אתה יודע מה אתה מזכיר לי?
לא, אתה לא יודע.
אני אגלה לך.
בכל חבורת ילדים, יש את זה
שכשהמורה מגיע
הוא רץ אליו ואומר לו
המורה נכון שאמרת שזה צריך להיות כך וכך,
אז תדע שפלוני אלמוני
וחבריו עשו ההיפך.
אז המורה …תביא לי סוכריה על מקל בבקשה..
כשהוא גודל והולך לפנימיה
הוא נשאר ער מסתתר אחרי כיבוי אורות,
כדי לראות מי מהחברה נכנס למטבח לעשות לו חביתה,
וראה זה פלא, למחרת בבוקר המשגיח יודע בדיוק
להיכן נעלמו 7 ביצים…
בצבא, כשיוצאים לשטח לכמה לילות
זה הוא שנדבק כמו זבוב לפצע פתוח למדריך או למ”כ
וכשאחד החניכים פונה אל המדריך בשאלה כלשהיא
הוא קופץ ועונה את התשובה המתבקשת,
כחניך שלא מבין בכלל מה פתאום
שואלים שאלה כזו , “הרי זה כל כך מובן”.
כשהוא יוצא לפרנס את ביתו בעבודה
הוא תמיד יהיה זה שמצדיק את ההנהלה,
וכשחבריו לעבודה יתרעמו עליו, ויגידו לו
סוציומט בעיני מי אתה מנסה למצוא חן?
הרי לא יעזור לך, מה שתעשה, אתה כאן בצד שלנו,
הוא מחייך את חיוכו האוילי, ויענה להם:
הם יודעים, הם מבינים, הם חזקים, הם צדיקים,
“אתם פשוט לא צודקים”.
וכי למה דתן ואבירם, דיברו כנגד משה?
כדי להיות חתיכה הראויה להתכבד,
כי מה משה כזה מנהיג גדול, ומלך עצום המוכר בכל העולם
הרי אם נחלוק עליו, הרי אנחנו גם גדולים, הלא כן?
את האמת אפשר ל”עקם”, ל”סובב”, ל”עקוף”, ל”השליך”,
בסופו של דבר היא תמיד תחזור לבסיסה האיתן,
ותסיר את המסכה מעל פרצוף השקר המחופש לאמת.
כשמישהו לא יודע, הוא יוצא ללמוד, ולא מנסה ללמד את מלמדיו.
כשמישהו יודע, ורוצה ללמד, הוא לא בא בתחפושת של לא יודע שרוצה ללמוד.
את כל זה הזכרת לי,
עכשיו אני בטוח שתשאב חיוניות ומרץ לעבוד אותו יתברך,
כי גילת עולמות שלמים שיש לך בהם עבודה.
תזהר לא להמשיך לקלקל, כי, גם חומץ יכול להפוך למי שופכין….
וכדאי לקרוא את התיאור לסרטון ביוטיוב…