אספר לכם:
מהנסיעה הראשונה
שמתי את עיני על הבית מול ציון רבי נחמן.
בנסיעה השניה
כבר שכרתי אותו מוולדמיר ומריה
לימי ראש השנה.
שם יסדתי את הכנסת האורחים הראשונה באומן.
היו מנויים בה כעשרים חברים.
אני מדבר אתכם על שנת
התשמ”ח…
כשבא אלי ר’ ישראל מאיר גבאי הי”ו
ואמר לי
שהבית מתאים להקים בו את המקווה של אומן –
שמחתי מאד.
כך נעשתי – עם הקמת המקווה
וחניכתו בבלוק קרח גדול
לשומר המקווה הראשון,
וכך זכיתי
גם בגלל קרבת הבית אל הציון –
להיות בעל המפתח של ארון הקודש
שהוצב בסלון של הגוייה
בעלת הבית של הציון,
המוציא והמביא למניינים
שהיו בחוץ בחצר.
לימים כאשר חלפו כ 3 שנים,
ורבו הנוסעים,
והטובלים הרבים הופיעו בכל שעות היממה
והטרידו את מנוחתי,
ועוד
נימנו יותר ויותר אנשים על סעודות החג,
ביקשתי מוולדימיר
שינסה לאתר לי בית גדול יותר.
הוא חזר עם פטרו ו-וובה…..
הם לקחו אותי
לבית של אמא של פטרו – אניה.
זה היה בית ענק בתוך
חצר ענקית.
פטרו היה הבן,
וובה נשוי לאחותו
שני גיסים מומחים באלתור.
ביקשתי מהם מקלחת [מצרך נדיר לחלוטין באותם ימים]
הם בנו לי תא סגור מעץ בחצר [עצים לא חסר באוקראינה]
ועל ראשו הציבו דוד ענק מפח.
כמה מטרים משם
הם הביאו מבערים וחיממו מים
אותם העבירו
בערב החג או שבת אל הדוד
שהספיק לרחיצת 4 אנשים
בזה אחר זה.
ככה עמדו וחיממו כמה וכמה דודים
עד שכל החברים גמרו להתקלח
ולהכין עצמם לחג.
מקלחת חמה באומן באותן שנים ?
מאן דכר שמא….
אחרי 4 שנים בבית הזה ,
הודיע לי פטרו שהוא ו 7 בעלי בתים בשכנותו
מכרו את הבתים שלהם לוועד העולמי של
חסידי ברסלב,
ועל השטח הכולל הולכים לבנות
את הקלוייז
הוא בית הכנסת הענק בו מתפללים
נכון להיום
כ 10.000 מתפללים בו זמנית בראש השנה….
פטרו עבר לפושקינה 24.
עברתי יחד אתו.
גם הבית הזה היה גדול עם חדרים גדולים,
וחצר גדולה.
פטרו ווובה ידעו היטב שהכנסת האורחים שלי
גדלה
וכבר מונה כמאתיים מנויים
ולכן יחד אתי
בנינו בחצר
צריף ענק שיכיל את החברים
בסעודות ראש השנה.
הם הביאו את דודו של פטרו
איכר מגושם – מאחד הקולחוזים
צולע על רגל אחת,
נגר מומחה.
את הצריף הזה [ל 200 איש כן?]
הוא בנה יחד אתנו
בארבעה ימים.
למדתי ממנו אלתורים נפלאים של אדם
שלא התקלקלה מחשבתו
מהטכנולוגיות החדשות
וכל מלאכתו היא מלאכת מחשבת
הבנויה על דפוסי המחשבה
שהיו קיימים אלפי שנים לפני שהומצאו
המכונות והטכנולוגיה.
זו הייתה חוויה מכוננת.
200 איש אוכלים,
היכן ישנים ?
לפטרו היו שכנים,
כך מצאתי עצמי שוכר בראש השנה
ברחוב פושקינה
כ 10 וילות שמכילות את החבורה הענקית…
כך התנהלנו מספר שנים
כשאני והבנים שלי
ישנים במחסן של פטרו
ומארגנים את המטבח ומאכילים
כל ראש השנה
בימים ההם כ 200 יהודים
ברוך השם.
הניסים שהתרחשו בעניין הכנסת האורחים הזו היו מעל לכל דמיון.
תארו לעצמכם
שני בנים שלי אחד בן 15 והשני בן 13
מעבירים בנתב”ג טון וחצי ארגזי קלקר
מלאים
בכל האוכל של ראש השנה,
לבד !!
הואיל
ואנכי הייתי נוסע בשנים ההן
בשבוע הראשון של חודש אלול
כדי להכין
את כל הדירות ולסגור את השכירויות וכו’….
כך במשך כמה שנים !!!
זה לא יאומן כי יסופר….
תנסו להעביר היום מזוודה יותר מ 25 ק”ג….
אמנם
היה קל יותר באותם ימים,
אבל שני נערים לבד?
עם קרוב ל 50 ארגזי קלקר ענקיים ??
כל זמן
שהם היו בדרך
מהרגע שיצאו עד הרגע שהגיעו אלי
ישבתי כמו ‘קונגו’
וחפרתי את הציון של רבנו – בתחינות ובקשות….
שהכל יעבור לשלום, שהכל יגיע שלם, שלא יהיו עיכובים…
זכות כל ה 200 איש עמדה לנו
כמה שנים
לעבור את כל מעברי הגבול
ואת כל הדרכים,
בלי תקלה !!!
תודה לא-ל הרחום במרומים !
עברו כך אולי 10 שנים…
עברו אצלי בהכנסת האורחים המון מכל
חסידי ברסלב מהשנים הראשונות…
כשהחלו המהלכים באומן להתמסד ,
והכנסות אורחים צצו כמו פטריות
אחר הגשם,
והבנתי שברוך השם יש מענה טוב
לכל החפץ לאכול וללון,
וגם אודה – המשימה הייתה כבר כבדה
על כתפיי
הואיל ומסת האנשים גדלה
ונאלצתי
להתמודד לבד
עם מלאכה בעלת היקף גדול
שמנע ממני להתפלל כראוי
בראש השנה,
החלטתי
להשאיר את מלאכת האכלת יהודים באומן
לגדולים ממני,
בחרתי לעצמי את הקטנה מכל 10 הדירות אותן
השכרתי בראש השנה,
זו הדירה של בבושקה הזקנה,
ובה העברתי את ימי ראש השנה
לאחר שסגרתי את הכנסת האורחים שלי.
הדירה של בבושקה
הייתה בחצר אחת עם עוד שתי דירות.
אחת של נטשה, ואחת של אולג.
נטשה הייתה אלמנתו של בנה של בבושקה.
היא חכתה שבבושקה תמות
כדי שתירש את דירתה.
בבושקה אהבה אותי מאד
היא הייתה מחכה לי
שאגיע לימי ראש השנה כדי לספר לי
על הצרות שנטשה וילדיה,
בן ובת, עושים לה.
הייתי מקשיב לה מדברת ברוסית שוטפת ,
מהנהן בראשי,
מביע פליאה, וכעס או הבנה,
במקומות הנכונים
מתוך אינטואיציה שנולדתי אתה,
והיא אהבה את זה מאד,
לכן לא העלתה את דמי השכירות במשך
כמה שנים.
בנתיים [וזה קרה לפני כעשר שנים לערך]
“הגיע אל השכונה בחור חדש”…
לדירה של אולג
[דירה מכובדת ומפוארת בסטנדרט גבוה]
ראש העיר לשעבר של מיאמי ארה”ב
מלווה בדוס אחד
מעשירי אמריקה – שייענר – שמו….
זה היה אחד מראשי השנה השמחים ביותר שזכור לי.
החצר שקקה חיים.
כמה עשרות של אמריקאים
פתחו שולחנות בחצר
הוציאו כעשרה בקבוקי וויסקי משובח, ווודקה ,
כל אחד בגודל של פגז טנק [לא מגזים]
על השולחנות
כל ימי ראש השנה ולפניהם,
הוגשו לכל דיכפין, סטקים עסיסיים, מבשר בקר וכבשים,
עם תוספות גורמה
מכל הבא ליד.
שני טבחים
שהביא עמו הנגיד הנדיב
סיפקו כל משאלה של כל מי שהגיע,
בכמות ובאיכות.
הואיל והיינו אנכי ובני,
השכנים מאותה חצר ,
התחבבנו מאד
על חבורת האמריקאים הזו,
ונעשינו ממש משפחה.
לשנה הבאה, שוב חזרה על עצמה התכנית
עם שיפורים גדולים
הואיל והפעם הגיע מיסטר שייענר
עם כבודה רבה של תיקים סוג א’ –
מאות במספר
[אותם חילק לכל דורש בסוף ראש השנה]
מלאים מכל טוב העולם.
וכך שוב ההילולה במיטבה והמשתה כדת אין אונס,
יין ובשר לכל דורש
כיד המלך…
כך גם בשנה השלישית.
לשנה שלאחר מכן,
כשהגעתי לאומן, הבנתי שדברים השתנו.
כל הבית של פטרו
נעלם
מעל פני האדמה
במקומו ניצב מטבח ענק,
ואולם אוכל באותם ממדים.
בשער החצר עמדו שומרים, שלא אפשרו כניסה לחצר.
נאלצתי לקרוא למי שמכיר אותי
מחבורתו של שייענר
כדי שאוכל להיכנס
לבית ‘שלי’…
הגיע משולם – מי שהיה יד ימינו של שייענר באותם ימים
והכניסני בכבוד לביתי
כשהוא דואג לספק לי ולבני
תעודות VIP
כמו שיש לכל חבורתו הקרובה של שייענר
על מנת
שלא יעכבו אותי יותר השומרים בכניסה לחצר.
ככל שחלפו השנים,
הרגשתי שאנו נמצאים באי קטן
באמצע אוקיינוס ענק של פעילות.
הדירה הקטנה של בבושקה הפכה למרכז
המתחם הענק
אותו קנה שייענר באומן
ועליו בנה
את הכנסת האורחים
הגדולה ביותר בעולם !
כל זמן,
שבבושקה הייתה בחיים,
היא לא הסכימה
בשום פנים ואופן להתפתות
להצעות
שהורעפו עליה בנדיבות
למכור להם
את המקום שנותר
כפי שאמרתי – חתיכת הנדל”ן היחידה
ברדיוס של 2 ק”מ רבוע שלא נרכש ע”י שייענר,
ובדיוק במרכז.
היא הייתה היצור הכי נאמן שהכרתי מבין הגויים באומן.
לפני 3 שנים – בבושקה – זקנה ושבעת ימים – מתה.
הבן השיכור שלה מכר בגרושים את הדירה
לשייענר
וכך נפל המעוז האחרון….
מאז אני נע ונד באומן
ללא דירה קבועה לימי ראש השנה.
בשנה הראשונה
שייענר הרגיש יסורי מצפון,
והשכיר לי דירה “במקום”.
בשנה השנייה
הסכים להשתתף במימון דירה שאמצא ב50%.
בשנה השלישית
הוא כבר לא ענה למיילים.
שייענר
נכון להיום הוא הכנסת האורחים
הגדולה ביותר בעולם !
מאכיל קרוב ל 40 אלף בני אדם
שבעה ימים רצופים
כשכל אחד יוצא שבע וטוב לב.
בנוסף,
מחלק מליוני עוגות, ומיליוני ליטרים, של קפה תה וחלב,
גם לגויים העוברים ושבים ברחוב פושקינה האגדי.
מה יצא לנו מהסיפור?
אנקדוטות טריוויה היסטוריות כדלהלן:
1. הבית הראשון
בו כוננתי את הכנסת האורחים הראשונה באומן,
הפך למקווה המשרת
מתחילת הגעת חסידים לאומן
עד עצם היום הזה
את כל החפץ בטהרה לפני היכנסו לציון,
כמו כן באותו מקום נוספו
שירותים
המשרתים את רבבות הפוקדים
את הציון,
על גג המבנה ולצדו יש הכנסת אורחים
המספקת
משקה חם וקר ועוגיות
ללא הפסקה
כל ימי ראש השנה.
2. הבית השני
בו הגדלתי את הכנסת האורחים שלי
הפך למקום הקלוייז,
בית הכנסת הענק באומן
המכיל 10.000 מתפללים
בו זמנית.
3. הבית השלישי
בו הגדלתי את הכנסת האורחים שלי
הפך להיות
מתחם הגדול ביותר בעולם
להכנסת אורחים,
המספק כל ימי ראש השנה
כמויות אוכל אדירות לרבבות יהודים
ברווח גדול ובאיכות
נאותה.
סיכום
לאור האמור לעיל,
מכיוון שאין לי מקום קבוע לדור בו
באומן
מזה כשנתיים
אני מציע לכל מי שיש לו יד ורגל בעניין,
לספק לי דירת מגורים באומן
לראש השנה,
לי ולמשפחתי ,
זו סגולה בדוקה ומנוסה
לכל מי שרוצה לראות את העסק שלו
צומח ומגיע לממדי ענק !!!
🙂
האמת ??
אין לי כל מושג
מהיכן אביא את הכרטיסים
לכל המשפחה השנה
הואיל וראש השנה הזה
אנו מכניסים את בני
הקטן מהבנים
למצוות,
והכוונה לעשות את זה על
ציון רבי נחמן זצוק”ל.
🙂
האמת ?
אין לי כסף גם לקנות לו טלית ותפילין.
אבל האמת ??
לא היה לי כסף אף פעם.
כי תמיד
כשהגיע אלי כסף – בכל כמות
חילקתי אותו
בין הצרכים שלי ושל משפחתי
ושל עוד נזקקים רבים
שהייתי עבורם צינור ושליח
להעביר להם
את מה שמסר בידי השם יתברך
עבורם.
כך שכסף לא “חסכתי” ולא “גנזתי”,
ומה שיש לי דבר יום ביומו
זה מה שיש.
ותודה לא-ל על מה שיש.
תמיד תמיד השם עזר יתעלה שמו וישתבח.
ועוד יעזור
בוודאי ללא כל ספק.
🙂
מי שמעוניין להיות שליח נאמן ולזכות
להעביר לי
את מה שהשם הכין לי – והפקיד בידיו,
מוזמן ליצור אתי קשר 🙂
ויפה שעה אחת קודם.
אפשר להיכנס לכל סניף דואר ולהפקיד לחשבון מספר 2202844
אפשר לעשות העברה באינטרנט
לבנק הדואר מס’ 09
סניף מס’ 001
לחשבון מס’ 2202844
מחו”ל אפשר להעביר בווסטרן יוניון
או בשאר חברות העברת הכספים
ולשלוח לי מייל :
ל – mordechai111@gmail.com
עם מספר האסמכתא.
תזכו למצוות
מרדכי אלוף.
[בתמונה – בבית של בבושקה לפני כמה שנים]
כאן בסרטון תוכלו לראות את השנה הראשונה בה שייענר פתח בחצר הבית שלי
את הכנסת האורחים שלו
בסוף הסרטון עומדים בפתח הדירה של בבושקה אורן בן רון ויעקב ברוך הי”ו.