עראפת

רגע, רגע, בואו נעשה חשבון קטן.

לפני אוסלו, היו כאן ערבים בארץ ישראל.
מחבלים ישבו בבירות ובטוניס.
לערבים היה קצת כסף כדי לחיות עם פיתה וג’יבן וזית זיתון.

בא יוסי סמרקאג’י וביחד עם החתרן הבלתי נלאה
ה”מכשפה” ממרץ, ובתו של שתום העין שהצלחנו לשכוח,
עברו על חוקי מדינת ישראל ורמסו אותם
בשם שלום של אמיצים, וסידרו לנו מזרח תיכון חדש עם מזבח מלא קרבנות שלום.

רזי, ושלי, וחיים, וגבי, ואבן, ורפי, ויעלי,
הריחו את הטרנד החדש, והתגייסו לתנועה לשיחרור,
וככה יחד כולם החליטו לשכנע את כולם להביא את הראיס,
לתת לו יריחו תחילה, הריח המלעון, טעם, ראה כי טוב,
וברטט שפתיים נוטפות ריר, ביקש עוד, עוד, עוד,
החברה אמרו ניתן לו, יש בקופה, העיקר, שאצלנו ימשיך לזרום,
כי מה שאנחנו נותנים להם, זה רק המעשר של מה שאנחנו
מבקשים מהנובורישים עבורם, ייאללה, תנו להם, רובים, ושיריוניות
לשמור על הראיס, והליקופטר, שיזוז בנוחות, וסירות,
ושדה תעופה, ומרצדסים, ואאודי, ופאסטים, ותעודות אחמי”ם,
וחברי כנסת, וסגנות יו”ר הכנסת, וועדת חוץ וביטחון,
ואת גביע המדינה, ואת מוסד הנשיאות, ומדינת כל אזרחיה,

ורגע, רגע, מה היהוד עושים כאן בכלל?

יללה עליהום, איטבח אל יהוד.

תציצו כאן:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

להתעורר חברים וחברות החלום הרע הזה נגמר !!!
לפקוח ת’עיניים, לקום לסלק את השלטון הרע הזה מכאן עם כל גרורותיו
ולהקים כאן מדינה יהודית שילדנו יוכלו להתקיים בה בנחת.

2010 מדובר על יותר מ 1.500.000 ערבים בישראל.