תוכל למצוא בבעל שם טוב על התורה פרשת השבוע [יתרו] באריכות.
כאן ניסחתי נוסח השווה לכל נפש לכוון.
יהי רצון שתרבה הטהרה בעם ישראל.
לפני הטבילה.
כדי להזכיר את שבע הספירות הנוגעות לנו המכונות בספרים הקדושים זעיר אנפין
נשנן נוסח שבתוכו מוזכרות הספירות והוא:
הריני בא לעבוד את השם יתברך באהבה וביראה שהם חסד וגבורה
על מנת שיתפאר בי השם יתברך
ואהיה מנצח את הסטרא אחרא
כדי שאוכל להודות לשם יתברך
ואזכה להיות כלול בצדיק יסוד עולם זכותו יגם עלינו
ותגלה עלי מלכותו יתברך בשמחה בקדושה ובטהרה.
ועכשיו לכוונות הטבילות.
בכל הטבילות כולן יקפיד שכל גופו יכנס מתחת לפני המים, ויגיע לתנוחת התינוק בבטן אמו.
בטבילה ראשונה יכוון
שם א ה י ה זה גג המקווה [שמים] זה סוד המחשבה.
י ה ו ה זה ארבע רוחות המקוה זה הזעיר אנפין זה סוד הקול.
א ד נ י זה רצפת המקוה זו המלכות זה סוד הדיבור.
בטבילה שניה יכוון
אהיה יהוה אדני עולים יחד יבק
שזה ראשי תיבות י’חוד ב’רכה ק’דושה
יהיה רצון שתמשיך עלי ברכה וקדושה במחשבה דיבור ומעשה שלי.
בטבילה שלישית יכוון
יהי רצון שיומתקו כל הדינים בשורשם בזכות שם אגלא כשהוא משולב בשם אהיה במילוי הה
כזה אלף א’ הה ג’ יוד ל’ הה א’
בטבילה רביעית יכוון
א ל ד זה שם קדוש.
אלף אותיות פלא הוא הכתר
למד זה שלושה קווים – קו הימיני – חכמה חסד נצח
קו השמאלי – בינה גבורה הוד
קו האמצעי – דעת תפארת יסוד
הדלת היא המלכות.
בטבילה חמישית יכוון
א ל ד בשילוב א ה י ה במילוי כזה
אלף א’ הה ל’ יוד ד’ הה
ועוד פעם אותו שילוב ללא מילוי אהיה
א א ה ל י ד ה.
בטבילה שישית יכוון
להמתקת כל הדינים שם המקוה
אלף הה יוד הה.
בטבילה שביעית יכוון
לשכך כח הכעס שם היוצא מראשי תבות הפסוק:
ב’מה י’זכה נ’ער א’ת א’ורחו ל’שמור כ’דברך
בין אאלך
ושמות ס”ג, וב”ן – יוד הי ואו הי – יוד הה וו הה.
בטבילה שמינית יכוון
להמתיק כל הפר דינים שבמנצפך על ידי שמות היוצאים מפסוק
כפור[כ”ו יהוה] כאפר[כ”א אהיה] יפזר[י”ז אהוה]
בטבילה תשיעית יכוון
לטהר את המחשבה
הריני מדבק מחשבתי בך בורא עולם בתורה הקדושה ובצדיק יסוד עולם זיע”א
כף ואו זין ואו = טפטפיה
בטבילה עשירית יכוון
טבילה עבור כלל עם ישראל בכלל
ועבור כל מי שאינו יכול לטבול בפרט.
כך יעשה מעשה יום ביומו ומובטח לו שיצא מן העולם בתשובה שלימה.
למי שחושב שכוונות אלו קשה לשננן ולחשוב אותן בזמן הטבילות,
אומר כך, אתה אף פעם לא יודע עד שאתה מנסה….
תתחיל.
למי שאין באפשרותו לטבול במקוה של ארבעים סאה:
המקור לזה מהבן איש חי שנותן עצה וסגולה מהחיד”א
אם האיש אנוס שלא יוכל לטבול, ישפוך על גופו תשעה קבין מים בהיותו עומד ערום ויבא אדם אחד וישפוך עליו המים מראשו ועד רגליו, ותשעה קבין אלו הם כל קב הוא תל”ב דרהם , כי כל קב הוא ארבעה לוגין וכל לוג הוא ק”ח דרה”ם וכנז’ בבית דוד דף קל”ו, ואם אין לו כלי אחד שיכיל כל תשעה קבין יחלקם בשנים או שלש כלים אבל יותר משלשה כלים אין מצטרפין, ויזהר לשפוך השני קודם סיום קלוח הראשון וכן יעשה בשלישי, וכנז’ במשנה פ”ג דמקואות ועיין ש”ע הגאון ר”ז סי’ תר”ו ומ”ש בט”ז סי’ פ”ח הוא ט”ס, ואם גם זה אינו יכול לעשות טוב שיטול ידיו ארבעים פעמים, וכך הסדר יערה תחלה על יד ימין פ”א ויכוין באות ראשונה של שם ע”ב, וכן פ”א על יד שמאל ויכוין ג”כ באות ראשונה של שם ע”ב, ועוד יערב פ”ב על ימין ויכוין באות שניה דשם ע”ב, וכן פ”ב על שמאל ויכוין באות שניה וכן עז”ה עד עשרה פעמים ויחור ויערה עשרה פעמים בזא”ז על ימין ויכוין בכל פעם באות אחת דעשרה אותיות שם ע”ב ויערה אח”כ עשרה פעמים בזא”ז על שמאל ויכוין בהם בעשרה אותיות שם ע”ב על הסדר נמצא סך הכל ארבעים פעמים וכנז’ בספר אמל”י ניניו בקונטרס ש”א יע”ש:
והנה הסדר ביארנו אותו על מנת לפשט הדברים באופן ברור:
נטילה על פי הסוד השקולה לטבילה במקווה – לגברים שנבצר מהם ללכת למקווה, לאנוסים וכי”ו
לשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בּרִיךְ הוּא וּשְׁכִֽינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, ליַחֲדָא שֵׁם יוֹ”ד הֵ”א בּאוֹתִיּוֹת וָא”ו הֵ”א בּיִחוּדָא שׁלִים
( תהרהר בלב י-ה-ו-ה ) בּשֵׁם כּל יִשְׂרָאֵל.
הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לִנְטוֹל יָדַי
עֶשֶׂר נטִילוֹת ליַד יָמִין ועֶשֶׂר נטִילוֹת ליַד שׂמֹאל בּסִירוּגִין
כּנֶגֶד עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הויה בּמִלּוּי יוֹדִין
ועוֹד אֲנִי נוֹטֵל עֶשֶׂר פּעָמִים רצוּפוֹת ליַד יָמִין ועֶשֶׂר פּעָמִים רצוּפוֹת ליַד שׂמֹאל כּנֶגֶד עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הויה בּמִלּוּי יוֹדִין אֲשֶׁר עוֹלֶה כּל זֶה מִסְפָּר אַרְבָּעִים כּנֶגֶד אַרְבָּעִים סֵאָה
כּדֵי לטַהֵר בָּזֶה כּל גּוּפִי שֶׁהוּא מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִּידִים מִטוּמְאַת קֶרִי וּמִכּל טוּמְאָה ורוּח רָעָה
וְיהִי רָצוֹן מִלּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיִהְיוּ חֲשׁוּבִים לפָנֶיךָ נטִילוֹת אֵלוּ שֶׁאָנֹכִי מוּכָן לִטּוֹל יָדַי כּאִלּוּ טָבַלְתִּי גּוּפִי בּמַיִם לטַהֲרֵנִי מִטוּמאַת קֶרִי וּמִכּל מִינֵי טוּמאָה ורוּח רָעָה, ויִמָּחֶה כֹּחַ הַטֻמְאָה הַנַעֲשָׂה מִן הַקֶּרִי מחִיָּה גּמוּרָה מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, וִיתוּקַּן עוון הַכָּעָס,
(בערב שבת מוסיף: ויופשטו בגדי חול ואקבל קדושת שבת).
לֵב טָהוֹר בּרָא־לִי אֱלֹהִים. ורוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בּקִרְבִּי: ויַעֲלֶה לפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כּאִלּוּ כִּוָּנְתִּי בּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לכַוֵּן בּסֵדֶר נטִילַת ידיים זֹאת.
אֶרְחַץ בּנִקָּיוֹן כַּפָּי. וַאֲסֹֽבבָה אֶת־ מִזְבַּחֲךָ ה’, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּֽוֹננָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּֽוֹננֵהוּ
יש שם ה’ של ע”ב אותיות והוא ” יוד – הי – ויו – הי ”
ליטול פעם אחת על יד ימין ולכון אות ראשונה שהיא יוד.
ליטול פעם אחת על יד שמאל ולכון אות ראשונה שהיא יוד.
ליטול פעם אחת על יד ימין ולכון אות שניה שהיא ואו.
ליטול פעם אחת על יד שמאל ולכון אות שניה שהיא ואו.
ליטול פעם אחת על יד ימין ולכון אות שלישית שהיא דלת.
ליטול פעם אחת על יד שמאל ולכון אות שלישית שהיא דלת.
כך עד סוף העשר אותיות – סך הכל עשרים פעמים.
אחר כך עשר נטילות רק על יד ימין ולכון כל פעם אות אחת מהעשר אותיות.
אחר כך עשר נטילות רק על יד שמאל ולכון כל פעם אות אחת מהעשר אותיות.
סך הכל ארבעים פעמים כנגד ארבעים סאה שיש במקוה.
ואחר כך יאמר עשר פעמים את הפסוק:
לֵב טָהוֹר בּרָא־לִי אֱלֹהִים. ורוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בּקִרְבִּי:
ויכוין לֵב טָהוֹר בְּרָא = ראשי תיבות “טבל” וסופי תיבות “אבר”. שבטבילת אבר אחד נטהרים כל אבריו.