פעם?
הפוליטיקלי קורקט היה הרציונאל החברתי.
היום הרציונאל התפוגג ונשארה עטיפת צלופן,
שעוטפת איזה נרטיב שקרי ב”תקינות”
שהם מודים שהיא רק פוליטית…
במילים אחרות
הכל מותר עד שתופסים אותך.
ומי יכול לתפוס אותך?
רק מי שהצליח לייצר לעצמו
פוזיציה חזקה משלך.
הכאוס החברתי המדוגם בנרטיב
שכולל מחד להטבי”ם שכל יסוד מהות עצם קיומם
יושב על תועבה מוסרית [על פי התקינות החברתית של פעם]
ומאידך כל משפט [מ”משפטי הפתיחה” הישנים של פעם]
נחשב “הטרדה מינית” [על פי הפוליטקלי קורקט של היום]
הגיע לשיאים של אבסורד בסוג של גיחוך
שיכול לעורר הקאה אצל בר דעת.
אלא שגם המושג הזה – דעת
הושחת לשפל של מדרגה ב”אקדמיה”
שנתפסת נכון להיום כרחם של הדעת…
לכן אפשר למצוא בקלי קלות
אנשי אקדמיה מלאים במה שההמון מכנה “דעת”
אבל בעצם מתבררים כטיפשים גמורים
במושגים של חכמת חיים כפי שנמדדו בעבר.
המציאות הזו היא חורבן.
לא רק של הדעת
כי דעת קולקטיבית של חברה
היא לשד העצמות של הפרטים
המרכיבים חברה.
לכן כאשר אין דעה אחת מוסכמת על הכלל
כמשנה חברתית, ואין דרך אחת מוסרית שמתקבלת
על “דעת” כל הפרטים,
הרי שה”כלל” הזה שבנוי מפרטים
שמתירים למציאות כזו להתרחש
נדון לחורבן ופירוק כללי לגורמים.
כי מי יגיד מה מוסרי? ומי יחליט מה אסור?
בטח אם אלו שה”חברה” הפקידה
על שמירת הכללים לכלל,
בנויה מפרטים שמשתתפים בחגיגת ה”מותר לי הכל”
ורק שלא יתפסו אותך…
רון קובי למשל
אני כל כך מרחם עליו,
רון קובי הוא ‘מוצר’ שנוצר כאן
על ידי הציונים המסיידים
על ידי בן גוריון וחבר מרעיו.
יש נכון להיום במדינת ישראל
כמה מאות אלפים רון קובי כאלה
בפורמט דומה פחות או יותר
אלו ה”עם ככל העמים”
שרצה בן גוריון להקים כאן
זו “המדינה ככל המדינות” שהוא חלם עליה.
מבנות ישראל החסודות הוא הצליח לבנות
זונות עבריות לאלפים עם כסף או בלי
ושודדים, רוצחים וגזלנים עבריים.
זה היה החזון של הפגר הרע הזה.
ואל הדורות הללו גדלו כאן כמה אלפי רון קובי,
והוא עצמו משמש להם פה ומציב להם דרך.
למה אני מרחם עליו?
כי אני מרחם על כל יהודי שהשתבשה עליו דעתו.
מצד אחד אני יכול לראות בזוויות פיו את החן היהודי
ומהצד האחר? המטורף הזה יכול בקלי קלות לגרום
לפוגרום נורא בין יהודים,
כשהוא מנפץ את סמלי היהדות
ויורק על כל מה שמריח מאמונת אבות אבותינו.
ויתרה מזו אף זו, הוא לא מצליח להבין [מסכן לגמרי]
שכשהוא מדבר על הצבת עץ אשוח ומסיבת “סילבסטר” ימ”ש
הוא בעצם מכריז שהוא לא אתאיסט שכופר בכלל במציאות א-ל
אלא מסיונר נוצרי חובב אשוחים.
אז מה מסכן?
כי הוא באמת לא מיסיונר נוצרי, ונצרות לא באמת מעניינת אותו,
[וגם לא אסלם כשהוא קורא לערבים לפתוח שוב את המסגד בעיר]
רון קובי הוא פשוט מוטציה של בן גוריון והדורות
שגידלו כאן חבורת הכופרים המייסדים שמכונים כאן “ציונים”.
רון קובי רוצה מסיבות, דיסקוטקים, נערות מעורטלות,
וכל מה שעולה על דעתכם כשאתם מדמיינים את סדום?
זה מה שהוא רוצה. ולא רק הוא.
זה חתום בד.נ.א של רבים מבני האנוש,
“חובבי עריות” כך מתארים חז”ל – להתיר להם עריות.
רוצים “חופש” לעשות ככל העולה על רוחם.
וזה האמת שמסתתרת מתחת לעטיפת הפוליטיקלי קורקט
של המוסר המזוייף שמשודר נכון להיום מכל קשקושי me to
ושאר ההתחסדויות המוצעות לכותרות המסתובבות
בכיכרות ההבל ה”מוסרי” השחוק של הזמן הנוכחי.
פעם?
הפוליטקלי קורקט היה הרציונאל החברתי,
והחברה שמרה עליו כי היה ברור
שזה עמוד השדרה עליו נשענת החברה הבריאה.
היום?
משנפרצה כל חומה או גדר, או כלל, או חוק, [רק שלא יתפסו אותך]
הלך עמוד השדרה, הלך אחריו הגוף, הלכה אחריו החברה .
חורבן.
מחילת הארנב עוד עמוקה ,
כולה רק מטר ראשון בדרך פנימה,
אבל זה כבר ארוך מידי.
נסתפק בזה לעת עתה.
בנתיים ??
זה בדיוק מה שנשאר.
בנתיים…
נשתדל לשמור על שפיות, ולדבוק באמת.