הטקסט הזה נכתב לפני 8 שנים לערך
ברגעים של התבוננות לעתיד [שכעת הוא עבר רחוק]
והראיה שמה שראיתי אז,
היה מדוייק להפליא עם מצב הרוח העולה מן הכתוב,
היא המציאות.
אז שלבי הייאוש שכביכול איננו, ובכל זאת מדבר כנוכח דומיננטי
די נדחקו גם הם עם העוצמה הפרקטית
המחפשת כל הזמן למצוא דרך לשחרר מכוח אל הפועל דרכים חדשות,
להגיע כל עוד הנר דולק – אל התיקון,
והמציאות כרגע הואיל וירדה לדיוטות תחתונות עד למאד,
שמהן אפשר לחוש בוודאות שההמשך הוא האפשרות
לעליה משרידי החורבן, אל התקומה שבגאולה השלמה
שאין אחריה שיעבוד.
עכשיו אחרי הקדמה ראויה ונצרכת זו
אתם יכולים לקרוא את הטקסט העתיק הזה.
דיברתי לחבר שהתלהב מאיזה סרטון של אשה שמחקה אותו
לאחר שקראה מה כתבתי בעקבותיו.
דיברתי לחבר שהתלהב מאיזה סרטון של אשה שמחקה אותו
לאחר שקראה מה כתבתי בעקבותיו.
א________________________________________________________
“אחי היקר
היא כמו כל האחרים משתמשת בחלקי אמת כדי לספר את השקר שלה.
אתה איש חכם, ומבין עניין, לטעמי גם אתה שבוי בסוג תפיסה
שגורם לך להתלהב מהסופרלטיבים שהאשה הזו משדרת,
אבל ה”פמניזם”, וה”ציונות” שלה , והרב קוק שהיה מהבונים החופשיים
הוא קדש קדשים עבורה ועבור המוני מסכנים שהלכו שולל אחר משנתו
שהעבירה אלפי יהודים אל עבר פי פחת.
שגורם לך להתלהב מהסופרלטיבים שהאשה הזו משדרת,
אבל ה”פמניזם”, וה”ציונות” שלה , והרב קוק שהיה מהבונים החופשיים
הוא קדש קדשים עבורה ועבור המוני מסכנים שהלכו שולל אחר משנתו
שהעבירה אלפי יהודים אל עבר פי פחת.
ואתה בטח חושב לעצמך שאני שייך לאיזה מהמגזרים האחרים,
אולי החרדים, אולי ברסלב על שלל דגליו.
ממש לא אח יקר.
אני יהודי שעבר את גיל 60, אני עדיין ילד בפנים,
רציתי מאד להיות יהודי טוב, הן כפרט, והן במובן הלאומי,
אבל המציאות טפחה על פני בכל עצמתה.
רציתי מאד להיות יהודי טוב, הן כפרט, והן במובן הלאומי,
אבל המציאות טפחה על פני בכל עצמתה.
אנו בשיאו של תהליך חורבן, שאחריו מסתמא תבוא הגאולה,
אבל אני לא רוצה לראות גאולה כזו שבאה אחרי חורבן
גם אם יגידו לי שהגאולה הבאה תהיה הסופית בלי שיעבוד אחריה.
אבל אני לא רוצה לראות גאולה כזו שבאה אחרי חורבן
גם אם יגידו לי שהגאולה הבאה תהיה הסופית בלי שיעבוד אחריה.
אני לא מסוגל לסבול יותר את הרגשת קוף הניסוי בכלוב המעבדה.
הדעת שלי מייסרת אותי יסורים קשים עד שאין לי חשק יותר לחיות,
ממש כך.
זה לא אומר שיש לי מחשבות אובדניות חלילה
אני הרבה יותר חזק מזה ב”ה.
אבל אני מיואש מהגאולה כפשוטו.
לא בגלל שאיני מאמין שהיא תבוא,
אלא בגלל שיש במרדכי המון מרד בכל סוג של דיכוי, עונש, או דין.
והגם שהעולם נשפט במשפט, והגם שאיני מבין דרכי המשפט,
והגם שאני מאמין שרחמי הבורא גדולים, עדיין, מהלך חיי עד כה
הביאני לסוג של מבוי סתום שנראה על פניו ללא מוצא.
והגם שאני מאמין שרחמי הבורא גדולים, עדיין, מהלך חיי עד כה
הביאני לסוג של מבוי סתום שנראה על פניו ללא מוצא.
המון ניגודים.
מצד אחד
תקווה, אמונה, ביטחון, רצון בוער להצליח לעשות רצון הבורא כרצונו.
תקווה, אמונה, ביטחון, רצון בוער להצליח לעשות רצון הבורא כרצונו.
מצד השני
כל השתדלות והוצאה מכוח אל הפועל של עבודת השם
בכל מיני מובנים מהם במסירות נפש עד כלות,
אינם מביאים אל תכלית שאפשר לפרוט אותה בעולם המעשה לתוצאה מספקת.
אדרבא, ככל שהתקדמתי במהלך השנים
לתוך מה שנראה כהצלחה – למישהו אחר…
עבורי? מבחינת הבנתי?
הלכתי ושקעתי לתוך פלונטר של יחסים מסובכים עם השם יתברך.
הלכתי ושקעתי לתוך פלונטר של יחסים מסובכים עם השם יתברך.
יחד עם זאת , זרקתי את השכל לכל הרוחות,
והתרכזתי בתמימות ופשיטות בקיום הצוויים כפשוטם.
וכך אלך גם הלאה עד יומי האחרון בע”ה [עם בקשה אל תביאני לידי ניסיון]
אבל התסכול עצום.
כי הזקנה קופצת, והזמן אוזל, ואיני רואה קמצוץ מתקוותי מתקרב
אל יציאה מכוח אל הפועל.
כי הזקנה קופצת, והזמן אוזל, ואיני רואה קמצוץ מתקוותי מתקרב
אל יציאה מכוח אל הפועל.
ואני לא מדבר על שאיפות הקשורות בעולם הזה החומרי,
כי מזמן וויתרתי עליו.
אני מספר לך כל זאת, על מנת שתבין אפס קצה של המקום ממנו
אני מתבונן על המציאות.
עבורי בית הזונות הזה שמכונה “כנסת ישראל”
הוא מושב לצים הגדול על פני תבל.
כשאני מקשיב ליהודיה הזו שסבורה שהיא ממציאה את הגלגל
על ידי שימוש בניואנסים הלקוחים מתורת הקונצנזוס של בני ישראל,
ששזורים באמונות המדוקלמות שהוקלטו על הדיסק המונח בין שתי אוזניה,
אני לא שומע את מה שהתכוונת שאשמע כששלחת את הסרטון הזה אלי,
אני שומע את החורבן.
אין לגברת הזו פתרונות.
הכל כבר סגור וגדול מכולנו יחד.
רק נסים מעל הטבע יכולים עכשיו להחזיר לי את התקווה.
ונכון – ישועת השם כהרף עין, והכל יכול להתרחש מהר במהירות האור.
ונכון – ישועת השם כהרף עין, והכל יכול להתרחש מהר במהירות האור.
אבל עבורי ? עברתי כבר את הסף.
אני מחכה למות.
אם הבורא ירצה לעשות לי הפתעה טובה?
הוא יגאל את כולנו ממש עכשיו ברחמים גמורים ופשוטים,
ולא ידרוש מאף אחד או אחת יותר שום דבר עבור עבודתנו אותו. ממש כלום.
אם הבורא ירצה לעשות לי הפתעה טובה?
הוא יגאל את כולנו ממש עכשיו ברחמים גמורים ופשוטים,
ולא ידרוש מאף אחד או אחת יותר שום דבר עבור עבודתנו אותו. ממש כלום.
הוא צריך לגאול אותנו בחינם. למען שמו.
כולנו אלה החיים כאן היום. הוא יכול. הוא רק צריך לרצות.
מצטער על הטרחה בקריאה אבל נפלת עלי בדיוק עם מצב הרוח הזה.
מחילה.
