
מהקדמת שער ההקדמות.
והיה תלמידו המובהק של האריז״ל זיע״א
ולולי הוא כתב את כתבי הארי לא היה נשאר בידינו מאומה מתורת הקבלה.
לבנות להם שם בארץ ותורתם על מנת לקבל פרס,
ומיהם מראשי הישיבות ודייני הסנהדרין.
צולם מכאן:
צולם מכאן:
ראיתי סגולה כתובה מרבי חיים פאלג’י
שאם לא יתלונן מראש חודש כסלו עד אחרי יום השמיני של חנוכה
יראה באותה השנה נס מעל הטבע בעניין הנצרך לו.
לא החזיק לי שעה בראש חודש כסלו עצמו.
מאז ועד עצם הרגע הזה
כול כולי תלונה ומענה אחת גדולה..
אז לא יהיה לי נס ??
נכנסו דואג ואחיתופל לדוד ואמרו לו
שהוא בן מות על פי דין תורתנו הקדושה.
התבונן דוד לעומק ואמר
אתם לא יכולים להגביל את רחמיו של הקב”ה
אפילו עם דין תורתנו הקדושה.
שרחמיו הם אין סוף
והדין מוגבל בגבול.
עמד ועשה תשובה
ונעשה רגל רביעית למרכבה
וכל ישראל קוראים לו
דוד מלך ישראל חי וקיים.
ללמדך שאין הדין יכול להגביל את הרחמים.
ואני הקטן
הכרתי את בוראי
מרוב אהבתי אותו
בחיפושי
עליהם מסרתי את נפשי
עד שקיבלתי נגיעה קלושה
באור
שמיד כבה עם הדין.
ומאז את רחמיו אני מבקש
בלי דינים
וזה קשה
כי מעשי מעוררים הדין
ואני מבקש רחמים?
אז כול כולי תלונה
שלהבתיה ללא פחד
לשאוף הלאה בעוז
לדלג על כל המשתנים
לחפש לחבר הכל לאחד.
אהבה כזו אפשר לבוז ?
אז שיגידו , ידברו, יכפישו, יבוזו
אם כך מלמעלה
אז שאתלונן על למטה ?
נס גדול היה פה
מתי?
בימים ההם בזמן הזה.
אולי יהיה גם עכשיו
כי רחמים
אינם מוגבלים בדין
רחמים הם אין סוף.
רוצים ללמוד איך להיות קדושים? האזינו לשיעור המצורף:
מרדכי היהודי
טוב אז תראו
אני הולך לסגור ת’בסטה די מוקדם היום
זה קורה כבר..
נכנסים למלכות שבמלכות
הוא הפתח אל שער החמישים
עם הפנים אל האין סוף.
דוד מלכנו חי וקיים
נולד בתוך שער החמישים
הבעל שם טוב הסתלק לתוכו
ואנכי הקטן באתי חחח
ילד קטן מטבריה תוב”ב
המשלמת למשיח
וממנה גאולתנו.
מזמן אמרתי שאני לבד בעולם
כי כך למדתי מרבי נחמן מברסלב
אחרת אי אפשר להבין
מהי המעלה העליונה והגדולה מן הכל?
התבודדות?
נו, זה להיות לבד.
לבד זה אומר שאין הסכמות מאף אחד
לא עלבונות, ולא ביזיונות
לא שבחים ולא דמיונות
לבד עם השם והניסיונות שהוא מציב לי כאן בעולם
שזה אתם כולכם וכל הכדור הזה
עם כל מה שיש בו.
לכן גם לא אכפת לי וגם אין לי אחריות
על מה שחושבים הניסיונות שלי 🙂
אני את שלי עושה כי כך למדתי
שזהו מעשה התם.
מצאו בי פגם?
נו מה אני יכול לעשות?
אין דבר שלם יותר מלב שבור
ולב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה
וזה מה שחשוב
אבא שלי
יסוד הכל כתר מלכות
הרי את חיי מסרתי
ואת כל מה שיש לי [ממש מעט]
כי מה אני?
אז מה בכל זאת אני כותב את כל זה?
כי גם אתם לבד
כל אחד ואחת מכם
גם אם האשליה לוקחת אתכם
לכל מועדון חברים
או משפחה שמיד השכל שלכם יספק לכם כהגנה.
לא יעזור
אתם לבד
מולו יתברך שמו
ולו תצטרכו לתת דין וחשבון
כמוני ממש.
כשהבנתי את זה ולקחתי את זה
כאורח חיים
לא הצלחתי לשנות הרבה מיד
אבל לאורך זמן זזים דברים
אני שלם יותר
משנה לשנה
ועל זאת אני מאושר
שמח וטוב לב
כי מה תכלית האדם בעולמו?
“ראה חיים עם אשה אשר אהבת
כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש
כל ימי הבלך
כי הוא חלקך בחיים
ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש ”
נו….טוב.
איי יש כאן מלא חוכמ’ס שצריך לתרץ?
כמה אני אוהב את רבי נחמן
אהבת נפש הדבוקה בשורשה
שיאים של השגה באין סוף
מתוך כלי התמימות והפשיטות
מבלי לדעת כלום
חחחחחחחח
איזה מתיקות !
אז הנה אנחנו שוב בשער החמישים
עם התורה הקדושה
רבדים חדשים של השגה
אני כל כך מרחם על השבויים המסכנים
שעדיין לא נפדו
אני עובד על זה
כשנביא אותה מקושטת מלובשת יפה
הבייתה
הם כולם יצאו לחופשי
ישתחררו מהשבי
אלא שצריך לפני כן לבנות את הבית..
שזה כשלעצמו מה זה מרגיז !
אבל אני לא אתעצבן עכשיו לפני שבת
אחרי החג נתחיל לטפל יותר ברצינות
בשודדי הקרקעות שגזלו את אדמות אבותינו
בלוקחי הנפשות שעשקו ומצצו לשד עצמות
אחינו ואחיותינו עד שנשכחה מהם זהותם
ואיבדו זיכרונם ולא נודע מקומם
באילן הקדוש
תלויים ועומדים וממתינים
נשמתם צורחת למעלה
גופם נאנק למטה
והם רוקדים את ריקוד השבט בשמורה
לצלילי פולקלור עתיק המחבר
במקומות ידועים לפעמים
את לבם השוקק המייחל וכוסף
אל מורשת אבות נאמנה בשלשלת הועברה
עד לחוליה החסרה
המתגבשת שוב עם דמעה
ורצון וחרטה וקבלה
בלב מורתח
מתוך מלחמה עקובה מדם חלל השמאלי
ונחש הקדמוני
שממשיך להתפתל לנשוך ולהפיל
חללים חללים החוזרים חלילה
שוב אל אותו ניסיון
הפעם להינצל מהביזיון…
אחים ואחיות שלי
טפח אחד מכסה טפחיים
כי זה העולם נעלם
ומציאות האחד
מסתתרת בריבוי המשתנים
המעכבים המונעים המשטינים.
אבל זה מעשה שלהם…!!
המעשה שלנו ?
להתחבר לאחד
זה הגלוי וזה הנסתר
והם לא שניים
כי גם אתם כולכם
הכל אחד
אלא שצריך שתכירו בו באחד הזה !
אז לכו קחו את הילדים ואת עצמכם
לבית השם לשמוע את עשרת הדיברות
שקיבלנו בהר סיני
ותזכרו שמרדכי אמר לכם
שהתורה כולה היא הבורא יתברך שמו בעצמו
רק הואיל ואנחנו לא יכולים
לראות אותו ולהישאר חיים
אז הוא סידר לנו מופע שלו שאנחנו יכולים לסבול
להכיל להטמיע להבין ללמוד
זו התורה.
תורת אש שחורה על גבי אש לבנה
וגם היא אחד
כמונו ממש
כמוהו יתברך שמו
אחד
אז שאזכיר לכם?
שמע ישראל ה’ אלוהנו ה’ אחד !!
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד !!
שבת שלום וחג שבועות שמח
מרדכי היהודי
ערב שבת במדבר התשע”ה
יסוד שבמלכות בכניסה
אל המלכות שבמלכות
פתח שער החמישים
חג השבועות
יום הולדתי
ל-ה’ הישועה!!
עלה נעלה וירשנו אותה !!!
באותו יום פרסמתי על דף הפייסבוק שלי
את הפוסט הזה:
אחד העיקרים ביהדות הוא “תמים תהיה עם ה’ אלוקיך” (דברים יח’, יג’).רש”י על הפסוק מפרש כך: “התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו.”
ולפי זה אין עניין לעסוק בזהותו של המשיח. מאידך, עלינו להתחזק באמונה במשיח שיבוא בקרוב ממש. כלל זה של “תמים תהיה עם ה’ אלוקיך” נכון גם לפרט וגם לכלל, כמו שכתב הרמב”ם בענין המשיח והגאולה בהלכות מלכים יב’, ב’, “לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו.”
“ובעת ההיא יעמוד איש מבני יוסף בדברא ויקרא “משיח ה'”. ויקבצו אליו אנשים רבים בגליל העליון ויהיה להם למלך ואף אנשים אחרים יתלקטו לו שנים ושלושה ממדינה אחת וד’ וה’ ממדינה זאת… אבל רוב ישראל ישאר בגלותם, כי לא יתברר למו כי בא הקץ. אז יעלה משיח בן יוסף עם האנשים המתלקטים אליו מן הגליל לירושלים, ויהרגו אתה פקיד אשר למלך אדום ואת העם אשר אתו… וכי ישמעו כל העמים כי עמד מלך לבני ישראל בירושלים, יעמדו עליהם בשאר המדינות ויגרשום, ויאמרו להם: עד עכשיו הייתם באמונה עמנו, שלא היה לכם מלך ולא שר; ועכשיו שיש לכם מלך – לא תשבו בארצנו! והרבה מישראל יצאו למדבריות אשר כנגד מדינותיהם, וישבו שם באהלים, והרבה מהם יחסרו לחם ומים ויצטערו כפי מעשיהם, ורבים יצאו מברית ישראל, כי יקוצו בחייהם…”
“באותה שעה שהתרגשו אומות העולם ואמרו: מי זה שאנו נופלים בידו? אמר להם הקב”ה: אפרים משיח צדקי שמו, מגביה קומתו וקומת דורו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו, ואין כל אומה ולשון יכולה לעמוד בו. וכל אויביו וצריו מתבהלים ובורחים מלפניו. התחיל הקב”ה מתנה עמו כשברחו: הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם עתידים להכניסך בעול ברזל… ומשנקין את רוחך ובעוונותיהם של אלה עתיד לשונך להדבק בחכך, רצונך בכך?…אם נפשך עצב, אני טורדן מעכשיו. אמר לפניו: רבונו של עולם! בגילת לבי ובשמחת לבי, אני מקבל עלי על מנת דלא יאבד אחד מישראל” [ילקוט ישעיה, תצ”ט].
“ארבע שבועות השביע הקב”ה את בני ישראל, שלא ידחקו את הקץ, כנגד ארבעה דורות שדחקו הקץ ונכשלו: אחד בימי עמרם, אחד בימי דיני, אחד בימי כוזבא ואחד בימי שותלח בן אפרים… שנאמר: בני אפרים נושקי רומי קשת. והן היו מחשבין את הקץ…
מה עשו? נתקבצו ויצאו למלחמה ונפלו מהם חללים הרבה. מפני שלא האמינו בה’ ולא בטחו בישועתו על שעברו על הקץ ועברו על השבועה” [שהש”ר ב – יח].
“רבנו משה! והאיך אנו נגאלין? לא כך אמר הקב”ה לאברהם: ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, והלוא אין בידינו אלא מאתים ועשר?
אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט בחשבונות, אלא מדלג… על החשבונות” [ילקוט שה”ש תתקפ”ו]
“כתוב אחד אומר ‘מגדול’ [מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו, שמואל ב, כב, נא], וכתוב אחד אומר ‘מגדיל’ [מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו, תהילים יח, נא].
רבי יודן אומר: לפי שאין הגאולה באה על אומה זו בבת אחת, אלא קמעא, קמעא. ומהי ‘מגדול’? לפי שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל. עכשיו הם שרויים בצרות גדולות, וכשתבוא הגאולה בבת אחת, אינם יכולים לסבול ישועה גדולה… לפיכך היא באה קמעא, קמעא, ומתגדלת והולכת לפניו.
לפיכך משולה הגאולה לשחר, שנאמר [ישעיה נח, ח]: אז יבקע כשחר אורך. ולמה נמשלה לשחר? שאין לך אפלה גדולה יותר מאותה שעה הסמוכה לשחר, ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה שהבריות ישנין, היו כל הבריות נלכדין [נפגעים], אלא עמוד השחר עולה ומאיר לעולם תחילה, ואחר כך גלגל חמה עולה ומאיר, ואין הבריות נלכדין, שנאמר [משלי יח, יד]: “ואורח צדיקים כאור נגה” [שוחר טוב יח, לו].
יעקב אבינו צווה לבניו לפני מותו: “האספו…” התקבצו, ופירוש לצוואה סתומה זו ראו חכמינו בדברי הנביא יחזקאל שאמר: “ואתה בן אדם, קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו, ולקח עץ אחד וכתוב עליו… והיו לאחדים בידך” [יחזקאל לז, טז, יז].
וכה אמרו:
“צווה אותם על המחלוקת [שלא יריבו זה עם זה]. אמר להם: תהיו כולכם אספה אחת, זהו שנאמר: ואתה בן אדם, קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו… והיו
לאחדים בידך. נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמכם לגאולה. מה נאמר אחריו?
ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל” [בראשית רבה צח’].
העיקר השנים עשר משלושה עשר העיקרים שקבע הרמב”ם [ בפרוש המשניות בהקדמתו לפרק חלק במסכת סנהדרין] הוא האמונה בביאת המשיח.
“אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא”.
לאחר שמנה הרמב”ם את שלושה עשר העיקרים הוא מוסיף:
“וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות [שאינו מאמין בו], הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר, ונקרא מין ואפיקורס וקוצץ בנטיעות, ומצווה לשונאו ולאבדו ועליו נאמר: הלא
משנאיך ה’ אשנא”.
והוא מסיים:
“לא תמהר בקריאתו, כי אני לא חיברתיו כפי מה שנזדמן לי אלא לאחר עיון גדול והתבוננות…”
אמונה זו בביאת המשיח לא כרעיון מופשט, אלא כמציאות חיה שאדם מישראל מצפה לה בכל יום ממש, הייתה מושרשת בעמנו מקדמא דנא, ובאה לידי ביטוי מקיף וממצה בתורת חכמינו ז”ל.
רבי ירמיה, מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השלישי הרביעי, ציווה לפני מותו:
“הלבישוני כלי לבן חפותים תכריכי פשתן, תפורים באופן ידוע בימיהם, הלבישוני דרדסים [גרביים יפות], תנו סנדלים ברגלי ומקל בידי והשכיבוני על יד הדרך. אם יבוא
משיח,הריני מוכן” [לעמוד בתחיית המתים וללכת לקבל פני המשיח] [ירושלמי כלאים ט’,ג’].
“אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: לא כבר גאלתנו על ידי משה ועל ידי יהושע ועל ידי שופטים ומלכים, ועתה היינו חוזרים ומשועבדים, והיינו בבושה כאילו לא נגאלנו. אמר
להם הקדוש ברוך הוא: לפי שהייתה גאולתכם על ידי בשר ודם, והיו מנהיגיכם על ידי בני אדם, שהיום כאן ומחר בקבר, לפיכך גאולתכם גאולת שעה. אבל להבא אני גואל אתכם
ע”י עצמי, שאני חי וקיים, אגאלכם גאולה קיימת לעולמים, שנאמר: ישראל נושע בה’ תשועת עולמים, לפיכך “לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד”.
“אמר להם הקב”ה: לשעבר הייתם בבושה וכלמה, שהייתם בחורים. עכשיו שהזקנתם אין בכם כח לסבול בושה של גלויות, שנאמר [ ישעיה נד,ד] : “אל תראי כי לא תבושי… כי בשת
עלומיך תשכחי” [שוחר טוב לא,ב].
ובביאור ב’ אופני הגאולה כתב האור החיים הקדוש : “אם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות… משא”כ כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויין לה תהיה באופן אחר ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור… וקם שבט מישראל, פירוש, שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע”.
שתי אפשריות של גאולה הן. אם יזכו ישראל – מיד יראו וידעו כי הוא האדון אשר הם מבקשים, כי על כן יהיה הדבר מופלא במעלה, ויתגלה הגואל מן השמים במופת ואות, בבחינת “דרך כוכב מיעקב שיזרח הגואל מן השמים ככוכב היוצא באמצע השמים” כלשון האור החיים הק'” , אם אכן נגאל באופן זה . אם מיד כשיתגלה הגואל הוא יופיע במלוא תוקף הנהגתו העל טבעית, הרי שלא יהא שום ספק ופיקפוק באמיתותו.
אך ישנה גם אפשרות אחרת לגאולה, “אם תהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויין לה”, בבוא הגואל בגאולה זו, ירבו גם ירבו הפיקפוקים והספקות באמיתותו, כי על כן יבוא הוא כעני ורוכב על חמור כדרך הקמים בעולם דרך הטבע, אזי מחובתינו לפקפק ולהסתפק בדבר משיחיותו, ולהעמידו תחת שבט הביקורת בחקירה אחר חקירה, עד שיבורר הדבר כשמלה, כי מניין לנו לדעת כי הוא זה המשיח המיוחל ולא זולתו.
הנה מפורש, כי למרות שהיו מחכמי ישראל שהסתפקו, פיקפקו ואף הסתייגו מבר בוזיבא וממשיחיותו, עם כל זאת המשיך רבי עקיבא להחזיק בדעה כי בר כוזיבא הינו מלכא משיחא, ואם אכן משיח בן דוד לא אמור להיתקל בשום ספק ופיקפוק, כיצד סבר רבי עקיבא כי בר כוזיבא הינו מלכא משיחא, למרות הפיקפוקים הספקות וההסתיגיות שהתעוררו כלפיו. על כרחך נמצאת למד, כי יתכנו פיקפוקים וספיקות גם בעת בוא משיח צדקנו.
המורם מכל האמור, כי אף המשיח האמיתי – משיח בן דוד – יעמוד תחת שבט הביקורת, ולא נקבלו עד אשר הוא יוכיח ואנו נווכח כי הוא הוא המשיח המיוחל, כשם שמשה הוצרך להוכיח כי הוא הגואל האמיתי ולא זולתו. הנה מפורש, כי גם משיח צדקנו יתקל בפקפוקים ובספיקות, כשם שנתקלו שאר משיחי השקר למיניהם, ולא עוד אלא שמחובתינו לפקפק ולהסתפק בדבר משיחיותו, עד עמדו בחקירה אחר חקירה בבירור הדבר כשמלה. הפך מהנאמר לעיל.
ויסוד הדברים מבואר ברשב”א שכתב: “ישראל נוחלי דת האמת, בן יעקב איש אמת, כולו זרע אמת, נוח להם לסבול עול גלות ומה שיגיעם, מהאמין בדבר, עד שיחקרו חקירה אחר חקירה להסיר סיג מהדברים הנאמרים להם, ואפילו במה שיראה להם שהוא אות ומופת”, ומוסיף הרשב”א ואומר, כי כך גם פעלו ישראל בגאולה הראשונה, למרות שבני ישראל באותו הדור היו זקוקים לגאולה בדחיפות “ועם כל זה אמר משה והן לא יאמינו לי”, והוצרך לכמה אותות. וזה אות אמת על עמנו, עם ה’, שלא להתפתות בדבר, עד עמדם בחקירה רבה, חקירה גמורה”.
ועוד אמר שלמה המלך: “והסכל ירבה דברים, לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו, עמל הכסילים תיגענו, אשר לא ידע ללכת אל עיר” , ומפרש הרוקח: “מי יגיד לו הקץ, ולכך ס”ל עמל הכסילים תיגענו, המנסים לידע הקץ ואין יכולים למצוא, וזהו אשר לא ידע ללכת, אין יודע הקץ מתי ללכת לעיר ירושלים” .
גם דניאל הזהיר: “ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד” , ופירש רש”י, כי המשכילים “יכשלו בחשבון הקיצים, שיתנו לב לצרפן וללבנם לדעת אותם, ויטעו בהם”. האבן עזרא מוסיף ואומר: “כל החושבים המלות או האותיות בחשבון גימטריא, הכל הבל ורעות רוח, כי דניאל לא ידע הקץ, ואף כי הבאים אחריו “.
ואמר רבי יהודה החסיד: “אם תראה אדם שמתנבא על משיח, דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש, ובשביל שהם מטריחים את המלאכים אומרים לו על משיח, כדי שיתגלה לעולם ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם, על שהטריחו המלאכים. או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו” .
הגע עצמך, בגלות בבל נאמר מראש שתארך גלותם שבעים שנה, למרות זאת טעו אדירי עולם בחישוב קץ גלות בבל. בגלותנו, גלות אדום, שלא נאמר בה זמן, על אחת כמה וכמה שלא ניתן לחשב את קיצה.
העולה מכל דברנו אלו, המצוטטים מדברי חז”ל במקומות שונים, הלכה למעשה, שעדיפה ההמתנה לגאולה מתוך תפילה ותחנונים לאבינו שבשמים, שיעשה את שנאמר עליו: לא ידעו מה יהיה עד שיהיה…
ואפשר להבין שבתוך בילבול הדור הנורא, עולה עצתו של רבי נחמן על כל העצות כולן באומרו: “התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל”
וביאר: ” [שיחות הר”ן רכח]. שמעתי בשמו שאמר: בודאי נמצאים כשרים, אף על פי שאין להם התבודדות.
אבל אני קורא אותם “פלייטיס”; מבהולים ומבולבלים. ופתאום כשיבוא משיח ויקרא אותם, יהיו מעורבבים ומבולבלים.
אבל אנחנו, נהיה דומים כמו האדם אחר השינה שדעתו נוחה ומיושבת היטב. כן תהיה דעתנו נוחה ומיושבת עלינו בלי מהומה ובלבול:”
ועכשיו כשכלו כל הקיצין, ועדיין לא נגאלנו על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג הנהגה קדושה זו, לפנות לאבינו שבשמים בתפילה ותחנונים לחלות פני מלך עליון אולי יחוס, אולי ירחם…
מי שאמר לעולם די – יאמר די לצרותי. (רש”י).
כוונת רש”י לדברי הגמרא: “ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי, עד שגער בו הקדוש ברוך הוא והעמידו וכו’. והיינו דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב ‘אני א-ל שדי’, אני הוא שאמרתי לעולם די”.
וצריך ביאור, מה שייך ענין זה, שהקב”ה אמר לעולמו די והגביל את בריותיו – לנתינת רחמים וסילוק הצרות.
עוד קשה, כי הנה כתב בספר ‘דעת תבונות’, וזו לשונו: “האלו-ה ב”ה היה יכול ודאי לברוא האדם וכל הבריאה בתכלית השלימות וכו’, אלא שכאשר גזרה חוכמתו להניח לאדם שישלים הוא את עצמו, ברא הבריות האלה חסרות השלימות, והרי זה כאילו עיכב מידת שלימותו וטובו הגדול שלא לעשות כחוק גדולתם בבריות האלה, אלא לעשותם באותה התכונה שרצה וכו’, וכאן נכללת ידיעה אחרת, והיא מה שאמרו חז”ל ‘שד-י שאמר לעולמו די’, שהשמיים היו נמתחים והולכים עד שגער בהם כמו שכתוב במדרש” וכו’.
מבואר בדבריו, שמה שגער הקב”ה בעולם היה כדי שלא יהיה העולם יותר שלם. ונמצא, שכל הצרות הן דוקא מפני שהקב”ה אמר לעולמו די, שלאמלא כן היה העולם שלם בתכלית השלימות ולא היתה כלל מציאות של צרות. מדוע, אם כן, כתוב כאן ברש”י שמידה זו “שאמר לעולמו די” מהווה סיבה שייפסקו הצרות, הרי אדרבא, זו הסיבה לכל הצרות!
וכן כתב ה’בית הלוי’, שאלמלא שאמר הקב”ה לעולמו די היו העצים מוציאים כלי מילת שמו שיהיה בימות המשיח, ואם-כן קשה, הרי העדר השפעה הוא אדרבא, מפני שאמר לעולמו די, וכיצד כאן זוהי הסיבה לעצור את הצרות.
ביאור הענין נראה, שהנה בדרכי ההשגחה יש נגלות ויש נסתרות. משל לאב האוהב את בנו ומפרנסו ומיטיב לו בכמה אופני הטבה, אבל אלו רק הנגלות, אך האהבה הפנימית היא הרבה יותר חזקה ועמוקה בלי גבול. כגון, אם יבקש הבן איזה חפץ, יתכן שהאב יגער בו ויאמר: ‘הרי זה עולה עשרה שקלים והוא יקר מדי’, וממילא אם יזדמן חולי לבן, יוציא האב הוצאות מרובות, אפילו מאות אלפי שקלים, משום שאז מתעוררת האהבה הנסתרת שהיא כאש להבה נוראה עד מאד.
כן היא השגחת ה’ יתברך ואהבתו לעמו. כל החסדים הגלויים בעולמנו הם כאין וכאפס לעומת החסדים הגנוזים והנסתרים אשר יהיו לעתיד לבוא.
והנה שתי הנהגות אלו, הנגלית והנסתרת, אינן יכולות להיות יחד בבת אחת, כי כאשר בהנהגה הנגלית ישנה שמחה עם מתן חסדים גלויים, אין מקום לגלות את הנסתרות והן נשארות בסתר. נמצא, שאם העולם היה שלם והיו העצים מוציאים כלי מילת, והיו שמחה, חסד ושפע וברכה נחלה בעולם בגלוי – היה נסתם השער לעולמנו של שפע האהבה הנסתרת, שהיא נוראה הרבה יותר.
ומדוייק לפי זה מאוד לשון חז”ל – “עד שגער בהם הקב”ה”, שהנה לכאורה יש מקום להקשות, כיון שהתפשטות הבריאה היתה מביאה יותר שמחה ושלימות, אמנם הקב”ה עיכב בעדם, אבל למה הגיעה להם גערה? איזה עוול עשו כאן? הרי אדרבה, רצו לעשות טוב יותר!
אבל באמת, על ידי התפשטותם היה העולם משתלם מאוד, ובזה מסתיר לגמרי את הטובה הגנוזה, וריבוי השמחה והעונג בעולם הזה היו מבטלים האפשרות שתיכנס שמחת עולם למעלה מזו. לכן גער בהם הקב”ה, כי מסתירים הם את עיקר כוונתו בבריאה.
והדבר מובן במציאות, שהרי רק כאשר העולם הוא בצמצום וחסרון, יש מקום לטובות שהן נוראות עליונות, על ידי הבחירה להתגבר על הרע. וכן המעשים עצמם, כגון האפשרות שיש בידינו למסור נפש על קידוש ה’, שהיא המדרגה הגדולה ביותר, או מעלת הבטחון, דביקות של תפילה, וכן עמל התורה, וכל המדרגות כולן – לפום צערא אגרא, וככל שהצער נדול יותר השכר רב יותר, והשכר המדובר הוא שכר אין סופי לעתיד לבוא, כל זה לא היה שייך כלל אם לא היה בעולמנו צער, והיה חסר כל השכר האמיתי שהוא סתום וחתום אצלו ית’, בבחינת “הַנִּסְתָּרֹת-לַה’ אֱלֹהֵינוּ”.
זוהי משמעות שם שדי, שמבואר בקדמונים שהוא מורה על המידה שאמר דוד המלך “כִּי-כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ”, ומפרש בתרגום יונתן: “דאחיד בשמיא וארעא”. והענין, שהשמים יש בהם אוצרות אין סופיים, והארץ יש לה את המוגבלות שלה, וביניהם מרחק נורא, והמידה הזו היא המקשרת ומביאה את אשר בשמים אל הארץ, היא המידה המתווכת בין שני הקצוות.
לכן, מצד אחד רואים אנו שהקב”ה מצמצם את עולמו, אך אין זה מפני שצרה עינו חלילה, אלא אדרבה, אם היתה הארץ משתלמת עם השלימות שלה מינה ובה, היתה כל השלימות בארץ בבחינת ארץ ולא יותר, ולא היתה כלל סיבה להתקשר לחסד העליון יותר של השמים. נמצא, שהצמצום הוא כדי שע”י זה יהיה גם לנו קשר לחסדים השמימיים.
זהו, אפוא, מה שאמר יעקב אבינו: “מי שאמר לעולמו די”, כדי שיהיה שייך שיימצא בתוכו חסדים עמוקים עליונים יותר – הוא יאמר לצרותי די. החסד העליון נורא יעשה שיהיה סוף לצרותי.
(מתוך “תפארת שמשון”).
ריבונו של עולם
אתה יודע….והייתם נקיים בעיני אלקים ואדם…קודם כל בעיניך…
כי אדם מה מבין?
אבל כן, גם אדם.
ולמקרה שהוא לא יבין, ואני יודע שהוא לא,
למרות זאת הרי נקיים בעיניך ראשון וקודם,
ואם בעיניך נקי, אז אסתדר עם אלו
מבני האדם שיחשבו אחרת….
ובשבילם, ובשביל אלו שמשוטטים משועממים בחצי ימיהם,
מיובשים מאורך הגלות וממרירות שגרת יומם המזדקנת,
מחפשים לחלוחית בכל שלולית מים גנובה
את זהותם המהוהה המאבדת את צבעיה ודוהה
ובתוך תוכם מחפשים שבב אור להיתלות בו
ולא כדי להכעיסך חלילה, אלא כדי למצוא חיות בנפשם העייפה
אולי מלחם סתרים כי יונעם ישבעו יותירו,
כדי שתוכל לברכך נפשם המיוסרת בחרטת תשובתם….
אבי שבשמים אתה יודע כוונתי וחשקי וכוספי,
ובשפיכת דמי ולא בפעם הראשונה
אקריבו על מזבחך הלא מובן בכוונת כפרתו, למען תברכני ותנשאני ממקום
משכני הבזוי בו אני ממליכך ומקבל עלי עול מלכותך ….באהבה.
לכם אחי המשוטטים בשדה מבול אש התבערה:
“הכי פשוט זה להעלם.
להוריד הילוך ולתת גז.
למה מה קרה?
כמה שעות של אשמורת אחרונה
אוירה רוויה מי מה למה ואיך..
פילטרוט נוגע לא נוגע
משחקי מילים לובשי צורה
יוצקי תוכן אשליה בלתי ממומשת.
הכי קל לסמן עוד איקס
בטבלת חיים עמוסה באכזבות
זה בעצם מהלך אוטומטי
מוכר וידוע.
רק רציתי שתדעי
שהמכחול שוטט על מרחבי הבד
בודד מבלי לזכור שמכחול הוא
משרבט שקוף בהעדר זהות,
ולפתע פתאום צבעים הופיעו
החל מתבהר פסיפס מרהיב
מיוחד נדיר עמוק ובעל משמעות.
רק רציתי שתדעי
שמרוב שמחה בהופעת תמימות
בהעדר זהות בגעגועים אין קץ
שומרים נטשו את משמרתם.
רק רציתי שתדעי
שגם מבלי כל הבטחה והתחייבות
מעבר לפרודות אויר מחוברות
סיבים של אור, הלב פועם.
רק רציתי שתדעי
שלב שבור אינו משכן
לכוונות זדון.
רק רציתי שתדעי שנעמת לי.
את זה חזרתי להגיד לך
ומי יודע
מתי אחזור שוב
לקרוא את תשובתך.
היי שלום אחות, זכרי,
אם יזדמן לך שוב
מכחול בודד
שמרי עליו
כי מי יודע מי יסחט שוב השפורפרת
לצייר את ציורך.”
ואכן ריבונו של עולם
יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא משאת נפשו של כל צדיק
ובעולם שפל זה נמהל הכל ברפש עכירות החומר
ואור זך מעיב עליו ענן קדרות השקר
ויורד גולש מתדרדר במדרון חלקלקות הדורות
ומדור קליפות נדמה להיכל קודש
באבוד עקבות אנשי אמונה ומעשה
והסתר אסתיר לך עלילה להתעולל בה
ומי יאמר לך מה תעשה ומה תפעל?
על כן באתי כך לאמר:
אבא שבשמים – אני מתבייש ונפשי אינה יודעת מנוח.
נתת לי עולם ומלואו, ואני לא רק שלא שמרתי עליו, גם החרבתי.
נתת לי כלים, מידות, וכל הניצרך כדי לחיות עם יופי, שמחה, וטוהר.
וקילקלתי.
אבא שבשמים – גם כשאני אומר שאני לא רוצה לקלקל עוד
אני חושש ורועד מהרגע בו אעמוד שוב מול העוצמה של היצר.
אבא שבשמים אני בוש וניכלם ואיני יודע איך לפנות אילך
אחרי כל כך הרבה פעמים שהבטחתי, החלטתי, וקיבלתי על עצמי, לא עוד!
כל פעם מחדש אני מזועזע מהקלות בה אני נופל.
בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.
הזהו רצוני?
שנים של תפילות, לימוד, מעשים, מהם לעומת רגע הנפילה?
ולתקן אפשר? אז למה בכלל לקלקל?
ריבונו של עולם, נתת לי עולם ומלואו,
ואני לא יודע איך לשמור אותו כפי שביקשת.
האמת? זה קשה מאד.
חיפשתי אנשים שיעזרו לי לעשות את מה שברור לנו ביחד שאתה רוצה.
כשמצאתי, התברר שכל אחד רוצה את מה שאתה רוצה,
אבל כל אחד רוצה להיות זה שהרצון שלך עובר דרך הרצון שלו.
אז איפה הרצון שלך כשזה עובר דרך הרצון שלי?
האם הרצון שלך מקבל גוונים אחרים כשהוא עובר דרך רצונות של אחרים?
ריבונו של עולם – אני בוש וניכלם,
לא מסוגל אפילו לפנות אליך, להרים את הראש
אף על פי שהצדיקים אמרו לי שזה מה שצריך לעשות
דווקא במצב הזה !!
לא יכול, קשה לי.
רוצה להגיד לך שוב שאני מצטער,
מתחרט וכל שאר המילים שאמרתי המון פעמים בעבר
אבל תמונת הכלב המלקק את קיאו
לא נותנת לי.
אשוב ואחטא ואשוב?
הרי כתוב מפורש שאין מספיקין בידו.
ואתה שחוקר לב וכליות, יודע .
אז היכן התשובה?
ריבונו של עולם – נתת לי עולם
ציוות אותי מצוות
ובראת מהות רעה מאד שלא נותנת לקיים אותן כרצונך.
רצית שאתגבר, רצית שאנצח.
ואני מובס.
ניסיתי, אתה יודע.
התגברתי, אתה זוכר.
ניצחתי, אתה שומר.
אז למה בכל זאת הכל חרב?
ריבונו של עולם – כל זה בעולם שבראת לי.
תגיד ריבונו של עולם – מה עם העולם שלך?
אז זהו ריבונו של עולם, אתה יודע שבערך שמתי כאן את מה שרציתי,
ואתה שיודע את הווייתי עוד לפני קיומה
הרי כך קבעת בעלילותך
ולבי גלוי וידוע לפניך וכוונתי,
ואפילו אם יש בי רצון נסתר לרכוש שכר פעולתי
ולאוו דווקא לנחת רוח לפניך
רחם על גוש עפר וקרוץ חומר
וגאל. כי גואל אתה.
ומלך גדול על כל אלהים.
ורחמיך הגמורים והפשוטים שאין בהם תערובת דין כלל
כנפי שכינה מחסה יהיו להסיר הלוט
ולהטיב החתימה בזאת השנה.
ובכל מושבות ישראל אור ושמחה, שלום ואהבה.
תיקוני הזוהר – תיקון ו’ – דף כא ע”ב
שאם תאמר שובו אלי ואשובה אליכם
איה מקום כבודך?
והסתר אסתיר לך וילון
ומלאך נבדל מתגלגל ונשפל
ותחתון שפל עליון….
שוב אלינו ונשובה אליך
אהיה אשר אהיה הווה היה
שאנא זמין למהווי
ומלכותך נצח
בראשית ברא…
היולי מאין ליש
ומחויב המציאות לי ראש
ושמים שבראת שתו פיהם הנה זה משה האיש על מיטתו
וארץ הילכה לשונם אנא אמלוך שהצדיק אבד ואין שם על לב
שוב אלינו ונשובה אליך
שמבין בתרים שסועים אימה חשכה
לפיד נשמה אור הקווי אל-י ה ו
על גבי חרשו חורשים
ועל כסאו כל רז לא אניס ליה
מן מלמטה מן מלמעלה
כי תעבור במים אתך? אין…
ונקבה תסובב גבר
ואשה כי תזריע וילדה זכר
זכור אזכרנו עוד
שוב אלינו ונשובה אליך
כי ברבות הדעת מכאוב
רפאות תהי לשריך
תכלית הידיעה
לדעת בארץ דרכך
השיבנו ונשובה
חדש ימינו כקדם.
מינוי מלך לישראל.
משנה תורה להרמב”ם ספר שופטים הלכות מלכים ומלחמות
ברור לי שמהלך שכזה מחייב את כינוסם של בני ישראל
לדעה והסכמה אחת
שזו עבודתו של מרדכי היהודי כפי שציותה אותו אסתר
לך כנוס את כל היהודים.
אלא ששאלת השאלות היא
איך הבריונים השולטים נכון להיום יתנו לדבר כזה להתרחש?
ובכן אני לא שואל אותם
הואיל
וברור לעין שכנופיית השלטון אינה מחוברת אל דרך בני ישראל
על פי אמונת אבותינו ומורשתם
והואיל
וכל שימושם בשם ‘ישראל’ או בתורת ישראל וסמליה
הוא רק מן הפה אל החוץ ומשמש להם ככסות שפתיים
על מנת להמשיך ולהונות את עם הקודש כביכול מדובר ב”ישראל”
והואיל
ו 70 שנה מאז קמה מדינת ישראל
שלטון הכנופיה רק עוקר יהדות ויהודים מארץ ישראל
וההרס והנזק שגרמו אלו בזמן שלטונם הקצר יחסית
גדול בהרבה מכל מה שהזיקו מאות שנים בגלות תחת שלטון הגויים
בעם הקודש
והואיל
ומהלך “גדולי התורה” מדורות אלו להשתתף עמם
הוכח כטעות איומה ונוראה
עד כדי כך שרבים מבני התורה נבלעו לתוך שטף המים הזדונים
של שלטונם הרע של כנופיות הערב רב
ודבקו בתרבותם הקלוקלת שהפילה חללים רבים
משלומי אמוני ישראל
מה עוד ששותפותם של “גדולי ישראל” אלו
מהווה הכשר כביכול לשלטונם של פושעים בני בליעל
שזו הוספת חטא על פשע
וכל קלונם של ישראל בעת הזו תלויה בקולרם.
אשר על כן
הצעתי המפורטת כוללת ראשי פרקים לדרך התארגנות
שתחלץ את עגלת בני ישראל מן הבוץ אליו שקעה.
על מנת להיבדל מכנופיה שולטת זו
חייבים ליצור קורת גג לבני ישראל אליה יכונס
כל הרוצה להישאר לבוש בלבושי אמונת בני ישראל
על פי הדרך שהיתוו לנו אבותינו היא דרך
תורת משה
נכון להיום העולם היהודי החי על פי תורה מפורד ומנוי
על פי זרמיו הרבים תחת הנהגתם של אלפי בתי דין תורניים
על מנת ליצור קורת גג אחת
חייבים !
להקים בית דין אחד לכלל ישראל היושב בארץ ישראל
ולמנות נשיא בראשו
כל בתי הדינים בכל העולם היהודי יקבלו את פסיקתו המחייבת
של נשיא בית הדין הגדול
בית הדין הגדול יפעל בענייני האומה וכל עניין הקשור
לכלל ישראל ידון בבית הדין הגדול
ופסיקתו תהא הכרעה לכלל ישראל.
הבחירה תהא נתונה לכל בר ישראל מכל מצב רוחני שהוא
להיכנס ולהימנות עם החוסים תחת בית הדין הגדול
מהלך זה יצור מודל שיהא דומה להתנהלות בני ישראל
כשיצאו לגלות בבל
שם היה בית דין הפוסק הלכה לבני ישראל
שעובד בצמוד לריש גלותא [ראש הגלות]
נשיא מזרע דוד המלך
שיחד עם בית הדין הזה ניהלו את כל ענייני בני ישראל
אל מול שלטונות הבבלים.
גם בדורונו יש בני ישראל מזרע דוד המלך
בית הדין הגדול בשיתוף עם בני ישראל בעת הזו
יבחרו מביניהם אחד המתאים להנהיג
וימנו אותו לנשיא הגולה החונה בארץ ישראל.
המהלך הנ”ל יפקיע מיד
כל משמעות מניסיון כנופיית השלטון במדינת ישראל
להשתמש עוד בשם “ישראל” ובסמלי תורת ישראל
מי שיבחר להמשיך עם שלטונם של אלו
ישלם בסופו של יום את תוצאות בחירתו
לכשתבוא גאולת ישראל המובטחת.