הבעיה הגדולה היא שהשלטון מונח כרגע בידי הערב רב עמלק ששולטים ביד רמה.

שחטתי בימי חלדי מלא פרות קדושות.
עליתי על בריקדות שגרמו לי צרות צרורות באופן אישי.

וויתרתי על העולם הזה ביום שהבנתי
שהכל בעצם נמצא בעבר השני ממול
כי בעבר בו אני נמצא לא מצאתי איש.

היו לי שתי ברירות
אחת -ללכת עם מה שליבי אומר לי.
השניה -להוריד את הראש ולעבור לעבר הזה
בו נמצאים כולם…

לא היה לי ספק
עוד בימים בהם לא היה לי מושג ביהדות
ולא הכרתי את זהותי הלאומית
כבר אז הייתי בעבר שממולו היה כל העולם.

אני התייצבתי עם ראש מורם
לא קיבלתי את המוסכמות כמובן מאליו
חקרתי כל דבר לעצמי
וככל שהגעתי למסקנות
כך נותרתי לבד.

כך גם הגעתי ליהדות
מתוך הזבל עם כל החתולים
בניתי עולם שלם בנוי מהערכים
אותם בודדתי ממה שמתרחש ממול
מתוך תקווה שההולכים אחרי – תולדותי
ימשיכו את הדרך באותו אופן
ואכן כך זה מסתמן.

אחרי ההקדמה הזו – אני רוצה להגיד לכם
את הדברים הקשים שאתם נמנעים לעסוק בהם,
ומעדיפים ללכת הלאה עם “יחד ננצח” למרות
שה”יחד” היחידי שיכול להיות יחד בינינו הוא
היהדות. ולמרות שאתם לא מתכוונים לזה בכלל !

ואני מדבר בלשון נוכח “אתם” וכו’,
ולא על מנת להכליל חלילה את מי שזה לא מגיע לו,
אלא בגלל שהממשלה שלכם, בתי המשפט שלכם,
וכל הלאומיות ה”ממלכתית” היא כזו.

שמה פס על היהדות, משחקת אותה כאילו, משתמשת ביהדות
כדי ל”עבוד” על המסכנים שמקדשים את המדינה השקרנית,
שבעצם היא – המדינה הזו – זה רק כמות זניחה של בני אנוש,
כופרים ומורדים באלוהי ישראל ובתורתו, ובכל זאת משתמשים
בסמלי היהדות כדי לאכוף את ממשלתם על עם הקודש
שמעם חכם ונבון הפך לחוכא ואיטלולא בקרב כל אומות העולם.

אז ככה

בחג שמחת תורה האחרון ביום שמיני עצרת
בחרו להם רבים מבני המוטציות שחונכו בארץ ישראל
על ידי מכוני השמד המכונים כאן “חינוך ממלכתי”.

במקום לרקוד עם תורת ישראל כפי הנהוג מקדמת דנא
בכל תפוצות ישראל, בחרו לצאת לרקוד ב”מסיבת טבע”.

“מסיבת טבע” זה אירוע שהכי קרוב לתיאור של
החינגה שהתחוללה עם עגל הזהב ממש סמוך לקבלת התורה.

מה היה שם בחינגת העגל?
התיאורים המופיעים בכל מיני מדרשים מתארים
נשים מעורטלות מחוללות בריקודי עגבים, עם גברברים מיוחמים,
כאשר בשולי המחנה – מאהל בו מתבצעות אורגיות מלאות תאווה.
וכל זאת מלווה בכלי שיר ונגנים וזמרים יחד עם שתיית שיכר וכו’.
מעין מסיבת טבע….כאשר מתנוסס מעל כולם פסל עגל הזהב.

אז אמנם 3000 ועוד כמה מאות שנה עברו ממסיבת הטבע ההיא
שלאחריה באה מכה נוראה שחיסלה ביום אחד 3000 מבני ישראל.

שם במסיבה ההיא היו הרבה יותר מ 3000 משתתפי מסיבת הטבע ברעים
שם היו 60 ריבוא מבני ישראל כמעט כל בני ישראל שיצאו ממצרים.

אבל

כשנביא בחשבון את מצבו של עם ישראל נכון להיום ברחבי העולם?
אתם תמצאו שכמעט אותו מספר משתתף בחינגת “מסיבות הטבע”
בדרכו שלו, ורק אותו אחוז של בני לוי [שומרי התורה האמיתיים]
שלא השתתף בחינגת העגל, הוא ממש אותו אחוז של אלו
שרקדו עם התורה בשמחת תורה האחרון.

הדברים ברורים.

עכשיו על מנת שנהיה ברורים לגמרי.
כפי שכבר הזכרתי רוב של עם ישראל השתתף בחינגת העגל
שהופקה על ידי הערב רב שביקשו אלוהים אחרים מזה
שהופיע ונתן תורה למשה רבנו, תורה מחייבת מאד.

רוב משתתפי חינגת העגל שמעו באוזניהם את עשרת הדיברות
ועמדו במעמד קבלת התורה הנורא למרגלות הר חורב [סיני].

כך גם בעת הזו, אתם סבורים שהעולם החרדי חף
מהשתתפות ב”מסיבות טבע”?
מה שמתחולל בתוככי הקהילות של החרדים השם יודע
וגם אני קצת.
השתתפות ב”מסיבת טבע” זה לאו דווקא להיות נוכח במסיבה כזו.

אבל מה מסיבת הטבע מספקת למשתתפיה?
פריקת עול והפקרות עד כדי תועבות הניאוף הזימה והזנות?
אז מוצאים את מסגרת פריקת העול הזו גם מבלי לרקוד ב”מסיבת טבע”…

וזה קיים וזה בהיקפים נוראיים ממש בממדים שנאמדו בחינגת העגל.
ומי שיקום להכחיש זאת דומה בעיני לערוצי התשקורת שמיד החלו
לשדר [לא רק כאן בישראל, בכל העולם] “על נערים ונערות תמימים
שרק הגיעו לרקוד להנאתם ב”מסיבת נובה” עד שכולם מדברים
את הנרטיב המלוקק הזה, כאילו מדובר בטוהר המחנה השואף
לאהבה ושלום….

תוסיפו לכך את מה שמתרחש בביצה התל אביבית עם כל תועבות הגויים
המשודרגות כאן בבחינת ישראל עזים שבאומות כשיורדים, יורדים
עד דיוטא תחתונה.

וכמובן תל אביב העיר הגדולה המשפיעה את משנתה הסוררת
לכל רחבי ערי ישראל היונקות את רשימו הטומאה הנשפכת לבטלה לאין סוף..

אז זהו יש סוף.

זה נקרא בשפת התורה – הוגדשה הסאה.

אותו בורא שמיד לאחר חינגת העגל,
הפיל בחרב האחים 3000 מהערב רב ומאלו מבני ישראל שהלכו אחריהם,
ומשאר בני ישראל ביטל מיד את שני הכתרים בהם זכו בעת קבלת התורה,
והחזיר על כנה את גזרת המיתה שנתבטלה בעת קבלת התורה.

אותו בורא וגם בחרב האחים [ותרתי משמע] הביא את מפלצות התופת
אל מקום ההתרסה והכפירה והבגידה של בני ישראל בו בעת הזו.

זו האמת .

כל הנרטיב השקרני של נוער טוב שהלך בסה”כ לרקוד הוא ניסיון
של הערב רב להמשיך את שלטונו הרע. כל סיפורי ביחד ננצח
הם שקר ורעות רוח.

עצם הכנסת חיילי ישראל למות בעזה

למרות שיש המון דרכים לחסל את עזה ומחבליה מבלי לסכן
שערה אחת של בחורי ישראל שעד כה נפלו מאות חללים
במלחמת האין תכלית הזו, שכבר ביום כתיבת הדברים הללו
מדבר שר הצבא על החזרת תושבי עזה לבתיהם וכו,
הרי שהכל מוכח לעיניכם באופן הברור ביותר.

תראו.
אמרתי את דברי לאורך כל שלושת העשורים האחרונים.
מי שהקשיב זכה. מאות יהודים זכו למצוא דרך חזרה אל יהדותם.
אני יודע, השם יודע, והם יודעים.

אני מודיע לכם יהודים יקרים, אין לנו עוד זמן, הסאה הוגדשה,
ולמשחית ניתנה רשות להשחית.

הדבר היחידי שיכול לשנות את המציאות ולהפוך את הקערה על פיה
הוא קבלת עול מלכות שמים של רוב בני ישראל בעת הזו.
חזרה מיידית אל הזהות היהודית.

הבעיה הגדולה היא שהשלטון מונח כרגע בידי הערב רב עמלק ששולטים.

לו יצוייר וכל אוגדות וגדודי הצבא שרותחים כרגע על כוונת המפקדים
לעצור את המלחמה ללא הכרעת המחבלים,
היו מקבלים על עצמם פיקוד מתוך מחנה גיבורי החייל,
ויוצאים על כלי המלחמה שלהם אל ירושלים,
כובשים את הכנסת ואת בניין הממשלה ואת אולפני השידור
ומשדרים לבני ישראל קוממיות ?
באותו רגע ממש אני בטוח שמיד יתגלו על כולנו גילויים מהשמיים
לסיוע ביציאה למלחמת מצווה כנגדכל אוייבי ישראל בכל מקום שהם,
עד הרחקת כל איום מעל בני ישראל בעת הזו.

או אז אפשר יהיה לבנות את בית המקדש על הר הבית,
ולכונן את מלכות בית דוד בסיוע של מלכות שמיים.

את מה שיש לי להגיד אני אמשיך להגיד ללא חת.
אני סבור שיש כבר מספיק יהודים כיום שמסוגלים להבין
את הדברים שאני אומר.

קומו. התקוממו, בואו נקיים יחד
את היעוד ההיסטורי שקבע לנו בוראנו.

התנערו לגמרי מכל השקרנים המתחזים למיניהם
אל תתנו להם לשלוט יותר בשום מקום.

הרימו את ראש היהודי אשר נזר אבותיו על ראשו
פתחו את הלב היהודי שלכם לאהבת ישראל המקורי.

לבשו את בגדי תפארתכם בני עמי.
והתייצבו לראות את ישועת ה’ אשר יעשה לכם
באם תלכו בדרכיו.

סדר הפרשות לקראת סיום חומש בראשית
מפגיש לנו את האבות המייסדים
משיח בן דוד – יהודה, ואת משיח בן יוסף – יוסף.
בעיקר בפרשה זו – ויגש, בה מתואר המפגש הטעון בין יהודה ליוסף.

הנביא יחזקאל תיאר לנו כבר כיצד הכל בא על מקומו לשלום

“דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף
אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חברו [חֲבֵרָיו] וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו
אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי.

שמע ישראל ה’ אלקינו ה’ אחד.

בקרוב בימינו
מרדכי היהודי
שלהי חנוכה התשפ”ד

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!


כולה פגישה של רבע שעה פעם אחת בחיים ראבאק. תודה לך אריק על חתיכת הזמן הזו בתוך הנצח.

אני יודע שהכל ימשיך כאן לאן שימשיך..
אני אמשיך לזרום עם מה שיגיע עד שזה יגמר.

זה לא שלא אכפת לי מה יהיה – בטח אכפת לי
אבל אני יודע היכן אני מונח בתוך הנצח
בנקודת הזמן הנוכחית.

מה שעובר עלינו בעת הזו – קשה.
ובדרך כלל – במבט לאחור – תמיד כשהיה קשה
לקחתי את עצמי למקום טוב שנתן לי תקווה.

היום – ובכלל בזמן האחרון מאז הטבח הנורא
מאז הבגידה שחשפה את כל מה שהתרעתי עליו
מאז שלקחתי את משקפת הצופה וזה קרה לפני שנים רבות
כאשר הכל די גלוי ובטח עוד יתגלה ויחשף.

אני די רגוע.

לוקח עצמי אל המקומות שמנחמים אותי
לדעת שחייתי בדור הרה גורל שכזה,
עם אותה התפאורה, אותן הנשמות,
עם הרע והטוב, המר והמתוק.

אריק היקר – כן – יקר ערך במלוא מובן המילה.

פעם אחת נפגשתי אתו לאיזה רבע שעה בהפסקה של הופעה שלו
הייתי עלם צעיר, פרא אדם, שלא מקבל מרות מאף אחד
לידו ישבתי כמו נער אנרגטי ששום מסגרת לא התאימה לו
ופתאום מצא מורה דרך. לא סתם לדרך טיולים בטרק אחד.
מורה דרך לחיים.

כולה פגישה של רבע שעה פעם אחת בחיים ראבאק.
הקשבתי למילים היוצאות מפיו, ראיתי את התנועות,
אהבתי כל מה שראיתי
מצאתי כיוון, בתוך כאוס תחושות, מלא שאלות,
וקריזה על עולם שלא הבנתי למה הוא הולך עקום.

כשעקבתי אחריו ואחרי השירים שלו, אחרי אותה פגישה,
מצאתי המון תשובות, ונרגעתי למצב בו ההתנהגות שלי
עברה למוד שהיה רק שלי, יחודי, בהתבוננות בעולם, ובהחלטות,
לכן קל היה לי להיות אדם עצמאי לחלוטין כבר בגיל צעיר מאד,
ולא להיסחף לטרנדים אופנתיים.
אדרבא, הייתי מודל לחיקוי.
מוטי אלוף זה שם שעד היום מוכר בבאר שבע בה ביליתי
את ימי נעורי. לא משהו בומבסטי כזה, אבל ת’יודעים
יש שמות שמי שזוכר…

נסחפתי מעט .
אריק .
לקחתי את עצמי היום לחפש קטעים שלו, כדי להרגיע
את הזעם שמפעם בי ומאיים לכלות באש כל מקום שאני מסתכל עליו.
לקחתי פסק זמן, ומצאתי את זה.

10 שנים שהוא לא כאן, אבל הוא לקח אותי 50 שנה אחורה,
ובכל זאת הוא כאן, והוא לא יעלם.
כי אדם שמשאיר את חותמו על דורות, לא נעלם.

אז הנצח הזה ימשיך, ואמנם בגילוי לב, גם אני הייתי רוצה
להשאיר את חותמי כאן לדורות, והמון מונח בכתבים שלי
להסביר את האמירה הזו הקשורה בחלום חיי
לראות את גאולת ישראל השלמה, בית מקדש, מלך מבית דוד,
ובני ישראל יושבים לבטח בארץ זבת חלב ודבש,
ממלכת כהנים וגוי קדוש.

אבל הכרת המציאות שלי מדוייקת, וברור לי שחלום חיי
יכול לקחת אותי עד יומי האחרון מבלי מימוש בהתגשמות,
אבל אני לא אוותר עליו בע”ה.

ואם אכן יגיע אל יומי האחרון מבלי מימוש, אנחיל אותו לבני,
והם יממשו אותו. לכן אני אמשיך לעשות את המעשה שלי,
וכל פעם שהזעם יעלה על גדותיו, אני אזכור,
שהנצח בתוכו אנו עוברים בנקודת הזמן הזו,
ימשיך לזרום הלאה גם אחרי שלא אהיה כאן,
ואני אמשיך להשתדל כמו אריק האהוב
שלפחות אזכה בנקודת הזמן הזו בתוך זרימת הנצח,
אשאיר כאן משהו כחותמי.

תודה לך אריק היקר שלקחת אותי היום אל נקודת הרוגע הזו
ממנה יכולתי לכתוב את חתיכת הזמן הזו בתוך הנצח.

מרדכי

מליארד זונות מסתובבות על הפלנטה, וגם זה בלשון המעטה…ומליארדי זכרים מיוחמים…

לילה אחד לא מזמן, כשכבר שכבתי לישון
ממש לפני שאני נרדם
קפצה לי שאלה לצג אי שם בתוך נפתולי הג’ל.

עכשיו – על מנת להסביר היטב את התהליך,
צריך להבין, זה לא הגיע אאוט אוף ד’בלו,
זה רצף של אשכול מחשבות צרור יחד,
שיש לו התחלה, אבל הכל כלול כבר עם השאלה הראשונה.

תגיד אתה יודע כמה בני אנוש יש על הכדור?
ההמשך הישיר המסונכרן עם כל אשכול המחשבה הזו
הלך לכיון ההבנה – איך זה יתכן – לכל הדעות –
גם של אלה האוחזים באמת התורה מאז ומקדם,
וגם של סתם בני אנוש שמאמינים למדע,
ולשטות מיליוני השנים בבריאה.

שהרי מאז ההתחלה, שהייתה היכן שהוא,
לא השכילה האנושות כולה עם כל הידע המצטבר
להגיע להכרעה שכדאי לחיות הן כאינדיבידואל, והן כקולקטיב,
את שנות החיים על הפלנטה עם שאיפה לטוב אבסולוטי
עם כל משמעות ההגדרה – טוב.

למה האנושות הולכת בדרך רעה?
למה מלחמות, רצח, שוד, ביזה, עינויים, ו…….
זנות ניאוף וכל הקשור ב….זי…בזיווג בין זכר לנקבה על דרך הזנות…?

זוכרים? אשכול מחשבות?
פתאום התחלתי לעשות חשבון.
עזוב רגע כמה שנים הבריאה הזו קיימת….עזוב
זה הרבה בין כך ובין כך…

זה התחיל מזוג אחד של זכר ונקבה אנושיים, כך מספרת התורה,
ונחש…

וזה דפק את כל הבריאה !
בין לאלו שמאמינים לסיפור התורה, ובין לאלה שלא.

ראיה והוכחה ?
מה המציאות כיום?

וכך הגעתי אל החשבון…

למחרת קמתי, עברתי את סדר היום בתחילתו,
וכשהגעתי אל המחשב, ישבתי לעשות את החשבון.
כשגמרתי לערוך את החשבון, זה יצא כך :

כך זה יצא.
חשבון גס אמנם, אבל חשבון.
אם צריך פירוט קצת יותר מדוייק אז:

אני לא אשלח אתכם לאמוד כמה אתרי פורנו יש באינטרנט בכל העולם,
כי זה לא מוסרי בעליל.

גם לא אשלח אתכם להוליווד ואשאל אתכם הכיצד יתכן
שאשה נשואה לגבר, תוכל לשחק כשחקנית,
ולהציג על מסך מול כל העולם,
את נאפופיה יחד עם גבר אחר שחקן שהוא אינו בעלה.
לא אשלח אתכם לשם,
יש לי מאמר שלם על זה באיזה מקום, אם תמצאו תקראו.

עזבו את כל אלה, אתם יכולים לעבור במחשבה שלכם,
[ממש לא מומלץ למי ששומר את המחשבה]
בכל הרבדים, בכל המחוזות בהם הייתם בחייכם,
אתם תמצאו לבד ובקלות שהחשבון הזה הוא חשבון מדוייק בתכלית,
בטח אם תקחו בחשבון את האשה הראשונה והאדם הראשון ו….
הנחש.

זונות למיליוניהן מסתובבות על הפלנטה, ומייצרות ביקוש,
זונות לא רק עבור כסף, שמהווה קטליזטור בעל משמעות רבה לעניין הזנות,
אבל לא רק, מסתובבות כאן על הפלנטה נשים מגיל צעיר ועד גיל מבוגר
ש”דורשות” טיפול ממליארדי זכרים מיוחמים שברגע שרק מתאפשר להם,
טיפת הג’ל הקיים להם בגולגולת הופך ללאבה רותחת מבעבעת
שפורצת מהלוע באש התאווה  מבלי להתחשב, בקידושי אשה, בטבעות הנישואין,
במוסד המשפחה, בילדים הנשארים לשאת את אות הקלון להמשך הדורות, וכו’ וכו’..

מוסר ? קדושה ? מאן ד’כר שמיא…

אז תגידו לי, הרי ברור לכם שזו אמת לאמיתה, הלא כן?
זה ברור לכם שהציר המרכזי הזורם בכל העולם
הוא הזרע השפוך לבטלה מלא בזוהמת הנחש
כאשר המשאבה השואבת אותו מצוייה
בפתח שאמור להביא תולדות לעולם
ומזוג שדיים שאמורים להרוות תינוקות זכים בנוזל החיים
שהוא דם שנעכר והופך לחלב אם…
ומאידך גיסא מהיסוד הזכרי שלכתחילה נברא כדי להביא חיים לעולם…

אז כל אשכול המחשבות הזה, הפיק את החשבון הגס לעיל,
ואז שקטה רוחי, הבנתי.

היצר הזה של הזכר לבוא אל הנקבה, נברא על מנת להמשיך תולדות לעולם
על מנת להמשיך ולהגדיל כמצוות פרו ורבו את אוכלוסיית העולם
אלא שבשל החטא הראשון, נתערבבה במעשה, גם זוהמת הנחש,
שבא על האשה הראשונה כבר בבריאה, ומאז הוא דבוק ללא אפשרות להיפטר ממנו
בכל הזרעה של הזכר והנקבה כאשר הם מקיימים את האקט.
פעם היו שופכים את הזרע על האדמה כדי להוכיח שמדובר במעשה זנות פרופר,
נכון להיום המציאו כבר המון אמצעים שהופכים את אקט הזיווג הרחק מכוונת בריאתו
דהיינו הבאת תולדות לעולם, אלא לשם זנות ותו לא.
כן, כן, אני שומע את חלולי הגולגולת המפוטמים באופיום להמונים שזרע כאן הפטרון של הנחש.
הרי זה אחד מתענוגות העולם הזה, למה אתה קורא לזה זנות?
תלכו לחפש את התשובה בעצמכם חבורת מיוחמים.

אז מהמקום הזה הגעתי אל השאלה שחוזרת ונשנית אצלי שוב ושוב
בסיטואציות שונות, ובנושאים שונים:
הרי הבורא ידע שבוודאי כך יהיה…?
למה הוא נותן לזה להתרחש?

טוב נו…אל התשובה הגעתי כבר לפני שנים.
הבורא מחכה לאנושות שתגיע לבחור – בטוב. 
בנכון, בכשר, בטהור…

וכנראה הוא יודע שנגיע לשם.
בנתיים, זה לא שהוא נותן לזה להתקיים ולהתעצם ולהגיע למצב של חוסר שליטה.
מאז המבול בו כל האנושות נמחקה, היו השמדות המוניות לכל אורך שנות קיום האנושות,
תבדקו ותמצאו.

מה שרציתי להגיד בחשבון הגס הזה לעיל,
שמאז המבול, לא היה מצב כזה באנושות, של ריבוי אוכלוסין כזה
שהגיע הכי קרוב לדור המבול מבחינת התועבות שנעשו אז,
ולעניות דעתי גם עבר את אותה כמות רשע שהיוותה את המציאות אז
והכריחה את הבורא להשמיד את נשאיה…

אז בקיצור רב, מבלי כל הפירוט ברשומה הנוכחית
העליתי את הפתק הזה [החשבון הגס לעיל] לאחד מחשבונות הפייסבוק שלי
כדי לשתף את האנושות עם התובנה המחרידה שלי
שבעקבות מציאות מליארד זונות על הפלנטה, יחד עם עוד מליארד זנאים מריירים
כנראה שתגיע השמדה המונית שתכלה מעל פני האדמה מליארדים מהאנושות,
וכשניתנת רשות למשחית להשחית אינו מבדיל בין צדיק לרשע
ואוי ואבוי…

אז מה עשו בפייסבוק קלגסי “כללי הקהילה” ?

האמת לאמיתה הזו?
היא נוגדת את כללי הקהילה של קלגסי האופל המצנזרים כל בדל אמת
מכל מליארדי הזונות והזנאים על הפלנטה, שמא ידעו ויבינו
ויהיו כאלקים יודעי טוב ורע…

 

ערביי “ישראל” – אני מוכן לרגע התקיפה. אתם ?

כתבתי לאורך השנים מאמרים מפורטים

על הזווית ממנה אני רואה את הסוגיה.

 

ראשי פרקים:

 

# בגיל 8 באותו שבוע בה הסתיימה מלחמת ששת הימים
לקחו אותי הורי עם אחי ואחותי אל ירושלים המשוחררת,
אל הר הבית, הייתי בתוך קודש הקדשים [מי ידע בכלל?]
שאלתי את אבי נ”ע, וזה סיפור ידוע במשפחה שלנו:
“אבא למה השאירו כאן ערבים?”

לא קיבלתי מענה מספק .

 

# בגיל 12 נימנתי על חבורת ילדים בקן השומר הצעיר
ברח’ יד ושם בבאר שבע. הקומונרים שהיו מגיעים לפעולות
היו קבוצניקים שנשלחו ל”חנך” את נוער השכונות בערים הגדולות.
הציר המרכזי על הפרק ברוב ה”פעולות” היה

“דו קיום” עם בני דודנו הערבים.

 

הייתי מנהיג, ומוביל דעה מגיל צעיר, ולא הייתי צריך להתאמץ הרבה,
רוב הנערים והנערות בגילי חשבו בערך כמוני:
“למה בכלל צריך שיהיו כאן ערבים?” “תשלחו אותם לארצות אחיהם,
ושחררו את אדמת ישראל מנוכחותם” – משפטים ממצים לאווירה ששררה

בקרב הנוער באותה תקופה.

 

רעיונות כמו נסיעות לכפרים ערבים והתחככות עם נוער ערבי,

לא עניינה את רוב הנערים והנערות אתם גדלתי, בטח לא אותי.

 

אולם הממסד דחף את האג’נדה בכל מקום בכל זמן בכל צורה,
וככל שגברה הפרופוגנדה בעניין, כך גברה התקוממותי,

והטונים בהם דיברתי בנדון היו תקיפים ביותר.

 

לא הצלחתי להבין בשום אופן, איך בני עמי,
מגדלים בתוך הבית נחש מסוכן ביותר שהדבר הברור ביותר בעיני היה
שהנחש הזה בסופו של דבר יכיש למות את בני עמי.

זה היה ברור לי כנער- כשמש בצהרים.

 

# כחיל היה לי העונג להסתובב בריכוזי ערבים עם הנשק
כדי לראות את ההרתעה בעיניים.
הם היו עוברים מדרכות, ונעלמים מהשטח, למה?
בגלל שאיימתי עליהם? ממש לא.
זה בגלל שהם היו מאז ומתמיד שונאים.
גם אצל אלו מבין פשוטי העם שלהם שלכאורה הסתחבקו
ונראו ממש כאוהבים, יכולתי לראות בזווית הפה
את השברייה המוכנה להינעץ בגב ברגע הכושר,ממש בלי כל גוזמה.
אלא שאז השנאה שלהם גרמה לאותו סוג של ערבי שחי אז,
לכבוש אותה בתוך פחדנותו המובנת,
וההבנה שלו שכדאי לו להסתיר את השנאה שלו עמוק בפנים,
אבל הם ידעו שקשה להם מאד לכבוש את השנאה, ומאידך פחדו מאד להקרין אותה החוצה,
וביחד עם זה, לא כולם הצליחו לשחק את הצבוע החנפן,
לכן הם העדיפו להיעלם מהשטח ולא להתעמת עם חיל במדים עם נשק.
מה עוד שהדור שלי היה בעל דם חם,
ולא היו בזמן ההוא כל ענייני פליטקלי קורקט,
והמשטרה בדרך כלל עדיין הייתה שייכת לעם היהודי,
כך שההרתעה הייתה במצב טוב.
ואם לא הייתה הרתעה כזו, היינו מייצרים אותה !

דוגמה?
הייתי מבוני היאחזות הנח”ל כישור, מעל דיר אל אסד
באותו זמן לא היו דרכי גישה לרכס העליון של חבל תפן,
וכל נסיעה לכרמיאל למשל הייתה מחייבת לעבור דרך סמטאות דיר אל אסד.
לי היה רישון ג’ צבאי יחיד בכל ההיאחזות,
כך שכל רכבי ההיאחזות היו לרשותי כולל המטלות שלהם,
עם הריו קמינגס מכלית מים הייתי מביא את אספקת המים ממעלות,
ועם הפיג’ו טנדר את חיילי וחיילות ההיאחזות
מתחנת המשטרה בכרמיאל שהייתה נקודת האיסוף.
באחד הימים כשירדתי דרך דיר אל אסד לכיוון כרמיאל,
ממש בכיכר הכפר במישור התחתון, היה בית קפה שריכז הרבה מצעירי הכפר.
באותו יום, אחד מהם, בהתלהמות של רגע,
הרים ענף עץ זית עבה וזרק אותו על הטנדר עם לוחית הזיהוי הצבאית.
עצרתי בחריקת בלמים חדה, יצאתי בטירוף מהרכב,
דרכתי את הנשק ויריתי צרור ארוך באוויר.
הקול שלי חתך את השקט שהשתרר בכל הכפר,
אמרתי להם בקול רם מאד, לי קוראים מוטי אלוף,
אני גר כאן למעלה בכישור,בפעם הבאה שמישהו יעז לעשות
איזה מהלך כמו שראיתי היום,
הצרור הזה ששמעתם יזרוק את כולכם לבית הקברות של הפגרים שלכם.
[נכון להיום? הייתי מאחרי סורג ובריח להרבה זמן]

תאמינו או לא. זה היה כך.

 

הם כולם הפכו לחברים הטובים ביותר שלי. זו שפה שהם מבינים.
הסתובבתי להם על כל הרכס עם סוסה שהייתה לי בהיאחזות
בכל הכפרים שלהם, לבד, עם הנשק תלוי לי בהצלב, מחסנית בפנים.
לא הייתי צריך להשתמש בו אפילו פעם אחת מאז המקרה עם הטנדר.
אכלתי כנפות, ובקלאות, קניתי מהם כבשים בני יומם בזיל הזול, וישבתי אצל מכובדיהם.
למה? כי הם הבינו את השפה שלי.
זה לא בכדי, אני גדלתי כאן במשפחה רבת דורות בארץ ישראל,
שבה הועברה מדור לדור המורשת.

מורשת אדוני הארץ היודעים להתנהל עם המיעוטים הגרים בה.

 

# לאורך השנים חזיתי בעיניים כלות במורשת זו שהולכת ונשחקת ומתפוגגת,
לא בגללי, לא בגלל ילדי אותם חינכתי לאורה,
אלא בגלל אותם קומונרים מזופתים בתחילת הדרך,
שהלכו וכבשו יותר ויותר מחוזות מבני עמי, והפכו אותם לאסקופה הנדרסת בפורמט הנוכחי.
 

הערבי? תן לו אצבע? יאכל לא רק את כל היד, גם את העצמות.

 

בטח לאחר שלקחת אותו, רחצת אותו, הכנסת אותו לבית ספר,
לאוניברסיטה, נתת לו לטפוח, לשגשג, בלי כל הגבלה כי זה דמוקרטיה,
להקים תאים, להתאגד, העלמת עין מהגלישה שלו לתחומי הפוליטיקה
כבעל זהות “פלסטינית” מתנגדת למדינה ולא כערבי “ישראלי”,
במסגרת “אפליה מתקנת” [עאלק] נתת לו להעלים מס,
לא לשלם על חשמל, מים, מוניציפליה וכד’, סיפקת לו שטחים של קק”ל במאות אלפי דונמים,
שטחים שנקנו במיטב כספו של העם היהודי מכל העולם.
הבאת אותו אל בית המחוקקים של העם היהודי,
שיתפת אותו בהחלטות יחודיות הנוגעות לאופי וצביון מדינת היהודים,
נתת לו לצבור נשק, להשתתף בפעילות טרור נגד יהודים,
ובנית אותו עם מנטליות של ילד כאפות,
להיות שונא בגלוי “המתקומם בארצו” נגד “המהגרים מאירופה”.
 

טפו אהבלים מטונפים.

מי? הערבים ? מה פתאום ?

 

הזבל הזה שמשדר כתבות כאלה
בתאגיד השידור ה”ישראלי” והמפעילים שלהם.

זה דור שלישי ורביעי לאותם קומונרים מעאפנים מאז.

 

משודרגים דיגיטלית, משופצרים עם AI להנדסת תודעה

לעדרי הזומבים שהם גידלו כאן.

 

שפיכה חלקית בשלב הזה.

כנראה שיבואו עוד כמה בדרך הלאה.

 

סחנין עאלק.

הנחש גדל, ומוכן להכיש.

 

אני מוכן לרגע התקיפה.

אתם ?

יש לכם חברים ערבים מוסלמים ???

 

ברוך שלא עשני אשה. מצא או מוצא?

לא פופולרי בלשון המעטה,
סוג של אמת המכניסה אותך עם הראש בקיר,
ולא בגלל האמת עצמה אלא בגלל קיר המוחות הרופסים,
וצווחות הנשים חסרות הדעת [לא מכליל, אבל הן הרוב]
ובכלל בגלל השקר הרווח בעולם
ונהנה מפלטפורמה של מיליארדי חסידים.

ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שלא עשני אשה.
אחת מברכות השחר שמברך כל יהודי כל יום בבוקר כשהוא קם.

אז בגלל ההקדמה לעיל, הצליחו חכמי היהודים
להדוף את “הרמת הגבות” במקרה הטוב,
או לחלופין את מהלומות שונאי הדת והאלוקים,
עם המון פירוט על אשת החיל הקדושה והנעלה שלוקחת על עצמה
כל כך הרבה מהעבודות הסיזיפיות של הבית בתא המשפחתי היהודי
כולל חינוך הילדים והטיפול בהם, הכניסה להריון, הלידה, וכו’,
עומס עצום של מטלות, שבשל כך, פטר אותן הבורא
מרוב מצוות התורה אותן מקיים אב המשפחה
כעול הנישא על כתפיו כחומת מגן עבור כל הבית.
עול אשר הוא מוכן לקבל את קושי משאו באהבה ,
עד כדי כך שהוא מברך את הבורא
שלא עשהו אשה שפטורה מעול זה…
הא? הבנתם ?
יופי.

נחמד.
אבל אין מקרא יוצא ידי פשוטו.

כאשר מתבוננים במעשה הבריאה מתחילתו, מיד מבחינים
שהאשה היא זו שקלקלה את כל הבריאה !!

תגידו – הבורא ברא את הנחש. זו עלילת דברים. אל נורא עלילה.
מה שתגידו.
האשה קלקלה את הבריאה.
קיבלה דרך תיקון מאז שקלקלה [6000 שנה] עד עצם היום הזה….

לאן הובילה האשה את דרך התיקון
כאשר אתה מתבונן נכון להיום במציאות – בבריאה?
פמניזם? “שיוויון מגדרי” ? מיליוני אתרי פורנוגרפיה ?

ואני מדבר סטטיסטית, ממש מבקש מכן נשים יקרות וטובות
לא לקחת את זה אישי 🙂

אני מודע לחלוטין על קיומן של נשים
טובות וחסודות וצנועות יראות שמים בתכלית
שכל תכלית קיומן זה לשם שמים.
ואני אומר את זה בלי טיפת ציניות. בהן צדק !

אלא כשאתה מתבונן במבט כללי על הבריאה כולה
ועל האופן בו נתפסת אשה כאובייקט מיני
הגורם לגברים לרייר גם כשזה קשור לאוכל לחתולים, או לשמפו,
אתה יכול להבין בקלות מה קלקלה האשה אי שם בהתחלה…

אז אם נקח את כל הנשים בעולם ונכניס אותן למילה – ‘אשה’
האם האשה תקנה את דרכיה מאז ועד היום?
אשאיר לכם למצוא את התשובה לבד.

יעזור לכם להגיע לתשובה שלמה המלך שאמר:

“אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי,
ואשה בכל אלה לא מצאתי”

ולכן פתח את שירו המוכר כ”אשת חיל” במילים

“אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה”

חכמי התלמוד שואלים חתן למחרת חופתו – מצא או מוצא?
ופרוש שאלתם הוא:
ישנם שני פסוקים בתורה הנוגעים למציאת האשה

“מָצָא אִשָּׁה – מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה’.”
והשני
“וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה
אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ
טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ.”

לכן שואלים חכמי התלמוד את החתן ביום למחרת חופתו
מצא או מוצא?
הואיל ולא תכיר את האשה אלא יום לאחר שתקדש אותה…

אוקצור
מה באתי לחפור לכם על זה היום?

א. בגלל שכשברכתי את הברכה הזו היום,
הרגשתי ממש סיפוק נפלא שאני לא אשה,
ולא רק בגלל עול המצוות שקיבלתי בהיותי זכר,
אלא בגלל שנקעה נפשי מנשים מטומטמות שחושבות שהשמש
זורחת להן היישר מ”לבן הטהור” ויש להן את העזות הנוראה לעמוד
מול גדולים ממנה, בחכמה ובשנים, וללהג את להגן כאילו
רק מה שיוצא מפיהן זו התורה שניתנה בסיני,
וגם אם תוכיח להן שזה לא כך על פי התורה,
הן יסבירו לך למה התורה מסיני צריכה לפסוק כמוהן…

וזה כאשר מדובר בנשים לכאורה שיודעות תורה והלכה.
אני בכלל לא מתחיל לדבר על נשים חסרות כל דעת או יראת שמים
שבטוחות שהתואר השני והשלישי שלהן סיפקו להן את הגושפנקא
לזלזל לחלוטין בגברים “נטולי השכלה”
בטח אם הם “חרדים” שחורים פרימיטיבים ימי הבניימים כאלה בעעעע

ולא מזכיר את כל אלו שמדביקות להן
ציפורניים מעוקלות צבועות אדום שחור ושאר צבעי הקשת,
ומסוגלות לטרוף אדם גם אם יהיה בגובה 2 מטר שלושים
עם לשונן הארסית נוטפת רעל הנחש…

הגרועות מכולן הן אלו שמנצלות את חולשת הגברים לפיתויין
והופכות לסאדו קווינס עם שוט שלראשו 3 קצוות .

טוב בראשי פרקים הצלחתי להעביר לכם מסר בעניין,
לפני שאסכם אגע בכמה מילים באזור הגברים .

יש ברכה שמברכים חכמי התלמוד את האשה
ש”יהיו כל בנייך זכרים”
שו?
מה יכול להיות בן שהוא לא זכר?
כן.
חכמי ישראל מכירים בתופעה של בנים שהם נקבות.
הסבר בזמן אחר במקום אחר.
עובדה.
יש בנים שהם נקבות.

גם בין הבנים הזכרים. יש זכרי אלפא.
מבין אלו הגברים, זכרי אלפא, זכרים, ובנים נקבות.
יש כאלה יראי שמים שמקבלים עליהם עול מלכות שמים באמת
ומשתדלים להיות יהודים טובים.
זה מיעוט קטן מאד יחסית לגברים בעולם, פרומיל זניח.

רוב הגברים בעולם לא משנה איזה סוג זכר הם
הם כאלה שפיתוי של אשה יכול לסחרר אותם ברגע אחד של חולשה
ולהשליך אותם ברגע מכל דעת אנוש
ולהפוך אותם לגוש בשר ודם חייתי אחוז בבולמוס שלא ירגע עד שזה נגמר.
כשזה נגמר הם מתפנים לפנות את ההריסות מחייהם.

נכון שזה מצוייר בשחור לבן.
אבל זו הכוונה. לא נכנס לפרטים, רק תמונה כללית מלמעלה.

סיכום

זכר ונקבה בראם.
אחת התעלומות הגדולות ביותר בבריאה.
איך להגיע לסוג היחוד האמיתי והנכון, זה שכיוון אליו הבורא.
לא יכול לפתור אותו כאן בוודאות, למרות שיש לי תבונות רבות בנדון
אבל יש לי בוודאי הבנה עמוקה בפירוש הברכה
שלא עשני אשה
ואני מברך ברכה זו בכוונה ראויה.

אין זה אומר שיש לי פחיתות כבוד חלילה לאשה
במובן הכולל של המילה – אשה,
אדרבא ההפך הוא הנכון,
אני סבור שאם יש משהו שיכול לסמל עבורי
את נזר הבריאה ויופיה זה – אשה.

אלא שלדמות האשה הזו העונה להגדרה הזו
יש קווי יסוד מאד ברורים עבורי.

תודה לא-ל שזכיתי בשלי. בן פורת יוסף בן פורת עלי עין.
מאחל לכל זוג שימצא את דרך האמצע להגיע אל השלום המיוחל
שלא מצא הקב”ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום.

 

כשיגיע רגע החשבון, והבורא ייתן לי את הכוח, אזי אפוצץ להם את הצורה אם יתאפשר לי :)

רואה את ה”טובים לטייס” כולם מצטטים איזה אחד קוראים לו John Lee Ashly
[מי זה בכלל?] עם פוסט “הללויה” שלו לגבי אפליקציית התמונות של מיי הריטג’…

“קונספירטורים” בגרוש אני קורא להם.
יש מהם שהפכו לגורואים בעניין.

יש אחריהם עדר יס מנים\יות שמנענעים בראשם
כמו הכלב בובה הזה על הדשבורד, על כל נפיחה שלהם.

אנשים מזמן הפסיקו להשתמש במוח.
כולם עובדים על “אינטואיציה” סוג זבל מייד אין צ’איינה.

פרנואידים שאיבדו התמצאות מרוב פחד כשאף אחד לא רודף אחריהם…

אמנם , זה שאתה פרנואיד, זה לא אומר שלא רודפים אחריך,
אבל להיות פרנואיד זה סיוט.
כל פיפס הכי קטן שמופיע במרחב, מגיעים הסירנות של הגורואים
בקול סמכותי ופטרוני ומודיעים לציבור שומעי לקחם
להיזהר ולהיכנס למקלטי הקונכיה הצרה כעולמה של נמלה,
מפחד קלגסי האופל של הסדר העולמי החדש, שחורי המדים
שראו אותך במצלמות, ועכשיו הם יודעים מה צבע העיניים שלך,
ואיזה די אנ איי יש לך.

קשקוש בלבוש אחד גדול.

אף אחד לא צריך את 15 התמונות שלי כדי לזהות אותי.
יש להם את הפרצוף שלי מכל הכיוונים גם בחושך.

כל פעם שאני רואה משהו כמו המנטרה שמפיצים עכשיו “טובי מוחותינו”
בזעקות נוראיות מחרים מחזיקים האחד אחרי השנייה,
מתייגים את כל השמות ה”מפורסמים” [רבים מהם סוכני שינוי מערכתיים]
אני מגחך וצוחק משהו כמו 20 שניות… 🙂

תרגיעו חברים וחברות. הם יודעים עלינו הכל כבר מהיום שנולדנו.
הם יכולים להעלות את הקול והתמונה שלנו
כל רגע דרך כל מסך פתוח שלכם.

אל תשלו את עצמכם שנותרה לכם איזה פינה של פרטיות,
אתם לא יכולים להיעלם .

לכן אני שם פס עליהם, נותן להם תמונות וכל פרט שהם רוצים.
והיידה קחו גם אתם….כמה שאתם רוצים.

הם יכולים לחלום שאני המוצר שלהם.
אף אחד לא יפקיע את זכויות היוצרים של שלושת השותפים בי.
זה בניגוד ל”כללי הקהילה” שלנו, אנו החיים מחוץ למטריקס.

כל מילה שאתם כותבים בפייסבוק [או בכלל ברשת]
שייכת לצוקרברג שנשוי לסינית שקשורה בטבור לשי מלך סין.

אתם חיים בדיסוננס קוגנטיבי איום ונורא,
יודעים את המטריקס אבל לא מסוגלים להשתחרר ממנו.

אני משחק בו.
יוצא ונכנס מתי שבא לי, לא עושה להם חשבון.
נותן להם לקחת את מה שממילא הם לוקחים מבלי לשאול.

כשיגיע רגע החשבון, והבורא ייתן לי את הכוח,
אזי אפוצץ להם את הצורה אם יתאפשר לי 🤣

בנתיים אני משתמש בכל הכלים שלהם,
ושירגלו ויאספו די אנ אי עד ביאת המשיח.

וחוץ מזה …אם הכוונה היא לשכפל אותי….
אין יותר טוב מזה,
אתם יודעים מה אני עושה עם עוד שנים כמוני…?

אחים שלי.
אני לא מפחד. נקודה.
לא מהם. ולא מכל המונם.
וגם לא מתבלבל מכל הגורואים למיניהם
שמשחקים אותה
“אחים שלי” עם אותה מטרה עאלק.

אני חי לבד.
אף אחד לא יכול לדחוף לי כלום.
אף אחד לא יכול להזיק לי , ואם כך יקרה חלילה,
הרי זה רק הקב”ה לבדו.

והוא?
אוהב אותי מאד.
ואני אותו.

כדאי לחזק את האמונה אחים ואחיות יקרים.
הקוסמים והמכשפים הללו הם כלום, וכל מעשיהם כלום.
כשיגיע הרגע והוא קרוב, הם כלים ומתפוגגים כמו עשן ברוח.

קצת אמונה חברים. וחברות
תרגיעו.
יש לנו אבא גדול וחזק.
ואני הבן שלו ממש כמוכם [אם אתם אכן מבניו ובנותיו.]

אתם בני מלכים?
מה לכם לדאוג ולפחוד ולרעוד מכל קשקוש?
אני צריך לפחד מאפליקציה באינטרנט?

תגידו השתגעתם לגמרי?

אני קצת מודאג מזה שרבים רבים מאחי ואחיותי
שכחו בכלל מאבא שלהם שבשמים,

ולכן אני כאן.
כדי להפיג את הפחד הזה
תוך כדי שאני עושה מכל שליחי השטן גדולים וקטנים
צחוק אחד גדול.

תפסיקו לפחד.
תתחילו להאמין ולבטוח בשם באמת !!

ואתם מחפשי האמת !
אל תשימו את הביצים שלכם בסל אחד !!
אתם לא חייבים לאף אחד דין וחשבון !
רק לאמת ! ולזה שאמת זו היא חותמו.
הקב”ה שאין עוד מלבדו, עשה עושה ויעשה,
ובמהרה יכלה את כל הרשעים, ישמיד ויבער אותם
עד שלא יישאר מהם שריד ופליט.

ותזכרו תמיד תמיד
כל העולם כולו גשר צר מאד ואל לו לאדם להתפחד כלל וכלל !

רבי נחמן מברסלב.

עד כאן דברי להיום

מרדכי היהודי
יום ב’ פרשת תולדות

התשפ”ג

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

זה שמזמן החליט שאם צריך למות – אז מתים. ואם מתים בגלל כאלה שלא נותנים לחיות, אז גם חלק גדול מהם ילך קיבינימט.

למה זה כל כך קשה להבין את מה שאני אומר?
אני אגיד לכם.
אנשים התרגלו לייחס לאנשי המערכת כוחות דמונים,
ובעיקר לפחד מהם.
עוד מקטנות הכניסו כאן לראש של ילדים:
דני תאכל את הבננה או שאקרא לשוטר.

מאז שאני נער מתבגר, שעסק בלא מעט דברים
שהיו צריכים להישאר במסתרים, ואל תפתחו דמיונות מיותרים,
זה קשור לכל המוסכמות החברתיות באותה תקופה,
הבנתי שיש לי על הזנב תמיד צל שהוא לא שלי.
זה אמור היה עבורי, אוזן שלא אמורה לשמוע, או מיקום שנצפה,
פיתחתי יכולות לנוע בין הצללים.

מאוחר יותר למדתי כבן טובים והגונים לשמור על הכללים
היכן שצריך, והייתי ילד טוב ירושלים, גם בבאר שבע…
הייתי מנוי על חבורה של צפונבונים בשומר הצעיר,
ובאותו פרק זמן ממש היו לי קשרים במרכז גילת
עם כאלה שהסתובבו עם אקדחים [אמיתיים] בלילות,
לא ממציא כלום בחייאת פרעה !

את עולם המסתרים שלי בניתי במשך שנים,
עד שהשתחררתי ממנו באזור גיל 17 לערך.
פתאום הבנתי שיש לי שליטה מלאה על כל מה שאני עושה,
וכל שצריך זה לשמור על העקרונות אותם פיתחתי.

יסוד היסודות
מעולם ולעולם חיפשתי טוב.
טוב אמיתי.

בעתים ההם, הטוב היה מגולם בכל מיני הרפתקאות נעורים אקסטרים
שלפעמים הביאו אותי אל מקומות מסוכנים מאד
בהם הייתי צריך להישמר מעצמי, מהאומץ שהיה לי,
ומהעזות שכללה גם פזיזות, אבל כלום לא בא ממקום רע,
לא הייתי פושע כלל וכלל לא, הייתי קונדס במדרגות נדירות
אבל רובין הוד, והצדק הפואטי שלו היו נר לרגלי.

חיפשתי טוב וצדק ואמת.
יש כאלה שלא יסכימו אתי, אבל אני קובע.

כי את החיים שלי אני מנהל, ולא מנהלים לי אותם, לא אופנה,
ולא טרנדים, ולא כללי קהילה, ולא מוסכמה חברתית, ולא חוקי אנשים.
אני מבקר את עצמי כל הזמן, ומתקן טעויות שאני נתקל בהן.
כי אני מחפש טוב, וגם לימדו אותי להיות פרפקציוניסט.

העולם שלי נבנה כאוטונומיה שהפתח שלה
מצוי עבורי ורק עבורי
בו אני יוצא ונכנס מבלי לשאול אף אחד
ומבלי לקבל רשות מאף אחד.

וזה רק על קצה המזלג, ורק מי שמכיר אותי לאורך שנים
מסוגל לגעת בקצה ההבנה במה שאני אומר כאן…

ולמה אני נזכר בכל זה עכשיו?
כי זה יכול לתת הסבר [אמנם חלקי ואולי גם מטושטש קמעה]
לפשר האמירה הזו שלי – אני לא מפחד מ”הם” !!

זו לא התיימרות, ולא שחצנות, ולא יהירות, וגם לא חוסר זהירות.
אני מודיע לכם בפה מלא – אני שם עלי”הם” פס.

אף אחד לא יחיל את החוקים המטורפים שלו ,
לא עלי, ולא על אף אחד מהתלויים בי והנלווים אלי,
אם אני אבין שזה חוק שקר שתכליתו עושק, ורצון לשלוט בחיי?
אני רומס אותו בעקבי, נותן גז ומתקדם הלאה.

אף אחד לא יקבע חוץ ממני, איך אחיה את חיי, אחנך את ילדי,
ומה אחשוב, ובמה אאמין, אצטרא אצטרא…

אשתדל מאד לא להגיע לחזית פנים אל פנים,
ואמשיך לחפש את המסתרים,
אבל אם יאלצוני, וידחקוני לפינה עם הגב?

ימצאו את זה שמזמן החליט שאם צריך למות – אז מתים.
ואם מתים בגלל כאלה שלא נותנים לחיות,
אז גם חלק גדול מהם ילך קיבינימט.

לא מפחד למות, לא מפחד מ”הם”.

אני יהודי.
בעל אמונה באחד ויחיד שמנהל את המציאות הזו.

יש לי כמה ויכוחים אתו על אופן הניהול שלו,
ויש לי כמה עצות ייעול
אבל הואיל והבנתי בידיעה גמורה שרק הוא ורק הוא
זה האמת האחת והיחידה שקיימת כאן במציאות המתעתעת הזו,
אז רק לו אני נותן דין וחשבון, ומתבטל לרצונו מתוך הבנה
שכל רגע אני תחת זכוכית מגדלת מקרוסקופית,
ואם הוא ייתן להם לרצוח אותי בסופו של דבר,
הרי זהו רצונו וכך גזרה חכמתו, וכך אקבל.
אבל ככל שזה תלוי בי?
אנחנו בדרך לגאולה, וכל מי שיעמוד לעכב זו הבעיה שלו.

סיכום
הואיל ואני שוחר טוב באמת, ואין לי כוונות זדון,
והואיל ואני מיומן בטכסיסי מלחמה, ובהתנהלות תחת לחץ,
והואיל וכל כוונתי בשארית חיי,
כהמשך לעשורים שעברו, המלאים בקבלות,
להקדיש את מהותי לקרב את גאולת ישראל השלמה,
וברור לי לחלוטין, שמה שאני רוצה מסונכרן לגמרי
עם הנדרש ממני כיהודי בעתים הללו,
ועוד כמה הואילים כאלה…

אני יודע.
“הם” הרעים !!
אני הטוב.
הם החושך !!
אני האור.

מי שרוצה להישאר בחושך….שם ימצא את קבורתו.
אני עוסק באור.
גם הטקסט הזה כאן הוא אור גדול למי שנמצא בחושך.

אנחנו בדרך אל האור יהודים !!
מי שמפחד – שיישאר בבית צמוד לסינר של אמא .
תפסיקו לבלבל לעצמכם את המוח עם אמצעי המעקב שלהם
וכל העיסוק בקסמים ובכשפים שלהם.
מה שנדרש מכם זה תמימות ופשיטות.

באנו חושך לגרש,
הן בכל דור יקום הגיבור
גואל העם.

תפסיקו לפחד מהצל של עצמכם.
“הם” לא שווים יריקה !!
וגם אם יאיימו , ואפילו יעשו מעשה, והכי נורא היל”ת.

גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע
כי אתה עמדי.

קומו ותינקו את רוח גבורת ישראל
והתעוררו לחלץ עצמכם ואת כל אשר לכם
מהפחד שלכם.

תפסיקו לפחד מ”הם” !!
יש אחד יחיד ומיוחד אותו צריך לירוא ולאהוב.
ברגע שתבינו את זה , תקבלו ותפנימו את זה
תבוא הגאולה.

במהרה בימינו אמן.

מרדכי היהודי

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

אחד מאנשי הרוח החילונים, נדיר, שרוח יהודי נשבה ממנו – לעורר דור. ד”ר ישראל אלדר ז”ל

סיפרתי בעבר שגיבורי הילדות שלי היו גיבורי התנ”ך, והיו רבים מהם.
הם התנקזו לתוך מהותי, ובנו את עמוד השדרה של אישיותי.

אבל לא גדלתי בבית “דתי” כלל וכלל לא.
הפוך, גדלתי אמנם כצאצא של משפחה ששורשיה אחוזים באלפי שנות
קיום על אדמת ארץ ישראל הקדושה כששורש העיקר ניטע בה מאז
כיבוש הארץ ע”י יהושוע בין נון, ולא נעקר מאדמה זו לעולם.

בנוסף זכיתי להיוולד לאבא שעשה את דרכו ממרוקו ארץ הולדתו
לבד בגיל 13 , יתום מאב, מותיר את אמו ואחותו מאחור, וכל זאת בשל
כיסופיו לארץ ישראל וירושלים.
[מיוחס גם מצד אביו וגם מצד אמו ז”ל לזרע דוד מלכנו חי וקים]

אך דא עקא, שליחי הכופרים שקיבלו את פניו בהגיעו לארץ
שלחו אותו למחנות החינוך מחדש שבנו כאן- הקיבוצים.
הוא הגיע לקיבוץ זיקים בתחילה, עם חבורת ילדי חוץ שהגיעו עם התפילין.

ושימעו דבר פלא, כבר בהגיעם אל הקיבוץ,
באחד הימים חזרו הנערים אל חדרם
ומצאו את התפילין של כולם מושלכים בביזיון על הרצפה.
אבי ע”ה אירגן את החבורה,
ויחד אספו חפציהם ושמו פעמיהם החוצה מקיבוץ זיקים הנ”ל.

אגב אורחא בסיפור אספר לכם שבהיותי נער כבן 14 כחלק מחברותי
בקן השומר הצעיר הגעתי למחנה עבודה בקיבוץ זיקים.
בארוחת הצהרים בעודי לועס מנת בשר שהוגשה לנו,
עצרה לידנו חברת קיבוץ, ובחיוך ממזרי שאלה את יושבי השולחן
האתם יודעים מה אתם אוכלים?
מיד הפסקתי ללעוס,
זה חזיר – היא המשיכה – נכון שזה טעים?
מבלי לעשות חשבון נעמדתי וביריקה ארוכה עם קול נפיחה גדולה
העפתי את כל תוכן פי הלעוס לכל עבר,
ויצאתי בחרי אף מהמקום הטמא הזה.

בהדגשה !
אז כלל לא ידעתי מהסיפור של אבי נ”ע במקום.
וגם לא הייתי דתי או שומר כשרות וכד’…
אבל חזיר ?? ידעתי שזה אסור.
זה רק דרך אגב.

נחזור לענייננו.
אבי התגלגל במקומות שונים
והגיע לצהל כבר בימי נעוריו לאחר שזייף את גילו,
הוא היה בין המקימים של האחזות עין רדיאן היא קיבוץ יטבתה של היום.
[זכה ובימי זקנותו התקבל בכבוד בין חברי הקיבוץ כדור המייסדים.]

בסופו של גלגול הגיע אל קיבוץ דגניה ושם מצא את מקומו,
ולימים גם פגש את אמי שתחי’ ומשם אל תחת החופה בטבריה
וההתקשרות השורשית אל משפחתה הענפה
שכולם מגיבורי הארץ הזו עוד לפני קום המדינה.

הסיפורים מתועדים בכתבי לאין ספור, ולא זה המקום להאריך בעניין.

ענייננו כאן הוא רוח הציונות שהבית שלי היה ספוג בו כל ימי ילדותי ונעורי,
בן גוריון שר”י היה דמות נערצת בקרב בני משפחתי,
יגאל אלון היה חבר וידיד קרוב לכמה מדודי, אחיה של סבתי,
צמחתי על סיפורי גבורה שלהם ממלחמות ישראל
הן לפני קום המדינה והן לאחר מכן.

אלא שמעודי נסחבתי על ידי יד נעלמת אחר גיבורי התנ”ך
שהיוו לי השראה מיוחדת.

ומשום מה דרך “המלך” שנסללה ע”י “מנהיגי” התקופה
לא רק שלא מצאה חן בעיני,
אלא אף בהיותי ילד התרעמתי על החלטות שנעשו בנוגע
להתנהלות מול האוייבים, שבאותו זמן נדמו בעיני רק כערבים
המאיימים לכבוש את ארצי,
ועדיין ההשגה של אוייבים מבית לא שכנה בקרבי.

סיפרתי כבר באריכות איך כילד בן 8 ,
שבוע לאחר כיבוש הר הבית, שאלתי את אבי נ”ע
בעודנו מסיירים בהר הבית בתוך קודש הקודשים:
“אבא למה השאירו כאן ערבים”?….כך שאלתי אותו בהן צדק !

כשגדלתי יותר והייתי לנער,
השבתי אחור את כל חכמי הקומונרים שהגיעו ל”פעולה”
בקן השומר הצעיר והטיפו לדו קיום עם הערבים.

ההשראה של דוד המלך, יואב בן צרויה, שמשון הגיבור, וכו’ בקרבי,
לא הניחה לי לסבול את העיוות, המזוייף בעיני, בסוג של שקר כזה.

להשאיר כאן בתוך הבית אוייב שכל רצונו זה להרוג אותי ?
המושג גייס חמישי כבר אז היה מוכר לי,
גם סיפורי טרוייה היו מוכרים לי
כנער שעד גיל 10 בלע כ 1000 ספרים מספרות עולם.

וכן, היו גם היו בתוך החברה בה צמחתי גם אנשי רוח מעוררי השראה
“חילונים” שגם בהם – אמנם – עמומה אבל יוקדת,
בערה רוח גוברין יהודאין, הקשורה בטבורה לרוח הנצח של עם הנצח.

אישים יהודים שכמו אבותי מאדוני הארץ,
שלמרות שנשאו בגאון את יהדותם האדוקה הקשורה לתורת משה
לפני קום המדינה, יישרו קו עם הנרטיב הציוני שהושלט כאן
ע”י הכנופיה המורדת במלכות שמים שתפסה\קיבלה את השלטון
מידי הגויים שייסדו אותה.

אישים שלאחר ההתפכחות וההבנה,
שלא אל הילד הזה התפללנו בקום המדינה
הריצו את משנתם באומד הדעת המשיב כל כופר אחור בהיקף ידיעותיהם
מהאמת הרמוסה שנכבשה ע”י קלגסי השקר.

אעצור במרוצת ההקלדה כאן,
כדי לאמר לכם שכל הטקסט המקדים הזה
הגיע לעולם כדי להשמיע לכם את ד”ר ישראל אלדר
שדבריו חוצבי הלהבות מהדהדים בקול חזק
גם שנים לאחר פטירתו מהעולם.

ואין בכך שאני מביא את דברו כאן
להשמיע כביכול אני מצדד באיזה קמצוץ של תמיכה
בציבור ה”ציונות הדתית” שצמחה מ”מולדת” העתיקה.
שהרי ד”ר אלדר הנ”ל לא היה כזה.
וגם בנו שהתהדר המון בנוצות אביו,
התברר כחומץ בן יין…

אלא שיש כאלה צדיקים שאין כיפה לראשם,
ולא עשו מהתורה קרדום לחפור בה, אבל אחזו באושיותיה בכל מאדם,
מבלי להתהדר בנוצות לא להם, ובתוך עמם ישבו מבלי להתחזות,
ומבלי לחקות אף גוי, או מומר יהודי.

והם אלו שהיוו את עמוד השדרה המהותי של האומה הזו
בזמן סילוק המוחין הקולקטיבי מאז שכנופיית השלטון הכופרת
השתלטה על חינוך כל הדורות שהצמיחה כאן מדינת רוטשילד,
שאת תוצאות מעשיה אנו חווים נכון להיום
לאחר שבגדו בכל ערך יהודי מהותי.

היה בדור הקודם טעם זקנים שלא נס ליחם, זהו אחד מהם.
בדור הנוכחי, לדאבון לב, אני מסתכל ימינה ושמאלה, ולא רואה אנשים.

לבד.
אמשיך לחתור קדימה ללא לאות עד לניצחון הגדול.
ניצחון לנצח.
וכל הרואה את המסר העולה מדברי מוזמן להצטרף.

מרדכי היהודי
א’ חיי שרה התשפ”ג

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!


בקרוב !! “הקב”ה מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום” Tales From Topographic Oceans

מהסלון ברחוב המרגנית בעומר

חלפו 40 שנה.

בסלון שהיה מטופט בכל סנטימטר שלו,

בתמונות של סלבדור דאלי,

זרמו בזמן קצר שלא עלה על שנה,
רוחות סיאנסים,
כשהחברים הצליחו
לדבר עם הסבתות שלהם בגן עדן,
והחברות למדו על עובדות החיים,
עם הצללים של הנרות וענני העשן הסגלגל.
ברקע התנגנו שיאי השיאים
של הטופ שבטופ של גדולי המוזיקאים בתבל
בזמן שמוזיקה הייתה הרמוניה של צלילים
עם קשר למילים, ולא תעשיית פופ רדודה רוויית כסף.
כן – עמקי הקליפות – וריח של זבל, מלא בחתולי רחוב.

שם הגחנו לעולם.

אולם בהמשך לריצת הזרע בתוך הרחם
המתחרה להגיע ראשון להפרות את הביצית,
כך הגחתי משם אל הרחם הבא.
האלבום שהיווה לי מורה דרך בסלון בעומר

סיפורים ותמונות מאוקיינוס הראיה – Tales From Topographic Oceans

האוקיינוס כולו הצטמצם לשיר [כן כן, “שיר” אמיתי!] אחר שלהם

מאלבום אחר.

Soon -בקרוב…

המעברים שלי בתוך מסע הזמן נדמים בעיני
כגלגול חיים שלם של שבעים שמונים שנה,
בפרקי זמן שלא עלו על בין שנה למקסימום חמש שנים…
חללית שמסוגלת לעבור בין נפטון לצדק ומאדים
כהרף עין, לנחות, להכיר, לדלות, ולהמריא הלאה…

על המדבר כתבתי כבר מספיק, ומי שרוצה ימצא
בבלוג שלי – Shaatat.com כאוות נפשו.
המעברים בין רחם לרחם הצריכו מדי פעם אינקובטור
כדי לגדל את הפגים שצמחו והיו לעמוד שדרה איתן
שמהווה את האישיות שלי נכון להיום.

ריצת הזרע המחפש להפרות את הביצית
לעולם לא עצרה לרגע אחד, גם כשהייתי אסור
בכלא הקיבעון, לזמן מה, חתר הזרע למצוא את הפתח
להמשיך את ריצתו אל הלא נודע.
מהפריה להפריה כשהדעת, ויסוריה, מולידה מוחין חדשים
ומשחרת לרחם הבא ממנו אגיח אל המימד המחכה להגעתי.
40 שנה השיר הזה [יש עוד כמה שפיצים כאלה] מלווה אותי,
נותן לי השראה להמשך ההמתנה תוך כדי חתירה קדימה
להסרת עוד מסכים המבדילים ביני לבין כמיהת נפשי.
מי יודע מה יילד יום?
החכם. עיניו בראשו.

אחר כל לידה חדשה, התחלה חדשה.

הייתכן שיהיה אדם בר דעת,
ככלב השב על קיאו?

איזה טיפש אדם החוזר על טעויות שכבר למד שתוצאותיהן קלקלה?
אבל לך תשפוט בשר ודם אל מול אש יוקדת הבוערת ומבעירה מכוחו של הס”מ….
וזה בדיוק העניין. כי הוא [הס”מ] תפקידו להבעיר את האש, ולהפיל את האדם
שוב ושוב אפילו למקומות בהם ידע שהוא נפל בעבר.
אולם זה עניינו [של הס”מ] לגמרי,
הצדיקים לימדו שאין לזה קשר לתפקיד האדם,
האדם צריך לקום מהנפילה, זה מעשה האדם.
כי הניסיון הוא ממש בנקודה זו.
זה לא אם נפלת.
כולם נופלים.
השאלה היא אם אתה קם…

השיר הזה, תוכן מילותיו, והרמוניית הניגון
בתוך עלטת שקיעת האדם בירידת הדורות,
מחבר את כל הגלגולים הקודמים למהות אחת
מלאת תקווה…

שהנה הנה…. בקרוב…האור…

יש למה לחכות
וזה יגיע. הוכחה ניצחת יש לי בזה.
כי ככל שהולכת וגוברת האפלה האנושית בבריאה
כך מתחזק האור הפנימי שלי

ומאיר לי את דרכי.

אז, כשאני נזכר שרבי הקדוש עוזי ומעוזי

הרב נחמן מברסלב זיע”א אמר:

“הקב”ה מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום”

יש לי השגה כלשהיא בדיבור הזה.

כי האמונה שתכף בקרוב יהיה טוב
נותנת את הכוח לזרע, להמשיך בריצתו
אל ההפריה הבאה, אל העיבור והלידה,
להמשך ההשתלמות במסע הנצחי מלא התעלומות
אותן יודע זה שהחביא כאן את הדרך,
אולם הותיר כאן סימנים.

וכן, יש מלא סימנים שהנה הקץ המיוחל קרוב לבא

ונזכה כולנו, אלה שמחכים לו
לכל אותן הבטחות של מסתתר נעלם
בו אנו מאמינים ובוטחים.
רק צריך לכסוף ולרצות, כי העיקר הוא הרצון…

בקרוב.

מרדכי היהודי

סוף ניסן התשפ”ב

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

SOON

קרא סיפור וקבל את כל צרכי הפסח בהרחבה לבעלי אמונת חכמים !

המגיד הקדוש מקאז’ניץ זיע”א
היה רגיל לספר מדי שנה לפני פסח אלו ה-ג’ סיפורים
ואמר שמסוגל להשפיע לבני ישראל צרכי פסח בהרחבה .

וכבוד קדושת בעל ה-“שומר אמונים” זיע”א ציוה לספרם ביומא דהילולא של
הנועם אלימלך זיע”א

א

היה יהודי שהיה מתעסק לפרנסתו במכירת יין ונסע לפני פסח עם החבית כדי למכור את היין, ועבר עם החבית את הגבול ממדינה למדינה. וכשעבר את הגבול תפסוהו שומרי הגבול ולקחו ממנו החבית כי מחוקי המדינה היה שאסור לסחור בלי רשיון מיוחד ליין. ונסע היהודי לרבי רבי אלימלך מליז’ענסק זי”ע ובכה מאד שלקחו ממנו החבית ומהיכן יעשה עתה את החג. אמר לו הרבי רבי אלימלך שילך ויאמר לשומרי הגבול כי בחבית יש מים ולא יין, וכשביקש טעמו וראו כי אכן כדבריו והחבית מלאה אכן מים, נתנו לו את החבית חזרה ושילחוהו לביתו.

הלך היהודי וחזר אל הרבי רבי אלימלך ותינה את צערו שמה יעשה עתה בחבית שכולה מים ומי יקנה זאת ומהיכן יהיה לו לעשות צרכי פסח? אמר לו הרבי רבי אלימלך שיטעם מהחבית ויראה שהיא מלאת יין. וכך היה שהחבית היתה מלאה שוב יין, מכר היהודי את היין והיה לו כל צרכי החג בהרחבה לו ולב”ב.

ב

היה היה יהודי שעבד אצל פריץ, פעם לפני חג הפסח התפאר בפניו הפריץ ואמר: נכון שאילו לא הייתי נותן לך פרנסה היית גווע ברעב? היהודי שהיה ירא שמים ענה לפריץ: ח”ו הלא יש קוב”ה בשמים והוא המפרנס אותי כשאתה רק השליח ואילו לא היית אתה השליח היה הוא מפרנסני בדרך אחרת. הפריץ כעס מאד לשמע התשובה ופיטר את היהודי מעבודתו. היהודי הפך לעני ולא היה לו במה להכין את צרכי החג.

לפריץ היה אוצר של מטבעות זהב והיה נכנס הפריץ מדי פעם לאוצר כדי לנקות ולספור את הכסף, והיה מנקה את המטבעות ברוק שבפיו, לפריץ היה בביתו קוף שכידוע עושה מה שרואה שעושה האדם, כשנכנס הפריץ לאוצר כדי לעשות במטבעותיו נכנס עמו גם הקוף וכשראה שהפריץ מכניס המטבעות לפיו חשב שזה אוכל וכשיצא הפריץ התחיל גם הוא מכניס מטבעות לפיו ובלעם. וכמובן שלאחר כמה ימים בהיות בטנו מלאה מטבעות מת והתפגר.

הפריץ שלא ידע ממה התפגר הקוף ציוה למשרתו שיזרוק את הקוף בחלונו של היהודי כדי לשחוק למשבתו. אך כשנפל הקוף לרצפת בית היהודי נקרעה בטנו ונפלו מטבעות זהב לרוב, הלך היהודי וקנה כל צרכי החג לו ולבני ביתו בהרחבה.

בליל החג שלח הפריץ את משרתו לבית היהודי כדי לבדוק אם יש לו מה לאכול, וחזר ואמר לפריץ שיש ליהודי כל טוב. שלח הפריץ וקרא ליהודי ושאלו מאין היה לו להכין את החג וסיפר לו היהודי כיצד נפלה לו חיה לביתו ומבטנה נפלו מטבעות זהב, ואז הודה לו הפריץ שהקב”ה הוא שזן ומפרנס לכל. וכך היה ליהודי לקנות את צרכי הפסח ומלבושיו בהרחבה לו ולב”ב.

ג

פעם היה מלך שאבדה לו טבעתו וציוה שיחפשו הטבעת ומי שיקבל ע”ע לחפש הטבעת יתן לו המלך מעות רבות כדי שיהיה בידו האמצעים לחפש.

היה שם איזה יהודי שהיה עני ואביון ולא היה לו במה להכין צרכי החג , אמרה לו אשתו לך גם אתה אל המלך ואמור לו כי הנך רוצה לחפש הטבעת והוא יתן לך כסף וכך נוכל לעשות הפסח. שמע היהודי לעצתה והלך אצל המלך ונתן לו המלך מעות רבות והוא קנה בכסף להוצאות החג בהרחבה, ולא זו בלבד אלא שהזמין אורחים רבים לליל הסדר ועשה שמחת יו”ט בהרחבה גדולה מאד.

ואצל המלך היה כומר יועץ בשם “דיינו” שהיה שונא ישראל ולא היה יכול לסבול איך היהודי הוציא כסף מהמלך לעשות את החג בשמחה ובדיצה. והלך אצל המלך בליל החג ושאל את המלך וכי נראה למלך שהיהודי מחפש את הטבעת לך וראה איך הוא עושה סעודה גדולה בכספך ובכלל אינו עוסק בחיפוש. והביא את המלך לחלונו של היהודי ועמדו תחת החלון והביטו פנימה וראו שהיהודי יושב בראש השולחן. ומנהגו של היהודי היה שכשהיה אומר חרוזי אילו… דיינו, היה אומר את החרוז וכל המסובים היו אומרים דיינו. וכששמע המלך שהיהודי אומר משפט וכולם עונים דיינו, הבין המלך שהיהודי חוקר כעת את המסובים בענין הטבעת וכולם עונים שדיינו הוא הגנב, מיד ציוה המלך לאסור את הכומר היועץ והכוהו עד שהודה שהוא זה שגנב את הטבעת.

והמלך נכנס והודה ליהודי על שמצא לו טבעתו וכך עשה היהודי פסח בהרחבה גדולה מאד.