תשובה
רק מי שהלך בחושך ומכיר את נפתולי שביליו המובילים אל התהום….מלב אל לב
בס”ד
אחים ואחיות.
הילוך גבוה.
הבירור עומד לפני סיום.
יש הקונה עולמו בשעה אחת ולעומת זאת
רשעים על פתחו של גיהנום אינם עושים תשובה.
למי שיש עדיין ספקות ובלבולים
אני מוכן להציע את הניסיון הרב שצברתי בבירור הזה.
התחלתי את הדרך ממש כמו רוב רובו של העם
שהתעורר למדינת ישראל המתחדשת. בבית חילוני לגמרי,
מעורה היטב בכל מה שקשור בציונות ובאהבת המדינה והארץ,
“מלח הארץ” קטן עלינו [זה ביטוי שלקוח בכלל מהנצרות]
ומי שמכיר אותי ואת משפחתי יודע זאת.
כל ימי עלומי עברו עלי בשנות השישים והשבעים
כולל צבא הגנה לישראל עם כל מה שיש לו להציע
מהטופ שבשחקים עד הבאנגים במחשכים….
משעמדתי על דעתי והתבוננתי מעט
מעבר לקצה האף שלי,
הבנתי שכולם רצים אחרי הכסף,
אז עשיתי אותו בגדול ומהר,
כך גם עזבתי את הגועל נפש
שהגיע יחד אתו ועם כל החברים [והחברות] שבאו בעקבותיו.
הבנתי שמעניין אותי לדעת מהו היקום בו אני חי,
הרבה יותר מהצלחותיו של איזה אליל מטומטם שכבש
את יפת התואר התורנית למצהלות
כותבי הטורים מטעם….
הלכתי לברר, ומכאן התחלתי….
זה היה ממש מזמן…..
מזל שאני יודע עדיין לתאר את זה….
אני מוכן להציע את ניסיוני לכל מי שעדיין לא מבין
שזהו הבירור בו צריך לעסוק.
הצדיקים בני האור שאינם יכולים לרדת
לתוך מרבצי תהומות ולהאיר שם הם צדיקים גמורים…
רק מי שהלך בחושך ומכיר את נפתולי
שביליו המובילים אל התהום
יכול לחזור אל השבויים שם, ולהאיר להם דרך,
כדי להביא הביתה את השכינה שלא עזבה אותם מעולם
ממתינה בבכייה לרגע החילוץ….
ואני אומר זאת ממש רגעים ספורים לפני שזמן הבירור עומד להסתיים…..
רגעים ספורים זה לשון של סופרים,
ממש כבר נגמר הזמן…..
אבל ישועת ה’ כהרף עין, ולכן אני כותב את הפוסט הזה…..
בשבילך…..
את\ה המתוק\ה מדבש שעדיין חושב\ת שעולם כמנהגו נוהג,
וכולם יחיו כאן לנצח….
דע\י כשיחלו אירועי הגאולה המתוארים בחזון הנביאים לאחרית הימים
תהא בוקה ומבולקה בכל העולם כולו…..
קשה יהיה לחשוב ולפעול,
בפרט למי שלא הורגל להפעיל את מוחו לחשוב בכיוון הנכון….
צריך לזכור שרוב רובו של עם ישראל
נשאר במצרים קבור באדמתה, כי לא רצו לצאת ממצרים !!!
צריך לזכור שיש כאן יהודים בדור שמעלים פוסטים כמו שלי,
לא בשביל להגיד – אמרתי לכם אחרי זה,
אלא כדי להציע למי שרוצה לשמוע
שעדיין אפשר לקנות חיי נצח ברגעים הספורים שנותרו,,,
וכנראה גם להזכיר שהשגחת ה’ מתבטאת בפוסט הזה שבא להזכיר
לכל אותם חברים מתוקים שלי שאהבתי אותם גדולה
[וחלק מהם יודעים שיש לי משפחה גדולה
שעדיין גם הם עדיין מדשדשים ב”נחיה ונראה”, שאליה גם מכוונים דברי אלה]
אליכם אני פונה בקריאה של אהבה גדולה –
אחים שלי אחיות שלי……
תוך זמן קצר אנו עומדים לפני אירועים גדולים,
קחו לעצמכם החלטה ולכו על זה.
התחברו לשורשים בני אלפי השנים שלכם
השליכו אלהי הניכר, השליכו הדעות העקומות, מנהגי הגויים, האמונות הכוזביות,
עזבו את חיי ההוללות , ותקנו עכשיו את פגמי הברית.
אפשר עדיין – יש הקונה עולמו ברגע אחד,
קנו לעצמכם חיי נצח טהורים בחיק בני עמכם הקדוש והטהור !!
כל זאת אני אומר מתוך לב אוהב וחם לכל אחד ואחת מבני עמי.
וזהו הדבר היחיד אותו אני יכול להציע לכם כעצה של מי שהגיע לגיל העצה
וחווה כאן יחד אתכם את חיי הדור הזה על כל גווניו.
אל תסמכו על ה”ממשלה”, לא על הצבא, ולא המשטרה,
לא האיחוד הלאומי, לא בן ארי, לא בן גביר,
לא הבקתה היהודית והשטן הרפורמי שבתוכה,
בטח שלא על חבורות הכופרים החילונים מהליכוד מימין,
או העבודה משמאל, ובטח לא על שונאי ישראל ממרץ ודומיהם,
ובעיקר !! עם הדגשה ברורה !!
לא על ש”ס ולא על אגודה,
ולא על אף אחד מהפטרונים ה’גדויילים’ שלהם עם כל התורה הגדולה שלהם !!
כל מי ששייך בשלטון הזה ומשתף אתו פעולה הוא
נגד השם ותורתו !!!
“תניא רבי יוסי בן אלישע אומר
אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל
שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל”
[מסכת שבת קלט א.]
בוודאי ובוודאי ישנם צדיקים בארץ, קדושים וטהורים, בני תורת האמת,
אולם אלו לא נמצאים בביצת הצואה הפוליטית כלל וכלל לא.
הם מגיני הארץ ובני עמנו , ומבטלים הגזרות בתפילותיהם,
אבל הקשר הבלתי אמצעי, הישיר בין היהודי לאלהי ישראל,
הוא הקשר הכי נכון ואמיתי, והנגיש לכל מי שבשם ישראל יכונה.
עינינו לאבינו שבשמיים, וכל ליבנו מסור לו, ורק לו, ולא לשום בשר ודם !!
אוהב אתכם ומייחל לגאולתנו במהרה בימינו
ברחמים גמורים ופשוטים ללא תערובת דין כלל אמן.
שבוע טוב
מרדכי היהודי.
ל-ה’ הישועה !!
עלה נעלה וירשנו אותה !!!
משרבט שקוף בהעדר זהות, בטבלת חיים עמוסה באכזבות, לב שבור אינו משכן לכוונות זדון.
ריבונו של עולם
אתה יודע….והייתם נקיים בעיני אלקים ואדם…קודם כל בעיניך…
כי אדם מה מבין?
אבל כן, גם אדם.
ולמקרה שהוא לא יבין, ואני יודע שהוא לא,
למרות זאת הרי נקיים בעיניך ראשון וקודם,
ואם בעיניך נקי, אז אסתדר עם אלו
מבני האדם שיחשבו אחרת….
ובשבילם, ובשביל אלו שמשוטטים משועממים בחצי ימיהם,
מיובשים מאורך הגלות וממרירות שגרת יומם המזדקנת,
מחפשים לחלוחית בכל שלולית מים גנובה
את זהותם המהוהה המאבדת את צבעיה ודוהה
ובתוך תוכם מחפשים שבב אור להיתלות בו
ולא כדי להכעיסך חלילה, אלא כדי למצוא חיות בנפשם העייפה
אולי מלחם סתרים כי יונעם ישבעו יותירו,
כדי שתוכל לברכך נפשם המיוסרת בחרטת תשובתם….
אבי שבשמים אתה יודע כוונתי וחשקי וכוספי,
ובשפיכת דמי ולא בפעם הראשונה
אקריבו על מזבחך הלא מובן בכוונת כפרתו, למען תברכני ותנשאני ממקום
משכני הבזוי בו אני ממליכך ומקבל עלי עול מלכותך ….באהבה.
לכם אחי המשוטטים בשדה מבול אש התבערה:
“הכי פשוט זה להעלם.
להוריד הילוך ולתת גז.
למה מה קרה?
כמה שעות של אשמורת אחרונה
אוירה רוויה מי מה למה ואיך..
פילטרוט נוגע לא נוגע
משחקי מילים לובשי צורה
יוצקי תוכן אשליה בלתי ממומשת.
הכי קל לסמן עוד איקס
בטבלת חיים עמוסה באכזבות
זה בעצם מהלך אוטומטי
מוכר וידוע.
רק רציתי שתדעי
שהמכחול שוטט על מרחבי הבד
בודד מבלי לזכור שמכחול הוא
משרבט שקוף בהעדר זהות,
ולפתע פתאום צבעים הופיעו
החל מתבהר פסיפס מרהיב
מיוחד נדיר עמוק ובעל משמעות.
רק רציתי שתדעי
שמרוב שמחה בהופעת תמימות
בהעדר זהות בגעגועים אין קץ
שומרים נטשו את משמרתם.
רק רציתי שתדעי
שגם מבלי כל הבטחה והתחייבות
מעבר לפרודות אויר מחוברות
סיבים של אור, הלב פועם.
רק רציתי שתדעי
שלב שבור אינו משכן
לכוונות זדון.
רק רציתי שתדעי שנעמת לי.
את זה חזרתי להגיד לך
ומי יודע
מתי אחזור שוב
לקרוא את תשובתך.
היי שלום אחות, זכרי,
אם יזדמן לך שוב
מכחול בודד
שמרי עליו
כי מי יודע מי יסחט שוב השפורפרת
לצייר את ציורך.”
ואכן ריבונו של עולם
יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא משאת נפשו של כל צדיק
ובעולם שפל זה נמהל הכל ברפש עכירות החומר
ואור זך מעיב עליו ענן קדרות השקר
ויורד גולש מתדרדר במדרון חלקלקות הדורות
ומדור קליפות נדמה להיכל קודש
באבוד עקבות אנשי אמונה ומעשה
והסתר אסתיר לך עלילה להתעולל בה
ומי יאמר לך מה תעשה ומה תפעל?
על כן באתי כך לאמר:
אבא שבשמים – אני מתבייש ונפשי אינה יודעת מנוח.
נתת לי עולם ומלואו, ואני לא רק שלא שמרתי עליו, גם החרבתי.
נתת לי כלים, מידות, וכל הניצרך כדי לחיות עם יופי, שמחה, וטוהר.
וקילקלתי.
אבא שבשמים – גם כשאני אומר שאני לא רוצה לקלקל עוד
אני חושש ורועד מהרגע בו אעמוד שוב מול העוצמה של היצר.
אבא שבשמים אני בוש וניכלם ואיני יודע איך לפנות אילך
אחרי כל כך הרבה פעמים שהבטחתי, החלטתי, וקיבלתי על עצמי, לא עוד!
כל פעם מחדש אני מזועזע מהקלות בה אני נופל.
בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.
הזהו רצוני?
שנים של תפילות, לימוד, מעשים, מהם לעומת רגע הנפילה?
ולתקן אפשר? אז למה בכלל לקלקל?
ריבונו של עולם, נתת לי עולם ומלואו,
ואני לא יודע איך לשמור אותו כפי שביקשת.
האמת? זה קשה מאד.
חיפשתי אנשים שיעזרו לי לעשות את מה שברור לנו ביחד שאתה רוצה.
כשמצאתי, התברר שכל אחד רוצה את מה שאתה רוצה,
אבל כל אחד רוצה להיות זה שהרצון שלך עובר דרך הרצון שלו.
אז איפה הרצון שלך כשזה עובר דרך הרצון שלי?
האם הרצון שלך מקבל גוונים אחרים כשהוא עובר דרך רצונות של אחרים?
ריבונו של עולם – אני בוש וניכלם,
לא מסוגל אפילו לפנות אליך, להרים את הראש
אף על פי שהצדיקים אמרו לי שזה מה שצריך לעשות
דווקא במצב הזה !!
לא יכול, קשה לי.
רוצה להגיד לך שוב שאני מצטער,
מתחרט וכל שאר המילים שאמרתי המון פעמים בעבר
אבל תמונת הכלב המלקק את קיאו
לא נותנת לי.
אשוב ואחטא ואשוב?
הרי כתוב מפורש שאין מספיקין בידו.
ואתה שחוקר לב וכליות, יודע .
אז היכן התשובה?
ריבונו של עולם – נתת לי עולם
ציוות אותי מצוות
ובראת מהות רעה מאד שלא נותנת לקיים אותן כרצונך.
רצית שאתגבר, רצית שאנצח.
ואני מובס.
ניסיתי, אתה יודע.
התגברתי, אתה זוכר.
ניצחתי, אתה שומר.
אז למה בכל זאת הכל חרב?
ריבונו של עולם – כל זה בעולם שבראת לי.
תגיד ריבונו של עולם – מה עם העולם שלך?
אז זהו ריבונו של עולם, אתה יודע שבערך שמתי כאן את מה שרציתי,
ואתה שיודע את הווייתי עוד לפני קיומה
הרי כך קבעת בעלילותך
ולבי גלוי וידוע לפניך וכוונתי,
ואפילו אם יש בי רצון נסתר לרכוש שכר פעולתי
ולאוו דווקא לנחת רוח לפניך
רחם על גוש עפר וקרוץ חומר
וגאל. כי גואל אתה.
ומלך גדול על כל אלהים.
ורחמיך הגמורים והפשוטים שאין בהם תערובת דין כלל
כנפי שכינה מחסה יהיו להסיר הלוט
ולהטיב החתימה בזאת השנה.
ובכל מושבות ישראל אור ושמחה, שלום ואהבה.
תיקוני הזוהר – תיקון ו’ – דף כא ע”ב