את דבריך ראיתי השכם בבוקר, אולם הואיל והם מחייבים תשובה שלא כלאחר יד
פניתי להתחייביותי הקודמות
עכשיו התפנתי, ובנתיים גם זכיתי לראות את מי העלת בחכתך..:)
ובכן ידידי, הואיל ואינך משתמש במקש האנטר, והמסה צפופה, אפרק את דבריך כדי שאפשר יהיה
להתייחס אליהם כראוי:
ראשי פרקים של דבריך:
א. אתנן.
ב. למה? למה?
ג. בליל רגש מבוטא בהתפתלות בין מילים לועזיות.
ד. היסטוריה ממבט פילוסופי.
ה. מצפון מעיק לאו דווקא מוביל לתיקון.
ו. נירפים נירפים.
עד כאן ראשי הפרקים, עכשיו להסבר:
א. האתנן – “אני נהנה לקרוא אותך. אתה פורט על נימים…”
אע”פ שאני יודע שהנך אומרו בכנות
אינו מעלה או מוריד מאופן התייחסותי לדבריך מאומה.
מחשבה עצמאית לחלוטין היתה המטרה אותה הצבתי לעצמי עוד בהיותי נער צעיר עול ימים.
זיהיתי אצלך מעין דבר שכזה אולם הוא בחיתוליו, ואינו יוצא מכח אל הפועל
בשל האילוצים הנובעים מהניגודים בין הגרסא ד’ינקותא שלך לבין חייך הבוגרים.
ההחלטות אותן קיבלת, ובעטיין הגעת אל ה – למה? למה? לא נתנו לך לעבור לשלב הבשלות
של קבלת התשובות אותן סיפקה הגרסא ד’ינקותא, והאתנן המצוי בעולם ההפקר מכסה לך את
את החסרים עם המנטרה “המרדף אחר השלמות”, הוא מעושה. זו אינה קיימת בעולם האמיתי”.
ב. למה? למה?
כן, אתה צודק, אני גם שואל עמוק בפנים, ויש לי אלפי למה? למה? להוסיף על הרשימה הדלה שהבאת.
אענה לך עם סיפור קצר מהבעש”ט שהסבא של הסבא שלך טמון בתוך אהלו:
ישבו פעם בהתוועדות הבעש”ט וכל תלמידיו הגדולים,
רבנו ישראל בעל שם טוב שקוע בשרעפי קודש, והתלמידים דנים
כל אחד בתורו, מה הוא היה עושה אילו היה הוא…לא פחות ולא יותר מאשר הקב”ה
בכבודו ובעצמו.
זה בכה וזה בכה, בוראים עולמות ומחריבים, מעלים ומורידים,
משנים ומוסיפים, כל אחד לפי יד ה’ הטובה עליו.
משנסתתמה נביעת מעיינם הטהור, השתתקו כולם והביטו בפני השלהבת
של הריב”ש הקדוש, כשואלים יואיל רבנו ללמדנו מה הוא היה עושה
אם הוא היה הקב”ה…
נתן בהם רבי ישראל בן אליעזר מבטו הרחום ולאט בשקט..:
אילו הייתי אני הקב”ה…הייתי עושה הכל אותו דבר…
ע”כ
תקשיב ידידי החביב, אני מפרגן לך דעת רחבה ויכולות שכליות גדולות,
אולם עם כל הכבוד, קטן אתה בעיני לשאול שאלות למי שברא עולמו בהתרסה בה נקטת.
מרגלא בפומינו לומר על כל דבר שאין יכולת לשכלנו להבינו : כך גזרה חכמתו יתברך !
ולעג הכסילים המשתרך אחר אמירה זו, רק מוסיף לקח לחכם.
למה?למה?
ככה !!
ג. בליל רגש מבוטא בהתפתלות בין מילים לועזיות.
תראה ידידי, אקח רק מילה אחת מהבליל ועליה סובב סובב תשובתי על פרק זה.
“אורטודוקסיה” – מילה זו אין לה כל קשר ליהדות,
הכיצד והרי העולם משתמש בה כדי לתאר את השומרים דת יהודית באדיקות…
ובכן, הואיל ואנכי איני מכיר בשם התואר “דת” בשום הקשר ל”יהדות”
אלא אך ורק בהקשר לסילוף דברי אמת של הגויים החיים בעולם שהמציאו להם תחליפים
לאמת האבסולוטית המגולמת ביהדות, ואשר על כן, הומצא מושג המכונה “דת”
שאותו השאילו הפוקרים היהודים כדי להצדיק הפקרותם.
אורטודוקסים, קונסרווטיבים, רפורמים, אלו מושגים הנגזרים מדת הנוצרים.
הכיצד השתרבבו לעולם המושגים של יהודים?
מאד פשוט.
כבשני השמד הרוחני (ואני מצטער על הקונטציות השליליות שזה מעורר בך,
אולם תצטרך להשתחרר מהקבעון אליו הורגלת כדי להבין דברי היטב)
העבירו על דתם לא רק את פליטי השואה האירופאית, אלא אף את אלפי רבבות
היהודים שעבורם שאלות הלמה? למה? שלך לא גירדו את השכל המקיף שלהם,
יהודי המזרח שהגיעו לארץ הקודש, אמנם שמעו על השואה אשר פקדה את אחיהם מארצות
אשכנז, אולם לא אש הכבשנים העלת אותם לארץ ישראל, ולא אימת קלגסי הנאצים,
ולא אובדן של רכושם ובתיהם. אלפים אלו הגיעו לכאן בשל משאת נפשם בת אלפי השנים
לחונן עפר ארץ אבות, וניצול המומנטום בו מתאספים אלפים מבני ישראל חזרה לארץ מולדת
היווה עבורם הזדמנות פז לעלות ארצה.
כאן התוודעו כ-ו-ל-ם למושג הרותח הזה “כבשני השמד הרוחני”.
יהודים ששמרו יהדותם במסירות נפש אלפי שנים,
כנגד מניעות שלא יעלה על דעת שיתכן לעוברם ולהשאר צמודים לאמונת אבותנו,
ולמקור זהותנו כאומה אחת – התורה, הופשטו מלבוש זהותם, והועברו על דתם
במעשה שטן של שנים מועטות בלבד לעומת אלפי שנות המאבק הרוחני האדיר
שפרטי עם בני ישראל עברו אלפים בשנים כאמור.
מילותך שלך והדעה אותה הבעת הם תוצר של כבשני שמד אלו.
שמד רוחני אדיר שגרם למיליוני ילדים לגדול חסרי זהות יהודית
למדינה שאת תיאור מציאותה אין לי כל צורך לתאר לך. ובמילים אחרונות אלו של ר”פ ג’
אסתפק גם כדי לתאר את ראש פרק ד’ – “היסטוריה ממבט פילוסופי”.
ה. “מצפון מעיק לאו דווקא מוביל לתיקון”
אין לי כל ספק שאתה אדם מוכשר, אולם זה אינו עושה אותך מיוחד בעיני
מוכשרים יש רבים בעם ישראל,
מה שעושה אותך מיוחד בעיני, הוא השילוב של מידות טובות בכישרון שלך.
כנראה שאין זה מספיק כדי להגיע לדעת נכונה.
נולדתי בארץ הזו, גדלתי וחונכתי בארץ הזו, לא בתלמוד תורה, ולא בחיידר.
ביה”ס יסודי, ותיכון, וצבא.
רק היכולת ל”קבל את המציאות כפשרה של מצבים שונים”,
הובילה אותי בסופו של דבר אל הפינה בה אני יושב כיום.
ממנה אני אומר לך בפירוש רב ובנחרצות את הקביעה הבאה הנשאבת מדבריך שלך:
” ויתור על התורה כמכנה המשותף לזהות בני ישראל הוביל לדומיננטיות של ה”מצב האחר”.
התייחסות למדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה נטולת יהדות, מוביל לחורבנה ויוביל להקמת מדינה מוסלמית. אתה באמת חושב שחיפושיך אחר “פשרות” יזכו אז לסעד גדול יותר?
אתה באמת חושב שתעשה אז צעד נוסף לקראת המנוחה והשלווה האידיאולוגיים תחת ראשותו של ראאד סלאח?
אני דווקא חושב שאתה וכולנו נוכל לחזור ולהבין בצורה בהירה ופשוטה מהי משמעותו האמיתית של המושג “כבשני שמד”, ולא “רוחניים”….
ו. נירפים, נירפים.
אין כל צורך להוסיף טורח בריבוי דברים.
גחמות דמגוגיות דחקו את האמת בשל תשות הכח להצמד למקור.
איני טורח לענות עליהן לא משום עצלות, אלא משום הבזיון לדעת אמת.
אולם אעשה עמך חסד בשל חיבתי אליך.
אתן לך טעם תורה אמיתי, ואם תזכה תוכל להבין ממנו תשובה לטענותך בכללותן:
אומר בספר הבעש”ט על התורה, פר’ שמות, על הכתוב בפרקי אבות (ענייני דיומא):
ארבע מידות בהולכי בית המדרש…
אחרון שבהם, זה שאינו הולך….
איי אינו הולך זה, אז מה מונים אותו בכלל??
אומר אור שבעת הימים הבעש”ט הקדוש
“באמת הרע הוא כסא לטוב, כיתרון האור שהוא מן החושך!
ונעשה זה התענוג בכל העולמות,
כי ע”י שרואין גודל בהירות אור אין סוף נתבטלו ממציאות,
וכשרואין מעשה הרשעים, שהם אינם בגדר הזה יש תענוג גדול.”
מכאן מובן, למה מנה את שאינו הולך לבית המדרש,
ב”הולכי לבית המדרש”, ממנו דייקא התענוג.
אתם רוצים לקחת להשם ולי ולכל העולמות את התענוג הזה?
סיכום:
אין בדברים התרסה, ותסלח לי אם הרושם המתקבל מהם אינו חברי דיו,
אין באפשרותי לבטל אף אחד מן הבחירה, בטח לא מעצמי,
יחד עם זאת אני משוכנע שאם הקטבים לא היו מחודדים עד כדי כך,
ועוד אם לא היו כאלו שאין באפשרותם לרדת לעומק המכוון,
ועוד הואיל ויש כאן כאלו הנמצאים דייקא ע”מ לקעקע,
הרי שכל אילוצים אלו מחייבים אותי לנקוט לשונות אלו, כדי להמחיש.
ואם באמת עסקינן…
זו היתה הפעם הראשונה שלא אהבתי לקרוא את דבריך 🙂
שא ברכה.
מרדכי
ציון הבעל שם טוב במז’יבוז’ אוקראינה
