ריבונו שלעולם בוקר טוב.
תראה אבאל’ה אתה לא צריך אחד כמוני
שיזכיר לך שאסור לכעוס….
אתה יודע מה – אבאל’ה…?
אני כל כך מתגעגע לצחוקים שלנו
‘תה זוכר? הייתי מצחיק אותך
והיית ממש שבע מרוב צחוק
ככה… על כל דבר הייתי מצחיק אותך
אפילו על הקטעים שבהם הייתי צריך
כאילו להרים גבה ולשאול – ברצינות…?!
עשיתי מהם בדיחות אבאל’ה
ואתה צחקת, התגלגלת מצחוק
כזה גלגול שהיה הופך הכל
מלמטה למעלה…ממר למתוק…
ועכשיו ….אבאל’ה…מה קרה??
אתה כזה רציני….
שום בדיחה לא מזיזה לך…
זהו?? הבדיחות שלי הפכו לבדיחות קרש???
ואתה כועס….ואי אפשר להתקרב אליך…
ואני כל כך מתגעגע …לצחוקים שלנו….
בבקשה אבאל’ה…תצחק איתי שוב…
קשה לי עם הרצינות הזו…
תן לי חיוך לפחות…
בבקשה..
