יש בי בן 17 עם התרגשות של נגיעה ראשונה…
יש בי בן 20 תר אחר הציד להשביע רעבון…
יש בי בן 30 נמר פצוע מתחבא במערה מלקק פצעים…
יש בי נמלט מכלא מחפש חופש
יש בי בעל…אחראי …מטפל…אוהב
יש בי אבא…מרחם…מחנך
יש בי רב…מלמד…מדריך
יש בי תלמיד מתבונן….נוגע לא נוגע
יש בי פושע ….מתחרט…ושב…
יש בי מוכן למות…כי נגמר כבר הכל….
יש בי טוב…
ויש בי רע…
וכלום יש בי..
ואֶין בי אָין… כי יש בי…
והיש בי, רוצה מאד, את שאין בי..
בנתיים, לא מספק את התשוקה להיות מסופק
וגם אם אני רוצה, אני כבול בכבלי ברזל
ומבט אחד של ילד ממיס אותי ואני נוזל
לתוך מרבצי הגועל נפש מעצמי מונח בהבלי העולם
שמחה הייתה ובגלל שהשתנתה משמעותה בהתאם לחסרון
היא נדה בין היש בי לאין בי, ולכן מה זו עושה?
הידעת מקומה של באר מים חיים נובעת תורת אמת לרוות בה את צמאוני?
לשתות לשכרה מהמצוי, יכול אני עד אובדן
אבל לא זה רצוני
רצוני העז לעשות סוף סוף את רצונו, רצוני.
ואם זהו רצוני, מהו כל היש בי?