוטא תחתונה.

וכמובן תל אביב העיר הגדולה המשפיעה את משנתה הסוררת
לכל רחבי ערי ישראל היונקות את רשימו הטומאה הנשפכת לבטלה לאין סוף..

אז זהו יש סוף.

זה נקרא בשפת התורה – הוגדשה הסאה.

אותו בורא שמיד לאחר חינגת העגל,
הפיל בחרב האחים 3000 מהערב רב ומאלו מבני ישראל שהלכו אחריהם,
ומשאר בני ישראל ביטל מיד את שני הכתרים בהם זכו בעת קבלת התורה,
והחזיר על כנה את גזרת המיתה שנתבטלה בעת קבלת התורה.

אותו בורא וגם בחרב האחים [ותרתי משמע] הביא את מפלצות התופת
אל מקום ההתרסה והכפירה והבגידה של בני ישראל בו בעת הזו.

זו האמת .

כל הנרטיב השקרני של נוער טוב שהלך בסה”כ לרקוד הוא ניסיון
של הערב רב להמשיך את שלטונו הרע. כל סיפורי ביחד ננצח
הם שקר ורעות רוח.

עצם הכנסת חיילי ישראל למות בעזה

למרות שיש המון דרכים לחסל את עזה ומחבליה מבלי לסכן
שערה אחת של בחורי ישראל שעד כה נפלו מאות חללים
במלחמת האין תכלית הזו, שכבר ביום כתיבת הדברים הללו
מדבר שר הצבא על החזרת תושבי עזה לבתיהם וכו,
הרי שהכל מוכח לעיניכם באופן הברור ביותר.

תראו.
אמרתי את דברי לאורך כל שלושת העשורים האחרונים.
מי שהקשיב זכה. מאות יהודים זכו למצוא דרך חזרה אל יהדותם.
אני יודע, השם יודע, והם יודעים.

אני מודיע לכם יהודים יקרים, אין לנו עוד זמן, הסאה הוגדשה,
ולמשחית ניתנה רשות להשחית.

הדבר היחידי שיכול לשנות את המציאות ולהפוך את הקערה על פיה
הוא קבלת עול מלכות שמים של רוב בני ישראל בעת הזו.
חזרה מיידית אל הזהות היהודית.

הבעיה הגדולה היא שהשלטון מונח כרגע בידי הערב רב עמלק ששולטים.

לו יצוייר וכל אוגדות וגדודי הצבא שרותחים כרגע על כוונת המפקדים
לעצור את המלחמה ללא הכרעת המחבלים,
היו מקבלים על עצמם פיקוד מתוך מחנה גיבורי החייל,
ויוצאים על כלי המלחמה שלהם אל ירושלים,
כובשים את הכנסת ואת בניין הממשלה ואת אולפני השידור
ומשדרים לבני ישראל קוממיות ?
באותו רגע ממש אני בטוח שמיד יתגלו על כולנו גילויים מהשמיים
לסיוע ביציאה למלחמת מצווה כנגדכל אוייבי ישראל בכל מקום שהם,
עד הרחקת כל איום מעל בני ישראל בעת הזו.

או אז אפשר יהיה לבנות את בית המקדש על הר הבית,
ולכונן את מלכות בית דוד בסיוע של מלכות שמיים.

את מה שיש לי להגיד אני אמשיך להגיד ללא חת.
אני סבור שיש כבר מספיק יהודים כיום שמסוגלים להבין
את הדברים שאני אומר.

קומו. התקוממו, בואו נקיים יחד
את היעוד ההיסטורי שקבע לנו בוראנו.

התנערו לגמרי מכל השקרנים המתחזים למיניהם
אל תתנו להם לשלוט יותר בשום מקום.

הרימו את ראש היהודי אשר נזר אבותיו על ראשו
פתחו את הלב היהודי שלכם לאהבת ישראל המקורי.

לבשו את בגדי תפארתכם בני עמי.
והתייצבו לראות את ישועת ה’ אשר יעשה לכם
באם תלכו בדרכיו.

סדר הפרשות לקראת סיום חומש בראשית
מפגיש לנו את האבות המייסדים
משיח בן דוד – יהודה, ואת משיח בן יוסף – יוסף.
בעיקר בפרשה זו – ויגש, בה מתואר המפגש הטעון בין יהודה ליוסף.

הנביא יחזקאל תיאר לנו כבר כיצד הכל בא על מקומו לשלום

“דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף
אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חברו [חֲבֵרָיו] וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו
אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי.

שמע ישראל ה’ אלקינו ה’ אחד.

בקרוב בימינו
מרדכי היהודי
שלהי חנוכה התשפ”ד

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!


לפעמים לדעת להפסיד – זה ניצחון גדול.

לפני כ 10 שנים סגרתי
את המסעדה שהפעלתי בטבריה.
לא בגלל שלא היו הכנסות
היה מחזור יפה
אבל מדינת רוטשילד חתכה ממנו
את כל השמנת עם סכין
ולפעמים עם גרזן
ולי?
נשאר שולחן השבת שהיה לי
מאז ומתמיד
עוד לפני שהוצאתי את הנשמה
מבוקר עד בוקר…
אז סגרתי אותה.
כשלא היו קליינטים [גם זה קרה בחורף]
היה לי זמן לשבת לעסוק במה שאני הכי אוהב.
לכתוב.
זה אחד מהכתבים שיצאו אז:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אולי המרדנות המוטבעת בי…
אולי העוונות החקוקים בעצמותי…
אולי הרצון לבחון כאילו מה אני עדיין יכול…
ומעבר לכל, הוויכוח שיש לי עם בורא עולם,
כפרת עוונות…

אני כל הזמן אומר לו שלא ינסה אותי…
אבל אם הוא כן, והוא כן,
אני מראה לו מה אני מבין…

אני מבין את דוד המלך,
ואני מבין את שלמה המלך…
ואני מבין חלקים נרחבים מהתורה שלו,

ואני יודע מה אסור…
ואני יודע מה מותר…
ואני הולך על חבל דק…

כדי שיוכל הבורא להגיד שיש לו
על מה להעניש אותי,
כי בטח הוא לא מחפש להעניש אותי סתם כך…
אז שתהיה לו סיבה טובה…

משוגע על כל הראש הא??
אז למה דוד מלכי אומר
“אשר לא גזלתי אז אשיב?”

כן, חתכת משוגע…מה לעשות.
את העלילה הזו,
הוא ידע עוד לפני שברא את נשמתי,
והוא גם מכיר את סופה.
אני עדיין לא…
לכן אני מגשש כל הזמן לחפש מה בדיוק
תואם את העלילה שהוא רצה
שתהיה העלילה שוברת הקופות…
זו המוצלחת…
בדיוק כמו שהוא רוצה…
בנתיים מרוב חיפושים קצת התברברתי בשטח,
ואת צלילי פעמוני הכבש המוביל
אני לא שומע עוד,
וגם לא את חליל הרועים,
וכל שנותר לי לזעוק זה:
תעיתי כשה אובד בקש עבדך…

וגם לזה אין בי כבר כוח,
אז אני עושה את מה שאסתר עשתה
הפעם בתור מרדכי,
כאשר אבדתי אבדתי…

הולך קדימה לתוך החושך,
לתוך הערפל….

פעם בדהב נתקעתי בכפר הבדואי
מרחק 7 ק”מ ממקום הבית שלי
בעת סופת מדבר
שהעלתה אובך עבה
שאפשר היה לראות רק מטר אחד קדימה..

אני לא אשכח את הטריפ הזה…

היו לי מגפי בוקרים וכיסיתי את פני עם כפיה
רק חריץ לעיניים,
עליתי על שביל המדבר המוביל מהכפר לכיוון הבית,
והתחלתי לרוץ…ריצה קלה…
שהתעצמה והייתה
לאחת החוויות המדהימות שהיו לי בחיים…

בתוך האובך מבלי לראות כלום…
רצתי שוב על האצטדיון בו אימנה אותי
חנה שזיפי בבאר שבע
לנצח את ריצת שמונה מאות המטר…

200 מטר ראשונים היא לימדה אתה נותן נשמה….
400 אתה על אוטומט…
200 אחרונים אתה גומר את החיים ומנצח….

באליפות הנגב גיל 16
לקחתי פור סיבוב אחד שלם של האצטדיון,
על כולם….

לא שמעתי בקולה את הנשמה נתתי 400 במקום 200…
10 מטר לפני קו הסיום התמוטטתי,
היא רצה אלי וצעקה קום יש לך עוד דקה
עד שהראשון מגיע אליך אתה ראשון….

שכבתי שם על הגב…
התגלגלתי לדשא,
ונתתי להם לכולם לעבור אותי…

זו הייתה תחושה
של הכי סוטול שיכול להיות
משהו סטייל:
מה כבר יכול להיות
אני אהיה אחרון?
מה כפת לי?
הרי כבר הייתי
הכי ראשון שיש..

אז יאללה
תן לשכב על הגב
ולראות את השמים
ולנוח…

כי מה הקטע?
לנצח?
אסתדר עם זה.

היא הייתה מאוכזבת
אבל אני הייתי בעננים
מי צריך את זה?

שם בסיני בדהב…
יכולתי לגמוא עוד 40 ק”מ,
חנה הייתה גאה בי אם הייתה רואה,
איזה עבודת רגלים…
אוח איזו ריצה זו הייתה…

הגעתי הביתה…
אחד מהרגעים הכי מספקים שהיו לי בחיים….
אף אחד לא הוציא את האף מחוץ לאוהל\חושה\בית באותו יום…
ואני טסתי על גרגירי החול…..

התעייפתי.
סוגר את המסעדה והולך הביתה.

*

היום [לפני שנים] כשאני קורא את זה
אני שואל ת’צמי
תגיד
זה באמת הקטע הזה?
לא היית מבסוט יותר
אם היית מנצח?

תראה
אני עונה לו
היום אני יודע
שניצחון הוא לַנֵצָח.

היום למשל ניצחו אותי קצת,
ידעתי שהם יושבים על החומרים שלי
לא הייתה לי אפשרות לגבות בלוג שלם
ידעתי שהוא בסכנה
והפסדתי.

קצת צער אמנם, קצת עגמת נפש
יש לי תקווה שאולי ישוחזר..

אבל הם לא לקחו לי
את הלשכב על הגב ולהסתכל לשמיים
ולהגיד לו:
הא?
עוד פעם הכנסת לי ?
יאללה פסדר.
נראה מה הסיפור הבא שלך…

כולם רוצים לְנַצֵח
אבל אף אחד לא יודע להפסיד.

אני שמח לדעת
שלפעמים לדעת להפסיד
זה ניצחון גדול.

אם הבורא ירצה לעשות לי הפתעה טובה? הוא יגאל את כולנו ממש עכשיו ברחמים גמורים ופשוטים, ולא ידרוש מאף אחד או אחת יותר שום דבר עבור עבודתנו אותו. ממש כלום.

הטקסט הזה נכתב לפני 8 שנים לערך
ברגעים של התבוננות לעתיד [שכעת הוא עבר רחוק]
והראיה שמה שראיתי אז,
היה מדוייק להפליא עם מצב הרוח העולה מן הכתוב,
היא המציאות.
אז שלבי הייאוש שכביכול איננו, ובכל זאת מדבר כנוכח דומיננטי
די נדחקו גם הם עם העוצמה הפרקטית
המחפשת כל הזמן למצוא דרך לשחרר מכוח אל הפועל דרכים חדשות,
להגיע כל עוד הנר דולק – אל התיקון,
והמציאות כרגע הואיל וירדה לדיוטות תחתונות עד למאד,
שמהן אפשר לחוש בוודאות שההמשך הוא האפשרות
לעליה משרידי החורבן, אל התקומה שבגאולה השלמה
שאין אחריה שיעבוד.
עכשיו אחרי הקדמה ראויה ונצרכת זו
אתם יכולים לקרוא את הטקסט העתיק הזה.
דיברתי לחבר שהתלהב מאיזה סרטון של אשה שמחקה אותו
לאחר שקראה מה כתבתי בעקבותיו.
א________________________________________________________
“אחי היקר
היא כמו כל האחרים משתמשת בחלקי אמת כדי לספר את השקר שלה.
אתה איש חכם, ומבין עניין, לטעמי גם אתה שבוי בסוג תפיסה
שגורם לך להתלהב מהסופרלטיבים שהאשה הזו משדרת,
אבל ה”פמניזם”, וה”ציונות” שלה , והרב קוק שהיה מהבונים החופשיים
הוא קדש קדשים עבורה ועבור המוני מסכנים שהלכו שולל אחר משנתו
שהעבירה אלפי יהודים אל עבר פי פחת.

ואתה בטח חושב לעצמך שאני שייך לאיזה מהמגזרים האחרים,
אולי החרדים, אולי ברסלב על שלל דגליו.
ממש לא אח יקר.
אני יהודי שעבר את גיל 60, אני עדיין ילד בפנים,
רציתי מאד להיות יהודי טוב, הן כפרט, והן במובן הלאומי,
אבל המציאות טפחה על פני בכל עצמתה.

אנו בשיאו של תהליך חורבן, שאחריו מסתמא תבוא הגאולה,
אבל אני לא רוצה לראות גאולה כזו שבאה אחרי חורבן
גם אם יגידו לי שהגאולה הבאה תהיה הסופית בלי שיעבוד אחריה.

אני לא מסוגל לסבול יותר את הרגשת קוף הניסוי בכלוב המעבדה.
הדעת שלי מייסרת אותי יסורים קשים עד שאין לי חשק יותר לחיות,
ממש כך.

זה לא אומר שיש לי מחשבות אובדניות חלילה
אני הרבה יותר חזק מזה ב”ה.
אבל אני מיואש מהגאולה כפשוטו.

לא בגלל שאיני מאמין שהיא תבוא,
אלא בגלל שיש במרדכי המון מרד בכל סוג של דיכוי, עונש, או דין.

והגם שהעולם נשפט במשפט, והגם שאיני מבין דרכי המשפט,
והגם שאני מאמין שרחמי הבורא גדולים, עדיין,
מהלך חיי עד כה
הביאני לסוג של מבוי סתום שנראה על פניו ללא מוצא.

המון ניגודים.
מצד אחד
תקווה, אמונה, ביטחון, רצון בוער להצליח לעשות רצון הבורא כרצונו.
מצד השני
כל השתדלות והוצאה מכוח אל הפועל של עבודת השם
בכל מיני מובנים מהם במסירות נפש עד כלות,
אינם מביאים אל תכלית שאפשר לפרוט אותה בעולם המעשה לתוצאה מספקת.

אדרבא, ככל שהתקדמתי במהלך השנים
לתוך מה שנראה כהצלחה – למישהו אחר…

עבורי? מבחינת הבנתי?
הלכתי ושקעתי לתוך פלונטר של
יחסים מסובכים עם השם יתברך.
יחד עם זאת , זרקתי את השכל לכל הרוחות,
והתרכזתי בתמימות ופשיטות בקיום הצוויים כפשוטם.

וכך אלך גם הלאה עד יומי האחרון בע”ה [עם בקשה אל תביאני לידי ניסיון]
אבל התסכול עצום.
כי הזקנה קופצת, והזמן אוזל,
ואיני רואה קמצוץ מתקוותי מתקרב
אל יציאה מכוח אל הפועל.

ואני לא מדבר על שאיפות הקשורות בעולם הזה החומרי,
כי מזמן וויתרתי עליו.

אני מספר לך כל זאת, על מנת שתבין אפס קצה של המקום ממנו
אני מתבונן על המציאות.

עבורי בית הזונות הזה שמכונה “כנסת ישראל”
הוא מושב לצים הגדול על פני תבל.

כשאני מקשיב ליהודיה הזו שסבורה שהיא ממציאה את הגלגל
על ידי שימוש בניואנסים הלקוחים מתורת הקונצנזוס של בני ישראל,
ששזורים באמונות המדוקלמות שהוקלטו על הדיסק המונח בין שתי אוזניה,
אני לא שומע את מה שהתכוונת שאשמע כששלחת את הסרטון הזה אלי,
אני שומע את החורבן.

אין לגברת הזו פתרונות.
הכל כבר סגור וגדול מכולנו יחד.
רק נסים מעל הטבע יכולים עכשיו להחזיר לי את התקווה.
ונכון – ישועת השם כהרף עין, והכל יכול להתרחש מהר במהירות האור.
אבל עבורי ? עברתי כבר את הסף.

אני מחכה למות.
אם הבורא ירצה לעשות לי הפתעה טובה?
הוא יגאל את כולנו ממש עכשיו ברחמים גמורים ופשוטים,
ולא ידרוש מאף אחד או אחת יותר שום דבר עבור עבודתנו אותו. ממש כלום.

הוא צריך לגאול אותנו בחינם. למען שמו.
כולנו אלה החיים כאן היום. הוא יכול. הוא רק צריך לרצות.

מצטער על הטרחה בקריאה אבל נפלת עלי בדיוק עם מצב הרוח הזה.
מחילה.


כולה פגישה של רבע שעה פעם אחת בחיים ראבאק. תודה לך אריק על חתיכת הזמן הזו בתוך הנצח.

אני יודע שהכל ימשיך כאן לאן שימשיך..
אני אמשיך לזרום עם מה שיגיע עד שזה יגמר.

זה לא שלא אכפת לי מה יהיה – בטח אכפת לי
אבל אני יודע היכן אני מונח בתוך הנצח
בנקודת הזמן הנוכחית.

מה שעובר עלינו בעת הזו – קשה.
ובדרך כלל – במבט לאחור – תמיד כשהיה קשה
לקחתי את עצמי למקום טוב שנתן לי תקווה.

היום – ובכלל בזמן האחרון מאז הטבח הנורא
מאז הבגידה שחשפה את כל מה שהתרעתי עליו
מאז שלקחתי את משקפת הצופה וזה קרה לפני שנים רבות
כאשר הכל די גלוי ובטח עוד יתגלה ויחשף.

אני די רגוע.

לוקח עצמי אל המקומות שמנחמים אותי
לדעת שחייתי בדור הרה גורל שכזה,
עם אותה התפאורה, אותן הנשמות,
עם הרע והטוב, המר והמתוק.

אריק היקר – כן – יקר ערך במלוא מובן המילה.

פעם אחת נפגשתי אתו לאיזה רבע שעה בהפסקה של הופעה שלו
הייתי עלם צעיר, פרא אדם, שלא מקבל מרות מאף אחד
לידו ישבתי כמו נער אנרגטי ששום מסגרת לא התאימה לו
ופתאום מצא מורה דרך. לא סתם לדרך טיולים בטרק אחד.
מורה דרך לחיים.

כולה פגישה של רבע שעה פעם אחת בחיים ראבאק.
הקשבתי למילים היוצאות מפיו, ראיתי את התנועות,
אהבתי כל מה שראיתי
מצאתי כיוון, בתוך כאוס תחושות, מלא שאלות,
וקריזה על עולם שלא הבנתי למה הוא הולך עקום.

כשעקבתי אחריו ואחרי השירים שלו, אחרי אותה פגישה,
מצאתי המון תשובות, ונרגעתי למצב בו ההתנהגות שלי
עברה למוד שהיה רק שלי, יחודי, בהתבוננות בעולם, ובהחלטות,
לכן קל היה לי להיות אדם עצמאי לחלוטין כבר בגיל צעיר מאד,
ולא להיסחף לטרנדים אופנתיים.
אדרבא, הייתי מודל לחיקוי.
מוטי אלוף זה שם שעד היום מוכר בבאר שבע בה ביליתי
את ימי נעורי. לא משהו בומבסטי כזה, אבל ת’יודעים
יש שמות שמי שזוכר…

נסחפתי מעט .
אריק .
לקחתי את עצמי היום לחפש קטעים שלו, כדי להרגיע
את הזעם שמפעם בי ומאיים לכלות באש כל מקום שאני מסתכל עליו.
לקחתי פסק זמן, ומצאתי את זה.

10 שנים שהוא לא כאן, אבל הוא לקח אותי 50 שנה אחורה,
ובכל זאת הוא כאן, והוא לא יעלם.
כי אדם שמשאיר את חותמו על דורות, לא נעלם.

אז הנצח הזה ימשיך, ואמנם בגילוי לב, גם אני הייתי רוצה
להשאיר את חותמי כאן לדורות, והמון מונח בכתבים שלי
להסביר את האמירה הזו הקשורה בחלום חיי
לראות את גאולת ישראל השלמה, בית מקדש, מלך מבית דוד,
ובני ישראל יושבים לבטח בארץ זבת חלב ודבש,
ממלכת כהנים וגוי קדוש.

אבל הכרת המציאות שלי מדוייקת, וברור לי שחלום חיי
יכול לקחת אותי עד יומי האחרון מבלי מימוש בהתגשמות,
אבל אני לא אוותר עליו בע”ה.

ואם אכן יגיע אל יומי האחרון מבלי מימוש, אנחיל אותו לבני,
והם יממשו אותו. לכן אני אמשיך לעשות את המעשה שלי,
וכל פעם שהזעם יעלה על גדותיו, אני אזכור,
שהנצח בתוכו אנו עוברים בנקודת הזמן הזו,
ימשיך לזרום הלאה גם אחרי שלא אהיה כאן,
ואני אמשיך להשתדל כמו אריק האהוב
שלפחות אזכה בנקודת הזמן הזו בתוך זרימת הנצח,
אשאיר כאן משהו כחותמי.

תודה לך אריק היקר שלקחת אותי היום אל נקודת הרוגע הזו
ממנה יכולתי לכתוב את חתיכת הזמן הזו בתוך הנצח.

מרדכי

סרט העשור !! הבוגדים עדין מנהלים את צהל ! הבוגדים עדיין מנהלים את החיים של בני ישראל.

מה אגיד לכם ידידי,
נראה שהצלחתי להטמיע היטב את התובנות שלי
עד שהן הגיעו למי שתרגם אותן באופן כל כך מוצלח
שנראה כאילו יצרתי את הסרט המדהים המצורף בעצמי.
אבל לא. לא אני יצרתי אותו,
אע”פ שכל פריים שמופיע בסרט זה נחשף על ידי
בשנים האחרונות הן ביחד עם אייטמים נוספים או כל אחד בפני עצמו,
והדברים מתועדים היטב כאן בבלוג שלי.

כך או כך ממילא לוחמי חופש אמיתים מסונכרנים בשיא הדיוק
לתמונת מצב מדוייקת לחלוטין. Great minds think alike.

הייתי רוצה לפגוש את יוצרי הסרט, על מנת לתאם דרכים לעתיד טוב יותר.
אני קורא למי שייצר את הסרט הזה ליצור אתי קשר.

אתם – תהיו אשר תהיו – בני ישראל, חייבים לעצמכם את הצפייה בסרט הזה
כי אם לא תשננו כל תמונה ואמירה בסרט הזה, חייכם שווים כקליפת השום.

דבר חשוב מאד שאתם חייבים לזכור בסיום בצפייה !!
הבוגדים שרצחו במו ידם את הנטבחים בעוטף,
עדיין מנהלים את החיים של מי שעומדים למות בגללם בחידוש הלחימה,
וגם את חייכם שלכם ושל כל התולדות שלכם.

אתם חייבים להחליט שזה מצב שלא יכול להמשך !!

אני קורא את כל מי שמבין את המצב, להתיישב כולנו
תחת קורת גג אחת כדי להציל את שארית הפליטה,
ולייצב לכולנו בני ישראל
חיים אתם נוכל להמשיך לעתיד טוב יותר.


היא תקח אותי אליה כשאקרא בשמה. ההשכלה והבורות.

רווח בקרב חלק מאלו הרואים עצמם אליטה,
שהשכלה פירושה אנשים טובים יותר
ובורות פרושה אנשים רעים יותר.
ובכן לחכמה ולאנושיות אין קשר אמיתי לאקסיומה זו.
מיליוני משכילים כמו ד”ר מנגלה היו רוצחים אכזריים ללא גבולות.
ד”ר ג’ורג’ חבש הקים ארגון טרור רצחני היה רופא ילדים.
איימן זוהרי סגנו של בן לאדן הורה לקבור אנשים חיים
הוא רופא בהשכלתו.
גם בהנהגת החמאס יש רופא ילדים
וגם כל מתאבדי 9/11 היו משכילים.
גרבוז, חצרוני, קוטלר, ודומיהם
מייצגים אדנות ותחושת עליונות שיוצרת בוז ושנאה
למי שנתפס בעיניהם ובעיני תומכיהם כירוד מהם…
השנאה הזו היא כדור שלג שרק הולך ומעצים את הקיצוניות.
חשוב לזכור שגם התנועה הנאצית שקמה בתחילת שנות ה20
לא עסקה ברצח המוני בעשור הראשון לקיומה.
היא החלה בדמוניזציה והטמעת התפיסה
שאלו שהיא ראתה בהם כאויביה אינם בני אדם
אלא יצורים נחותים ולכן דמם מותר.
גם ראשי הכנסייה הנוצרית שהיו בין 10% של
יודעי קרוא וכתוב מתוך האוכלוסייה באותו זמן,
השתמשו בעובדת היותם ‘חכמים’ ומובילים בחברה
על מנת לגמד ולהסית כנגד יהודים וכל אלו שאינם נוצרים
ולהתיר את דמם.
לכן לא הייתה להם שום בעיה לרצוח
עשרות מיליוני כושים ‘נחותים’ באפריקה,
או עשרות מיליוני אינדיאנים באמריקה.
השכלה לפיכך אינה הופכת אדם לאנושי יותר.
לעתים היא מעצימה את המפלצתיות הנסתרת
שנחבאת עמוק בנשמתו המעוותת.
אדרבא – הוכח בעליל על ידי מבחן התוצאה
שההשכלה שכבשה לעצמה שלטון
בכל תחומי ורבדי האנושות, דחקה את מקום מוסר – “דרך הארץ”
באופן שהשחיתה בד”כ את כל המקומות אותם כבשה.
המקום בו נשמר מוסר אנושי על בסיס דרך ארץ ומעלה,
הוא מקום שהגם שהייתה בו השכלה מלאת ידע כללי
בכל תחומי המידע עדיין לא היוותה ההשכלה
את אדני היסוד עליהם מושתתות מידות הצדק והמשפט
אלא אמונה תמימה השומרת בטהרתה את דרך הארץ המוסרית
המבוססת על משנת המוסר האנושית אותה
הנחילה תורת משה לכלל האנושות .
לכן מצוי בדרך כלל שבני ההשכלה המושחתים
יורקים רשפי זעם ועברה דווקא כלפי
המאמינים התמימים שמוכיחים
שאפשר להשתמש בהשכלה ועדיין לאחוז באמונתם
ולהישאר מוסריים באמת.
אם תתעמקו בדברים לעיל תיווכחו שזו בעצם הסיבה
האמיתית לשנאתם היוקדת של “אנשי הרוח” והצלצולים
לכל המריח מקדושת ישראל.
מרוב רעש וצלצולים שוכחים אנשי האקדמיה
את ריחה של האדמה, אשר בסבלנות אין קץ
מחכה לכ-ו-ל-ם….