ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו.” ולכאורה, תמיהות רבות וקשות בפסוק זה:
א. כיצד ניתן להבין את תשובת אסתר למרדכי שהיא בסכנת נפשות?
והרי ממי אפשר לדרוש מסירות נפש עבור הצלת ישראל אם לא מאסתר המלכה הצדקת?
כי הרי אם תתקיים ח”ו הגזרה שהיתה לא על ממון או עבדות,
אלא להשמיד להרוג ולאבד ח”ו, אז למה לה חיים?
ואם כך מן הראוי שתסכן את נפשה, אולי תוכל להציל.
ב. תיפלא תשובת מרדכי: “אם החרש תחרישי”, כי אם אתה יודע בוודאות ,
מרדכי שישועת ישראל בוא תבוא, כיצד אתה מרשה לעצמך לדרוש מאסתר
שתסכן את עצמה ללא צורך, ומה אכפת לך אם תבוא הישועה ממקום אחר?
ג. ועוד יש לדקדק במה שאומרת אסתר: “ואני לא נקראתי…זה שלושים יום”
מה נפקא מינה למרדכי כמה זמן לא נקראה?
הרי העיקר הוא שבלא קריאה אי אפשר לה שתבוא.
ד. ולמה אומר לה: “ואת ובית אביך תאבדו”, הרי זה בית אביו !?
ה. ותמוה ביותר…הרי אתה יודע מרדכי שהגורל היה בי”ג בניסן
ונקבע לי”ג באדר לשנה הבאה, דהיינו עוד אחד עשר חודשים,
אם כן מדוע אתה דוחק אותה מייד [!!!] שתעמוד לפני המלך בלא קריאה מצדו,
הרי וודאי יקרא לה בזמן הארוך הזה בין כך, ואז תציע בקשתה, ולא תצטרך למסור נפשה,
או לסמוך על הנס?.
ועל כל זאת אומרת לו הדסה היא אסתר המלכה:
אכן דודי צח ואדום דגול מרבבה, הנני מוכנה למסור את נפשי להצלת כלל ישראל, אבל למה
הבהילות הרי חודשים רבים עד ביצוע הגזרה, ומדוע לא אמתין?
ואל תחשוב שאצטרך להמתין עוד זמן רב עד שאקרא למלך,
“כי לא נקראתי זה שלושים יום” , ומלך זה הרי ידוע לך שאינו
מהכובשים את יצרו בלשון המעטה, עוד זמן מועט יקרא לי, ולא נצטרך לסמוך על הנס,
ותבוא הישועה בדרך הטבע.
עונה לה מרדכי תשובה שטמון בה יסוד עמוק ורעיון נשגב,
אותו כולנו צריכים להפנים, לזכור, וליישם!
לפני ניתוח תשובתו נקדים להתבונן בטבע מטבעי האנושי:
מוטבע בנפש האדם להיות אסיר תודה לאיש חסד אשר גמל עמו טוב.
ממילא יוצא שכל הלך רוחו ונפשו ואפילו שיטת חייו של מקבל ההטבה
מושפעים מהמטיב, ולאט לאט הופך המטיב ל”מדריך” של מקבל ההטבה
גם בענייני רוחניות.
השל”ה בשער האותיות אות ה’ מביא וז”ל: ” ויפייסנו בענינים שאוהב התינוק ותאוה להם כדי
שילך בסבר פנים יפות ללמוד, וכאשר יגדל וימאס במתנות הקטנות שנתן לו בתחילה, אז יתן לו
מתנות אחרות כפי תאוותו.”
הרי מבואר שעל ידי טובת הגוף, מושכים את לבות בני האדם להיותם כרוכים ומצייתים
למטיב עמהם גם בענייני הנשמה.
ועתה נראה בבירור מה היתה כוונתו של מרדכי בבהילות בה הוא שולח את אסתר
לשליחותה, מביא כ”ק הבעל אוהב ישראל מאפטא בסיפרו שאומר מרדכי:
רבונו של עולם !, “אם החרש תחרישי בעת הזאת, אם לא גואל אתה את ישראל
עכשיו על ידי אסתר המלכה דייקא, פוחד אני שריוח והצלה יעמוד ליהודים,
ממקום אחר, דהיינו שיחפשו פרנסתם וישועתם מסטרא אחרא ר”ל,
וזאת ע”י שיפרקו ח”ו עול מלכות שמים!!!”
מרדכי פוחד שמא יקדימנו אחד מהפושעים פורקי העול מלכות שמים, והוא יפעל לישועתם,
ועל ידי כך יפעל את כניעתם אליו !!!! ואז אבדה ח”ו רוחניות
העם והם יסורו מדרך הטוב ויבחרו דרכי עקלתון לכפור בקבלת אבות.
ואמנם הנה ראו ראינו אשר “חוזה מדינת היהודים” הרצל [השם ירחם על נשמתו] רצה לסבב ישועה
לכל היהודים על ידי מה?? על ידי הליכה לראש הגאלחים [האפיפיור]כדי להשיג אצלו הסכמה
ואפשרות להתנצרות המונית של כלל ישראל [היל”ת הבל יפצה פה]…
ועוד בן גוריון וחבר מריעיו שגרורותיהם אנו סובלים עד עצם היום הזה,
גם הם ידעו מדרך “ישועה זו”, ורצו [ואף הצליחו לעת עתה] לסבב ה”ישועה”
על ידי היות ישראל “עם ככל העמים” רח”ל….
לכן אומר מרדכי לאסתר המלכה: אמת נכון מה שבפיך שלכאורה יש עדיין
זמן להמתין, אולם אם תחרישי בעת הזאת, מה נעשה אם רויח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר
מסטרא דמסאבותא? ואז בלי ספק את ובית אביך-
בית אביך רומז לקבלת אבותינו בית ישראל סבא, ח”ו תאבדו,
לשם כך אני מזרזך, לכי מהר סכני נפשך, ותהי את מלאך מושיע לישראל
למען ימסרו לנו ישראל לבותיהם ונשמותיהם, שאנו בוודאי ובבירור
נמשיכם ונדריכם בדרך התורה והיראה לתפארתם ולתפארת אבותם,
לאבינו שבשמים !
ובזאת הטענה ניצח מרדכי הצדיק את טענות אסתר המלכה,
והיא אכן הודתה לו והלכה תיכף.
ועכשיו מובן כפשוטו:קיימו וקבלו היהודים.
לדאבוננו הרב, הנה בשעת הגזירה הנוראה, והסתרת הפנים החשכה
והאפלה שבימי השואה הנוראה, הוסתרו גם מרדכי הצדיק, גם עצתו
הקדושה, גם אסתר המלכה, והמלך בעצמו הסתתר !!!
וקל מאד להבין איך הגיעו בני בליעל, פורקי עול, שליחי
הסטרא ד’מסאבותא, “והושיעו את ישראל” “אתחלתא ד’גאולה” פחחחח…
ולמגינת לבנו נהו אחריהם המוני בית ישראל, והפקידו בידם
את שלומי אמוני ישראל, דרדקי, תנוקות של בית רבן
שאיתם חולל מרדכי את הנס, הפעם בדורותינו,
נשלחו לכבשני השמד של “משרד החינוך”.
והנה לא צריך ללכת רחוק כדי לראות לאן הובילו
ה”גואלים”, ה”משחררים”, “גבורי החיל”, ש”גאלו” את העם,
אפשר להסתכל כה וכה במציאות יומנו כדי לראות את “הגאולה”.
אולם לא אלמן ישראל !
יש תקוה, נסתרות דרכי ה’.
הנני כאן, מספר לכם כל זאת !
הלא כן?
מרדכי היהודי…
:-))