התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. – מן הכל ?

התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל.
ואנכי הקטן
הסתובבתי עם השאלה שנים רבות:
מזתומרת “מן הכל?”
יותר מלימוד תורה? יותר משבת?
מקיום מצוות? לא מסתדר לי.
אבל רבי נחמן אמר את זה..
ואין לי שאלות על רבי נחמן,
ואם יש מקומות בהם אני לא מבין,
אני תולה את זה בחוסר ההבנה שלי,
ולא מפקפק חלילה.
אם כך החלטתי לנסות
להעמיק ולמצוא את משמעות האמירה.
ומצאתי.
והצעתי לפני גדולים
מחסידי ברסלב מהדור הקודם,
וקיבלתי את ההסכמות מהם
שאכן מצאתי.
זה הולך כך.
קודם כל שאלתי את עצמי
אם האמירה של רבנו הקדוש
נוגעת אך ורק לעניין הדיבור עם השם
שעה אחת ביום, במקום שאין בו אנשים,
עדיף בלילה כשרוב העולם ישן
והאוויר אינו מלא מחשבות בני אדם.
התשובה שהגעתי אליה
עם עצמי הייתה חד משמעית,
זה לא יתכן שרבי נחמן אמר את
ה”מן הכל”
רק על עניין הדיבור עם השם
שעה אחת ביום.
אם כך לאן כיוון עומק המשמעות
באמירה “מן הכל” ?
האמירה של רבי אברהם בר נחמן זצ”ל
עזרה לי להבין
הוא אמר:
“אני יכול להתבודד גם בין אלפי אנשים”
ואז קלטתי.
הכוונה העמוקה המונחת
באמירה הזו נוגעת למצב התודעתי
שבו אתה מונח.
דהיינו,
אם אתה מצליח לבודד את עצמך
מן העולם כולו,
באופן שאתה מבין בדעתך,
שרק אתה והבורא כאן בעולם הזה.
זה נקרא
התבודדות!
שעליה אמר רבי נחמן
שהיא מעלה עליונה וגדולה מן הכל !
כשהעלתי את המחשבה לדיבור
מיד שמעתי אנשים שואלים אותי
מזתומרת אתה לבד כאן בעולם?
מה עם האשה שלך?
ילדים? חברים? שכנים,
ועוד מליארדי בני אדם?
איך ביטלת אותם ואת קיומם
כאן ממש במוחש?
מיד הבנתי.
הבורא יתברך שמו ,
המחוקק העצום שברא את הבריאה,
יכול בקלי קלות לברוא אותי
כאן בעולם לבד לגמרי,
ולהמציא לי כזה דמיון מוחש ב 4 מימדים,
עם כל מה שהבריאה מכילה,
ולעשות זאת רק כדי לספק לי רקע
לסיפור החיים הנבנה שלי במשך
שנות החיים הקצובות לי
על מנת להכשיר אותי בניסיון
שהוא מנסה כל מי שנולד
לעולם הניסיון הזה המתואר
כפרוזדור אל העולם הבא.
הבורא ברא לי אשה
כדי לנסות אותי
בהוראת מערכת ההפעלה שלו,
אם אני עומד בתנאים שלה,
לעסוק בתכלית “לשאת אשה וללדת ילדים”,
לשמור כתובתה, ולא לנאוף,
ולהנהיגה בדרך קדושה וטהרה,
ונתן לי ילדים כדי לנסות אותי
אם אני מקיים בהם את הוראות
מערכת ההפעלה כדבעי – כאבא,
“ושיננתם לבניך”,
ונתן לי שכנים וחברים,
ועוד מליארדי אנשים
שכל אחד מהם יכול להיות סיבה
לניסיון שיש לי במסע הזמן הקצוב לי
לחיות כאן את הניסיון.
וכן הלאה על זה הדרך.
ובכל זה נתן לי בחירה חופשית לכאורה
להוביל את עצמי,
כי בדרך שאדם רוצה מוליכין אותו.
אני נולד לבד,
ומרגע שנולדתי לעולם
בעצם מתחילה הבריאה,
אני לומד ומקבל מידע מהסובב אותי,
עד הרגע שאני עומד על דעתי,
ומשם והלאה הניסיון הוא
להכיר את סימני הדרך והרמזים
המונחים לי במסע , ניתוח, דיון, עם עצמי,
ובחירה לאן אני הולך,
אני חי לבד.
אמור לפתח קשר עם הבורא,
להבין שאני מסוגל להגיע,
כמו שהבנתי שכבר התרחש בעולם,
שהיו כאן בני אדם,
שהצליחו להגיע לחיבור בחיים חיותם
עם מציאות האמת עליה
מודיעה מערכת ההפעלה המצויה
כל הזמן ברקע היא
תורת משה.
אני גם מת לבד,
ועולה על פי המובא בתורת ההפעלה
לתת דין וחשבון
על כל מערכת הניסיונות שגלומה
במסע חיי מהרגע שעמדתי על דעתי,
עד הרגע שהסתלקה נשמתי מגופי.
איזה יתרון עצום יש לאדם
שמבין את המצב התודעתי הזה,
וחי אותו כל רגע מרגעי חייו ?
לבד מול\עם הבורא בכל רגע ורגע.
זו מעלה עליונה וגדולה מן הכל !!
הפשטת העניין ודרך לימודו
עוברת דרך העצה המופלאה
למצוא מקום לבד בשדה, ביער,
או בחדר סגור לבד,
ולדבר עם הבורא כדבר איש אל רעהו,
כבן אל אביו, כעבד אל אדונו, וכו’.
לערוך לפניו את עצמך כולך
בשיחה מעשה יום ביומו,
למסור דין וחשבון,
ולפרש שיחתי בדברי תחנון
על אשר נואלנו בנפילות הניסיון
אשר מציב בפנינו המפתה המפותל
שהוא הוא בעל הניסיון המופקד
להכשירנו למצוא את הדרך
לקום מנפילה ע”י הדיבור במשפט
אשר אני שופט את עצמי,
ומתחטא לפני בוראי, ומבקש את עזרתו
בבחינת טענה אשר עליה יאמר הבורא בעצמו
“ניצחוני בני ניצחוני”
כאשר אגיד לו:
ריבונו של עולם הרי אמרת וכתבת
בתורתך תורת משה –
“אילולי אני עוזרו – לא יכול לו [ליצר הרע]
אם כך ריבונו של עולם, אם איני יכול לו,
ואני נופל כל פעם בפחים שהוא מכין לי ,
משמע ריבנו של עולם שאינך עוזר לי…
שהרי כך אמרת אתה בעצמך !
כמה חביב דיבור כזה לפני
הבורא יתברך שמו עד שאומר
ניצחוני בני ניצחוני
ולא זו אף זו,
גם כאשר המקטרג בא לפני כסא הכבוד,
להלשין ולמסור קיטרוגו עלי ,
על אשר נפלתי בניסיון
ועברתי עברה כזו וכזו,
עונה לו הבורא – כבר שמעתי זאת ממנו עצמו,
ובמקום שיש דין למטה
[שאני עומד לפני הבורא ומדבר על נפילתי
ועל העברה שעברתי, ומבקש ממנו שימחל לי ,
הרי אני שופט את עצמי וזהו דין של מטה]
אין דין למעלה.
ויתרה מזו, גם זו תשובה מאהבה,
שהרי אנכי איני רוצה כלל
לעבור על מצוות הבורא,
רק בגלל שהנחש הערמומי עומד עלי
להפילני שוב ושוב,
ואנכי בשר ודם ולא מלאך,
והוא כולו אש , ענק, ועצום ממני,
עד כדי כך שככל שאני גדל
בעבודת הבורא , מתקדש, ומיטהר,
הוא גדל לעומתי והרבה יותר ממני,
ואיך אוכל לעמוד בפניו,
אילולי אתה הבורא יתברך
אינך עוזר לי?
ודיבור זה כולו אהבה לפני הבורא,
כי כשהלב מתעורר לבכייה מגודל
החרטה על איך אפשר
לעבור על מצוות המלך הרחום והאהוב,
הרי שהמלך בעצמו שחוקר לב וכליות,
יודע תעלומות,
לא רק שמוחל וסולח
אלא עברות שנעשו אפילו בזדון ולתאבון,
הופכות לזכויות אשר מעבירות
את זה בעל התשובה למדרגה גבוהה
ממדרגת צדיק גמור, שנאמר :
במקום שבעלי תשובה עומדים,
צדיקים גמורים אינם עומדים.
למעלה גדולה ועליונה כזו
אפשר לומר בוודאות
שהיא גדולה מן הכל !
ועל כן – עצת ה”התבודדות”
שעל זו העצה אמר בין היתר רבי נחמן:
אני קנקן חדש מלא ישן,
והסביר שזו הייתה עבודת האבות
אברהם יצחק ויעקב זיע”א
שאחד היה אברהם שהוא מעבר אחד,
וכל העולם מהעבר השני,
והשכים לדבר עם השם בבוקר,
ותיקן תפילת שחרית,
ויצחק יצא לשוח בשדה ותיקן תפילת מנחה,
ויפגע יעקב במקום ותיקן תפילת ערבית,
וע”י הדיבור לבד
הצליחו האבות להגיע
למעלת ההתבודדות
באופן שנגלה עליהם הבורא בעצמו,
עד כדי כך.
וגם אני רוצה מאד שיתגלה לי הבורא
בבחינה שלי, ויורני דרך בעבודתו
לפי שורש נשמתי,
ואכן מאז שהכרתי עצה זו
זיכני בוראי להכיר ולהתקרב
אל רבי הקדוש עוזי ומעוזי,
וכיסופי, וגעגועי להיות מהכת האפויה בלבו,
ובוודאי לקיים עצתו הקדושה,
להתבודד עד אשר אזכה לדעת
שאני כאן לבד בעולם עם הבורא יתברך שמו
ואזכה לדבר עמו כל הווייתי.
וזה החידוש אמרתי אותו לפני
חסידים ואנשי מעשה מהדור הקודם
ושמחו בו, והיה לפלא.
והיו ששאלו :
“מה כל העולם הזה ברא רק לך?”
ועניתי בוודאי
שהרי אמרו חז”ל :
“כי צריך כל אדם לומר :
כל העולם לא נברא אלא בשבילי” [סנהדרין ל”ז]
ואם קשה לכם על מציאות
כל מליארדי בני האדם הנוספים בעולם,
הרי שהבורא הוא כל יכול,
וביכולתו לברוא כל אחד כאן לבד
ובכל זאת כולם כאן ביחד,
כי הוא לבדו יכול לסנכרן את כל
פעולות המשתנים לאחדותו הפשוט.
יתברך ויתעלה שמו.
וכך זכיתי אנכי הקטן
להוריד הדיבור הזה לעולם
אור מלכות שבמלכות,
לקראת שער החמישים
יום הולדתי ,
ו’ סיון, יום מתן תורה,

חג השבועות התש”פ

מרדכי היהודי

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

כתיבת תגובה