15 ביולי 2025 7:33

הגות מתוך רסיסי חיים / מרדכי אלוף

בקרוב !! "הקב"ה מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום" Tales From Topographic Oceans

מהסלון ברחוב המרגנית בעומר

חלפו 40 שנה.

בסלון שהיה מטופט בכל סנטימטר שלו,

בתמונות של סלבדור דאלי,

זרמו בזמן קצר שלא עלה על שנה,
רוחות סיאנסים,
כשהחברים הצליחו
לדבר עם הסבתות שלהם בגן עדן,
והחברות למדו על עובדות החיים,
עם הצללים של הנרות וענני העשן הסגלגל.
ברקע התנגנו שיאי השיאים
של הטופ שבטופ של גדולי המוזיקאים בתבל
בזמן שמוזיקה הייתה הרמוניה של צלילים
עם קשר למילים, ולא תעשיית פופ רדודה רוויית כסף.
כן – עמקי הקליפות – וריח של זבל, מלא בחתולי רחוב.

שם הגחנו לעולם.

אולם בהמשך לריצת הזרע בתוך הרחם
המתחרה להגיע ראשון להפרות את הביצית,
כך הגחתי משם אל הרחם הבא.
האלבום שהיווה לי מורה דרך בסלון בעומר

סיפורים ותמונות מאוקיינוס הראיה – Tales From Topographic Oceans

האוקיינוס כולו הצטמצם לשיר [כן כן, "שיר" אמיתי!] אחר שלהם

מאלבום אחר.

Soon -בקרוב…

המעברים שלי בתוך מסע הזמן נדמים בעיני
כגלגול חיים שלם של שבעים שמונים שנה,
בפרקי זמן שלא עלו על בין שנה למקסימום חמש שנים…
חללית שמסוגלת לעבור בין נפטון לצדק ומאדים
כהרף עין, לנחות, להכיר, לדלות, ולהמריא הלאה…

על המדבר כתבתי כבר מספיק, ומי שרוצה ימצא
בבלוג שלי – Shaatat.com כאוות נפשו.
המעברים בין רחם לרחם הצריכו מדי פעם אינקובטור
כדי לגדל את הפגים שצמחו והיו לעמוד שדרה איתן
שמהווה את האישיות שלי נכון להיום.

ריצת הזרע המחפש להפרות את הביצית
לעולם לא עצרה לרגע אחד, גם כשהייתי אסור
בכלא הקיבעון, לזמן מה, חתר הזרע למצוא את הפתח
להמשיך את ריצתו אל הלא נודע.
מהפריה להפריה כשהדעת, ויסוריה, מולידה מוחין חדשים
ומשחרת לרחם הבא ממנו אגיח אל המימד המחכה להגעתי.
40 שנה השיר הזה [יש עוד כמה שפיצים כאלה] מלווה אותי,
נותן לי השראה להמשך ההמתנה תוך כדי חתירה קדימה
להסרת עוד מסכים המבדילים ביני לבין כמיהת נפשי.
מי יודע מה יילד יום?
החכם. עיניו בראשו.

אחר כל לידה חדשה, התחלה חדשה.

הייתכן שיהיה אדם בר דעת,
ככלב השב על קיאו?

איזה טיפש אדם החוזר על טעויות שכבר למד שתוצאותיהן קלקלה?
אבל לך תשפוט בשר ודם אל מול אש יוקדת הבוערת ומבעירה מכוחו של הס"מ….
וזה בדיוק העניין. כי הוא [הס"מ] תפקידו להבעיר את האש, ולהפיל את האדם
שוב ושוב אפילו למקומות בהם ידע שהוא נפל בעבר.
אולם זה עניינו [של הס"מ] לגמרי,
הצדיקים לימדו שאין לזה קשר לתפקיד האדם,
האדם צריך לקום מהנפילה, זה מעשה האדם.
כי הניסיון הוא ממש בנקודה זו.
זה לא אם נפלת.
כולם נופלים.
השאלה היא אם אתה קם…

השיר הזה, תוכן מילותיו, והרמוניית הניגון
בתוך עלטת שקיעת האדם בירידת הדורות,
מחבר את כל הגלגולים הקודמים למהות אחת
מלאת תקווה…

שהנה הנה…. בקרוב…האור…

יש למה לחכות
וזה יגיע. הוכחה ניצחת יש לי בזה.
כי ככל שהולכת וגוברת האפלה האנושית בבריאה
כך מתחזק האור הפנימי שלי

ומאיר לי את דרכי.

אז, כשאני נזכר שרבי הקדוש עוזי ומעוזי

הרב נחמן מברסלב זיע"א אמר:

"הקב"ה מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום"

יש לי השגה כלשהיא בדיבור הזה.

כי האמונה שתכף בקרוב יהיה טוב
נותנת את הכוח לזרע, להמשיך בריצתו
אל ההפריה הבאה, אל העיבור והלידה,
להמשך ההשתלמות במסע הנצחי מלא התעלומות
אותן יודע זה שהחביא כאן את הדרך,
אולם הותיר כאן סימנים.

וכן, יש מלא סימנים שהנה הקץ המיוחל קרוב לבא

ונזכה כולנו, אלה שמחכים לו
לכל אותן הבטחות של מסתתר נעלם
בו אנו מאמינים ובוטחים.
רק צריך לכסוף ולרצות, כי העיקר הוא הרצון…

בקרוב.

מרדכי היהודי

סוף ניסן התשפ"ב

ל-ה' הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

SOON

צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא וּמָמְשִיך וּמִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…

הא למה הדבר דומה?
אי בודד מוקף אוקיינוס ענק
דרקון אימתני
במערה על ההר יושב,
בכל חודש הוא מגיע –
עם להבות,
ועשן מנחיריו – לגבות את שלו.
אם לא ימצא?
ישתולל ויחריב,
כל הנקרה בדרכו.
לבד – יום יום .
אוסף את השברים,
ויוצא ללקט – להשלים המכסה,
כדי שכשמגיע היום
ימצא את שלו,
מוכן סמוך לפתח מערתו,
ולא יסתובב באי לחפש.
בנתיים על סיבי אור,
מופיעות הולוגרמות על צג ענק תלת מימדי,
שאון כל העולם בהבזקים של דקות,
מכל פינה דיווחים מכל הנעשה,
בכל מקום בכל שעה.
כולם יודעים עליו – על דרקון האימה
שעל האי שלו
אני יושב.
כולם יודעים עלי
ומחכים
ולא מאמינים
שאצליח.
יכול ללחוץ על המתג
לכבות
ולדבר לשמיים ערטילאים מופשטים,
בפרספקטיבה של עומק היקום,
בלילה זרוע כוכבים,
בשקט מוחלט,
ולחכות לאור החוזר,
מביא עמו נחמה של עוד כמה רגעים.
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּבְנְתָיִים מִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…
אבל אין איש שומע
כי זה הכל וירטואלי
הולגרמות תלת מימדיות
כי באי הזה
רק אתה – והוא – והדרקון נמצא.
אבל בכל זאת
כדי שלא אשתגע –
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּבְנְתָיִים מִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…
כמו בעינוי סיני של טיפה טיפה
כך זורחת השמש בעיתוי מדוייק
יום אחר יום.
ובלילה אפשר לאמוד את הזמן
עם בננת הירח המתנפחת כבלון.
ולכאורה – מה רע ?
יש מה לאכול , יש היכן להניח את הראש,
בקור יש שמיכה, את החום מפיגים מים קרירים,
המוח עסוק רוב הזמן כשלא ישנים.
כן, אבל
האי הזה הוא
כלא ענק
ואם לא תסדר לדרקון
את מנתו החודשית
הוא יכול להיות מקום האסון.
וכך קיבלתי ,
לא יודע אם זה היה חלום,
שיש כאן באי מקום,
בו יש מטמון,
שהוחבא על ידי אבות אבותי.
בתוכו מונח המפתח והקוד,
לחלקי המוחין החסרים,
שאתם אפשר לראות בחושים,
את פתח היציאה אל – היקום המקביל.
ואני ממשיך לחפש
יום אחר יום
והוא ממשיך להגיע חודש בחודשו
דורש את שלו, תובעני, ולוחץ,
והולוגרמות אינן מאבדות כוחן
כאדם העובר במסע הזמן
ועורו מתבלה , ועיניו כהות,
וכוח מותניו אוזל והולך….
ואני יודע שאמצא בוודאי
ביום בו אמות.
ולכן אני
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּבְנְתָיִים
ממשיך וּמִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…
אבל אז? כשאמות,
לא יהיה זה הטעם
של הבן השב אל אביו
משליחות חשובה – עם פתרון החידה,
איך לחסל הדרקון – ולהסיר איומו,
לקבל את ברכת האב
בחיים חיותו
להצלת כל אחיו
וכל הבריאה
את החומר לאור
להשיב אל שורשו
את היש אל האין
כי מאין – החכמה תמצא
וּבְנְתָיִים
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּמָמְשִיך וּמִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…


אי אפשר לנצח את הרע עם טוב !!! ואל תבלבלו לי את המוח עם מעט מן האור הדוחה הרבה מן החושך.

יש כאן מעט חברים שמכירים אותי מילדותי
מעולם לא הייתי רע
הייתי קונדס לא קטן, שובב נוראי, אמיץ בטירוף,
חוצה גבולות סדרתי, מקורי, ספורטאי תחרותי,
הייתי גם ממולח, ופיקח שמסוגל לרמות את מי שמנסה לרמות אותי…
אבל לא הייתי רע.
סולד מהרוע. לא סובל רוע. לא מסוגל לחשוב על אכזריות.
לא יכול ליזום עלילה על מישהו, לגרום לו רעה…
העדפתי כל חיי להעלם ממקום בו הרע השתלט.
כך הגעתי עד הלום…
עצם הבריחה מהרע הביאה אותי למקום בו אני נמצא
בתחילה ניסיתי להלחם, בכל כוחי,
כשהבנתי מושגים עמוקים של טוב ורע
השקעתי מאמצים עצומים להתמודד מול הרע עם כלים של טוב
זה לא עובד !!
אי אפשר לנצח את הרע עם טוב.
זה לא עובד כך אע"פ שימצאו מאות אלפים שלא יסכימו אתי
אני אומר לכם !
אני קובע.
אי אפשר לנצח את הרע עם טוב !!!
ואל תבלבלו לי את המוח עם מעט מן האור הדוחה הרבה מן החושך
ככל שהפצתי טוב ככל יכולתי עם מעט אור
התעצם הרע וכיבה כל מקור אור והשתלט על המרחב
אז ברחתי.
זה לא עזר.
זה רודף, נכנס הביתה דרך החרכים,
מגיע גם אם תתחבא במרתף עמוק
הרע שולט.
בכל התחומים, שורר ואוכף על ידי קלגסיו האכזריים
את שלטונו בכל תחום בכל מקום .
אז עצרתי את הבריחה התחפרתי
וניסיתי ממקום הצמצום
להסתפק במועט.
זה לא מספיק לו – לרע.
הוא רוצה לבלוע הכל.
הוא רוצה אותך רע גם כן.
הוא לא רוצה זכר של טוב.
צעקתי, צרחתי, זעקתי, התקוממתי, פעלתי מעשית….
ביקשתי עזרה ממקור הטוב
נענתי
שהואיל וכולם מסביב מקבלים שלטון הרע
ואין פוצה פה ומצפצף
אין טעם בהגשת סיוע רק לאחד או שניים
כי גם בסדום ועמורה דובר על עשרה ומעלה…
אז השלכתי את האחריות
ולקחתי את עצמי למקום הריק
חלל שאין בו כביכול כלום
זה לא עזר גם כן
כי הלב פועם וזה כואב
ושאלתי את נפשי למות
כי מה לי פה אם אין כאן טוב?
וכך שכבתי חסר אונים מחוסר יכולת למות
ומחוסר רצון לחיות
וגם זה לא מספיק לרע
כי רוצה הוא עד הסוף המר
לרדוף לרדות לשחוק לכתוש
ושאלתי את בורא עולם
אם זו הכוונה עד דכא….עד דכדוכה של נפש?
ונענתי בהסתרה איומה של נטילת הטעם והריח והמראה
ולא נותר בי כח
ונמאס עלי הכל
ועצמתי את עיני
וסילקתי את מוחי
ואישן.
חכו שאתעורר.