גלות רומי

המפה שלמטה איננה מוכרת לג’ון קרי,
כי איש לא טרח להציג אותה בפניו.
זוהי מפת הישובים היהודיים בארץ ישראל בתקופה
שבין  חורבן הבית [70 לספירה] לבין הכיבוש הערבי [640 לספירה] .
זוהי המפה שצריכה לשמש בסיס לדיונים שהוא כופה עלינו.
לא מפת 67 לא מפת החלוקה ולא כל מפה אחרת.

כשתגיע בגלילה למטה תמצא את מפות חלוקת האימפריה העותומנית
שם תוכל לראות במפורש את מפת ארץ ישראל התנכית כמנדט הבריטי
מהחלטת האומות שקיבלה תוקף חוקי בסן רמו בהתרפ”ב.

כמה יהודים היו בארץ ישראל

מפה זו לקוחה ממסמך חשוב אשר מן הראוי שיילמד בכל בית ספר ישראלי ויוצג בכל דיון בינלאומי. שם המסמך “תזכירים היסטוריים על צפיפות האוכלוסיה וכמות”. המסמך הוא ספר המחזיק 84 עמודים וכולל מפות רבות, טבלאות סטטיסטיות ועובדות מחקריות על הישוב היהודי מאז החורבן ועד מועד כתיבת המסמך בחודש מרץ 1946.

 

• המפה המוכיחה כי מן החורבן ועד לכיבוש הערבי היה ישוב יהודי פורח בארץ

המסמך הזה הוכן על ידי הוועד הלאומי לכנסת ישראל  והוגש לוועדה האנגלו אמריקנית שבאה לארץ כדי לדון  ב”בעיית פלשתינא”.  המסמך נכתב בחודש  אדר תש”ו מרץ 1946,  בדיוק לפני 68 שנים. זה היה מועד קריטי במאבק על הקמת המדינה ועל הישרדות העם. באירופה היו מחנות עקורים ובהם אודים מוצלים מאש השואה, שיצרו לחץ בינלאומי על ממשלת בריטניה לקיים את הבטחתה להקים בית לאומי לעם היהודי. ברקע הייתה אמירתו האנטישמית של  לורד מוין , השר הבריטי לעניני המזרח התיכון בממשלת המנדט, שאמר כי אין מקום במזרח התיכון אפילו לחתול אחד.

המסמך נועד להוכיח כי ארץ ישראל איכלסה בעבר מיליוני יהודים ובתוכם גם מיעוטים לא יהודים וכי יש מקום בארץ ליותר מחתול אחד.

כמה יהודים חיו כאן

 הספר כולל שלושה תזכירים

• ·      צפיפות האוכלוסיה וכמותם בעת העתיקה
• ·      הישוב היהודי בארץ ישראל מחורבן הבית ועד עליית הבילויים
• ·      גלי העליה לארץ במהלך הדורות.

 יש אומדנים שונים לגבי מספר היהודים שחיו כאן בימי בית שני ובמסמך מונים את כולם. ההיסטוריון היהודי  יוסף בן מתתיהו [יוספוס פלאוויוס] כותב שבגליל בלבד היו אז 204 כפרים יהודיים שמספר התושבים בכל אחד מהם 15,000. מכאן, שבגליל בלבד ישבו אז יותר משלושה מיליון יהודים.

 חוקרים סבורים כי המספר הזה מוגזם. אבל מקבלים נתון אחר שמביא פלאוויוס – מנין עולי הרגל  לירושלים בחג הפסח. מנין זה נקבע על פי מספר הכבשים, שהיה  לדברי פלאוויוס שני מיליון ו-700 אלף.

 החוקר הצרפתי ג’ יוסטר בספרו  “היהודים באימפריה הרומית”  מעריך את מספר היהודים בארץ ב-6 מיליונים. חוקרים אחרים ממעיטים עד כדי 2 מיליון.

מה שברור הוא שכבר אז היה מקום בארץ ישראל ליהודים רבים ובוודאי שיכלה הארץ לקלוט עוד חתול אחד לפחות.

 פריחה גם לאחר החורבן

העובדה הפחות ידועה שמביא המסמך היא שגם לאחר חורבן הבית וגם לאחר האבידות הנוראות במרד בר כוכבא המשיך להתקיים בארץ ישוב יהודי גדול, משך מאות שנים.

 יתר על כן. בתקופה שבין מרד בר כוכבא ועד לכיבוש הערבי [משנת 70 עד 640 לספירה]  לא רק שלא נתרוקנה הארץ מיהודים אלא מספרם גדל.  

החוקרים מתבססים על רשימה של מקורות יהודיים וזרים שרשמו שמות של ישובים יהודיים בתקופות שונות, על גילויים ארכיאולוגיים ולא במקום אחרון על השתמרות שמות יהודיים בישובים ערביים בימינו. ראה http://www.zeevgalili.com/2011/02/13803

 מכל המקורות האלה עולה שמשך כל התקופה מאז חורבן בר כוכבא ועד ימינו אלה לא היה יום אחד בהיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל שבו לא היו  יהודים בארץ ישראל. היו תקופות של פריחה מדהימה, תרבותית כלכלית ודמוגרפית. היו תקופות של גזירות, מעשי טבח וגרוש. אך תמיד נמצאו יהודים שחזרו לארץ שוב ושוב בגלי עליה בלתי פוסקים.

 המפות הבאות שפורסמו במסמך ממחישות את העובדות הללו.  הנקודות הרבות שבכל מפה הןהם כפרים או ערים שבהם חיו יהודים בכל רחבי ארץ ישראל גם במערבה וגם במזרחה.

  המפות הבאות לפי הסדר הן:

• ·     הישוב היהדי בתקופה הערבית
• ·     ישובים יהודים בתקופת מסעי הצלב
• ·     ישובים יהודים בתקופת השלטון הטורקי [עד ערב העליה הראשונה ב-1882]

 

 

פרשת הלורד מוין וסטרומה

ללורד מוין , שהיה השר הבריטי לעניני המזרח התיכון בממשלת המנדט, מיוחסת כאמור האמירה שאין מקום בפלסטינא אפילו לחתול אחד. בכך נימק את התנגדותו לעליה ואת סגירת שארי הארץ בפני יהודים שהצליחו לברוח מן התופת הנאצית.

בתוקף תפקידו היה הלורד ממונה על ביצוע מדיניות “הספר הלבן” שהגבילה רכישת קרקעות והקמת ישובים. הןא גם פיקד אישית על סגירת שערי הארץ בפני פליטים יהודים. מיוחסת לו האמירה: “מה אעשה עם מיליון יהודים”.

ב-6 בנובמבר 1944 חוסל הלורד מוין  בקהיר בידי שני לוחמי לח”י , אליהו חכם ואליהו בית צורי. השניים נתפסו הועמדו לדין בפני בית דין מצרי והועלו לגרדום.  שנים רבות לאחר חיסולו נתברר שהלורד מוין היה אחראי לכך שאוניית המעפילים “סטרומה” שעגנה בחפי טורקיה נשלחה לים השחור וטובעה על  760 היהודים שעל סיפונה.

ראה גם:

http://www.zeevgalili.com/2009/08/5618

ועידת סן רמו בה הוכרה זכות היהודים על ארץ ישראל.

רוב גדול מאד אם לא כל הדורות שצמחו כאן בארץ ישראל מאז קום מדינת רוטשילד
אינם יודעים כלל שועידת סן רמו הייתה ועידה בינלאומית שנערכה בסן רמו שבאיטליה מ-19 עד 26 באפריל 1920 בהשתתפות מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, ודנה בחלוקת האימפריה העות’מאנית לשעבר בין המעצמות האירופיות המנצחות. הוועידה נערכה בהמשך לפגישה שהתקיימה בין 12 ל-23 בפברואר בלונדון, ולמעשה רק אישרה את ההחלטות שהתקבלו בפגישה. בוועידת סן רמו השתתפו ראשי ממשלות בריטניה, צרפת, איטליה ויוון, ונציגי יפן ובלגיה.

בעקבות הועידה, כתב רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק במכתב שפורסם בעיתון התור בשנת תרפ”ב: ”כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון ש”סר פחד השבועות” וברישיון המלכים, קמה מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה. ומצוה על כל איש לסייע בכל יכלתו לקיים מצוה זו…”

מפת הגבולות שנקבעו למסירה לעם היהודי כארץ ישראל התנכי”ת:

 

איך הצליחו ראשי הערב רב ה”ישראלי” להפוך קערה על פיה ולהביא את המצב אל פי הפחת 
בו אנו נמצאים היום? מילה אחת תעזור לכם:
אוסלו.