יושב מתבונן
על כל מאות השנים שעברו
רגלי אמנם נטועות כאן
אלא שראשי ולבי
מעל המקום מעל הזמן
במקום הערפל הנצחי.
רואה אתכם שקופים
במסע הדורות
מאז אמרנו נעשה ונשמע
מתפתלים עקלקלים
מיוסרים במוסרנו
נאנקים מעוצמת קוטביות זהותנו
עם קשה עורף
מרדן נועז בחציפותו
….
מה נשתנה משנה לשנה ?
היין אותו יין
המיים בירדן זורמים
צוק הארבל ממשיך לבהות
במליוני האנשים החולפים על פניו
מזה אלפי שנים
ההרים לובשים ירוק
הארץ לעולם עומדת
והדורך על פניה
כלה ואבד
טנקים, פצצות אטום צוללות מטוסים
את דם סיסרא וחילו
כסתה מזמן אדמה פוריה
שהצמיחה פרחים חדשים רעננים
ובמקום דבורה הנביאה
קיבל הר תבור בית עבודה זרה
על ראשו
כשלמרגלותיו המוני שוחרי שירה
הקוצרים את קצירם עם רוח שלום
המנשבת בלבם האטום להבין
שבשִיבְלִי ובדָבּוּרִיָה ובנצרת
יושבים אהוביהם המדומים
ומחכים לשעת השחיטה.
המוני הלומי מרד וכחש
זועמים על בוראם
על אשר קיים הבטחתו
ולמרות בוגדנותם
הביאם אל נחלתם כדי למרוד בו שוב
ולא פחות ולא יותר
אף עם התיימרות מחליאה
למָצֶב את מוסרם
גבוה יותר ממוסרו שלו.
עם קשה עורף
מרדן נועז בחציפותו.
……
השקט הזה אליו הגעתי
הוא השקט בו הלכו אחי ואחיותי
אל בית המטבחיים ברוגע ההשלמה
ההבנה , שכך גזרה חכמתו
וזהו רצונו, ושהיה אפשר גם אחרת
אם היה כאן עם מי.
…..
אני לא מיואש
אדרבא
אני מלא תקוה ותחושת שלמות
דווקא מתוך שקט כזה אפשר להלחם
ואפילו לבד
נגד כל הסיכויים
כי יש לי אותך
ואם תרצה
אז כל אלו המסכנים הראויים לרחמיך המרובים
יבואו ויהיו הצבא החזק ביותר עלי אדמות
לכבוש העולם כולו בלי ירייה אחת
ולהנחילו את האור הגנוז
הממתין
ניסן ועוד ניסן
עד אדר
וחוזר חלילה
….
עומד איתן
בתוך דור כלה נעלם
אותו סיפור ישן
חושך שקיעת האדם
תקתוק שעון
סדרי חיים
רק בשבילך
קיבלתי עלי הכללים
רק בשבילך לא עובר על החוקים
אז אנא בטובך
שלח נא את עמי
בשבילך.