גם אם תמצא אלף מונחים שיסתיימו כולם ב”ציה”,
גרביטציה, אבולוציה, וכו`,
הרי מבטיח אני לך, שאת כולם תמצא סדורים כל אחד במקומו הראוי לו,
במערכת ההפעלה שסופקה לבריאה.
לי באופן אישי, לא מפריע כלום.
בעולמי המסודר, יש הנחיה ברורה:
“סור מרע ועשה טוב”.
הנחיה כללית זו, נפרטת לפרוטי פרוטות,
בפשפוש הפרט במרכיביו.
אם זכה, הרי שבכל הרמות בהן יגיע למצוי,
יתעלה יותר,
ויגיע לתכלית לשמה הוא נברא:
חיבור החומר לרוח.
בתוך תכלית כזו למשל ה”גרבטיציה”
הוא כח הכבידה,
משחקת תפקיד חשוב והוא כח המושך,
שלעומתו יש כח המכריח.
(לא אכנס להסברים עמוקים מפאת קוצר היריעה)
אולם בכללות ובפשטות,
אין “דת”.
לפי שיטת ה”דתות”, לכל גנב מצוי או רוצח
יש “דת” ש”מצווה” אותו.
הנרטיב שהוטמע לקופסיות ההמון כביכול יש “דתות”
קיים בעולם כבר כ2000 שנה ומעלה.
מהרגע שאותו איש החליט לייסד לעצמו
כת חדשה מחוץ ליהדות.
אין דתות בעולם.
יש עובדי אלילים שמשתחווים לפסלים.
ויש המוני בני אדם שהולכו שולל
על ידי בני אנוש שהמציאו שיטה שהצליחה
להפיל ברשתה המוני בני אנוש .
שיטה שהומצאה על מנת לשרת לגיונות רומיים
שכל כוונתם הייתה לגייס המונים
לשאיפות האימפריאליסטיות שלהם.
מאותה סיבה בדיוק הומצא האיסלם.
אין דתות בעולם, וזו לא מלחמת דת.
זו מלחמה על ריבונות ,
שיש בנביעתה גם שנאה אדירה
לאומה שהנחילה לעולם
את האמת האבסולוטית הגלומה בתורת משה,
שנאה למוסר האנושי הגדול הנובע ממנה
אותו הם רוצים להעלים מהעולם,
כך שיתאפשר להם לחיות
ללא מוסר זה כאוות נפשם הבהמית.
אין דתות בעולם, זהו שקר שהאנושות אמצה.
הדת שייכת לגויים.
הם המציאו דתות.
היהודי הוא מופע אותנטי
של התגלמות רצון הבורא בעולמו שברא.
חלק נכבד ממה שבונה יהודי
זה החיבור עם ארץ ישראל.
החיבור בין היהודי לארץ ישראל
במופע התואם את רצון הבורא הוא:
מלכות.
מלך. סנהדרין. עם קודש.
ישנה אמת אבסולוטית אחת.
מי שאוחז בידו את מערכת ההפעלה (עם המדבקה האורגינאלית )
הולך בדרך המלך,
וזוכה לעבור את המסלול שנקבע לו ולהצליח במשימתו.
מי שרוצה להשתמש ב”קוד הפתוח”, או באלטרנטיבות אחרות,
החופש בידו, לעשות כרצונו, התוצאות אליהן יגיע יהיו הישגיו.
אל תקשה לי מ”דוסים”, או דומיהם,
האמור, אמור בכללות לכולם.
האמונה מתחילה במקום בו נגמר השכל.
כאשר חכמי ישראל ניגשים להתמודד עם סוגיה סבוכה,
הם אינם תולים את אי מציאת הפתרון, בכפירה בהימצאות תשובה,
אלא במוגבלותם בשל מגבלות חומר.
האופציה הזו המונחת לפתחם, מאפשרת להם נייחא למוחין
בעת אי מציאת הפתרון, התעמקות חזרה בנקודת האמונה,
ואז בדרך הרוחני המתחבר למעלתו הגבוהה ממנו
יש וימצא הפתרון לקושייתם ששכבה לה ללא פתרון.
אצל המדען, אופציה זו אינה קיימת.
הוא חייב ! למצוא פתרון לקושייתו !
וכאשר לא ימצא הפתרון, הוא יהיה חייב ליישב זאת באופן
שיישב סתירות שיווצרו מעצם אי מציאת הפתרון.
מכאן עד לקיומן של הנחות יסוד משוללות
כל בסיס אמיתי הדרך קצרה.
לכן קביעה מדעית היא אמת מוחלטת עד שתמצא לה פירכה,
ואם יפריכו אמת קבועה זו מיד תתקבל הקביעה החדשה כאמת מוחלטת,
עד שימצא לה פירכה גם כן.
איזה מן שיטה מטומטמת זו?
ולמי אתה מאמין?