מה בין פורים למשפטי נירנברג? ומדוע ביקשה אסתר המלכה לתלות את בני המן לאחר הריגתם?

בתמונה : התליין שתלה את 10 בני המן המודרנים בנירנברג

מה בין פורים למשפטי נירנברג?

מדוע ביקשה אסתר המלכה לתלות את בני המן לאחר הריגתם?
האם יש קשר בין בקשה זו

לבין משפטי נירנברג שהתרחשו כ-2000 שנה לאחר מכן?

במגילה מוזכר שהיהודים שנאספו להכות באויביהם,
הרגו בשושן הבירה את עשרת בני המן המופיעים שם בשמותיהם.
מדוע אם כן, מתחננת אסתר לפני המלך אחשורוש לאחר מכן
שיתלו את עשרת בני המן?

מדוע צריך היה להרוג אותם פעמיים?

שאלה נוספת – במשך כל ההיסטוריה הופיעו במגילת אסתר,
בין השמות של עשרת בני המן שלוש אותיות זעירות:
שלוש האותיות ת – ש – ז

היו קטנות מן האחרות, ואיש לא ידע מדוע.

במשך דורות היו הסברים שונים לענין,
אולם את ההסבר האמיתי קיבל הדור האחרון,
הסבר שעונה על שתי השאלות יחד,

הסבר שאי אפשר ל”המציא” מהדימיון…

כשנתלו עשרת בני המן בפעם השניה, זה קרה ב-1946.
לא, זו אינה טעות.
תש”ז זו השנה על פי הלוח העברי שבה הוצאו להורג
עשרת בני המן בפעם השניה.

הנה תשמעו בעצמכם:

משפט נירנברג – בשנת תש”ז,
נשפטו והוצאו להורג עשרה מבכירי צמרת הפושעים הנאציים
שנתפסו על ידי בעלות הברית (ארה”ב, בריטניה, צרפת ורוסיה).
המשפט שפורסם אז בכל העולם, ידוע עד היום בשם משפט נירנברג

על שם העיר בה נערך.

בית המשפט הורכב על ידי בעלות הברית
שקיימו בגרמניה הכבושה שלטון צבאי זמני

וישבו בראשו שמונה שופטים אמריקאים, בריטים, צרפתים ורוסים.

למעשה נלכדו עשרות פושעי מלחמה נאציים,
אך לא העמידו את כולם לדין, למעשה שחררו את כולם.
גם חוליית המוסד הראשונה שהורכבה כדי לנקום בנאצים
חבויים ברחבי העולם, לא קיבלה לידה שמות וכתובות של בכירים
רק דגי רקק.
את זאת אני יודע ממקור ראשון,
אברהם עבו נ”ע האח של סבתי ע”ה,
היה מחברי החוליה הראשונה הזו, ומפיו שמעתי בבירור, הוא אמר:
היינו דרוכים ומוכנים לבצע את המוטל עלינו עם מוטיבציה גדולה מאד,
אולם בן גוריון לא אישר המון חיסולים של נאצים בכירים
שאנחנו בעצמנו חשפנו ועלינו על עקבותיהם, וכבר היו על הכוונות שלנו,
אולם כאמור לא אישרו אלא דגי רקק שאת שמותם וכתובתם קיבלנו

ממפקדת המוסד באותם זמנים.

משפט נירנברג נועד להיות משפט ראווה שבו רצו
בעלות הברית כביכול לפרסם בעולם שהצדק חזר לנצח את כוחות הרשע.
לכן בחרו רק את הפושעים “הגדולים” ביותר.
[נכון להיום גלוי וידוע שבנות הברית בפיקודה של אמריקה,
אספו את כל שכבת המדענים, והמוחות שטוו את הרשת הנאצית,

העבירו את כולם לאמריקה, ומאוסף נבלים אלו הקימה ארה”ב את נאס”א.]

כל הפולטיקאים הדיפלומטים ואנשי הצבא המובילים
שנתפסו על ידי בנות הברית לאחר המלחמה,
נכלאו במחנה שנקרא בשם ”עשן” (Ashcan)

ומתוכם נבחרו אחר-כך 15 פושעים עיקריים למשפט נירנברג.

אלו שנתפסו על ידי הרוסים, זכו לטפול הרבה פחות נעים
עם חקירות בסגנון הרוסי הידוע,
ואחר כך הוסגרו לבית המשפט הצבאי הבינלאומי בנירנברג,

שהוקם במיוחד לצורך משפט זה.

רשימת הנאשמים פורסמה באוגוסט 1945 וכללה 24 שמות
(מתוכם שניים שלא בפניהם)
ישיבת הטריבונל הראשונה נערכה ב-18 לאוקטובר 1945
ובה הוכרז תאריך תחילת המשפט ה-20 בנובמבר 1945.
ב-19 באוקטובר הוגש לנאשמים כתב האישום ורשימת עורכי דין.
כתב האישום הוגש על ידי משלחת שלמה
שכללה את מפקד בית הסוהר, הפסיכיאטר שליווה את הנאשמים

כומר ומתורגמן.

עם הגשת כתב האישום פרץ הנס פרנק בבכי.
הפושע שהיה אחראי על שילוח ורציחת היהודים
בכל רחבי פולין ועוד פשעים, ראה את עצמו זכאי.
כמוהו הצהירו שאר הנאשמים
גרינג, ריבנטרופ, רוזנברג, שירארך זאוקל יודל, שכט, ופריטשה – לא אשמים.
פפן אף הוסיף – בשום אופן אינני אשם.
הס צרח – ‘לא’ בגרמנית בקול גדול.

והיו שנשבעו בשם שמיים שאינם אשמים.

למרות נסיונות לעיכוב, המשפט נפתח כמתוכנן וארך עשרה חדשים.
לפני פתיחתו ולאורך כל המשפט ליוו את הנאשמים
פסיכולוגים שבדקו את שפיותם כדי לדעת אם הם ראויים להישפט.
לאחר שמיעת העדויות שכללו הצגת סרטים מקוריים
שצולמו במחנות הריכוז, נשאו הנאשמים ב-31 באוגוסט 1946

את נאומיהם האחרונים.

הנאשמים היו ממנהיגי הרייך הנאצי שנותרו בחיים:
אנשי הכלכלה: וולטר פונק והלמר שכט.
אנשי הצבא: האדמירל אריך רדר, והאדמירל קרל דוניץ.
ווילהלם קייטל ואלפרד יודל בפקוד העליון.
המדינאים: רודולף הס – ממלא מקום היטלר.
הרמן גרינג – המשנה להיטלר.
אלברט שפר- שר החימוש.
אלפרד רוזנברג – האידאולוג של תורת הגזע.
יואכים פון ריבנטרופ, והברון קונסטנטין נויראת – שרי חוץ נאציים.
פרנץ פון פפן – סגן הקנצלר ושגריר.
הנס פרנק וארתור סייס – אינקווארט – מושלים במדינות הכבושות.
וילהלם פריק – שר הפנים, אחראי לחקיקה האנטישמית
ותכנון המתת החסד לחולים ומשוגעים בגרמניה.
אנשי התעמולה: יוליוס שטרייכר והנס פריטשה.
מלבדם: ד”ר ארנסט קלטנברונר- מראשי הגסטפו.
בלדור פון שיראך – מנהיג קבוצות הנוער ההיטלראי.
פריץ זאוקל – מנהל עבודות הכפייה
וד”ר רוברט ליי – מארגן ארגוני העובדים הגרמנים.
מיד עם הגיעם לכלא, התאבד ד”ר רוברט ליי.

נותרו 21 נאשמים.

ביומו האחרון של המשפט ב-30 בספטמבר 1946
הגיעו מכוניות ממוגנות ובהן שוטרים צבאיים אמריקאים
שהתפרשו סביב ארמון הצדק.
כל העיר היתה מוקפת ברכבים צבאיים, הדרכים היו חסומות
והנכנסים לעיר נעצרו ונבדקו.
רק אלו שקבלו אישורים מיוחדים הורשו להכנס לאולם המשפט.
ביום זה עמדו הנאשמים במשפט נירנברג,

לקבל פסק דין מבית המשפט הצבאי הבינלאומי.

הצגה ענקית שלכאורה העניקה לאנושות שוב את גלימת “עשיית הצדק”.
בתום מתן פסק דין שהכריז על שלושה מתוך שבעה ארגונים נאציים
כארגונים פושעים, הגיעו השופטים לידי פסק דין לגבי 21 הנאשמים:
שלושה זוכו: שאכט, פון פפן ופריטשה.
שבעה נידונו למאסר לתקופות שונות: הס, רדר ופונק נדונו למאסר עולם.
דוניץ נידון לעשר שנים.
פון נויראת נידון לחמש עשרה שנים,

פון שיראך ושפר נידונו לעשרים שנים.

נותרו אחד עשר פושעים נאציים
שעמדו לקבל את עונשם במוות בתלייה.
מאחד עשר יוצא אחד – בלילה שלפני התליה,
נשמעו קולות פטישים ומסורים מאולם ההתעמלות של הכלא.
לאסירים לא נמסר שהם עומדים למות לאחר חצות.
שפר, שנידון למאסר, חשב שעורכים תיקונים,
ורק אחר כך תפס למה מיועדת עבודת הנגרות הזאת.
ברבע לאחד עשרה בלילה נשמעו צעקות מסוף המסדרון.
השומר הציץ לתא של גרינג, ומצא אותו בשלבי גסיסה.
ממכתבים שהשאיר אחריו המתאבד נודע
שהיו ברשותו גלולות ציאניד אותן החביא.
גם הוא שמע את קול הקמת הגרדום, והסיק את מסקנותיו.
עוד אחד מהנידונים למוות ירד מהחשבון.

נותרו עשרה נידונים.

סוף פושעים לתלייה – ברבע לחצות,
העירו את עשרת הנידונים והגישו להם סעודה אחרונה. לאחריה,
נאמר להם שהם עומדים למות, וציוו עליהם להתלבש.
כולם צייתו מלבד שטרייכר,
שהיה צורך להכריח אותו להתלבש.
משעה אחת בלילה, הובלו הנידונים בסדר קבלת פסק הדין לתליה.

כשהגיע תורו של שטרייכר, הוא צעק:

”הייל היטלר! עכשיו היהודים יחגגו משתה פורים 1946!”

אם היה ספק למישהו שהנאצים הם בני המן המודרנים,
בא שטרייכר האנטישמי הגדול והודה שגם הפושעים

ראו את עצמם כבני המן.

נשים לב גם לשתי העובדות:
א. העשרה הומתו בתליה, כפי שבקשה אסתר המלכה
לאחר הריגת בני המן הראשונים על-ידי היהודים בני תקופתה.
ב. עשרת הפושעים הנאצים הומתו בשנת תש”ז,
כמרומז במגילת אסתר, שהיא שנת 1946 הלועזית.

כן יאבדו כל אויביך ישראל.

בשולי הדברים נכון להיום המציאות העולה על כל דימיון,
מייצרת לנו שוב תרחיש מטורף שעל פי דעות מעוגנות בשפיות
של אנשי משפט, רופאים ומדענים, אותו קוד אנושי שנגזר מחוקי
נירנברג שנוסחו לאחר המשפט שאמור היה לכסות את פשעי הנאצים,
שכללו ניסויים נוראיים בבני אדם, ע”י מי שנקראו, באותו זמן,
“מדענים” ובראשם הרשע הידוע לשמצה ד”ר מנגלה שר”י,
מופר ברגל גסה ע”י מי שמכונה נכון להיום גם כן – “מדענים ורופאים”
באופן המחריד ביותר שמפורסם מעל כל במה בארץ ישראל ובעולם,
תרחיש בו במדינה שהוקמה אחרי השואה ע”י ארגון “האומות המאוחדות”
[מאוחדות לחיסול ישראל על דרך “הלכה היא עשו שונא ליעקב”]
והפכה את ארץ ישראל, מחנה ריכוז ענק ליהודי העולם, בו הופשטו
מעל מיליוני יהודים לבושי יהדותם לאורך שנות קיום מחנה ריכוז זה,
עד אשר בשנת 2020, יצאה אל הפועל מזימה בינלאומית ענקית,
תחת סיפור הכיסוי של ה”מגפה” שהונדסה שנים רבות,
ע”י אותו מצבור של “מדענים ורופאים” נאצים שהתבייתו בארה”ב

לאחר מלחמת העולם ה 2.

אולם כפי העולם מכתבה זו על משפטי נירנברג, רואים בפירוש,
שיד השם הארוכה הנוקמת, פרושה על פני אלפי שנים,
וכשמגיע זמן הפירעון, הוא מתרחש, והאוייבים נופלים שדודים.
אמנם הזמנים הקשים העוברים בהסתרה הגדולה שבתוך ההסתרה,
קשים מנשוא, אבל היודע שכל דעביד רחמנא לטב עביד
[שכל שעושה הבורא עושה לטובה]

חי באמונתו וניצול מן הפורענות.

כאז כן עתה, והרבה יותר טוב, הואיל ואנו ממש באחרית הימים,
על פי הספירה היהודית לבריאה, וכן על פי המאורעות המתאימים

בהתאמה מושלמת לדברי נביאי ישראל.

אנו נמצאים כעת [כ”ו שבט התשפ”א] שבועיים לפני פורים.
ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
אלא שיש לזכור שלפני שמרדכי היהודי ואסתר המלכה
הצליחו להפוך הקערה על פיה, ולסובב את הישועה,

פחד ואימה גדולים היו מנת חלקם של היהודים בכל העולם.

ממש כפי שמתרחש כעת ברבים מבתי בני ישראל ברחבי העולם.
אנשי אמונה הדבקים בבורא עולם ובתורת משה

יודעים בוודאות גמורה.

לא אלמן ישראל !!
אנו כולנו בני ישראל בני א-ל חי !!

וישועת ה’ קרובה מתמיד !

לכן אחי ואחיותי נישא עינינו אל האחד והיחיד
שיכול להושיענו, ומה שהיה יהיה שבעתיים ישועות,
הואיל וגאולה זו האחרונה,
אין אחריה שעבוד, ותוצאותיה:
ממלכת כהנים וגוי קדוש, כהבטחת אבינו שבשמיים
לבחירי האבות שעליהם אנו נשענים
יחד עם שאר הרועים האמיתיים של ישראל

החיים גם בדורנו.

כה דברי ערב ראש חודש אדר

התשפ”א

מרדכי היהודי

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

כתיבת תגובה