הוא ביקש ליקוטי הלכות, את הסט.
“מה לך ולליקוטי הלכות”..
כמו 15 ספרונים של “משיבת נפש”
שלחתי את אחד
“הוא כומר” – “הוא נכנס לכנסיה
“אף אחד לא יודע מה רבי נחמן עושה בעולם”….
“אני מביא זה הספרים אצל בית שלי,
יש לי חברים, הם באים אצל אני כל שבוע, ואנחנו
באשר שיש מלך שחותם עצמו שהוא גבור גדול ואיש אמת וענו.
מחמת שסביב מדינתו הולך הים, ועל הים עומדים חיל על ספינות
עם תותחים ואינם מניחים להתקרב.
שאין שם כי אם שביל קטן שאינו יכול לילך שם כי אם אדם אחד
מורים עם התותחים. ואי אפשר להתקרב לשם.
ואני רוצה שתביא אלי דמות דיוקנו של אותו המלך,
כי יש לזה המלך כל הפאטרעטין של כל המלכים,
והפאטרעט שלו לא נמצא אצל שום מלך כי הוא נסתר מבני אדם,
כי הוא יושב תחת כילה ווילון, והוא רחוק מבני מדינתו.
ועל ידי מה ידע המהות של המדינה? על ידי הקאטאוויש של המדינה,
היינו עניני צחוק שקורין”קאטאוויש”.
כי כשצריכים לידע דבר, צריכים לידע עניני הצחוק של אותו
הדבר, כי יש כמה מיני קאטאוויש:
יש אחד שמכוון באמת להזיק לחברו בדבריו
וכשחברו מקפיד עליו, אומר לו: אני מצחק,
כמו שכתוב במשלי כו`: “כמתלהלה”וכו`.ואמר: הלא מצחק אני.
וכן יש אחד שמתכוון בדרך צחוק ואף על פי כן חברו
ניזוק על ידי דבריו. וכן יש כמה מיני קאטאוויש.
ויש בכל המדינות מדינה שכוללת כל המדינות,
ובאותה המדינה יש עיר אחת שכוללת כל העיירות של כל המדינה
שכוללת כל המדינות. ובאותה העיר יש בית אחד,
שכולל את כל הבתים של כל העיר, שכוללת כל העיירות של המדינה,
שכוללת כל המדינות. ושם יש אדם שכלול מכל הבית וכו`.
ושם יש אחד שעושה כל הליצנות והקאטאוויש של המדינה.
והבין בהקאטאויש, שהמדינה כלה מלאה שקרים מתחלה ועד סוף,
כי ראה שעושין צחוק,איך מאנים ומטעים בני אדם במשא ומתן
ואיך הוא בא לדון בהמאניסטראט (ערכאה נמוכה)ושם כלו שקר ומקבלין שחד.
והולך להסאנד (ערכאה גבוהה יותר) הגבוה יותר, וגם שם כלו שקר,
והיו עושים בדרך צחוק כעין הצגה, מכל הדברים הללו.
והבין החכם באותו הצחוק שהמדינה כלה מלאה שקרים ורמאות
ואין בה שום אמת, והלך ונשא ונתן בהמדינה.
והניח עצמו להונות אותו בהמשא ומתן. והלך לדון לפני הערכאות,
והם כלם מלאים שקר ושחדים.
וגם שם כלו שקר עד שבא לפני הסאנאט(ערכאה עליונה ביותר),
וגם הם מלאים שקר ושחדים,
שהמדינה מלאה שקרים כלה מתחלה ועד סוף ואין בה שום אמת.
והתחיל לספר כל השקרים של המדינה.
וכשהמלך שמע דבריו, הרכין אזניו אצל הוילון לשמע דבריו,
כי היה תמוה להמלך שימצא איש שיודע מכל השקרים של המדינה.
והשרי מלוכה ששמעו דבריו היו כועסים עליו מאד,
והוא היה מספר והולך השקרים של המדינה.
ענה ואמר,החכם :
והיה ראוי לומר שגם המלך כמותם, שהוא אוהב שקר כמו המדינה.
אך מזה אני רואה איך אתה איש אמת, ובשביל זה אתה רחוק מהם
מחמת שאין אתה יכול לסבל השקר של המדינה.
והתחיל לשבח המלך מאד מאד, והמלך מחמת שהיה ענו
מאד,ובמקום גדולתו שם ענותנותו. כי כן דרך הענו,
שבכל מה שמשבחין ומגדלין אותו יותר נעשה קטן וענו יותר
ומחמת גדל השבח של החכם ששבח וגדל את המלך
בא המלך בעניוות וקטנות מאד עד שנעשה אין ממש.
ולא היה יכל להתאפק והשליך את הוילון לראות את אותו החכם,
מי הוא זה שהוא יודע ומבין כל זאת,
ונתגלו פניו.
וראה אותו החכם, והביא הפאטרעט שלו
אל המלך:
אז חברים יקרים שלי, אספתי לכם כמה קטעים, ותאמינו לי ניסיתי לברור
מתוך עשרות קטעים, דברים מייצגים, ולא קיצוניים, שישארו בקונצנזוס
ובכל זאת ייצגו את ה”קאטאיוויש” מהם צחקו פה הראשונים, וממה צוחקים היום…
כי למדנו מהסיפור: “שכשרוצים לידע מהות המדינה מתבוננים בענייני הצחוק”,
מספיק דוגמאות? הרעיון מובן ? ענייני הצחוק….כן?
נשק לאישה, חצה את הכביש,
מכונית מטופחת נהג מיומן
שועטים לבירה – יום חדש לעסקן הקטן.
מחייג בנסיעה – ענייני מפלגה
ודואג לחלקו בפרוסת העוגה.
השיחה קולחת, הובטחו לו דברים
כבר שנים שהוא לא מייצג בוחרים.
מסמכים לעיון תקציבים לפיתוח
ועשן הסיגר לחלון הפתוח
הוא אומר לחבר מפלגה “רגע גדליה
אולי תהיה השגריר באוסטרליה”.
הוא משקיף אל הנוף למדינה שאהב
אז מה אם בדרך שיקר וגנב,
פניו משתקפים בחלון בפינה
הפרצוף שלו הוא
פרצופה של המדינה…
מסדרונות השררה וקומות בירוקרטיה.
תקציבים לישיבות על חשבון האינפלציה
הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים
וארבע מאות איש הפכו מובטלים.
מדרימים במכונית – וילונות כחלחלים
הוא קופץ לביקור, הורים שכולים
הוא שכח שהטיף בעד מלחמה
הפרצוף שלו הוא
פרצופה של המדינה.
הוא חשוב מקורב הוא יהיה ויהי מה.
זה הוא שיחליט אם תהיה מלחמה.
זה הוא שיקבע את חינוך ילדיך
הוא יקבע נהלים אתה תצא מכליך.
בלהט נואם לקהל מתרגש
אדמה גואלים במגל וחרמש
הצביעו נכון ואני מבקש..
תנו לי כח
תנו לצרוח
מה שבא לי
כי היתה לי
ארץ זבת חלב
נגנו עכשיו…
ואני לא מבין מה השתנה?
אם אני האידיוט היחיד במדינה,
שחרד למחר וחולם עלי זית
ורוצה להרגיש שכאן זה הבית?
מלטף את פנייך משקיף לחלון
ואת מחייכת מתוך החלום
אוהב שאת ככה ולא משתנה
החיוך שלך הוא
פרצופה של המדינה…
על מי אתה מלך??