המנטליות הערבית שאפיינה את יושבי הארץ הישמעאלים,
מעולם לא הייתה כאדוני הארץ, (הכוונה לתקופה שבין התורכים למנדט הבריטי),
היה ברור לחלוטין, שיהודי ארץ ישראל,
שנקראו בפי הערבים “איבן באלד”,
הם הייצוג האותנטי של ילידי הארץ הזו.
כל זמן שבעיית הריבונות לא הייתה על הפרק,
היו גילוי אחווה מפורסמים בין ישמעאלים ליהודים בני הארץ הזו.
כצאצא למשפחה שלא גלתה מא”י מאז חורבן בית שני, אני יודע זאת ממקור ראשון
מסיפורי סבי וסבתי ע”ה ויבלח”ט הורי שיחיו, על מה שהיה כאן לפני קום המדינה.
אכן, בני העליות שבאו מארצות אשכנז,
שהיו ממש מודל שונה בתכלית הן בפנימיות והן בחיצוניות,
מה”דגם” שהכירו הישמעאלים כאן כ”יהוד”,
והדומיננטיות של “דגם” זה בהנחלת פרהסיה חדשה למושג “יהודי”, או, “ישראל”,
יחד עם בעיית הריבונות שנוצרה, עוררה את בעית ה”אדמות” הידועה,
מה שעורר את הסולידריות של הישמעאלים שראו כיצד ארץ
שהייתה פרוצה ומופקרת מאות שנים, מלאה ביצות, מלאריה, שודדים, ושאר מריעין בישין,
הופכת לנכסי דלא ניידי פורחים ומשגשגים.
נו, אז שלא יהפכו לעם פלסטיני עם זכויות על הנכסים הללו?
הכל שקר, עורבא פרח.
במושגים הבסיסיים המונחים בשפל מדרגת האנוש, מונח כלל ברור, חזק מכל הכללים:
החזק הוא המנצח.
אני איני צריך לשכנע את הישמעאלים שהארץ הזו היא שלי.
הם לא מעניינים אותי,
אותם אני יכול לחסל במלחמה אם יבואו להטרידני.
הבעיה שלי היא עם יצורים נאלחים שמסתובבים לי בין הרגלים,
ומספרים לי שהם האחים שלי, וטוענים שהארץ הזו שייכת לעם הפלסטיני.
הם שולטים בארץ שלי כרגע.
כשניפטר מהם, תחוסל בעיית ה”עם הפלסטיני”.
כדי להבין יותר טוב מהיכן אני מדבר אציע לכם לקרוא בקישורים המצורפים את
השושלת המשפחתית שלי מצד סבתי לבית עבו,
זאת מבלי להזכיר את משפחתי מצד אם סבי לבית משפחת זנאתי.
או את יחוסי מצד אבי שיחי’ לזרע דוד מלך ישראל חי וקים !
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95
רבי יעקב חי עבו נ”ע
סעדיה ז”ל במרכז אייל פרידמן הי”ו מימין ואנכי משמאל
לא מכיר בזה.
