כך יצא לי לחשוב היום מתחת למים….
הציף אותי גל של “אהבה”.
לא יודע להסביר את זה,
הרגשתי התרוממות רוח…
ואז פתאום הבליחה לי תובנה
אתם יודעים מה זה הארה?
זה פתאום ברגע אחד , שניונת,
אתה מקבל מהלך שלם
שבנוי מהמון פרטים
שלם מוגש על מגש
היישר לתוך המוח.
עכשיו אני מפרק לכם אותו למילים.
אז תראו – כמובן שאת הדברים שלהלן
אני מסייג
לא מדובר בהכללה גורפת,
אלא במה שיכול לסבר את האוזן
במקרה הזה אתם קוראים,
אז המידע יזרום לכם דרך העיניים.
אבל זה מגיע בסופו של דבר
אל אותו מקום
ואם הביטוי
“לסבר את האוזן” הסברו נובע מהפסוק
המתאר את ירידת האלוקים מהר סיני
ואת ההר העשן ככבשן אזי רש”י מפרש:
שנאמר כִּבְשָׁן כדי
“לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע”.
כלומר, לשבר את המחסום שהוא האוזן
ולהבקיע דרך אל השכל.
נראה שהביטוי ‘לשבר את האוזן’
לא היה ברור די הצורך,
ובלשון ימינו שינו אותו לביטוי ‘לסבר את האוזן’ –
לעשות את הדברים סבירים, מובנים.
לכן ההסתייגות שלי לגבי ההכללה הגורפת
אבל לבטח – ציוני דרך – בדרך אל ההבנה.
באיזה נושא?
איך הגענו לצורת ה”ישראלי” המצוי ברחובות ישראל
נכון להיום התש”פ – 2020. ?
אז תראו פתחו את הראש, ותבינו:
דור המייסדים שהגיע לכאן מתפוצות ישראל
אני מדבר על יהודים ממוצא יהודי ברור, כן?
הגיע לכאן כמו בחלום.
רוויים רומנטיקה אפופת דמיונות
הכלולים מכל כיסופי 2000 שנות גלות
וגעגועים לארץ המובטחת,
מתובלים במשיחות הציונים הראשונים
שסיפקו כאן
ארץ מלאה פרדסים ושדות פלחה,
ונירים מלאים פרחים,
וים, ובתי קפה ואולמות קולנוע,
ממש גן עדן, למי שנאסף מגלות
בה היה כבוש תחת שלטון זר,
וכל מעשיו נמדדים
במידת הטלאי הצהוב על כל גלגוליו.
היהודים הללו “התאהבו”
לעתים ממבט ראשון, פעמים משני,
מטיולי ליל ירח לשדות, וכו’…
הדור שנולד מהם היה דור של
ילדי אהבה.
הדור השני שכבר נולד למדינה המתפתחת
התאפיין כדור התשוקה שהלכה ותפסה תאוצה
לאור המתירנות שלוחת הרסן
שהחלה לפשוט כ”תרבות”.
הדור השלישי שנולד לדור התשוקה היה
דור זנותי,
שחיפש לפרוץ את הגדרות עוד ועוד
הביאו לכאן בנות אל ניכר [גויות נכריות]
אלהמברה ביפו [מישהו עוד זוכר?] מועדני חשפנות
תל אביב עיר החטאים ללא הפסקה…
הדור הרביעי כבר עבר לניאופים
אשת איש, עריות, פדופיליה, הומואים, לסביות,
חילופי זוגות, בתי בושת ,
הכל בהשראת ובחסות הממסד.
הדור הנוכחי מורכב מהמון ממזרים, בני תערובת,
שהמאפיין הכולל את כולם שבאף אחד מהם
אין כבר “אהבה”.
הם מטונפים ומתועבים.
עכשיו זכרו את ההסתייגות שלי לעיל.
ותיקחו את זה לאן שאתם רוצים
מבחינתי כולכם תגיעו לאותו מקום.
מדינת רוטשילד התש”פ – 2020.
מה אני אומר על עדר החרדים המצוי כאן בזמן הזה?
זה לסיפור אחר.
בנתיים זה ,
כי זה ממש הגיע בשנייה אחת מתחת למים…
ככה שיהיה משהו מוחשי על מה אנחנו מדברים…..