חוזר לשם ממש עכשיו….
אבל צריך מכונת זמן…
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
יום כולל אור וחושך…ואכן יש צחוק גדול
ושאלו את איש היער מהו פשרו,
והשיב : זהו צחוק, שהיום שוחק מן הלילה
שהלילה שואלת את היום: מדוע כשאתה בא, אין לי שם?
סיפור מבן מלך ובן שפחה שהתחלפו מרבי נחמן מברסלב.
כשירדתי לדהב לגור
הייתי אחרי קרלוס קסטנדה ודון חואן,
אחרי אוספנסקי וגורדייף,
אחרי ניטשה וזן ואומנות החזקת האופנוע,
הכל שימש בערבוביה גדולה.
השקט של המדבר ושתיקה שגזרתי על עצמי
למשך שלושה חדשים, פיזרו את אפלת המיסוך.
הבנתי שישנם מימדים
מעבר למה שרואות עיני
ושמתי לי למטרה לנסות ולהתחבר
עם הישות הקיימת במימדים הנסתרים.
אחת הדרכים הנפלאות שזכיתי בהן
עוד בשלבים מאד מוקדמים של גילוי עולמי הפנימי
הייתה הדיבור הבלתי אמצעי עם אותה ישות…..
הואיל וחייתי לבד,
ואמנם שתקתי למשך שלושה חודשים
חוץ מדיבור עם הכלבה שהייתה איתי שנים,
הסכימה דעתי לשתף בדיבור ממש
דהיינו להשמיע לאוזני דיבורים אותם אני מפנה
אל אותה ישות נסתרת
במטרה לשכנע אותה להתגלות לפני….
אני זוכר שבשלב מאד ראשוני
של התפתחות הדיבור הזה
קרה לי שהתהלכתי בשעת ליל מאוחרת
לאורך חוף הים עם תחושת עונג מדהימה
של התכללות בבריאה
כאשר החושך המדברי האיר את השמים
עם אור הכוכבים המופלא
לפתע הבליח שביט וקרע את השמים
ולמשך חלקיקי שנייה האיר את כיפת השמים
באור נגוהות מבהיק,
הדבר הראשון כאינסטינקט
הבליח במוחי – בקש בקשה – חחח
היתה זו אמונה רווחת בין האנשים שגדלתי אתם
שבראותך “כוכב נופל” – בקש בקשה
ואכן סימולטינית תוך כדי הבלחת אור השביט
עלתה על דל שפתי בקשה……
תן לי בבקשה את חכמת שלמה
אמרתי בשפתי ממש……
התישבתי…..
והתעמקתי במה שקרה לי,
נהגתי לבחון בדקדוק כל מה שעבר עלי
עד אחרון הפרטים באותה תקופה…
שאלתי את עצמי, ממי ביקשת ??
מה זה חכמת שלמה ?
ועוד כהנה וכהנה שאלות
שהתעוררו בשל האירוע…..
החלטתי שהואיל והבחנתי
בדבר שלא שמתי לב אליו לפני כן
והוא הקשר שלי במחשבה
עם אמונה במציאות ישות הקיימת
שומעת רואה מאזינה וצופה,
אמשיך לנסות וליצור קשר
לא רק במחשבה אלא גם בדיבור…..
לימים אחרי שנים של חיפושים
וגם בתוך היהדות עצמה,
הגעתי לתורתו של רבי נחמן מברסלב
ובין הנהגותיו מצאתי את ההנחיה
לדבר אל הבורא בשפתך שלך….
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כל זה קרה ממש מזמן,
גם הטקסט הזה עצמו נכתב לפני שנים.
היום אחרי המון דיבורים
אני חושב שאני צריך קצת שקט.
אינעל העולם
חוזר לשם ממש עכשיו…
אבל זו אשליה.
הקטע הזה בלהיות גיבור
שממשיך תמיד קדימה
בלי יאוש, עם תקווה
ובעירה בעיניים
גם הוא קצת כבד עלי…
ואלו כאן במרבצי הבטון מהם ברחתי כבר אז
עם תבניות הזבל שלהם
בטח עכשיו עם כל התהדקות טבעת החנק שלהם
מכניסה אותי עמוק
אל תוך תוכי
בחיפוש אחר פתרון.
אני מקווה שכמו שאז גם עתה
נפשי יצאה בדברו
יזדמן זה הפתרון בדיבור
שישלח לי מי שברא
דומם צומח חי מדבר
כי עברתי כבר אלו השלבים
והגעתי לתכלית
לא יודע כלום.
