מויישלה פייגלין – אותך אני מכיר. עלי לא תעבוד.

[בתמונה? מגיל צעיר היו לי אוייבים על הכוונת…..]

כתבתי את הטקסט הבא כתגובה לשאלה שנשאלתי אודות דעתי על דבריו של פייגלין
אותם נשא בתשדיר וידאו מיוחד אותו מיען לאובאמה.

למעוניין לשמוע את דברי פייגלין, הנה הסרטון:

 כל דבריו של פייגלין מכוונים בשיא הדיוק. שקר החן והבל היופי….

יש חן של שקר, ויש יופי שהוא הבל.

מויישלה הרחיק לכת מנקודת ההתחלה אפילו של מנהיגות יהודית,

והסתבך עם החוכמ’ס של החכמים לסדר את “מדינת ישראל” עם הממסד הקיים….

זה ויכוח ישן נושן עוד מתחילת דרכו, אני גורס שלא צריך להמציא כלום

יש לנו מודלים שלטוניים מקוריים שלנו, והוא נסחב לתוך המערבולת השלטונית

ושם מסובבים אותו לא על האצבע הקטנה אלא על האף.

זה שהוא יודע להשמיע את המילים הנכונות ?

הרי יש כאן אלפי גולשים בפייס שאומרים את אותם דברים בדיוק,

אז שנדביק להם תמונת רקע של בית המקדש ודגל ישראל ובזה יבוא שלום על ישראל ?

מי צריך בכלל לדבר לאובאמה עכשיו ?? 

סתם תשדיר בחירות מוקדם…

 ואם אובאמה שם קצוץ על נתניהו אז מישהו חושב שמעצבי האג’נדה של הכושי

אינם יודעים את מה שפייגלין משדר לו עם ניגון של:

“אוייש אובאמה הצדיק למה אתה  נותן סוכריה דווקא לילד הזה שמרביץ לי, זה ממש לא צודק…”

[לקרוא את זה עם קול של ילד טוב ירושלים רך ומתנגן ]

חרטה ברטה.

אובאמה שם קצוץ על כולנו, מכר אותנו תמורת כמה מליוני שקלים שסטנלי קונה לו כל יום…

מי שחושב שהאג’נדה של שונאי ישראל תגמר בדיבורים, אינו אלא טועה.

הם רוצים את ירושלים. נקודה.

הם צופים בקטע כזה של פייגלין וצוחקים את צחוקם המתגלגל

אותו צחוק שצחקו כל פעם שראו את מויישלה רוקד את ריקוד המה יפית

לאורך ההיסטוריה הגלותית של כל המויישל’ס בעבר….

צריך להתכונן למלחמה, להכין את העם, לאחד אותו,

לסלק את כל עבדי המערכת מהמקומות בהם הם מוצבים

ומשם הם משרים על כל העם את ניבול הפה השוחד והניאוף שלהם שהם מכשירי השקר,
שעל ידו הם שולטים, להציב מפקדים עזי נפש צעירים בראש הצבא, ויש לנו אותם,

שלא הסתאבו במדיניות ההומואים  ששולטים במטכ”ל נכון להיום.

לצאת להתקפות יזומות על האוייב,

לסלק מהשלטון את הפוליטיקאים המגועלים כולם ללא יוצא מהכלל בשיא התועבות

של מנעמי השלטון מהצד הטמא שלו,

לייצב שלטון היררכי ברור שעובד כמקשה אחת שבראשה מנהיג שמנהל את כל המערכת,

להעמיד מערכת משפטית ראויה, ולהציב את חוקת התורה כחוקי האומה הזו.

מי יעשה זאת שואלת המתנצחת הקבועה?

מי שיודע לדבר את זה יודע לעשות את זה כל שנשאר לכם לעשות זה לנסות.

תחזיקו מעמד….רק עוד כמה רגעים…..:))) [רגע – זה זמן לא מוגדר]

י***** שלום רב.

תראה אחי יקירי, תחילה אעתיק לך שיחה משיחות הר”ן, הנה היא:

💎 שיחות הר”ן – אות קמ

כְּשֶׁאָמַר לִי עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּ”לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא” סִימָן פ”ו עַל פָּסוּק: “מִקּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה”
שֶׁעַל יְדֵי קַטְנוּת אֱמוּנָה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם
עָמַדְתִּי לְפָנָיו כְּמִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתַי הָיוּ תְּמֵהִים בְּעִנְיָן זֶה
כִּי נִדְמֶה לִי שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה קְצָת
עָנָה וְאָמַר בִּלְשׁוֹן גְּעָרָה קְצָת כְּאוֹמֵר.
וְאִם יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה, אֵין לְךָ אֱמוּנָה בְּעַצְמְךָ
וְהִזְכִּיר מִיָּד מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת, מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים שִׁיִּתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָם לֶעָתִיד לָבוֹא
קַטְנוּת שֶׁהָיָה בָּהֶם בְּעַצְמָן
שֶׁלּא הֶאֱמִינוּ בָּהֶם בְּעַצְמָן
וְרַשִׁ”י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, פֵּרֵשׁ שָׁם כִּפְשׁוּטוֹ קַטְנוּת אֱמוּנָה
אֲבָל מִדִּקְדּוּק לְשׁוֹן הַגְּמָרָא שֶׁאָמְרוּ שָׁם קַטְנוּת שֶׁהָיָה בָּהֶם
נִרְאֶה מְבאָר דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁעִקַּר קַטְנוּת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶן הָיָה בָּהֶן בְּעַצְמָן
וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ לְפִי זֶה
שֶׁלּא הֶאֱמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא טוֹב לַכּל
וְהֵם חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ
וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בָּהֶם קַטְנוּת
וְזֶה הָיָה עִקַּר קַטְנוּת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם
מַה שֶּׁלּא הֶאֱמִינוּ בָּהֶם בְּעַצְמָן
וְיֵשׁ לְכַוֵּן גַּם פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י לָזֶה
וְהַכְּלָל הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו
שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ
שֶׁגַּם הוּא חָבִיב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
כִּי לְפִי גְּדֻלַּת טוֹבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם הוּא גָּדוֹל וְחָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ
וּכְבָר מְבאָר עִנְיָן זֶה כַּמָּה פְּעָמִים
שֶׁאֵין זֶה עֲנָוָוה לִהְיוֹת בְּמחִין דְּקַטְנוּת חַס וְשָׁלוֹם
וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי עֲנָוָוה בֶּאֱמֶת וְכוּ’
[עַיֵּן בְּ”לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא” סִימָן כ”ב וּבְסִימָן ע”ב] וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת
גַּם אַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ אַחַר שֶׁאָמַר עִנְיָן הַנַּ”ל, הִגִּיעַ ראשׁ הַשָּׁנָה
וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה חָדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס”א בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן
וְשָׁם הִזְכִּיר עִנְיַן חֶסְרוֹן אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ
עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ה’ מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם
וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחֲלוֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן וְכוּ’
ע”כ

וכעת אומר לך כך:

תראה י*****,
הנביאים הודיעונו על הזמן הזה שיבוא כשאמרו בעת ההיא יצתרפו ויתלבנו רבים כצרוף הזהב והכסף,
ורבנו הסביר שאפילו הכשרים ביותר יאלצו להיאחז בחבל הקדושה ע”י הציפורנים והשיניים
ולעמוד בטלטלה שיטלטלו השי”ת.
לכן בדיוק לא רצו צדיקי הדורות תנאים ואמוראים לחיות בדור הזה.

רוח הטומאה שמתגברת בעוצמה נוראה, אינה פוסחת על הגדולים שבצדיקים בדורנו יעקב!!!
הנסיון גדול עצום ונורא. העיצה היעוצה במצב הנורא הזה, היא:
מרגע לרגע להתחזק, אין ברירה, נופלים וקמים ולא מתייאשים,
ברגע שהשלת מעצמך מחסום או גדר וסייג להנהגה שהנך מנהיג עצמך בקדושה, ובהלכות התורה,
הרי העבירה מזומנת מעבר הפתח וקוראה לאדם להגיע ולטעום, ומייד לאחר טעימתו,
הרי הנה זה כבר מותר כביכול, ואז החגיגה מושלמת….

נכון שהיצר חזק ועצום, נכון שנופלים, העיקר זה לקום ולא לשקר לעצמך
שזה בגלל שאתה יכול להסתובב בעולם ללא התפילין והשבת, והמצוות.
רק עם קשר כביכול ערטילאי עם השם. אדרבא, אומר הקב”ה:
ולוואי ואותי עזבו ואת תורתי שמרו….

דע לך י*****,
הנסיון הגובר והולך בעוצמתו מעיד כאלפי עדים על גודל השעה, ועל גודל היסח הדעת וד”ל.
ואין לך עליה משמעותית בעבודת השם אלא אחרי ירידה לשאול תחתיות,
שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם נכשל בהם.

ואל תשכח שזדונות הופכים לזכויות אם אכן איש הישראל מתגבר,
וקם אחרי נפילתו ומתחיל מחדש לעבוד את בוראו מאהבה.
יש עוד להאריך, אולם חזרתי מנסיעה ארוכה ואקצר.

לגבי שאלתך הנוגעת לבית.

אמנם כל עניין וגופו, והפרטים בוודאי חשובים, אולם ככלל,
האיש הישראלי מרגע שנשא את אשתו, וילדה לו ילדים, הרי הוא מלך במלכותו, שורר בביתו,
והנה אם יבוא להחריב ביתו, הרי ביתו נמצא חרב,
ואוי לה לבכיה שהשם יתברך מוזיל דמעות על מי שמגרש את אשתו הראשונה,
ואם ישנם ילדים, הרי כיצד יגדלו המסכנים ח”ו ללא חום של אב ואם?

חיינו מלאים פשרות י*****,
ולימדונו חכמים שאת אשר ילמדו בנחת הם הדברים אשר יפעלו פעולתם הנכונה,
כאשר תתחיל להאמין בעצמך וביכולותיך כפי העולה משיחת רבנו נחמן דילעיל,
תוכל לשמוח בחלקך אשר נתן לך בורא העולם, ומבלי להלחיץ את סביבתך
תראה שאתה מאהיב את התורה והמצוות, על סביבתך ללא הטלת מרות כלשהיא.

נכון, זו משימה כבירה, אולם אלו הם חיינו.
אתה מחפש לעצמך חיים של סטלבט?
ברגע תוכל לעבור לצד השני של המתרס, אני חותם לך, שככל שתנסה להדחיק,
הלענה תתפרץ בסופו של דבר, ותטעים כל שנייה מהחיים בטעמה המר….

אין לנו אלא להישען על אבינו שבשמים, להמתין תוך כדי תפילה, ותפילה, ותפילה, ועוד תפילה,
וכשאני אומר תפילה אני רוצה שתדע, שאני לפעמים ממש מתעמת עם הקב”ה בויכוחים נוקבים!!!
אולם מייד מחזיר עצמי לאחר מכן ללשון תחנונים והסברים שמקוצר רוח ומעבודה קשה כך אדבר,
ושבוודאי הייתי שמח לשבת על התורה והעבודה מתוך אושר ועושר ושמחה.

כלל הדברים:

הזמן קשה מאד.

המתנה בסבלנות.

הישרדות.

מצא דברים משמחים במציאות החולפת.

חזק את אחרים ותתחזק מזה עצמו,
(כמו שאני עצמי כותב כאן ואיני יודע מהיכן יוצאים הדברים, כנראה מרצונך העז לשומעם…:))
חזר אחר אשתך מחדש כאילו היום אתה מתחיל את השידוך,
ומצא את הנקודה בה הזכר משפיע לנקבה, ואז היא תקבל….

חזק את הילדים ותתחזק מהם, הם עולם האמת!
הם קרובים הרבה יותר מאיתנו למקור….
אנו כבר רחוקים מהצליל….

ותשמח בדברים פשוטים, אל תחפש את הגדול והמסובך, לך על קטן,
רבי נחמן אמר : ” א’ביסל’ה איז אוייך גוד” (מעט זה גם טוב)

ואתה צחקת.. או כמה צחקת… התגלגלת מצחוק… כזה גלגול שהיה הופך הכל ממר למתוק…

ריבונו שלעולם בוקר טוב.

תראה אבאל’ה אתה לא צריך אחד כמוני
שיזכיר לך שאסור לכעוס….

אתה יודע מה – אבאל’ה…?
אני כל כך מתגעגע לצחוקים שלנו
‘תה זוכר? הייתי מצחיק אותך
והיית ממש שבע מרוב צחוק

ככה… על כל דבר הייתי מצחיק אותך
אפילו על הקטעים שבהם הייתי צריך
כאילו להרים גבה ולשאול – ברצינות…?!

עשיתי מהם בדיחות אבאל’ה
ואתה צחקת, התגלגלת מצחוק
כזה גלגול שהיה הופך הכל
מלמטה למעלה…ממר למתוק…

ועכשיו ….אבאל’ה…מה קרה??
אתה כזה רציני….
שום בדיחה לא מזיזה לך…
זהו?? הבדיחות שלי הפכו לבדיחות קרש???

ואתה כועס….ואי אפשר להתקרב אליך…
ואני כל כך מתגעגע …לצחוקים שלנו….
בבקשה אבאל’ה…תצחק איתי שוב…
קשה לי עם הרצינות הזו…
תן לי חיוך לפחות…
בבקשה..

תמונה

כאוס מוחלט – הטוב מעורב ברע לא באופן שאתה יכול להבחין בין טוב לרע….קליפת נגה…

רואה אתכם מתברברים בכאוס המתנהל לו אל מול עינינו הכלות….

אחד מפיץ עצומות לניקוי השחיתות ומחפש נבחרת נקיון,
אחר מלהג מחו”ל על התאמות השופטים, ואוסף לייקים בפייסבוק…
כותרות סקופים ברוטר מוצאות להן ספונסרים להזרקה עם תוספת נופך
חיזוקים רוחניים נוטפי דבש ניגר כמי נהר נמרחים מידי כמה פוסטים
מתמקססים עם קשת צלילי רוק מתקדם קלאסית ואולדיס מעוררי געגוע
ההוא נהיה חבר של ההיא, וישראל מסבירה לעולם חירש עיור אילם….

איך מכל המישמש הזה בונים צמח חדש מלבלב ופורח???
איך כל הפרטים הללו הופכים למקשה אחת שפועלת בהרמוניה למען מטרה אחת?

חשבתי לי השבת…..
ומה אם אחד הוא כזה גדול בתורה, בפרופסורה, מלא ידע, וכד’….?
תן לו עדר עיזים וכבשים ביד ונראה איך הוא מצליח לקחת אותם לשדה…
מבלי למהר מידי כדי לא להכביד על הזקנות….איך הוא מצליח להביא אותם
אל המים לפני שהן מתות מצמא…איך הוא מצליח לחזור חזרה למרבץ מבלי שאיבד אחת השיות…

מנהיג !!! רועה !!! אמיתי????

כמה קשקשנים יושבים בעמדות מפתח ומלהגים
לא רק את עצמם לדעת אלא עם שלם של כבשים כנועות,
שמחכות כבר אלפי שנים לרועה אמיתי???

סוס אציל, יודע מתי עולה עליו רוכב ראוי !!!

כלב מבחין היטב בפחדן העומד מולו !!

יונה מלקטת גרגיר על הקרקע לא תעופף כאשר יהלך לידה אדם בלי כוונות זדון !!!

אריה או כל חית טרף לעולם לא תפגע באדם טהור !!!

ונניח ויש מנהיג שזה תפקידו להנהיג את העדר…
יתנו לו הבריונים לקבל ההנהגה???

זה הכל תלוי ברצון הקולקטיבי של ההמון.
יש דבר כזה.
מנהיג אינו כופה מנהיגותו, ואינו מצטעצע ומתבלט בנוצות צבעוניות.
מנהיג אמיתי ממתין שתגיע השעה [אם תגיע] ויכירו ההמונים מנהיגותו, ויבקשהו.

“כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה’ צבאות הוא,
אם דומה הרב למלאך ה’ יבקשו תורה מפיו”

סבורני, שטוב נעשה כולנו, אם ננסה למרכז ולמקד את כוחותנו במציאת מנהיגות אמיתית
שמתאימה למצב אליו הגענו כולנו, בהתחשב בכל הפרמטרים הבונים את המהות המורכבת הזו
שנקראת – “ישראל”.

בואו נתחיל בהגדרת הקריטריונים המאפיינים מנהיגות אמיתית
שתתאים לנו במושגים של כאן ועכשיו, בהתחשב בכל גווני הקשת המרכיבים אותנו.

מה שיש עכשיו זה רק כאוס מוחלט בו הכל מסתובב באי סדר מובהק וחסר תועלת.

את המעשה הזה לא תשמעו בשום מקום אחר….

אספר לכם:

מהנסיעה הראשונה
שמתי את עיני על הבית מול ציון רבי נחמן. 
 בנסיעה השניה
כבר שכרתי אותו מוולדמיר ומריה
לימי ראש השנה.
 

שם יסדתי את הכנסת האורחים הראשונה באומן.
היו מנויים בה כעשרים חברים.
 אני מדבר אתכם על שנת
התשמ”ח…
 

כשבא אלי ר’ ישראל מאיר גבאי הי”ו
ואמר לי 
שהבית מתאים להקים בו את המקווה של אומן –
שמחתי מאד. 

כך נעשתי – עם הקמת המקווה
וחניכתו בבלוק קרח גדול 
לשומר המקווה הראשון,
וכך זכיתי
גם בגלל קרבת הבית אל הציון –
להיות בעל המפתח של ארון הקודש 
שהוצב בסלון של הגוייה
בעלת הבית של הציון, 
 המוציא והמביא למניינים
שהיו בחוץ בחצר.
 

לימים כאשר חלפו כ 3 שנים,
ורבו הנוסעים, 
והטובלים הרבים הופיעו בכל שעות היממה
והטרידו את מנוחתי,
 
ועוד
נימנו יותר ויותר אנשים על סעודות החג, 
 ביקשתי מוולדימיר
שינסה לאתר לי בית גדול יותר.
 

הוא חזר עם פטרו ו-וובה…..
הם לקחו אותי
לבית של אמא של פטרו – אניה. 
זה היה בית ענק בתוך
חצר ענקית.

פטרו היה הבן,
וובה נשוי לאחותו
שני גיסים מומחים באלתור.

ביקשתי מהם מקלחת [מצרך נדיר לחלוטין באותם ימים]
הם בנו לי תא סגור מעץ בחצר [עצים לא חסר באוקראינה]
ועל ראשו הציבו דוד ענק מפח. 

כמה מטרים משם
הם הביאו מבערים וחיממו מים 
אותם העבירו
בערב החג או שבת אל הדוד 
שהספיק לרחיצת 4 אנשים
בזה אחר זה. 

ככה עמדו וחיממו כמה וכמה דודים 
עד שכל החברים גמרו להתקלח
ולהכין עצמם לחג.

 מקלחת חמה באומן באותן שנים ?
מאן דכר שמא….
 

אחרי 4 שנים בבית הזה , 
הודיע לי פטרו שהוא ו 7 בעלי בתים בשכנותו 
מכרו את הבתים שלהם לוועד העולמי של
חסידי ברסלב, 
ועל השטח הכולל הולכים לבנות
את הקלוייז 
הוא בית הכנסת הענק בו מתפללים
נכון להיום 
כ 10.000 מתפללים בו זמנית בראש השנה….
 

פטרו עבר לפושקינה 24.
 עברתי יחד אתו.
 

גם הבית הזה היה גדול עם חדרים גדולים,
וחצר גדולה.

פטרו ווובה ידעו היטב שהכנסת האורחים שלי
גדלה 
וכבר מונה כמאתיים מנויים
ולכן יחד אתי 
בנינו בחצר
צריף ענק שיכיל את החברים
בסעודות ראש השנה. 

הם הביאו את דודו של פטרו
איכר מגושם – מאחד הקולחוזים 
 צולע על רגל אחת,
נגר מומחה.
 

את הצריף הזה [ל 200 איש כן?]
הוא בנה יחד אתנו
בארבעה ימים.
 

למדתי ממנו אלתורים נפלאים של אדם 
שלא התקלקלה מחשבתו
מהטכנולוגיות החדשות 
וכל מלאכתו היא מלאכת מחשבת
הבנויה על דפוסי המחשבה 
שהיו קיימים אלפי שנים לפני שהומצאו
המכונות והטכנולוגיה.

 זו הייתה חוויה מכוננת.

200 איש אוכלים,
היכן ישנים ?

לפטרו היו שכנים,
כך מצאתי עצמי שוכר בראש השנה 
ברחוב פושקינה 
כ 10 וילות שמכילות את החבורה הענקית…
 

כך התנהלנו מספר שנים
כשאני והבנים שלי
ישנים במחסן של פטרו
ומארגנים את המטבח ומאכילים
כל ראש השנה 
בימים ההם כ 200 יהודים
ברוך השם.
 

הניסים שהתרחשו בעניין הכנסת האורחים הזו היו מעל לכל דמיון.

תארו לעצמכם
שני בנים שלי אחד בן 15 והשני בן 13 
מעבירים בנתב”ג טון וחצי ארגזי קלקר
מלאים 
בכל האוכל של ראש השנה, 
לבד !!

הואיל
ואנכי הייתי נוסע בשנים ההן 
בשבוע הראשון של חודש אלול
כדי להכין 
 את כל הדירות ולסגור את השכירויות וכו’….
 

כך במשך כמה שנים !!!
זה לא יאומן כי יסופר….
תנסו להעביר היום מזוודה יותר מ 25 ק”ג….

אמנם
היה קל יותר באותם ימים, 
אבל שני נערים לבד?
עם קרוב ל 50 ארגזי קלקר ענקיים ??

כל זמן
שהם היו בדרך
מהרגע שיצאו עד הרגע שהגיעו אלי 
ישבתי כמו ‘קונגו’
וחפרתי את הציון של רבנו – בתחינות ובקשות….

 שהכל יעבור לשלום, שהכל יגיע שלם, שלא יהיו עיכובים…
 

זכות כל ה 200 איש עמדה לנו
כמה שנים 
לעבור את כל מעברי הגבול
ואת כל הדרכים,
בלי תקלה !!!
תודה לא-ל הרחום במרומים !

עברו כך אולי 10 שנים…

עברו אצלי בהכנסת האורחים המון מכל
חסידי ברסלב מהשנים הראשונות…
 

כשהחלו המהלכים באומן להתמסד , 
והכנסות אורחים צצו כמו פטריות
אחר הגשם, 
והבנתי שברוך השם יש מענה טוב
לכל החפץ לאכול וללון,
וגם אודה – המשימה הייתה כבר כבדה
על כתפיי 
הואיל ומסת האנשים גדלה
ונאלצתי
להתמודד לבד 
עם מלאכה בעלת היקף גדול 
שמנע ממני להתפלל כראוי
בראש השנה, 
החלטתי
להשאיר את מלאכת האכלת יהודים באומן
לגדולים ממני, 
בחרתי לעצמי את הקטנה מכל 10 הדירות אותן
השכרתי בראש השנה, 
זו הדירה של בבושקה הזקנה,

ובה העברתי את ימי ראש השנה 
 לאחר שסגרתי את הכנסת האורחים שלי.

הדירה של בבושקה
הייתה בחצר אחת עם עוד שתי דירות.
אחת של נטשה, ואחת של אולג.

נטשה הייתה אלמנתו של בנה של בבושקה. 
 היא חכתה שבבושקה תמות
כדי שתירש את דירתה.

בבושקה אהבה אותי מאד
היא הייתה מחכה לי 
שאגיע לימי ראש השנה כדי לספר לי
על הצרות שנטשה וילדיה, 
בן ובת, עושים לה.

הייתי מקשיב לה מדברת ברוסית שוטפת ,
מהנהן בראשי, 
מביע פליאה, וכעס או הבנה,
במקומות הנכונים 
מתוך אינטואיציה שנולדתי אתה,
והיא אהבה את זה מאד, 
 לכן לא העלתה את דמי השכירות במשך
כמה שנים.
 

בנתיים [וזה קרה לפני כעשר שנים לערך] 
“הגיע אל השכונה בחור חדש”…
לדירה של אולג 
[דירה מכובדת ומפוארת בסטנדרט גבוה] 
 ראש העיר לשעבר של מיאמי ארה”ב 
 מלווה בדוס אחד
מעשירי אמריקה – שייענר – שמו….
 

זה היה אחד מראשי השנה השמחים ביותר שזכור לי.

החצר שקקה חיים.
כמה עשרות של אמריקאים
פתחו שולחנות בחצר 
הוציאו כעשרה בקבוקי וויסקי משובח, ווודקה ,
כל אחד בגודל של פגז טנק [לא מגזים]

על השולחנות
כל ימי ראש השנה ולפניהם, 
הוגשו לכל דיכפין, סטקים עסיסיים, מבשר בקר וכבשים, 
 עם תוספות גורמה
מכל הבא ליד.

שני טבחים
שהביא עמו הנגיד הנדיב 
 סיפקו כל משאלה של כל מי שהגיע,
בכמות ובאיכות.
 

הואיל והיינו אנכי ובני,
השכנים מאותה חצר , 
התחבבנו מאד
על חבורת האמריקאים הזו, 
 ונעשינו ממש משפחה.
 

לשנה הבאה, שוב חזרה על עצמה התכנית 
עם שיפורים גדולים
הואיל והפעם הגיע מיסטר שייענר 
עם כבודה רבה של תיקים סוג א’ –
מאות במספר 
 [אותם חילק לכל דורש בסוף ראש השנה]
מלאים מכל טוב העולם.
 

וכך שוב ההילולה במיטבה והמשתה כדת אין אונס, 
יין ובשר לכל דורש
כיד המלך…

 כך גם בשנה השלישית.

לשנה שלאחר מכן,
כשהגעתי לאומן, הבנתי שדברים השתנו.
כל הבית של פטרו
נעלם
מעל פני האדמה 

במקומו ניצב מטבח ענק,
ואולם אוכל באותם ממדים.

 בשער החצר עמדו שומרים, שלא אפשרו כניסה לחצר.

נאלצתי לקרוא למי שמכיר אותי
מחבורתו של שייענר 
 כדי שאוכל להיכנס
לבית ‘שלי’…
 

הגיע משולם – מי שהיה יד ימינו של שייענר באותם ימים 
והכניסני בכבוד לביתי
כשהוא דואג לספק לי ולבני 
תעודות VIP
כמו שיש לכל חבורתו הקרובה של שייענר 
 על מנת
שלא יעכבו אותי יותר השומרים בכניסה לחצר.
 

ככל שחלפו השנים, 
הרגשתי שאנו נמצאים באי קטן
באמצע אוקיינוס ענק של פעילות. 

הדירה הקטנה של בבושקה הפכה למרכז
המתחם הענק 
אותו קנה שייענר באומן
ועליו בנה 
 את הכנסת האורחים
הגדולה ביותר בעולם !
 

כל זמן,
שבבושקה הייתה בחיים, 
היא לא הסכימה
בשום פנים ואופן להתפתות
להצעות 
שהורעפו עליה בנדיבות
למכור להם
את המקום שנותר
כפי שאמרתי – חתיכת הנדל”ן היחידה
ברדיוס של 2 ק”מ רבוע שלא נרכש ע”י שייענר,
ובדיוק במרכז. 

היא הייתה היצור הכי נאמן שהכרתי מבין הגויים באומן.

לפני 3 שנים – בבושקה – זקנה ושבעת ימים – מתה.

הבן השיכור שלה מכר בגרושים את הדירה
לשייענר 
וכך נפל המעוז האחרון…. 
 

מאז אני נע ונד באומן
ללא דירה קבועה לימי ראש השנה.

בשנה הראשונה
שייענר הרגיש יסורי מצפון, 
והשכיר לי דירה “במקום”.

בשנה השנייה
הסכים להשתתף במימון דירה שאמצא ב50%.

בשנה השלישית
הוא כבר לא ענה למיילים.
 

שייענר
נכון להיום הוא הכנסת האורחים
הגדולה ביותר בעולם !

מאכיל קרוב ל 40 אלף בני אדם
שבעה ימים רצופים 
כשכל אחד יוצא שבע וטוב לב.

בנוסף,
מחלק מליוני עוגות, ומיליוני ליטרים, של קפה תה וחלב,
 גם לגויים העוברים ושבים ברחוב פושקינה האגדי.
 

מה יצא לנו מהסיפור?
 אנקדוטות טריוויה היסטוריות כדלהלן:

1. הבית הראשון
בו כוננתי את הכנסת האורחים הראשונה באומן, 
הפך למקווה המשרת
מתחילת הגעת חסידים לאומן 
עד עצם היום הזה
את כל החפץ בטהרה לפני היכנסו לציון, 
כמו כן באותו מקום נוספו
שירותים
המשרתים את רבבות הפוקדים
את הציון, 
על גג המבנה ולצדו יש הכנסת אורחים 
 המספקת
משקה חם וקר ועוגיות
ללא הפסקה
כל ימי ראש השנה.
 

2. הבית השני
בו הגדלתי את הכנסת האורחים שלי 
הפך למקום הקלוייז,
בית הכנסת הענק באומן 
המכיל 10.000 מתפללים
בו זמנית.
 

3. הבית השלישי
בו הגדלתי את הכנסת האורחים שלי 
הפך להיות
מתחם הגדול ביותר בעולם
להכנסת אורחים, 
המספק כל ימי ראש השנה
כמויות אוכל אדירות לרבבות יהודים 
 ברווח גדול ובאיכות
נאותה.
 

סיכום
לאור האמור לעיל,
מכיוון שאין לי מקום קבוע לדור בו
באומן 
מזה כשנתיים
אני מציע לכל מי שיש לו יד ורגל בעניין, 
לספק לי דירת מגורים באומן
לראש השנה,
לי ולמשפחתי , 
זו סגולה בדוקה ומנוסה
לכל מי שרוצה לראות את העסק שלו 
צומח ומגיע לממדי ענק !!!
🙂

האמת ??
אין לי כל מושג
מהיכן אביא את הכרטיסים 
לכל המשפחה השנה
הואיל וראש השנה הזה 
אנו מכניסים את בני
הקטן מהבנים
למצוות, 
והכוונה לעשות את זה על
ציון רבי נחמן זצוק”ל.
🙂

האמת ?
 אין לי כסף גם לקנות לו טלית ותפילין.
 

אבל האמת ??
לא היה לי כסף אף פעם.
כי תמיד
כשהגיע אלי כסף – בכל כמות
חילקתי אותו
בין הצרכים שלי ושל משפחתי
ושל עוד נזקקים רבים
שהייתי עבורם צינור ושליח
להעביר להם 
את מה שמסר בידי השם יתברך
עבורם.

כך שכסף לא “חסכתי” ולא “גנזתי”, 
ומה שיש לי דבר יום ביומו
זה מה שיש.
ותודה לא-ל על מה שיש.

תמיד תמיד השם עזר יתעלה שמו וישתבח.
ועוד יעזור
בוודאי ללא כל ספק.
🙂

מי שמעוניין להיות שליח נאמן ולזכות
להעביר לי 
את מה שהשם הכין לי – והפקיד בידיו, 
מוזמן ליצור אתי קשר 🙂 
 ויפה שעה אחת קודם.

אפשר להיכנס לכל סניף דואר ולהפקיד לחשבון מספר 2202844
אפשר לעשות העברה באינטרנט
לבנק הדואר מס’ 09
סניף מס’ 001
לחשבון מס’ 2202844
מחו”ל אפשר להעביר בווסטרן יוניון
או בשאר חברות העברת הכספים
ולשלוח לי מייל :

ל – mordechai111@gmail.com
עם מספר האסמכתא.

 

תזכו למצוות

מרדכי אלוף.

[בתמונה – בבית של בבושקה לפני כמה שנים]

כאן בסרטון תוכלו לראות את השנה הראשונה בה שייענר פתח בחצר הבית שלי
את הכנסת האורחים שלו
בסוף הסרטון עומדים בפתח הדירה של בבושקה אורן בן רון ויעקב ברוך הי”ו.

 

עם כל מה שעברת עד עכשיו??? יש לך בכלל סיכוי???

אין כזה דבר – יהודי בדיעבד.

יהודי זה לכתחילה.

אם נפלת, נפלת בגלל, שיש כח גדול ממך שהפיל אותך,

אתה רוצה לנצח? תקום !

כי אף אחד לא יבוא אליך בטענה למה נפלת,

יודעים טוב מאד למה…..

רוצים לראות אם אתה קם !

לכן, אל תפקיר את עצמך,

עשה מאמץ, משהו…

יש לך טענה לריבונו של עולם, תגיד לו:

אתה אמרת בעצמך, שאם אתה לא עוזר לי

אז אני לא יכול לו….הלא כן?

אם כך משמע, אם נפלתי,

הרי זה בגלל שאתה לא עוזר לי….

טענה טובה !

רק אל תשכח זה בתנאי שאתה מנסה, ומנסה, ומנסה…..

וקם כל פעם מחדש.

בכל יום, בכל רגע, אפשר לעבוד את השם יתברך מהתחלה.

ממה נפשך? אם עד עכשיו היה טוב,

נו…יהיה כח להתחלה…..

ואם לא, אז מהתחלה זה נקי….

כל זמן שתשב תאכל גלידה, ותתענג עליה, יצר הרע, לא יתקרב אליך,

רק תנסה לתפוס ספר תהילים….

הוא יגיע, עם שאלת השאלות….

תהילים ??? ביטול תורה ! שב ללמוד גמרא….

בוקר טוב….

איפה היית עד עכשיו?

נפלת כל כך הרבה פעמים בעיניים,

הסתכלת, נהנת, בלסת לתאבון

בוקר אחד בא לך הירהור תשובה,

אני עכשיו אתחזק בשמירת עינים !

מייד הוא מגיע….אתה???

עם כל מה שעברת עד עכשיו???

יש לך בכלל סיכוי???

כן !!!! למה לא???

בתוך כל חושך יש אור גדול !!!

זוהי פנימיות התורה, זו קבלה מעשית !!

להפוך את הצרה, לרצה….

בתוך כל הצרות שהוא נמצא ברוחניות וגשמיות,

הוא רואה את הדבש שיש שם….כל ירידה,

הוא הופך מייד להתחזקות,

כל רגע,

אלף פעם ברגע …

נפלת? תקום ! זה כל הסוד.

יש סיכוי?

עם פלסטיני? מעולם לא היה דבר כזה.

המנטליות הערבית שאפיינה את יושבי הארץ הישמעאלים,
מעולם לא הייתה כאדוני הארץ, (הכוונה לתקופה שבין התורכים למנדט הבריטי),
היה ברור לחלוטין, שיהודי ארץ ישראל,
שנקראו בפי הערבים “איבן באלד”,
הם הייצוג האותנטי של ילידי הארץ הזו.

כל זמן שבעיית הריבונות לא הייתה על הפרק,
היו גילוי אחווה מפורסמים בין ישמעאלים ליהודים בני הארץ הזו.

כצאצא למשפחה שלא גלתה מא”י מאז חורבן בית שני, אני יודע זאת ממקור ראשון
מסיפורי סבי וסבתי ע”ה  ויבלח”ט הורי שיחיו, על מה שהיה כאן לפני קום המדינה.

אכן, בני העליות שבאו מארצות אשכנז,
שהיו ממש מודל שונה בתכלית הן בפנימיות והן בחיצוניות,
מה”דגם” שהכירו הישמעאלים כאן כ”יהוד”,
והדומיננטיות של “דגם” זה בהנחלת פרהסיה חדשה למושג “יהודי”, או, “ישראל”,
יחד עם בעיית הריבונות שנוצרה, עוררה את בעית ה”אדמות” הידועה,
מה שעורר את הסולידריות של הישמעאלים שראו כיצד ארץ
שהייתה פרוצה ומופקרת מאות שנים, מלאה ביצות, מלאריה, שודדים, ושאר מריעין בישין,
הופכת לנכסי דלא ניידי פורחים ומשגשגים.

נו, אז שלא יהפכו לעם פלסטיני עם זכויות על הנכסים הללו?

הכל שקר, עורבא פרח.

במושגים הבסיסיים המונחים בשפל מדרגת האנוש, מונח כלל ברור, חזק מכל הכללים:

החזק הוא המנצח.

אני איני צריך לשכנע את הישמעאלים שהארץ הזו היא שלי.
הם לא מעניינים אותי,

אותם אני יכול לחסל במלחמה אם יבואו להטרידני.

הבעיה שלי היא עם יצורים נאלחים שמסתובבים לי בין הרגלים,
ומספרים לי שהם האחים שלי, וטוענים שהארץ הזו שייכת לעם הפלסטיני.

הם שולטים בארץ שלי כרגע.

כשניפטר מהם, תחוסל בעיית ה”עם הפלסטיני”.

כדי להבין יותר טוב מהיכן אני מדבר אציע לכם לקרוא בקישורים המצורפים את
השושלת המשפחתית שלי מצד סבתי לבית עבו,
זאת מבלי להזכיר את משפחתי מצד אם סבי לבית משפחת זנאתי.
או את יחוסי מצד אבי שיחי’ לזרע דוד מלך ישראל חי וקים !

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95

http://abbo.org/sharvit.asp#7

רבי יעקב חי עבו זצ”ל נ”ע.


 

רבו אלו שתוהים מה לסגנון ה”מתנשא” שלי….

יש כאלו ששמו להם למטרה לכבוש את הפרהסיה הישראלית
ולקעקע כל זיק של מה שמאפיין יהודים, ולזאת כפי מיסת הפנאי שברשותי
לא תסכים דעתי להפקיר.

הצבועים המלאכותיים חושבים שבעצם היותם “חופשיים” מעול המצוות שבתורה,
הרי שלהם מותר לקלל, להשמיץ, להכפיש, לנתוץ ולהרוס הכל
בשם הפלורליזם אותו הם מנכסים לעצמם בשל היותם “חופשיים” שכאלו,
ולכן כאשר אענה להם באותם מטבעות לשון שלהם, כמראה,
הם ידהמו בהרמת גבות מתחסדת:
” היתכן שה”דוס” הזה יעיז לדבר כך”?

קפצו לי.

ה”דוס” הזה הוא אחד מהממציאים של החברה הישראלית כשהתהוותה לה
כאן במדינת ישראל.

אף אחד מהפזבנגים שיהיו לו מיליון עגילים על העפעף לא יצליח להמציא לי כאן משהו חדש,
ואני מתכוון לזה, כל טריפ שתחשבו עליו טעמתי. אז מה הקטע?

את האמת אי אפשר להפחיד.

לגבי המשכילים הנאורים יודעי העתים שכל רז לא אניס להם, כל דבר נבחן לגופו,
ולעולם מקבל כל אחד המגיע אל פתחי את כל הקרדיט, עם בונוסים של מבצעי פתיחה,
עד הרגע שהחריגות עוברות את המסגרת.

מכל מקום, משתדל למעט בדיבור בתגובות על דפים של אחרים,
ורק כאשר מרגיש שנחוצה מילה שלי, מתערב, וגם אז לא בנימה אישית,
הואיל ושמתי לב שאלו הצבועים למדו מישמעאל את מלאכתו:
מזמין אותך בלבביות לביתו, מאכיל ומשקה, ולאחר שתצא ממפתן אהלו,
יתקע לך סכין בגב.
לכן אומר בקיצור את מה שאני מבין וחושב,
השומע ישמע החדל יחדל.

הארכתי מספיק, הרי גם על כמה המילים הללו אני הולך לחטוף על הראש….

תודה לכם על ההקשבה

פורים הוא היום היחידי בשנה שאני לא מחופש….

כבלפיתת צבת עשויה ברזל התהדקו אצבעות האור השקוף סביב כף ידי….

בס”ד

עליתי לביקור מדהב בסיני לראות איך החברה מסתדרים…

פגשתי את אבי אילות [ניחומים על האבא שנפטר בערב שבת וארא התש”ע]

אמר לי אני נוסע לבקש ברכה מהבבא סאלי אתה בא?

בטח. עניתי, קפצתי לאוטו שלו…

היה צריך לחבר ארובה לסוסיתא כרמל שלו כדי לסלק את העשן

שמילא את האוטו [חלונות סגורים כדי לא לבזבז כלום]

הגענו לנתיבות נכנסנו לבית, הסלון היה מלא אנשים מכל העולם

ביררנו איפה אנחנו בתור, וישבנו להמתין, אחרי שעה בערך היינו כבר

במסדרון האפלולי שהוביל את פתח הדלת שאור מסנוור הבהיק ממנה

ככל שהתקרבתי אל הדלת הזו הרגשתי תחושה מוזרה איך אני מצטלל

יותר ויותר…סחי לגמרי הגעתי לפתח…

הכנסתי את הרגל לתוך החדר ומיד נתקלו עיני בעיניו החודרות

של רבי אליהו אלפסי השמש הנאמן זצ”ל, הוא עמד ממול

אבל תשומת ליבי הופנתה באחת עם הפניית הראש שמאלה חזק

הוא ישב שם על המיטה ישיבה מזרחית ואיך שניכנסתי החל למחוא כפיים

ולזמר…נשארתי מסומר למקום…רבי אליהו אמר:
תברך מזונות והצביע על שולחן קטן מלא אל רייף
[עוגיות מרוקאיות דמויי קרקר אבל מתוק עם טעם אניס]

ניגשתי וברכתי בעזרתו האדיבה של רבי אליהו מנסה לסדר את הכיפה

הקטנה שהשגתי בבית של אבי כשיצאנו לדרך, ובקושי ישבה לי על

ערימת השיער שכיסתה חצי מגופי מעבר לכתפיים….

כל אותה העת, המשיך הצדיק לזמר ולמחוא כפים חלושות, ועיני קלטו

את מבטו המשתאה של רבי אליהו מתבונן בי חודר לברר מה לזרוק הזה

ולזמר שבקע…עשיתי צעד לכיוונו של הבבא סאלי, ומייד ניסה לעצור בעדי

רבי אליהו מגן על הקודש ….נעצר הוא בעצמו כשראה תנועת ידו של הצדיק…

ניגשתי אליו רכות ובעדינות אין קץ הרמתי את גוש הבשר המואר העטוף
בעור שקוף לגמרי שהיה מחובר לגוף הקדוש הזה בתור יד, והעלתי אותה לאט לכיוון שפתי

שנדבקו אליה בערגה בלתי מוסברת ביחס למצבי אז….שניה ארוכה של נשיקה ליד

ואז שוב בעדינות ובאיטיות הורדתי את היד חזרה אל כיוון
חיקו של הצדיק בה היתה מונחת קודם בשלווה עילאית…

ממש שניונת לפני שהגיעה היד הקדושה הזו אל מקום מנוחתה

חטפתי את אחת המתנות הגדולות שקיבלתי בימי חיי

כבלפיתת צבת עשויה ברזל התהדקו אצבעות האור השקוף סביב כף ידי

ששימשה כמעלית זמנית ולחיצת פלדה שלחה בי תחושה

שכל אימת שאני נזכר ומספר מאורע זה

אני זוכרו כאילו הוא מתרחש כרגע [כפי שמובן לכם מהתאור]

שניות ארוכות של לחיצה תוך כדי מבט חודר נשמה לתוך עיני

ואני מוצא עצמי עומד ומבקש מרבי אליהו שיגיד לצדיק שיברך אותי

שאזכה להיות יהודי אמיתי קדוש וטהור, ואזכה ללמוד תורה,

ואזכה לחזור בתשובה, ואזכה ללכת לישיבה….לא מובן…

פריק שרק עלה מסיני לכמה ימים לבקר ת’חברים

עומד כמו בוק, ומבקש בקשות כאלו מוזרות….

רבי אליהו עמד וציחקק בזוויות עיניו…

לך לשלום הוא אמר לי, הצדיק כבר ברך אותך….

הלכתי.

זכותו יגן עלינו.

   

כשפינו את סיני ועליתי חזרה , ישבתי עם אבי ידיד נפשי ושחזרנו קטעים מהנעורים בהם כתבנו והלחנו שירים,
אבי החליט שהוא מקליט, אמר לי תכתוב מילים, הייתי בתחילת דרכי בתשובה,
כתבתי מה שהרגשתי, אבי הלחין. נסענו יחד כמו גדולים לאולפני “אשל” בתל אביב ,
אני חושב שחיים קריו מנגן כאן בגיטרה, אבי אסף כמה נגנים ממש טובים,
כמה טייקים והשיר הוקלט כסינגל והופק על תקליט וניל על טרק אחד…..
חזרנו הבייתה…..השמענו אותו לכמה חברים…..
אבי חזר אלי אחרי כמה ימים…..תשמע, הוא אמר לי, המילים כבדות.
לא ישמיעו לי את זה ברדיו, עוד כמה מילים מכמה חברים, ואבי החליט לגנוז את השיר.
אני ממש לא הסכמתי עם המהלך, אבל כבדתי את רצונו….
אבי זרק את כל העותקים .
אצלי נותר תקליט וניל אחד , הקלטתי אותו על קלטת טייפ רגילה,
[בגלל זה האיכות של הסאונד לא מי יודע מה]
וככה הוא הלך אתי במשך כל שלושים ושלוש השנים שחלפו מאז….

אתמול עשיתי סדר בחדר שלי, והקלטת הזו נפלה לי ליד.
משמים הגיע אלי לבית המדרש יהודי שעוסק בכל תחום הסאונד
והביא עד לבית המדרש טייפ שממיר לדיסק אונקי [MP3]
הוא עשה את זה ברבע שעה, חזר אלי עם הקובץ,

לקח לי עוד איזה שעה, והנה השיר הזה כמעט 40 שנה אחרי שהוא הוקלט.
תגידו אתם אם היה צריך לגנוז אותו…..

הנה המילים:
קץ הדורות כבר הגיע
ופנינו נשואות אל האור
אל אותו אור גנוז
שאיבדנו מזמן
עננים לבנים מעל הר הזתים
מול קברות צדיקים
מול מקדש מחולל
בין חומות עתיקות
סוד גדול וטמיר עוד יפרוץ
כן אתה שניסית
רק אתה לבדך היודע
זו העיר שחוברה לה
עוד תרקוד עת יבוא המשיח
ואותם עננים מתפזרים
ושמים כחולים מתגלים
יקום , לבנה , כוכבים נוצצים
יציר כפיו
אין עוררין
על כנפי נשרים
מאומות שבעים
מגלות לחירות
מתגשמות כל התקוות
כן חביבי ביחד
שכם שכם רק ככה נגיע
יחדש מלכותו
במהרה יבנה מקדשו
קץ הדורות כבר הגיע
ופנינו נשואות אל האור
אל אותו אור גנוז
שאיבדנו מזמן
מי יתן ויחזור
יחזור לעולם.
והקראה של מזמור א’ מתהלים.

 

צמצום לשם גילוי החסד העליון

מי שאמר לעולם די – יאמר די לצרותי. (רש”י).

כוונת רש”י לדברי הגמרא: “ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי, עד שגער בו הקדוש ברוך הוא והעמידו וכו’. והיינו דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב ‘אני א-ל שדי’, אני הוא שאמרתי לעולם די”.

וצריך ביאור, מה שייך ענין זה, שהקב”ה אמר לעולמו די והגביל את בריותיו – לנתינת רחמים וסילוק הצרות.

עוד קשה, כי הנה כתב בספר ‘דעת תבונות’, וזו לשונו: “האלו-ה ב”ה היה יכול ודאי לברוא האדם וכל הבריאה בתכלית השלימות וכו’, אלא שכאשר גזרה חוכמתו להניח לאדם שישלים הוא את עצמו, ברא הבריות האלה חסרות השלימות, והרי זה כאילו עיכב מידת שלימותו וטובו הגדול שלא לעשות כחוק גדולתם בבריות האלה, אלא לעשותם באותה התכונה שרצה וכו’, וכאן נכללת ידיעה אחרת, והיא מה שאמרו חז”ל ‘שד-י שאמר לעולמו די’, שהשמיים היו נמתחים והולכים עד שגער בהם כמו שכתוב במדרש” וכו’.

מבואר בדבריו, שמה שגער הקב”ה בעולם היה כדי שלא יהיה העולם יותר שלם. ונמצא, שכל הצרות הן דוקא מפני שהקב”ה אמר לעולמו די, שלאמלא כן היה העולם שלם בתכלית השלימות ולא היתה כלל מציאות של צרות. מדוע, אם כן, כתוב כאן ברש”י שמידה זו “שאמר לעולמו די” מהווה סיבה שייפסקו הצרות, הרי אדרבא, זו הסיבה לכל הצרות!

וכן כתב ה’בית הלוי’, שאלמלא שאמר הקב”ה לעולמו די היו העצים מוציאים כלי מילת שמו שיהיה בימות המשיח, ואם-כן קשה, הרי העדר השפעה הוא אדרבא, מפני שאמר לעולמו די, וכיצד כאן זוהי הסיבה לעצור את הצרות.

ביאור הענין נראה, שהנה בדרכי ההשגחה יש נגלות ויש נסתרות. משל לאב האוהב את בנו ומפרנסו ומיטיב לו בכמה אופני הטבה, אבל אלו רק הנגלות, אך האהבה הפנימית היא הרבה יותר חזקה ועמוקה בלי גבול. כגון, אם יבקש הבן איזה חפץ, יתכן שהאב יגער בו ויאמר: ‘הרי זה עולה עשרה שקלים והוא יקר מדי’, וממילא אם יזדמן חולי לבן, יוציא האב הוצאות מרובות, אפילו מאות אלפי שקלים, משום שאז מתעוררת האהבה הנסתרת שהיא כאש להבה נוראה עד מאד.

כן היא השגחת ה’ יתברך ואהבתו לעמו. כל החסדים הגלויים בעולמנו הם כאין וכאפס לעומת החסדים הגנוזים והנסתרים אשר יהיו לעתיד לבוא.

והנה שתי הנהגות אלו, הנגלית והנסתרת, אינן יכולות להיות יחד בבת אחת, כי כאשר בהנהגה הנגלית ישנה שמחה עם מתן חסדים גלויים, אין מקום לגלות את הנסתרות והן נשארות בסתר. נמצא, שאם העולם היה שלם והיו העצים מוציאים כלי מילת, והיו שמחה, חסד ושפע וברכה נחלה בעולם בגלוי – היה נסתם השער לעולמנו של שפע האהבה הנסתרת, שהיא נוראה הרבה יותר.

ומדוייק לפי זה מאוד לשון חז”ל – “עד שגער בהם הקב”ה”, שהנה לכאורה יש מקום להקשות, כיון שהתפשטות הבריאה היתה מביאה יותר שמחה ושלימות, אמנם הקב”ה עיכב בעדם, אבל למה הגיעה להם גערה? איזה עוול עשו כאן? הרי אדרבה, רצו לעשות טוב יותר!

אבל באמת, על ידי התפשטותם היה העולם משתלם מאוד, ובזה מסתיר לגמרי את הטובה הגנוזה, וריבוי השמחה והעונג בעולם הזה היו מבטלים האפשרות שתיכנס שמחת עולם למעלה מזו. לכן גער בהם הקב”ה, כי מסתירים הם את עיקר כוונתו בבריאה.

והדבר מובן במציאות, שהרי רק כאשר העולם הוא בצמצום וחסרון, יש מקום לטובות שהן נוראות עליונות, על ידי הבחירה להתגבר על הרע. וכן המעשים עצמם, כגון האפשרות שיש בידינו למסור נפש על קידוש ה’, שהיא המדרגה הגדולה ביותר, או מעלת הבטחון, דביקות של תפילה, וכן עמל התורה, וכל המדרגות כולן – לפום צערא אגרא, וככל שהצער נדול יותר השכר רב יותר, והשכר המדובר הוא שכר אין סופי לעתיד לבוא, כל זה לא היה שייך כלל אם לא היה בעולמנו צער, והיה חסר כל השכר האמיתי שהוא סתום וחתום אצלו ית’, בבחינת “הַנִּסְתָּרֹת-לַה’ אֱלֹהֵינוּ”.

זוהי משמעות שם שדי, שמבואר בקדמונים שהוא מורה על המידה שאמר דוד המלך “כִּי-כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ”, ומפרש בתרגום יונתן: “דאחיד בשמיא וארעא”. והענין, שהשמים יש בהם אוצרות אין סופיים, והארץ יש לה את המוגבלות שלה, וביניהם מרחק נורא, והמידה הזו היא המקשרת ומביאה את אשר בשמים אל הארץ, היא המידה המתווכת בין שני הקצוות.

לכן, מצד אחד רואים אנו שהקב”ה מצמצם את עולמו, אך אין זה מפני שצרה עינו חלילה, אלא אדרבה, אם היתה הארץ משתלמת עם השלימות שלה מינה ובה, היתה כל השלימות בארץ בבחינת ארץ ולא יותר, ולא היתה כלל סיבה להתקשר לחסד העליון יותר של השמים. נמצא, שהצמצום הוא כדי שע”י זה יהיה גם לנו קשר לחסדים השמימיים.

זהו, אפוא, מה שאמר יעקב אבינו: “מי שאמר לעולמו די”, כדי שיהיה שייך שיימצא בתוכו חסדים עמוקים עליונים יותר – הוא יאמר לצרותי די. החסד העליון נורא יעשה שיהיה סוף לצרותי.

(מתוך “תפארת שמשון”).