טוב נו….הנה הפוסט שלי ליום העצמאות התשע”ו
ואתם תצטרכו להחזיק טיפה ראש, למרות עשן המנגל
וכמות הבירות\ערק\וודקה\ויסקי\יין\גראס\חשיש.
תראו
אין דבר שלא מופיע בדברי
נביאי ישראל.
היו לי תכניות רדיו ששידרתי לפני כמה שנים
שהיו מבוססות טקסטים של ישעיהו הנביא, ירמיהו, מלאכי
ועוד ועוד…
זו חוויה מכוננת לגמרי לקרוא
דברי הנביאים
ולמצוא אותם בכותרות
עיתוני הבוקר.
לא יודע אם כל אחד יכול ,
לכן עשיתי את זה במשך כמה שנים,
לכן קראתי לפורום הישן שלי בחדרי חרדים:
“נבואות ואקטואליה באחרית הימים”
לגבי יום העצמאות יש מחלוקת ברורה
בין כמה זרמים מובילים בעם ישראל.
ולגבי שבטים וזרמים אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שלי
כאן בקישור המצורף
[ סקירת “שבטי” ישראל בעת הזו – מרדכי אלוף. ]
אם קראתם או לא,
ברור לכם שיש כמה וכמה זרמים
בעם ישראל בעת הזו,
ויש ביניהם מחלוקות גדולות
בכל מיני עניינים
אחד מהם
זה יום העצמאות והקמת
מדינת ישראל.
ניקח את שני הקטבים
קטב אחד – ראשית צמיחת גאולתנו.
קטב שני – מעשה שטן.
בין שני הקטבים הללו יש קונצנזוס רחב
של שמחה
על עצם העובדה שיש לבני ישראל
סוג של ריבונות על
ארץ ישראל
ושלטון עצמי [כביכול] כישות סוברנית.
אני מדגיש
אני לא נכנס כלל לסמנטיקה וריטוריקה של הזמן הזה
בז’רגון המשומש
ע”י הזרמים בעת הזו.
דיברתי ואני מדבר
על איך אני מוצא את המחלוקת הזו
בדברי נביאי ישראל ומה אני לומד מהם
על היום.
אז בואו נלך כולנו רגע לירמיהו הנביא פרק ל”א פסוקים ה’ ו-ו’,
[לא צריך ללכת לשום מקום הנה הפסוקים]
“ה כִּי יֶשׁ-יוֹם, קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם; קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
ו כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה, וְצַהֲלוּ, בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם;
הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ, וְאִמְרוּ, הוֹשַׁע יְהוָה אֶת-עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל.
אלו הפסוקים.
[אם אתם רוצים את כל הפרק (מעניין כשלעצמו) הנה הוא בקישור כאן:
http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1131.htm ]
אז מה יש בפסוקים הללו?
הפסוק הראשון מדבר על כך
ש”יש יום”
קוראים בו הנוצרים בהר אפרים
קומו נעלה ציון אל השם אלוקנו.
נוצרים הכוונה לשומרים?
או למאמיני יש”ו ?
כך או כך
הם בהר אפרים,
זוכרים מה קרה לבני אפרים
שעלו בהר?
הם כולם מתו.
עכשיו הם אומרים בואו נעלה להר ציון,
ובאיזה סיבה הם משתמשים?
נעלה אל השם אלוקינו.
זה פסוק ה’ עד כאן.
פסוק ו’
כי כה אמר ה’….
רנו, שמחו, צהלו, בראש גויים,
השמיעו , הללו,
אם כך, כל כך
למה אומר עכשיו
הושע ה’ את עמך את שארית ישראל??
שאלה לא ?
אם אתם כבר בראש גויים,
צוהלים שמחים מהללים,
מה אתם עדיין צריכים ישועה
לשארית ישראל…?
על השאלה הזו עונה ברוח הקודש
המלבי”ם הקדוש
שממנו עיקרים גדולים בכל תורת
אחרית הימים.
הנה פרוש פסוק ו’ במלבי”ם בלשונו הקדוש:
“רנו ליעקב שמחה”
תחלה ירונו על השמחה שיהיה ליעקב,
ועל מה תהיה השמחה
“וצהלו בראש הגוים”
שבאחרית ימי גלותם יוסר מעליהם
השעבוד,
ויצהלו כי יהיו בראש הגוים.
שהגוים יתנו להם כבוד
והם יהיו בראשם
תחת שהיו תחלה נבזים
ושפלים ביניהם
והנה יעקב הם המון עם והפחותים שבהם,
וישראל הם הגדולים
והשמחה הזאת שיצהלו בראש הגוים
יהיה רק ליעקב
לא לישראל שהם ירצו שישיב
שכינתו לציון
אבל אז
בעת ההיא “השמיעו”
והכריזו בפרסום “והללו” את ה’
ע”י מה “שתאמרו הושע ה’ את עמך” הצדיקים
“את שארית ישראל”, שהם רוצים בתשועה האמתית
מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון,
וכן יהיה אז
כי ה’ ישיב להם.
ביאור המילות
“יעקב, ישראל”. ישראל גדול מיעקב (ישעיה ט’ ז’):
המלבי”ם הקדוש אומר דברים ברורים:
יש חילוק בין יעקב לישראל,
והנביא ישעיה מסביר בפרוש המילות
“ישראל גדול מיעקב”
גם רבי נתן
תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב
מלמד דבר דומה
אודות בני השפחות המצויים בישראל
שהם פחותים בערכם מ”ישראל”.
ובכן אומר המלבי”ם ברוח קודשו – מה היא שמחתם של יעקב
עליה עומד הפסוק?
שיצהלו יעקב על שהוסר השעבוד
באחרית ימי גלותם
[אינו מדבר על גאולתם אלא על אחרית ימי גלותם]
ומה שמחתם?
שיצהלו כי יהיו בראש הגויים..
הפייסבוק מלא בסרטונים
המתארים את עלייתה המטאורית של מדינת
ישראל (כאן צריך לקרוא לה מדינת יעקב על פי פרוש המלבי”ם)
על פרסי הנובל, והמצאות הטכנולוגיות הרבות, והעוצמה הצבאית הגדולה
שמעמידים את ישראל בראש הגויים, בראש כותרות המדיה
ברחבי העולם
וכאן כדי להסביר אם כך על מה ולמה “ישראל” גדולים מ”יעקב” ?
הואיל ורק יעקב
שהם פחותים מישראל
שמחים על היותם
בראש הגויים,
כאשר לישראל הגדולים מהם – שמחה זו מה עושה?
שכן רוצים הם ישראל קדושים
להשיב שכינת ה’ לציון
לראותה מקושטת בכל תכשיטיה ולבושיה ותיקוניה
בבית הגדול והקדוש
שהיא היא התשועה הגדולה והאמיתית
של ישראל.
לכן מסביר המלבי”ם את דברי ירמיהו נביא ה’
המנבא כל זאת בעת העתיקה
למרות שמחת יעקב עדיין ישראל הגדולים
אומרים להם בעת שמחתם
“הושע ה’ את עמך” הצדיקים
“את שארית ישראל”
שהם
רוצים בתשועה האמתית
מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון,
ומסיים המלבי”ם הקדוש
את פרושו לפסוק זה –
“וכן יהיה אז כי ה’ ישיב להם:”
עד כאן
דברי פירוש המלבי”ם על פסוק ו’ בדברי ירמיהו ל”א.
הא למדת אתה החפץ באמת,
שאכן “יעקב” הפחות מישראל
יוצא בשמחתו מגדרו רק על היותו ראש לכל הגויים
ועל כך שיש לנו ריבונות לאחר שיעבוד לגויים
במשך שנות הגלות
אלא שמי שהוא מישראל הגדולים והצדיקים,
עדיין שמחה זו אינה שמחה עבורו, עד שנראה בית מקדש
בנוי על תילו, שכינת ה’ בתוכו, וישראל שוכן לבטח בארצו על שבטיו
משפחותיו, בנחלתם
איש תחת גפנו ותאנתו.
לסיכום דברי הנבואה הללו ,
אני מביא לפניכם מאמר
יחד עם כל האמור בכל הפוסט הזה אני סבור שלכל בר דעת
נפרסה תמונה ברורה היכן יהודי בר אוריין צריך למקם את
השקפתו, הואיל ומבני יעקב הפחותים יש ויעלה מהם במדרגות לישראל.
וד”ל.