ערס

סיפור:
הייתי בן 15
נסעתי באוטובוס של התחבורה העירונית בבאר שבע.
זוכר איך הייתי לבוש
מכנסי ג׳ינס קצרים, חולצת קורדרוי שחורה, סנדלי אצבע.

חזרתי מהקאנטרי קלאב אחרי יום בבריכה.
שני ספסלים לפני ישבה נערה בת 16 לערך,
באחת התחנות עלה ערס כבן 25
עם שרשרת זהב על צווארו וגורמט עבה על היד.

מאזור הנהג
הוא תקע עיניים בנערה
ועם חיוך הוא התקרב אליה
התיישב לידה הניח את ידו על גב הכסא שלה
קרוב לכתפיים שלה
ובקול רם הכניס לה לתוך האוזן –

את מה זה יפה …..

היא ניסתה לקום מיד
והתכוונה לצאת
אבל
הוא חסם לה את הדרך…

האוטובוס היה חצי מלא – אף אחד לא סובב את הראש….
הרגשתי שהזעם גואה בי
ואז קרה משהו
שמאז
קרה לי כמה פעמים

משהו גדול ממני , ענק, משתלט על כל ישותי,
זינקתי מהמקום שלי
באתי לו סנטימטר מהפרצוף
וסיננתי בשקט – תן לה לצאת..

זה כנראה המשהו הענק הזה שגורם להם להשתתק ולקפוא,
הנערה ניצלה את הקיפאון שלו וחמקה דרכו.

הוא התעשת מיד

אחרי שהתברר לו שאני בסה״כ איזה נער
הוא קם,
לקחתי ממנו טווח ביטחון
ואמרתי לו
שב בשקט ואל תעשה בעיות.

בשלב הזה קלטתי שהזעם הערסוואטי שלו
הגיע לנקודת פיצוץ אחרי שהוא הבין
שכל יושבי האוטובוס מתבוננים בסיטואציה
הוא התקדם לעברי בתנופה גדולה מתוך כוונה לתפוס את גרוני בשתי ידיו..

לקחתי הצידה
ונתתי לו לעוף קדימה בתוספת בעיטה שהשכיבה אותו על הפנים.

לא נתתי לו אפשרות להתאושש
ככה לימדו אותי החברים משיכון ד׳ מרכז גילת – אם כבר חריאנה אז עד הסוף.
ירדתי עליו עם בעיטות לפרצוף
עד שהגיעה התחנה בה הייתי צריך לרדת,
האוטובוס עצר – ואני נעלמתי.

הספקתי לראות את מבטה של הנערה שגם היא ירדה,
הוא היה מלא בתודה.

מי שחושב שאני ממציא סיפורים שילך לשתות את המים של עזה.

אז תדעו לכם
אני מרגיש שוב את המשהו הענק הזה מגיע ….

אני מרגיש אותו כבר המון זמן
הבעיה כרגע זה
לשים את היד על המניאק הראשי…

כי אתם יודעים….
לכל בית יש מפסק זרם חשמל
גם לכל שכונה, גם לכל עיר, גם לכל מחוז,
יש גם אחד כזה שמפסיק ת׳זרם לכל המדינה..

צריך למצוא את המניאק הראשי
ולעמוד מולו עם המשהו הענק הזה ….

בנתיים אני אתאזר בסבלנות גדולה
כי סה״כ אנחנו לא באוטובוס……

אחרי שנים מצאתי את הסצינה הזו, היא תמיד מזכירה לי את הסיפור לעיל… 🙂

ואם כבר דיברנו על הסניף המרכזי…..