350.000 בדואים יושבים על 800 קמ”ר בנגב. חמושים מאומנים, פראי אדם.

אמנם נולדתי בטבריה,
אבל כל ילדותי עברה עלי בבאר שבע
[חוץ מכל טיפת חופש בה נסעתי לטבריה 😊]

את תל שבע אני מכיר כמאהל, שהתפתח לסוג של
‘ישוב’ סטייל השמורות באמריקה בהן הושיבו את האינדיאנים.

שלא כמו באמריקה, בה האינדיאנים התיישבו בשמורות
והפכו ל”בני תרבות” יחסית,
הבדואים שאז היו בני אנוש יחסית כנועים ומכניסי אורחים,
התפתחו למשהו הרבה יותר גרוע מהארלם,
ושיקגו [אם משתמשים בהשוואה לאמריקה].

היינו נערים ורכבנו על סוסים,
כך שההכרות שלי עם השטח והבדואים שהיו עליו,
הייתה טובה מאד, חוץ מזה,
אבי ע”ה שהיה ממקימי התחבורה הציבורית בבאר שבע,
היה ביחסי ידידות קרובים עם שני נהגי אוטובוס בדואים,
מהמאהלים ששכנו סביבות באר שבע,
ויחד אתו עשינו ביקורים במאהלים אלו, אצל המארחים
שיחסי כבוד עמוקים שררו אז בינם לבין אבי ע”ה.

מאהלים אלו היו בתיהם של מספר קטן של חמולות
שעסקו במרעה באדמה הצחיחה של הנגב,
שאילצה אותם לעבור מקום מעונה לעונה,
כך שלא היה להם ישוב קבע מעולם,
עד שממשלת הזדון החליטה שהיא צריכה ליישב את הבדואים
שעד אז נחשבו בכל העולם כשבטים נודדים,
שנדידתם גם לקחה אותם רבות פעמים
סתם מעבר לגבולות אל ארצות ערב השכנות באין מפריע.

[בדרך אגב אני מזכיר את ימי במדבר סיני
כשגרתי בין שבטי העזזמה בדהב,
הם הפעילו מעבורת שבנוסף לאנשים שרצו להבריח גבולות,
הם הבריחו חשיש משובח, מאזור הגידול שלו בסיני,
אל סעודיה ומשם לירדן וחזרה לסיני (תחת שלטון ישראל)
באין מפריע משום משמר גבולות כלשהו במדינות אלו.]

אני זוכר את הטרמינולגיה שהשתמשו בה אז שופרות השלטון,
“ניתן להם בתי קבע, חינוך ממלכתי, וזכויות של תושבים עם ת.ז כחולה,
והם יתפתחו כבני תרבות.”

כמו שצחקתי אז בפעולות השומר הצעיר על הקומונרים
שהעבירו פעולות מיסיון בנושא “דו קיום”..
מצד הכרותי ושורשי בטבריה והגליל בכלל,
שם הכרתי לעומק את אב הטיפוס של הערבי,
ומלימודי מסבי ובני משפחת סבתי גיבורי הגליל ומשחררי טבריה
שגרו עם ערבים עוד לפני קום המדינה,
“אל תאמין בערבי 40 שנה בקבר”
כך לימדוני וכך קיבלתי,
לכן קל היה לי להפריך בקלות את קשקושי הבייצים
של בני הקיבוצים [אשכנזים צאצאי נאצים]
שנשלחו אל הפריפריה כדי לחנך את הילידים שאפשר לחיות כאן
זה לצד זה ערבים ויהודים.

כך ממש צחקתי אז בגיחוך גדול על הניסיון לביית את פראי האדם הבדואים.
נכון להיום מבחן התוצאה מוכיח בוודאות מוחלטת:

הניסיון הנואל של כנופיות שלטון הזדון לשכנע את בני ישראל
שהם יכולים לחיות על אדמת ישראל יחד עם ערבים ב”דו קיום”
היה חלק מהמזימה המתועבת של כנופיות הציונאצים
לממש את חלומם ולחסל את שארית הפליטה שנותרה משואת הנאצים
על ידי השארת חמולות של ערבים כאן עם סיפורי ה”דו קיום”
על מנת לקיים כאן משטר חירום עם צבא ומשטרה חזקה
ושלטון ברזל שיאפשר למצוץ את לשד עצמותם של
“הרפש שהובא לכאן מהגלות”
[ברנר, קצנלסון, בן גוריון עצמו וכל דור המייסדים הציונאצים
המצוטטים אצלי בבלוג Shaatat.com בפירוט יתר]
במסים וארנוניות, ויצירת עם של עבדים
שלעולם לא יגמרו את החודש, בטח אם הם
מנפולת הנמושות, מנשקי המזוזות, הצ’חצ’חים מעדות המזרח ,
עבורם הקימו בתי כלא בכל רחבי הארץ, “מרוקו סכין” וכו’…

אבל זה מסיפור אחר, סיפור בו משה דיין רץ אחרי כפר ערבי שלם,
מיד איך שהוכרזה הפסקת אש אחרי מלחמת 6 הימים, עד ירדן [המדינה]
והכריח אותם לחזור אל הכפר שלהם על אדמת ישראל,
שלא לדבר על החזרת המפתחות להר הבית לוואקף,
6 שעות אחר כיבושו.

אבל כבר אמרנו סיפור אחר.

כאן אנחנו מדברים על הבדואים.
אלו נכון להיום יושבים כעיר ענק המורכבת מפחונים,
המשתרעת בצירוף שטחים שנתפסו לחקלאות,
על שטח עצום !!!

שטחו של המרחב הבדואי בנגב כ-800 אלף דונם,
שזה 800 קילומטר רבוע !!!

אתם מבינים?
בהיותי נער, היו כמה מאהלים בודדים
שהכילו מספר משפחות נודדים שסה”כ שלהם היה כמה עשרות בתי אב.

נכון להיום יש כ 350.000- בדואים בנגב, ועוד כ 120.000 בצפון הארץ.

הסרטון המצורף יכול לתת לכם כיוון להבין מה פירוש הדבר.
האירוע מתרחש בתל שבע ישוב הסמוך לעומר
באופן כזה שיריות מגיעות לבתי השכנים היהודים.

דרך אגב המשטרה החזקה של ישראל
שיודעת להכות מכות רצח לחרדים אדוקים,

 

לא נכנסת לישובים הבדואים.
הם מפחדים.

איפה הקומונרים המטיפים של אז…?
הם מדברים נכון להיום על שתי מדינות לשני עמים.
איפה…? על אדמת ישראל?

על ועידת סן רמו שמעתם פעם?

 

על החלטת החלוקה?
למה לא מיישמים כלום מהחלטות החשובות של חבר העמים
שהחליט להקים מדינת מקלט לבני ישראל היהודים?

כי במדינת רוטשילד שהוקמה כשלב נוסף בפתרון הסופי
שולט שלטון זדון נאצי, שתכליתו היא השמדת בני ישראל
מעל פני האדמה
 

 

ואם עדיין לא הבנתם את זה עד היום,
אתם תבינו את זה בהמשך.


בדיוק כמו שאר החברים שלי
שלא האמינו למילה אחת שלי לפני 40 שנה
כשתיארתי להם את המצב הנוכחי נכון להיום – כבר אז.

יוק.

כואב לי, באמת, אבל יותר משכואב לי
יש בי זעם איום ונורא
על השנים שבוזבזו, ועל חוסר האונים הנורא.

לא בגלל שאני לא יודע מה לעשות.
בגלל שאין עם מי.

 

מועדים לשמחה.

מרדכי היהודי
פסח התשפ”ה

ה’ למטמונים

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

כתיבת תגובה