שאלת סקר רחוב – איך אתה מגדיר את עצמך? יהודי או ישראלי?

נכון להיום, אם תעשו סקר רחוב,
אתם תמצאו שיותר מ 50% מהעונים ישיבו שהם ישראלים בלי קשר ליהודים.

כמובן שהסקר הזה יבוצע לא בריכוזים חרדים, ולא בישובים ערבים.
אלא בריכוזי ערים מעורבות כגון תל אביב חיפה באר שבע [ערים גדולות].

זאת במדינה שהוקמה לפני 70 שנה בהגדרה כמדינת היהודים,
האמורה לספק מקלט לבני ישראל ההיסטוריים
אשר עברו שואה שהכחידה 6 מיליון פרטים
ממצבת האומה הישראלית ברחבי העולם,
שזה אומר מחצית מכלל הפרטים המנויים על אומת בני ישראל בעת ההיא.

על איך זה קרה, יש לי המון מאמרים,
הן כאן[במקור פורסם בפייסבוק] והן בבלוג שלי.
לא על זה אני מדבר היום.

בקצרה במשפט אחד אומר, זה לא תהליך אקראי,
זו מגמה מכוונת שנעוצה בעצם הקמת מדינה זו
[הרשומה כתאגיד בבעלות משפחת רוטשילד ברשם החברות האמריקאי]
כהמשך ישיר ל”פתרון הסופי” שבסופו של תהליך,
הכוונה להשמיד מעל פני אדמת העולם את האומה הזו הקרויה “ישראל”
ולהכחיד לחלוטין כל זכר ליהדות. [היל”ת]

“וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד
מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ
וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ
אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.”

זו המגמה בתיאורה הברור ביותר המופיע במגילת אסתר פרק ג’ פסוק ח’.
בסוגרים כפולות אומר לכם – ולא תשמעו את זה בשום מקום אחר!

[[הצנזורה, והסתרת המידע הנגיש, והדיסאינפורמציה, הגיעו עד כדי כך,
שנימנו חכמי ישראל,
(אני מעריך שתמימותם שווה לתמימות הפוסקים בדור הנוכחי שפוסקים שלא לעלות להר הבית)
וכמעט גמרו אומר, שלא להכניס את מגילת אסתר לתוך 24 כתבי הקודש, וד”ל]]

חזרה לענייננו,
את גזרת המן – המשנה למלך אחשווראש,
שאותה ביטל מרדכי היהודי יחד עם אסתר בת אביחיל,
הוציא לפועל לדאבון לב הצורר היטלר ימ”ש.

זה לא לקח לו יום אחד, כפי הגזרה הראשונה של המן,
זה לקח לו כמה שנים,
ודומה כביכול שהמאורעות התנהלו באופן אקראי,
אולם לא היא,
התכנית המוכרת בשמה “הפתרון הסופי”
נמשכת עד עצם היום הזה.

הגויים שונאי ישראל שמגמתם ללוק את דמם של ישראל
ועל שם מגמה זו נקרא “עמלק” המקורי – נוטריקון עם-לק,
שרוצה ללוק את דמם.

וברוח פרשת השבוע הנוכחי גם ממשיכיו – בלק
שגם בשמו נמצא הרצון ללוק את דמם – ב-לק..

וגם בשמו של הרשע בלעם המגדיל לעשות ורוצה לבלוע עם – בלע-ם
מופיעים כוונותיהם הזדוניות של שונאי ישראל המיתולוגיים,
המשמשים השראה לשונאים הנוכחיים,
שלהיטותם ללוק את דם ישראל אינה פחותה במאומה
מאבותיהם הראשונים.

ובכן, מקימי מדינה זו

[המקבלת את ה”אישור” לכינונה מהאו”ם
שהוקם לחלוטין לשם כוונה זו, שנתיים בלבד
לפני הקמת מדינת ישראל (רוטשילד) הנוכחית]

כנופיה שנבחרה ע”י שונאי ישראל שכרתו ברית
עם מנהלי אג’נדת “הפתרון הסופי”,
והקימו כאן מנגנון שלטוני אימתני, שקיבל את כוחו הצבאי,
מה”מנדט” של האו”ם, וקיבל את מערכת חוקיו, ומדיניות ניהול המדינה,
כולל את כל התכתיבים שנוסחו במחקרי המדענים להנדסת המונים
במוסדות היוקרתיים אותם הקימו הגויים,
המנוהלים ע”י האחוות הסודיות כגון “גולגלות ועצמות” “הבונים החופשיים” וכד’,
או בשמם הכולל המוכר יותר היום ה”אילומנטי”.

תכתיבים אשר על פיהם הושתתו כל מרכיבי משרד החינוך
בממשלת הצוררים שקיבלו את ההנהגה על עם הקודש,
שנאסף מכל הגלויות על מנת לקיים את השלב הבא של “הפתרון הסופי”
הוא השמדת היהדות מהיהודים.

וכך גם עשו ללא ספק.
הנהגה זו משתקפת ללא ספק באופן הברור ביותר,
70 שנה לאחר הקמת המדינה הזו עם המגמות המתוארות לעיל,
וכאן נתחבר למילות הפתיחה של המאמר הזה
לגבי סקר הרחוב המתואר לעיל.

נכון להיום קמו במדינה זו על בסיס חינוך זה
המוכתב ממחקרי פקולטות שהציבו נוסחאות מדוייקות
כיצד לשנע דעות המונים, ולגרום להם לעזוב את אמונתם,
ושאר מנהגים הקשורים למאפיינים יחודיים ללאומים שונים,
כאשר אמנם מדובר במחקרים שכוללים את כל האומות
בסגנון השיר של לנון אימג’ן, כביכול אין אמונות, אין גבולות,
אין שום הבדל בין כל בני האנוש על פני הכדור….
ׁיש כאלה הגורסים שלנון בתחילה היה שותף לאג’נדה, אולם החליט לנטוש ולכן נרצח.

אלא שבתורף עיקר הכוונה המונחת במחקרים אלו יושב בליבה,
במוקד המשמעות, הרעיון:
איך להפוך יהודים לחלולי זהות השונאים את יהדותם.

מחקרים המבוססים על מעקב וצפייה של מאות שנים,
הכוללים את כל תוצאות הניסויים בתקופת האינקווזיציה, מסעות הצלב,
ושאר אירועים בהם שליחי המסיונרים המפלצתיים
שנשלחו להעביר את היהודים על דתם, ולא הצליחו.

עתה עם הרעיון הנוכחי – כביכול לספק לבני ישראל שלטון עצמי
על אדמת מולדתם, בצירוף כל החומר הלימודי
שנאסף בקרב חוקרי המדענים הלמדנים מבין שונאי ישראל,
הצליח להם לאין שיעור, והצלחה זו באה לידי ביטוי,
בכמעט 5 דורות מקרב בני ישראל בעת הזו,
שחונכו לשנוא את זהותם היהודית,
או לא לדעת ממנה בכלל,
ולבחור במה שמכונה היום “חילוניות” כדרך חיים.

הסיבות הללו,
ועוד כאלה שלא אמנה כאן בשל אורך היריעה עד כה,
וגם הואיל וכוונת המאמר,והמסר העולה ממנו כבר מובנים
גם למי שלא אוחז ראש בעמקות גדולה….

על מנת להביא גם את דעתי האישית למאמר, אדגיש ואציין,
ממש כמו שלאורך הדורות קמו עלינו בכל דור ודור לכלותנו,
והקב”ה הצילנו באורח נס ופלא בכל פעם ופעם,
כך גם בדור הזה,
לעושה נפלאות גדולות לבדו – כי לעולם חסדו”,
יש את הפתרונים כנגד כל הסיכויים לכאורה,
מול הגדול שבמתכנני התסריט הנורא
המכוון לכלות את ישראל [היל”ת] – השטן בעצמו.

וזאת בשל שהבורא עצמו ברא אותו,
והוא גם ישמיד אותו ואת כל חילו.

מי יישאר נאמן לאמונת אבותנו? מי ימשיך את מסע הנצח של בני ישראל?
מי שיחזיק באמונה זו.

מי שלמרות כל המניעות, וכל הפיתויים, ילך הלאה
לבוש באותם לבושים רוחניים בהם היו לבושים אבותנו,
מבלי לשנות את שמותם, ואת שפתם, צמודים לתורת משה נביא האמת,
בחיר האנושות, שהורה לנו את הדרך בתורה
שקיבל בסיני מפי הבורא בעצמו.

תורה בה הזהיר אותנו, מכל המאורעות שעברו אבותנו עד עצם היום הזה,
כאשר מי שלומד ומתבונן לעומק בדברי התורה הקדושה הזו,
ימצא בוודאות שכל מה שעבר עד כה – הכל רמוז בתורה,
ובוודאי מונח בה גם כל מה שיקרה בעתיד.

מעולם לא נפל דבר אחד מדברי התורה הזו, ודברי נביאי ישראל
כאשר באים לבדוק את מה שכבר התרחש.

לכן ברור שגם מה שקבוע בה כעתיד שעדיין לא יצא לפועל,
גם הוא מונח בה בחלק הסוד שבה,
ויש כאן בדור כאלה אשר יודעים היטב
ללמוד מהתורה הקדושה,
את הדרך ללכת בה, גם בתוך נפתולי הזמן הזה.

אמנם ארוך הוא המאמר, אולם השתדלתי לספק לכל נקיי הדעת,
החפצים ללמוד, קווי יסוד איך להסתכל נכון על מציאות ימינו אלה
דרך השקפת האמונה היהודית המקורית והאמיתית,
ולעבור בעזרתה את כל ההסתרות הטמונות כמלכודות
באינפורמציה הזורמת לתוך התודעה, הן הפרטית, והן הקולקטיבית,
בנהר השוטף את הדעת עם כישופי התקשורת העכשוויים.

אז מה אתה בוחר להיות?
ישראלי חילוני -או – יהודי נצחי?
יש לך תשובה? כתוב אותה בתגובות.

מרדכי היהודי
ח’ תמוז התשפ”ב
בלק

ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

על מנת לספק לקורא עוד מידע הנדרש להבנת הקנוניה האדירה
המנוהלת בשם הכולל “הפתרון הסופי אני ממליץ לעבור לקישור. לחץ כאן
ובכלל לעבור על הרשומות כאן בבלוג .

רוצים ללמוד איך להיות קדושים? האזינו לשיעור המצורף:


אם תזכה לקרוא בסבלנות ובריכוז…..תזכה לשמחה ! לכבוד יום ו’ סיון חג מתן תורה שהוא יום הולדתי. ממליץ מאד ללמוד את המאמר הזה בעיון.

המדרש (שמות רבה ט”ו, כ”ו) המשיל את מחזור הדורות בעם ישראל למחזור הלבנה, שהולכת וגדלה מהיום הראשון של החודש ועד ט”ו בחודש, והחל מט”ו בחודש ועד סופו הולכת וקטנה…
מאברהם אבינו ועד לשלמה המלך – חמישה עשר דורות אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה.
משלמה ועד לצדקיהו אחרון המלכים – חמישה עשר דורות רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, יהורם, אחזיהו, יואש, אמציהו, עוזיה, יותם, אחז, חזקיהו, מנשה, אמון, יאשיהו, יהויקים, צדקיהו. חשוב לציין, שבימי יאשיהו ראוי היה להיות חורבן, אך הוא עוכב, ככתוב בספר מלכים ב’, פרק כ”ב).
חמישה עשר דורות של עליה, כמו לבנה ההולכת וגדלה עד לשיא, כמו עד ימי שלמה המלך, בונה בית המקדש, הנביא החכם מכל האדם, ומשם ואילך תהליך של ירידה, כמו לבנה שהולכת וקטנה, עד צדקיהו, שבימיו חרב בית המקדש, עד לחשיכה הגמורה, עד למלך שעיוורו את עיניו, ששקע בעלטה.
איך זה קרה? איך התחילה הנסיגה?
בגמרא יש על כך משל נפלא: “כשנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל המלאך ונעץ קנה בים, העלה שירטון, ונבנה עליו כרך גדול של רומי” (סנהדרין כ”א,ב). נסביר את הדברים: שלמה המלך, עליו השלום, נשא לאישה את בת פרעה לאחר שגייר אותה. היו לו שיקולים של קידוש השם, של הפצת דבר ה’ בעולם, ובכל זאת הייתה כאן פסיעה החוצה. היא הביאה עימה את בני פמלייתה, את מושגיה ואורחותיה והחל תהליך של כרסום. הוא הלך וצבר תאוצה עד לחורבן… ננעץ כביכול קנה בים, התאסף סביבו חול, התקבץ סחף, גבה ונוצר אי; האי גדל וחובר ליבשה, ונוסדה עליו עיר ושמה רומא, שהפכה לאימפריה ולחמה בישראל, דיכאה החריבה את בית המקדש, והגלתה ופיזרה את בני ישראל לכל תפוצות תבל.
לכאורה 2000 שנה לאחר חורבן שכזה איך תיתכן תקומה ?? קיבוץ גלויות ?? בניין ארץ ישראל ?? התקוממות האומה משברי רסיסים למהות אחת ???
זהו סוד העיבור !! סוד הלבנה !! סוד המלכות !!
מלכות השם בעולם הנעלם כביכול מאלוהותו יתברך !!
הנה למדנו שסוף פגימתה של הלבנה הוא הוא מולדה החדש !!
בדרך לא דרך גאולתם של ישראל המגיעה קמעה קמעה מופיעה בעולם.
מספרים חז”ל במדרש, בעניינו של דוד מלך ישראל חי וקים, שכאשר היה חולה נכנסו לבקרו דואג ואחיתופל שהיו גדולי-התורה בדורו, ואמרו לו שאחרי החטא והמעשה שעשה [בת שבע] כבר לא יהיה לו תיקון, ואפילו הקב”ה בתורתו לא נתן לו סיכוי לכאורה כמו שנאמר:
“…רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה… רבים-אלו דואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה, אומרים לנפשי-שהיו אומרים לדוד אדם ששבה את הכבשה, והרג את הרועה, והפיל את ישראל בחרב, יש לו תשועה?! שנאמר אין ישועתה לו באלהים סלה. ואתה ה’-אמר דוד ואתה רבון העולם הסכמת בתורתך עמהם, ואמרת מות יומת הנואף והנואפת…”(תנחומא כי-תשא ד’)
ובכן גדולי התורה שעליהם נאמר שכל חכמי הדורות כנגדם כקליפת השום, פוסקים ואומרים לדוד שאין לו תקנה, ואף הקב”ה בתורתו מודה להם לכאורה, שהרי נאמר “ואתה ה'”, והאות ו’ החיבור של ‘ואתה’ באה לחבר העניין לעניין- הראשון, כלומר, הם אומרים לי שאין לי ישועה וגם אתה ה’ אמרת כמותם, אך דוד-המלך לא מאמין להם כמובן, משום שלדוד יש את החלק העיקרי של התורה, והיא ‘התורה-שבעל-פה’ כלומר חלק התורה שלא ניתן לכתוב אותו, והוא נמסר רק בעל-פה והיא תורת-הסוד באמת, שהיא גם ‘תורת-הלב’. ודואג ואחיתופל הם אמנם גדולי-תורה, אך הם גדולים רק בחלק התורה שבכתב,
שהיא חלק התורה שגם ניתן לכתוב אותו, אך התורה בעצם ‘התורה-שבעל-פה’-נשמת התורה, היא ארוכה מארץ-מידה ורחבה מיני-ים, וממילא גם לא ניתן לכתוב אותו, משום שמסר אין- סופי אי-אפשר להגבילו בתוך מילים, ובטח שאי-אפשר לכתוב אותו. וקודשא בריך-הוא ואורייתא חד-הוא, וכשם שהקב”ה הוא אין-סוף, ורחמיו אין-סופיים, כך התורה באמת היא אין-סופית. ולכן דוד-המלך שזכה לקבל בירושה את ‘תורת-הלב’ מזקניו-בועז ורות לא מסכים להאמין להם לדואג ואחיתופל, ואפילו למסר הפשוט שבתורה שבכתב הוא לא מאמין, ובמילים פשוטות אומר דוד לעצמו, באם זה נכון ובאמת אין לי תיקון, אזי מתברר שהקב”ה מוגבל חלילה, ורחמיו מוגבלים, ולזאת אני לא מוכן להאמין בשום-אופן, שהרי נאמר “חסדי-ה’ כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו”, וגם אומרים אנו שלש פעמים ביום בתפילה; “הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך”, ואם כן לשיטתכם דואג ואחיתופל, ישנו גבול למידת רחמנותו של הקב”ה, ובכן אותו קב”ה שאתם רוצים להציג לי הוא לא הקב”ה באמת שאותו אני מכיר.
אני מכיר וקיבלתי את תורת הלב שלי, מזקני בועז הצדיק יסוד עולם
שבעזות ד’קדושה היה מוכן לפנות אל זקנתי שכביכול מסמלת את
הגרועה שבגרועים ולרוממה למעלת אם המלכות !!!
נאמר בזוהר הק’ (פרשת בהעלותך דף קנ”ב.) ואלו הם תמצית דבריו: “רבי שמעון אמר, אוי לאותו בן אנוש האומר כי התורה אינה באה להראות לנו אלא סיפורי דברים בעלמא…אלא כל דברי התורה הם דברים עליונים וסודות עליונים…ולכן סיפורי התורה הם באמת רק לבושי התורה, והסובר כי לבושי התורה הם התורה בעצם, תיפח רוחו, ולא יהיה לא חלק בעולם הבא, ולכן ביקש דוד “גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך” שאסתכל על התורה הנמצאת תחת הלבוש. ואלו הטיפשים מסתכלים רק על לבוש התורה, וחושבים שהלבוש הוא הגוף של התורה. טיפשי העולם לא מסתכלים אלא על לבוש התורה ולא יודעים הם יותר מזאת, ואלו היודעים יותר מסתכלים הם בגוף התורה, שהם מצוות- התורה הנקראות גופי תורה, ואלו החכמים עבדי המלך העליון, אלו שעמדו רגליהם בהר סיני, לא מסתכלים אלא בנשמת התורה, שהיא עיקר הכל התורה ממש, ולעתיד לבא עתידים הם להתבונן בנשמת הנשמה של התורה.”
עד כאן לשון הזוהר הק’.
והיוצא לנו מדברי הזוהר הק’, שהמפרש את סיפורי התורה כסיפור דברים בעלמא, או כסיפור היסטורי בלבד, הוא טיפש, ועליו נאמר תיפח רוחו ואין לו חלק בעולם הבא. ואפילו חלק מצוות התורה, הינו רק הגוף של התורה, והתורה עצמה היא התובנה הצפונה מאחרי הגוף והלבוש. ובוודאי שהתורה הק’ לא באה לספר לנו סיפור דברים בעלמא שקרה בעבר בלבד, אלא מטרתה ללמדנו תובנה שתדריכנו בדרכנו, שזהו גם פירוש המושג לימוד תורה לשמה, שהרי שמה של התורה הוא תורה מלשון הוראה, ומטרת התורה הק’ (המורכבת ממצוות מעשיות ואף מסיפורים) היא להורות לנו דרך איך וכיצד להתקרב לה’ ית’, ובוודאי לא להשמיע לנו רק סיפור היסטורי, שהרי אם כן היתה התורה צריכה להיקרא ספר היסטוריה ולא תורה.
רות המואביה מסמלת את האדם הגרוע שבגרועים, משום שבאה היא מהמקום השפל והמאוס ביותר-ממואב, וכידוע עמון ומואב מסמלים את אותם המקומות השפלים ביותר, שעליהם גם חל איסור לגיירם ולספחם לעם ה’, כמו שנאמר “לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'”.
ובאם נביט ונתבונן בכור מחצבתם של עמון ומואב, כאשר אחרי הפיכת סדום ועמורה ברחו לוט ושתי בנותיו למערה, ואז יזמה הבת הבכורה רעיון נועז ומתועב לשכב עם אביה, ואף עשתה מעשה, וגם הגדילה עזותה מאוד וקראה לבן הנולד “מואב”, כלומר זה נולד מאב, ולא התביישה במעשה, ואף דאגה לפרסם אותו. ואילו אחותה הצעירה נגררה אחריה, אך לא העזה לפרסם חטאה, וקראה לבנה הנולד “בן עמי”, וכמובן שמעשה הראשונה הרבה יותר חמור מהשניה, וכן רש”י בפירושו כתב “זו שלא היתה צנועה פירסמה שמאביה הוא אבל צעירה קראתו בלשון נקיה”. ורות מגיעה לא פחות ולא יותר ממואב, כלומר משפל שפל המדריגה. ורות עצמה היתה כידוע נסיכה, בתו של עגלון מלך מואב כמאמר חז”ל, ואעפ”כ הסכימה לוותר על מעמדה המכובד ועל חיי הפאר הנוחות והמותרות, והלכה עם נעמי בניסיון להסתפח לעם ה’, ואף הסכימה ללקט שבלים יחד עם כל העניים והאביונים,והפכה רות מנסיכה מכובדת לקבצנית מושפלת מרצונה הטוב.
והמתבונן על מעשי רות ומסירות נפשה, מתמלא בהתפעלות והערצה למראה אצילות נפשה.
ואז שולחת נעמי את רות להיפגש עם בועז, על מנת שיגאל את נחלתו של בעלה המנוח ואותה, וכאשר פגשה רות את בועז וביקשה ממנו שיגאלנה, אמר לה בועז כך:” וַיֹּאמֶר בְּרוּכָה אַתְּ לַה’ בִּתִּי הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר:
וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ:
וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי גֹואֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּואֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי:
לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה’ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר”
כלומר חסדך הראשון שעשית שהלכת אחרי נעמי במסירות נפש שכזו, ועזבת את עמך וכל תענוגי העולם הזה, והעושר והכבוד שהפקרת למען ה’ יתברך, הם אמנם מעשה גדול עד למאוד, אך המעשה האחרון שעשית, שבחרת להינשא לי לבועז, ולא חפצת באחרים עולה על מעשך הראשון.
ולכאורה נראה שבדיוק להפך, המעשה הראשון נראה בהרבה יותר גדול מהמעשה האחרון!? ומדוע אם כן אומר לה בועז היטבת חסדך האחרון מן הראשון?
אלא וודאי שישנו כאן מסר לכל אחד ואחד מאיתנו כאמור, והמסר הוא שבועז המסמל את הצדיק יסוד עולם כמאמר הזוהר הק’ (זוהר חדש מדרש רות מאמר ולנעמי מודע), אומר לרות המסמלת את הגרוע שבגרועים כאמור;
אמנם מעשך הראשון, שזכית להבחין בין השקר של מואב ושאר אומות העולם, לבין האמת של עם ישראל, ואף מסרת נפשך ועזבת את עמך ואלוהיך ובחרת להסתפח לעם ה’, הוא אמנם גדול עד למאוד, אך מעשך האחרון בו זכית להבחין בין האמת של עם ישראל בכלליות, לבין האמת היותר אמתית האמת לאמיתה, והיא ההתקרבות לצדיק האמת, שאותו מסמל בועז, וזאת שרות לא מוכנה להתפשר על אף אחד אחר, ובוחרת דווקא בבועז, מעשה זה הוא גדול בהרבה מהקודם, שהרי להבחין בין שקר גמור לאמת, לא קשה כל כך, כמו להבחין בין האמת לאמת לאמיתה.
כך האדם שזכה לשוב בתשובה, ולהתקרב לאמת ולקיום התורה והמצוות, אמנם המעשה שעשה גדול מאוד, אך זה שזוכה להבחין בין האמת הכללית, לבין האמת באמת, ולהתקרב לצדיק האמת, והוא לא מוכן להתפשר על “סתם צדיק” או רב, אדם זה ראוי להערכה באמת.
ובאמת למה רות מתעקשת דווקא להתקרב לבועז, ולא מוכנה להתפשר על פחות, ומה יש לבועז להציע לרות שאין לאחרים ?
התשובה לשאלה זו נמצאת בדברי בועז עצמו כאשר הוא אומר לרות:
” וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי גֹאֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי:
לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה’ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר”
כאשר פשט הדברים הוא, שנעמי היתה אלמנתו של אלימלך, ולאלימלך היו שני אחים- ‘שלמון’ ו’טוב’, ובועז היה בנו של שלמון, ואם-כן טוב הוא אחיו של אלימלך, ואילו בועז הוא בן אחיו, וממילא לטוב ישנה זכות קדימה לגאול את נחלת אלימלך אחיו, ובועז אמר לרות המתיני עד הבוקר ואז נראה, באם הגואל הקרוב ממני יגאלך, מה טוב ובאם הוא לא יחפוץ לגאלך, אזי אני אגאלך.
ואכן בבוקר שאל בועז את טוב האם חפץ הוא לגאול את נחלת אחיו, וענה טוב בחיוב, וכאשר נודע לו ש”בעיסקת החבילה” כלולה אף רות המואביה, משך ידו מכל הענין כמו שנאמר: ” וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר קְנֵה נֶגֶד הַיּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי אִם תִּגְאַל גְּאָל וְאִם לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי וְאֵדְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֶגְאָל:
וַיֹּאמֶר בֹּעַז בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת קָנִיתָה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ:
וַיֹּאמֶר הַגֹּואֵל לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי כִּי לֹא אוּכַל לִגְאֹול”
כלומר טוב מסכים באופן עקרוני לגאול את נחלת אחיו, אך ‘לרדת’ כל כך ולהתעסק עם הגרוע שבגרועים, שאותה מסמלת רות המואביה כאמור, זה כבר ‘גדול עליו’, ובועז הוא היחיד המוכן להסתכן ולגאול את רות, משום שבועז מסמל את הצדיק הגדול ביותר המוכן לערוב ולהסתכן גם בעד הגרוע שבגרועים, ולכן שמו בועז מלשון בו-עז, שנמצאת בו עזות דקדושה.
ולכן מובן מדוע בוחרת בו רות דוקא, משום שמצד אחד יודעת ומכירה היא את מדרגתה הפחותה והשפלה, ומצד שני ראתה את גדולתו העצומה של בועז הצדיק, והוא גם היחידי המוכן לתת לגרועה שכמותה סיכוי, לכן בוחרת היא בו ולא מוכנה להתפשר על פחות ממנו.
ןלפי זה יובן המדרש פליאה וזו לשונו:
“ויאמר בועז אל רות; הלא שמעת בתי אל תלכי ללקוט בשדה אחר, על שם-לא יהיה לך אלהים אחרים על פני…” (מדרש רבה רות ד, ח)
וכי משום שרות תלך ללקוט בשדה אחר, לכן תעבור היא על האיסור החמור של “לא יהיה לך אלהים אחרים”, ותעבור היא על איסור של עבודה-זרה?!
אלא ביאור הדברים הוא: שבועז הצדיק מזהיר את רות, שלא תלך לצדיקים אחרים לבקש שם תיקון ומזור לנפשה, היות והם עלולים להגביל את הקב”ה ואת רחמיו המרובים עבורה, וממילא גם עשויים הם לייאש אותה, כשם שעשו גדולי-התורה דואג ואחיתופל, ועבודה-זרה פירושה הגבלת-האלוקות, שזהו גם הפירוש של “לא יהיה לך אלהים אחרים על פני”, ואכן היחיד שמוכן לגלות את רחמיו האינסופיים של הקב”ה על רות, שהיא סמל הגרוע שבגרועים, וגם לגאול אותה הוא בועז הצדיק בלבד.
ובכן מצד אחד רואים אנו שקיים כזה צדיק שאותו שלח הקב”ה להצילנו ולרפאותנו, ובפרט בדור האחרון דור עיקבתא דמשיחא, שעליו נאמר “כי דור תהפוכות המה”, ונאמר “ותרד פלאים”, ועוד רבות, ובאם נזכה להתקרב אליו ולבחור בו, אזי הוא ורק הוא יושיענו.
והרי לא יתכן ולא יעלה על הדעת, שהקב”ה מצד אחד ישלח לנו פיתרון וישועה לצרותינו, ורופא לתחלואי נפשינו, ומצד שני לא יתן לנו ואפילו לא ‘קצה חוט’ דרך איך לגלות ולהתקרב אל אותו ‘רופא נפשות’, שהרי אם כן ‘נפל פיתא בבירא’?!
ואדרבא באם ישלח המלך רופא גדול למדינה רחוקה בה נמצאים בניו החולים, ודאי שיצווה המלך לרופאו לפרסם את עצמו ולהודיע ולגלות את כוחו הגדול על מנת שיבואו בניו להתרפא אצלו, ובאם הרופא לא יפרסם את עצמו וגם יסתיר את עצמו, ולא יתן שום דרך להגיע אליו, הרי אין זו אלא מעילה חמורה בשליחות שלמענה נשלח ע”י המלך, והמלך יענישו בחומרה על כך, וגם אם יטען הרופא שהוא צנוע ועניו ולא חפץ בכבוד ובפרסום, ולכן לא פירסם את עצמו, יטען המלך לעומתו שכעת עוסקים הם בפיקוח נפש ובהצלת בניו ממוות ואין זה הזמן להיצטנע .
ובפרט שהקב”ה משתדל בכל מיני דרכים שלא תלך שום נשמה לאיבוד, כמו שנאמר: “וחישב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח”. ומי הוא אם כן אותו רופא נפשות ואותו גואל המוכן לגאלינו כדוגמת בועז הצדיק?
אומרת הגמרא – מ – מ – מ, מ’שה, מ’רדכי, מ’שיח….
משה קיבל שער החמישים בפטירתו ונקבר בהר נבו…נון בו.
מרדכי קיבל שער החמישים בחייו אולם רק לאחר שהסתבבה ישועת ישראל.
שבן האגגי המן הכין את שער החמישים של הטומאה לתלות עליו את מרדכי.
[מהיכן המן בתורה? המן העץ. איזה עץ? עץ הדעת שהחטא גרם לחמישים שערי טומאה] אולם דייקא עליו תלו אותו ואת בניו [אב ותולדותיו] ומרגע תלייתו – ביתו [שער החמישים של הטומאה ] היה לבית מרדכי !!!
דהיינו שער החמישים של הטומאה הפך לשער החמישים של הקדושה…
ומכאן יובן קיימו וקיבלו…שבתשובה מאהבה זדונות הופכים לזכויות.
כל זאת נעשה בימים ההם בזמן הזה, אולם הואיל ומי שקרא אותה למפרע…דהיינו שאומר שכל סיפור המגילה התרחש רק אז, לא יצא, מה פירוש לא יצא..??
ממש יהיה ממי שלא יצאו ממצרים לגאולה, הואיל ואכן סיפור המגילה מתרחש עכשיו ממש
אלא שהפעם :
ומשיח מגיע עם שער החמישים
ומהו שער החמישים של הקדושה??
ובכן רבי נחמן גילה לנו זאת בפירוש בצורה ברורה לחלוטין ואמר:
* “אמר לאחד, שהכח שהיה לדוד המלך ע”ה לומר שמונה פעמים: אבשלום בני, בני וע”י זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנום והכניסו לגן-עדן, כמו שאמרו רז”ל, זה הכח יש לו גם-כן, שהוא יכול להעלות בדיבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנום ולהכניסו לגן-עדן”. (חיי-מוהר”ן רח”צ)
* “אמר אותי צריכים העולם; לא מבעיא אתם, כי אתם יודעים בעצמכם איך אתם צריכים אותי, אלא אפילו כל הצדיקים צריכים אותי, כי גם הם צריכים להחזיר אותם למוטב, וגם אפילו אומות העולם צריכין אותי, אך דיו לעבד להיות כרבו” (שם ר”נ)
* “אמר אני איש פלא ונשמתי פלא גדול” (שם רנ”ו)
* “פעם אחת אמר: הייתי סבור, שהיצר הרע שלי אומר לי, שאין מי שינהיג את בני הנעורים כמוני; עכשיו אני יודע בבירור שאני מנהיג הדור יחידי בעולם, ואין מנהיג כמוני” (שם רנ”ח)
* “אמר: כל מה שמשיח יעשה טובות לישראל אני יכול לעשות” (שם רס”ו)
* “שמעתי בשמו שאמר, שהשיג יחידה בתכלית מדריגה עליונה” (שם רס”ז)
* “פעם אחת דיבר עמי מעניין שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי-אם כשמתקרבים להצדיק האמת שבדור” (שם רצ”ט)
* “אמר:אני אין לי מה לעשות בזה העולם כלל, כי בשבילי איני צריך לעשות כלל, רק באתי לעולם לקרב נפשות ישראל להשם יתברך, אבל איני יכול לקרב כי-אם מי שבא אצלי ומספר לי חסרונו, אני יכול לתקנו” (שם ש”ז)
* “אמר: כל מי שיציית אותי ויקיים כל מה שאני מצוה, בוודאי יהיה צדיק גדול, יהיה מי שיהיה, והעיקר-להשליך שכל עצמו לגמרי; רק כאשר יאמר הוא, יקיים הכל כמאמרו” (שם ש”כ)
* “אמר: אני נהר המטהר מכל הכתמים” (שם של”ב)
* “אמר : משיח יגיד את אותם תורות אלו שאני אומר,
רק שממני לא מקבלים, וממנו יקבלו….”
נחמן – אותיות השם הם מח – נון
משיח יבוא עם שער החמישים דהיינו עם מח הנון, דעתו תורתו הנהגותיו עצתיו של רבי מח-נון – נחמן, ממש כפי שעולה ממאמרו של רבי נחמן לפני 200 שנה ….
דעת רבי נחמן, תורתו, עצותיו, אמירותיו, הנהגותיו כבר נפוצו בכל העולם כולו,
בזמנו של רבי נחמן חלקו עליו צדיקי הדורות, וגם בדורנו יש “גדולי תורה” דוגמת דואג ואחיתופל [גם מתוך חסידי רבי נחמן(“גם בעניין שלי יהיו מפורסמים של שקר)] אולם בן אדם אמצת לך, הבא מגזע דוד בן ישי מלך ישראל חי וקיים ממש כמו זקנו,
אומר לכל הדור כולו ולגדולי התורה שבתוכו – “באם זה נכון ובאמת אין דרך תיקון לבנות מקדש, ולהפיל ממשלת זדון, לכונן סנהדרין, להחיל חוקת התורה, לנפץ גילולי עבודה זרה מארץ ישראל, ולכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש שתיכון דירה בתחתונים לאור האיף ברוך הוא ולתן עולם במלכות שדי, אזי מתברר שהקב”ה מוגבל חלילה, ורחמיו מוגבלים, ולזאת אני לא מוכן להאמין בשום-אופן, שהרי נאמר “חסדי-ה’ כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו”, וגם אומרים אנו שלש פעמים ביום בתפילה; “הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך”, ואם כן לשיטתכם דואג ואחיתופל, [“גדולי התורה” של דורנו] ישנו גבול למידת רחמנותו של הקב”ה, ובכן אותו קב”ה שאתם רוצים להציג לי הוא לא הקב”ה באמת שאותו אני מכיר.
בועז המסמל את הצדיק יסוד עולם, מבטיח לרות המסמלת את נשמות ישראל בדור האחרון, הנמצאות בשפל המדריגה, ואף אחד לא מוכן לתת להם סיכוי, ואפילו הקב”ה כביכול לא מוכן, ואותו צדיק הוא ורק הוא מוכן לערוב בעדם ולהצילם, ובאם זוכה האדם להכיר את אותו צדיק, ומשפיל גאוותו ומגיע אליו, באמונה שלימה והכנעה גמורה, ומשליך את כל החכמות המדומות שלו, ומשתדל לציית לדברי ועיצות הצדיק, אזי על אותו אדם נאמר “היטבת חסדך האחרון מן הראשון”.
בועז הוא היחיד המוכן להסתכן ולגאול את רות, משום שבועז מסמל את הצדיק הגדול ביותר המוכן לערוב ולהסתכן גם בעד הגרוע שבגרועים, ולכן שמו בועז מלשון בו-עז, שנמצאת בו עזות דקדושה.
ולכן מובן מדוע בוחרת בו רות דוקא, משום שמצד אחד יודעת ומכירה היא את מדרגתה הפחותה והשפלה, ומצד שני ראתה את גדולתו העצומה של בועז הצדיק, והוא גם היחידי המוכן לתת לגרועה שכמותה סיכוי, לכן בוחרת היא בו ולא מוכנה להתפשר על פחות ממנו.
ועל כגון זאת כתב רבי נחמן(ליקוטי מוהר”ן ל) :
“עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר: דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה’, אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה, כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקֹּדֶם כָּמֹהוּ. אַל יֹאמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ. וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר”
משמע צריך הדור לחפש ולבקש אחר צדיק שמוכן למסור את נפשו בעזות דקדושה עבור כל אחד ואפילו הגרוע שבגרועים בניגוד לכל הסיכויים, ולמרות שאפילו “גדולי התורה” נכבדים ויראי השם, מוכנים לתת לשיבעים שנות חייהם לחלוף בידיעה שבית המקדש לא נבנה בימיהם, ובעצם כמאמר הכתוב מחריבים הם אותו בעצם כוונתם זו – ש”מי שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו ונחרב בימיו” שזהו פשט הכתוב במפורש !!
היוצא מדברינו זה:
המשימה העומדת בפנינו נכון להיום היא לכבוש את העולם כולו
כדי להשליט בו אמת.
לא על ידי החרב,(אע”פ שגם זה נצרך) אלא בדרכי האמת האחת והיחידה
המגולמת בתורת ישראל שניתנה בהר סיני למשה.
קדושת היהודי שורה כבר בכל העולם כולו,
אחרי אלפי שנות נדודים במרחבי ארעא, עד שאול תחתיות ומתחתיו,
לכל מקום הגיעה קדושת ישראל בדרך זו או אחרת.
שבעים הזאבים שהכבשה כבר בתוך בית בליעתם
תקועה אינה נבלעת ואינה יוצאת, מיטלטלים בין תאוותם לטרוף הטרף
וללוק את דמו,
לבין האימה והאמוק השוטף אותם מפחד החנק הסותם את דרכי נשימתם
וכל זאת מבלי יכולתם לא לבלוע ולא לפלוט.
אם המושכות ינתנו ביד ה”נכבש” הרי שאין ברצון אף אחד להיות נכבש
וינהיג עצמו עם המושכות שניתנו בידו להיות כובש ולא נכבש.
כיבוש נועד להפיץ טוב בעולם,
הנכנע לכיבוש מקבל עליו את תנאיו של הכובש.
ובאם מימשלו של הכובש מביא את הנכבש לטוב אמיתי,
מדוע ימרוד הנכבש בכובש?
שלמה המלך שאתו פתחנו את המאמר כבש את העולם ללא מלחמה
כל העולם כולו נכנע בפניו ונכבש על ידו רק על ידי חכמתו הגדולה להבין את התורה וליישמה הלכה למעשה כפי רצון הבורא מן הברואים.
הלבנה הייתה במילואה כל ימיו של המלך שלמה החכם באדם.
גם היום כמו בכל דור מצוי בדור שלנו ילוד אשה הראוי להיות אותו בן אדם שמאמצו הבורא להיות מלך המשיח לכבוש את העולם שוב ולתקנו במלכות שדי כפי שעלה ברצונו יתברך, הדרך היחידה שלנו כאומה – ככלל לקבלו עלינו כמנהיג היא קודם כל לחפשו ולבקשו……:)))
אם נסכים כולנו שזוהי המשימה העומדת בפנינו היום הרי שההסכמה ואחדות הדעים תגרום מיד לגילויו !!
שזוהי בדיוק הבטחתו של הצדיק בועז לרות:
ממילא מובן מדוע בועז משבח כל-כך את רות על בחירתה בו ואומר לה “היטבת חסדך האחרון מן הראשון”.
ובזוהר חדש על מגילת רות נאמר: ” אבל ליני הלילה, הוי השתא בגלותא, ואנהיגי לבניך תמן באורייתא ובעובדין טבין. ואם יסהדן עליך עובדין טבין למפרוק לך, יפרוק. ואם לאו, וגאלתיך אנכי. חי ה’ שכבי עד הבקר, עד דייתי צפרא ונהירו דפורקנא”
[תרגום] אבל ליני הלילה, תהי עכשיו בגלות, ותנהיגי את בניך בתורה ובמעשים טובים, ובאם יבואו ויעידו עליך מעשיך הטובים לגאלך, אזי תגאלי בזכותם, ובאם לאו (כלומר לא תהיה לך ולבניך תורה ומעשים טובים שבזכותם יגאלו) אזי וגאלתיך אנכי. חי ה’ שכבי עד הבוקר, עד שיבוא הבוקר ואור הגאולה.
נתחזק כאם המלכות בתורה ומעשים טובים ונדבק בבחירתה בצדיק יסוד עולם ולא נרעה בשדות אחרים
אזי יופיע ויזרח אור הגאולה על ידי המלך לו אנו מחכים
במהרה בימינו אמן.

מרדכי היהודי

חג שמח מלא באור האהבה שבדעת
ל-ה’ הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!


צמצום לשם גילוי החסד העליון

מי שאמר לעולם די – יאמר די לצרותי. (רש”י).

כוונת רש”י לדברי הגמרא: “ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי, עד שגער בו הקדוש ברוך הוא והעמידו וכו’. והיינו דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב ‘אני א-ל שדי’, אני הוא שאמרתי לעולם די”.

וצריך ביאור, מה שייך ענין זה, שהקב”ה אמר לעולמו די והגביל את בריותיו – לנתינת רחמים וסילוק הצרות.

עוד קשה, כי הנה כתב בספר ‘דעת תבונות’, וזו לשונו: “האלו-ה ב”ה היה יכול ודאי לברוא האדם וכל הבריאה בתכלית השלימות וכו’, אלא שכאשר גזרה חוכמתו להניח לאדם שישלים הוא את עצמו, ברא הבריות האלה חסרות השלימות, והרי זה כאילו עיכב מידת שלימותו וטובו הגדול שלא לעשות כחוק גדולתם בבריות האלה, אלא לעשותם באותה התכונה שרצה וכו’, וכאן נכללת ידיעה אחרת, והיא מה שאמרו חז”ל ‘שד-י שאמר לעולמו די’, שהשמיים היו נמתחים והולכים עד שגער בהם כמו שכתוב במדרש” וכו’.

מבואר בדבריו, שמה שגער הקב”ה בעולם היה כדי שלא יהיה העולם יותר שלם. ונמצא, שכל הצרות הן דוקא מפני שהקב”ה אמר לעולמו די, שלאמלא כן היה העולם שלם בתכלית השלימות ולא היתה כלל מציאות של צרות. מדוע, אם כן, כתוב כאן ברש”י שמידה זו “שאמר לעולמו די” מהווה סיבה שייפסקו הצרות, הרי אדרבא, זו הסיבה לכל הצרות!

וכן כתב ה’בית הלוי’, שאלמלא שאמר הקב”ה לעולמו די היו העצים מוציאים כלי מילת שמו שיהיה בימות המשיח, ואם-כן קשה, הרי העדר השפעה הוא אדרבא, מפני שאמר לעולמו די, וכיצד כאן זוהי הסיבה לעצור את הצרות.

ביאור הענין נראה, שהנה בדרכי ההשגחה יש נגלות ויש נסתרות. משל לאב האוהב את בנו ומפרנסו ומיטיב לו בכמה אופני הטבה, אבל אלו רק הנגלות, אך האהבה הפנימית היא הרבה יותר חזקה ועמוקה בלי גבול. כגון, אם יבקש הבן איזה חפץ, יתכן שהאב יגער בו ויאמר: ‘הרי זה עולה עשרה שקלים והוא יקר מדי’, וממילא אם יזדמן חולי לבן, יוציא האב הוצאות מרובות, אפילו מאות אלפי שקלים, משום שאז מתעוררת האהבה הנסתרת שהיא כאש להבה נוראה עד מאד.

כן היא השגחת ה’ יתברך ואהבתו לעמו. כל החסדים הגלויים בעולמנו הם כאין וכאפס לעומת החסדים הגנוזים והנסתרים אשר יהיו לעתיד לבוא.

והנה שתי הנהגות אלו, הנגלית והנסתרת, אינן יכולות להיות יחד בבת אחת, כי כאשר בהנהגה הנגלית ישנה שמחה עם מתן חסדים גלויים, אין מקום לגלות את הנסתרות והן נשארות בסתר. נמצא, שאם העולם היה שלם והיו העצים מוציאים כלי מילת, והיו שמחה, חסד ושפע וברכה נחלה בעולם בגלוי – היה נסתם השער לעולמנו של שפע האהבה הנסתרת, שהיא נוראה הרבה יותר.

ומדוייק לפי זה מאוד לשון חז”ל – “עד שגער בהם הקב”ה”, שהנה לכאורה יש מקום להקשות, כיון שהתפשטות הבריאה היתה מביאה יותר שמחה ושלימות, אמנם הקב”ה עיכב בעדם, אבל למה הגיעה להם גערה? איזה עוול עשו כאן? הרי אדרבה, רצו לעשות טוב יותר!

אבל באמת, על ידי התפשטותם היה העולם משתלם מאוד, ובזה מסתיר לגמרי את הטובה הגנוזה, וריבוי השמחה והעונג בעולם הזה היו מבטלים האפשרות שתיכנס שמחת עולם למעלה מזו. לכן גער בהם הקב”ה, כי מסתירים הם את עיקר כוונתו בבריאה.

והדבר מובן במציאות, שהרי רק כאשר העולם הוא בצמצום וחסרון, יש מקום לטובות שהן נוראות עליונות, על ידי הבחירה להתגבר על הרע. וכן המעשים עצמם, כגון האפשרות שיש בידינו למסור נפש על קידוש ה’, שהיא המדרגה הגדולה ביותר, או מעלת הבטחון, דביקות של תפילה, וכן עמל התורה, וכל המדרגות כולן – לפום צערא אגרא, וככל שהצער נדול יותר השכר רב יותר, והשכר המדובר הוא שכר אין סופי לעתיד לבוא, כל זה לא היה שייך כלל אם לא היה בעולמנו צער, והיה חסר כל השכר האמיתי שהוא סתום וחתום אצלו ית’, בבחינת “הַנִּסְתָּרֹת-לַה’ אֱלֹהֵינוּ”.

זוהי משמעות שם שדי, שמבואר בקדמונים שהוא מורה על המידה שאמר דוד המלך “כִּי-כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ”, ומפרש בתרגום יונתן: “דאחיד בשמיא וארעא”. והענין, שהשמים יש בהם אוצרות אין סופיים, והארץ יש לה את המוגבלות שלה, וביניהם מרחק נורא, והמידה הזו היא המקשרת ומביאה את אשר בשמים אל הארץ, היא המידה המתווכת בין שני הקצוות.

לכן, מצד אחד רואים אנו שהקב”ה מצמצם את עולמו, אך אין זה מפני שצרה עינו חלילה, אלא אדרבה, אם היתה הארץ משתלמת עם השלימות שלה מינה ובה, היתה כל השלימות בארץ בבחינת ארץ ולא יותר, ולא היתה כלל סיבה להתקשר לחסד העליון יותר של השמים. נמצא, שהצמצום הוא כדי שע”י זה יהיה גם לנו קשר לחסדים השמימיים.

זהו, אפוא, מה שאמר יעקב אבינו: “מי שאמר לעולמו די”, כדי שיהיה שייך שיימצא בתוכו חסדים עמוקים עליונים יותר – הוא יאמר לצרותי די. החסד העליון נורא יעשה שיהיה סוף לצרותי.

(מתוך “תפארת שמשון”).

שוב אלינו ונשובה אליך.

שאם תאמר שובו אלי ואשובה אליכם
איה מקום כבודך?
והסתר אסתיר לך וילון
ומלאך נבדל מתגלגל ונשפל
ותחתון שפל עליון….

שוב אלינו ונשובה אליך

אהיה אשר אהיה הווה היה
שאנא זמין למהווי
ומלכותך נצח
בראשית ברא…
היולי מאין ליש
ומחויב המציאות לי ראש

ושמים שבראת שתו פיהם הנה זה משה האיש על מיטתו
וארץ הילכה לשונם אנא אמלוך שהצדיק אבד ואין שם על לב

שוב אלינו ונשובה אליך

שמבין בתרים שסועים אימה חשכה
לפיד נשמה אור הקווי אל-י ה ו
על גבי חרשו חורשים
ועל כסאו כל רז לא אניס ליה
מן מלמטה מן מלמעלה
כי תעבור במים אתך? אין…

ונקבה תסובב גבר
ואשה כי תזריע וילדה זכר
זכור אזכרנו עוד

שוב אלינו ונשובה אליך

כי ברבות הדעת מכאוב
רפאות תהי לשריך
תכלית הידיעה
לדעת בארץ דרכך

השיבנו ונשובה
חדש ימינו כקדם.

מלך לישראל עכשיו ! את מדינת ישראל בפורמט כת השטן צריך לפרק.

המלכות
ראשית יש להבדיל בין המושג שלטון וממשל
למושג מלכות בו אנו עסוקים.
השפעת השלטון והממשל נובעת מהתאגדות מספר פרטים
והיכולת שניתנה לפרטים אלו
להשליט סדר ולקבוע את חיי הפרט\אזרח
מכוח שלטונם שניתן בידם
על מנת לתת שרות לאזרחיו ע”י מערכת חוקים
שקובעת התאגדות זו של פרטים כדי
להעמיד את סדר החיים הציבורי הכלכלי והחברתי,
להשפיע על האופן שבו יסדרו הפרטים \ האזרחים
את אורח חייהם התקין והפשוט.
 לא כן היא המלכות, תפקידה ומהותה שונה בתכלית.
בכמה מקומות נזכרת המלכות כגורם מאחד,
דהיינו המלך והמלכות הם נקודת האחדות של העם:
רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות
שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. אבות ג, ב
בפשטות ניתן להסביר שהשלטון הקובע בכוחו את סדרי החיים
מונע את האנרכיה, ולא נותן לאי הסדר ולתוהו ובוהו לשלוט,
בזה כוחו של הממשל, ולכן יש להתפלל לשלומה של כל מלכות,
שבעצם היותה שלטון היא משליטה סדר.
לפי זה, לו יצוייר שתקום אומה שכל אנשיה צדיקים וחסידים,
לא תצטרך האומה למנהיג ולשלטון, שגם בלא מלך
לא יבלעו חיים איש את רעהו. אולם המהר”ל מוסיף לכך צד פנימי יותר:
…ועל זה אמר בכאן כיון שכל אדם הוא כל העולם,
עד שמצד העולם היה די לעולם באדם יחידי ואין צריך לזולתו,
ולפיכך אם לא היה מורא מלכות, כי המלך הוא מקשר ומאחד הכלל
כי זהו ענין המלך שהוא מקשר ומאחד הכלל כי מפני שגוזר טבע העולם
שיהיה האדם יחידי בעולם, אם אין מוראו של מלכות איש את רעהו חיים בלעו…
שאלמלא מורא מלכות שהוא מקשר האנשים הפרטים עד שהם מתחברים,
ואם לא היה זה, כל אחד בולע את רעהו חיים…” [דרך חיים שם]
 
המלכות לא באה להגן על האנשים מפני אי הסדר
כשאין ממשל מסודר,
המלכות היא חלק מעצם הסדר האלוקי האולטימטיבי.
פרטי הכוחות המצויים בבני האדם רבים ומגוונים,
ולכל כח וכח שליחות וצורך לצאת אל הפועל בשלמות.
כל כח וכח בצדק רוצה להופיע בכל מילואו, אולם בלא סדר והנהגה,
כל כח יכבוש את כל היש ולא יתן מקום לכוחות הנוספים
והמשלימים את הצורך הכללי של העולם.
לכן יש מלכות,
מלכות היא הכח המאחד,
לא אחדות של פשרה או של ויתור,
 אחדות הרמונית המעמידה כל כח וכח על מעמדו ומקומו
הראוי לו באמת 
מצד עצמו,
ומעמידה את כל הכוחות באופן שיחד הם מעמידים עולם מלא.
מלכות לא קמה בדיעבד כדי למנוע אי סדרים,
מלכות היא היכולת האידאלית 
לתת לכל כח וכח את תפקידו.
כך מסביר המהר”ל גם את האיסור על המלך להרבות לו נשים

ולהרבות כסף זהב וסוסים.
דע כי מה שהוזהר המלך במצות לא ירבה, כי נקרא המלך אחד,
וכל אשר הוא ריבוי נאסר לו.
ובשלושה דברים יוצא המלך ממה שהוא נקרא אחד,
על ידי סוסים הרבה וע”י כסף וזהב הרבה וע”י נשים הרבה.
לכך כתיב בכל אחד מאלו שלושה לא ירבה.
והדברים האלו ידועים למביני מדע למה הוזהר המלך
על אלו ובאלה לא יצא מעניין המלכות שהוא אחד. ח”א סנהדרין כ”א ע”א .
המלך ככוח המאחד הפנימי,
המעמיד את סדר האומה מצד אחדותה,
לא יכול לשמש ככוח מפריד
ולכן כל מה שתלוי בריבוי
שהוא יציאה 
מנקודת האחדות
אסור למלך.
כך היא מלכות דארעא וכך היא מלכות דרקיע,
סדר העמדת הכוחות העולמיים כולם על כל רבבות פרטיהם ותוצאותיהם,
לתת לכל כח וכח את תפקידו זוהי המלכות האלוקית,
כך היא מופיעה בארץ.
 
“מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא” (ברכות נח ע”א),
מלכותא דארעא מביאה לידי מעמד ביטוי ומשמעות,
את היחיד בתוך האומה,
המלך מעמיד אל נכון את השבט, הקהילה, ואת היחיד.
 מלכותא דרקיעא מביאה לידי ביטוי
את פרטי כללות המציאות 
בכללותה ובפרטיה,
מלכותא דרקיעא מעניקה חיים, ייעוד ומגמה,
במכלול כל ההויה כולה, זוהי משמעותה של מלכות,
וגם בזה מלכותא דרקיעא ומלכותא דארעא,
על כל ההבדל שבהן,
דומות.
אולם ישנו צד נוסף הצריך התבוננות וקשור בעצם מושג המלכות:
לכל כח וכח בפרטי החיים ישנה מציאות עצמאית,
כל פרט מביא לידי ביטוי תכונה מסוימת המיוחדת דוקא לו,
והיא תצא אל הפועל בצביון המיוחד שלו.
לעיתים צריך כל פרט לצאת למלחמה כדי להבליט את הייחוד שלו,
“צריך כל פרט להיות מתבלט במהותו היחידה, ולזה צריך הוא לכח מעכב,
לכח מתנגד המדגיש את פרטיות הכח העומד זולת עצמיות פרטיותו.
וזהו יסוד השנאה שבונה את העולם”.
אולם אין הדבר כך כשאנו עוסקים במלכות.
בכל מלכות מאציל המלך מסמכותו לכמה שרים וממונים
לכל שר תפקיד משלו,
והוא ממונה ואחראי על נושא אחד, עליו הוא מופקד,
אותו יביא לידי ביצוע והשלמה,
אבל המלך מצווה שלא לעשות מלאכה לפני נתיניו
הואיל ואמנם 
הכל נובע מכוחו, וכל יכולתם של שרי מלכותו
להביא לידי ביצוע את מכלול תפקידיהם
תלויה אך ורק בנאמנותם להכרעתו בכל תחומי פעולתם,
וכל סמכותם לפעול מגיעה מצד רצונו היוצא מכוח אל הפועל
אשר על כן הוא עצמו מצווה שלא יפעל בפועל דבר
אלא לפקח על דרכי הוצאת רצונו מכוח אל הפועל.
 חז”ל נתנו לכך ביטוי בעצם מהות מושג המלכות
מלכות לית לה מגרמא כלום
תרגום
המלכות אין לה מעצמה כלום.
דייהנו המלך כפרט כולל
שאין לו מעצמו סמכות אלא זו הסמכות אותה הפקידו בידו אלו שהמליכו אותו.
ולמרות שכביכול הדברים עמוקים
קל להבין
לכל אדם בהיותו נברא יחידי בעולם כפי שהזכרנו לעיל
יש בחינת מלכות
יש המולך בביתו, יש בשכונתו, יש בעירו, וכו’.
כאשר כל הפרטים מפקידים בידי פרט אחד מהם
את כל בחינת המלכות שבידם
הרי שאותו פרט הגם שאין לו מעצמו אלא בחינת המלכות של הפרט
הרי שמעצם הפקדת כל חלקי המלכות של כלל הפרטים
הרי נעשה הוא מלך על כל הפרטים.
אנו בני ישראל מצווים על פי תורת משה למנות לנו מלך
למלך זה יש איפיונים ברורים על מנת שמלכותו
תיכון על פי חוקי התורה על מנת לגלם את היעוד ההיסטורי
של בני ישראל על פי הפורמט המובא בדברי נביאי וחכמי ישראל
כמפורט להלן

מינוי מלך לישראל.

משנה תורה להרמב”ם ספר שופטים הלכות מלכים ומלחמות

הלכות מלכים ומלחמות פרק א
א. שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ
למנות להם מלך שנאמר
“שום תשים עליך מלך” (דברים יז,טו),
ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר “תמחה את זכר עמלק” (דברים כה,יט),
ולבנות להם בית הבחירה שנאמר “לשכנו תדרשו, ובאת שמה” (דברים יב,ה).
 
ב. מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר
“אותי שלח ה` למשוחך למלך . . .
ועתה לך והכית את עמלק” (ראה שמואל א טו,א-ג).
והכרתת זרע עמלק קודמת
לבניין הבית, שנאמר
“ויהי, כי ישב המלך בביתו;
וה` הניח לו מסביב, מכל אויביו.
ויאמר המלך,
 אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . .” (שמואל ב ז,א-ב).
ג. מאחר שהקמת המלך מצוה,
למה לא רצה הקדוש ברוך הוא 
כששאלו מלך משמואל?
לפי ששאלו בתרעומת, ולא שאלו לקיים המצוה,
אלא מפני שקצו בשמואל הנביא, שנאמר
“כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו” (שמואל א ח,ז).
לפני כ-   15 שנים זומנתי לתוכנית פופוליטיקה עם דן מרגלית
לדיון באפשרות להמליך מלך מבית דוד בישראל. 
זומנתי בעקבות תנועה שהקמתי יחד עם כמה ידידים
ביניהם עיתונאים מפורסמים, ואנשי רוח, התנועה 
שמשה פלטפורמה להרצת רעיון הסנהדרין, והמלכת מלך מבית דוד.
 
אז נשאלתי איך למעשה אפשר להגיע למציאות כזו עם
קונסטלצית השלטון העכשוית.
עניתי אז ואני עונה גם עכשיו :
ברחבי העולם כמו בארץ ישראל,
ישנם יהודים שידוע בוודאות
שהם זרע דוד המלך !
יש כאלה שיש להם מגילות יוחסין בן אחר בן.
 
הדרך פשוטה ולא מסובכת בתנאי שכל הפרטים
הבונים את חברת בני ישראל נכון להיום
מגיעים לדעה אחת ומסכימים על דרך אחת
דעה אחת = מקבלים עול מלכות שמים
דרך אחת = הולכים בדרך תורת משה.

איי, איך עושים דבר שכזה בדורות אלו ששלטון כת השטן
לא רק שעקר את יהדותו אלא אף הפך דורות רבים לשונאי ישראל ותורת משה
ולא זו אף זו כל שדרות השלטון מופקדים בידי
אנשי כת השטן המשליטים ואוכפים דרכי תרבותם הקלוקלת
על עם הקודש
שזהו פשע לא רק נגד בני ישראל
אלא נגד כלל האנושות. וד”ל.משנתי מוכרת וידועה ופזורה ושזורה במאות מאמרים
הקלטות של שידורי רדיו וטלוויזיה, ושיעורי וידאו ביוטיוב.
מרגע שקיבלה את המלכות מידי אחיה ינאי המלך
הצליחה שלוציון המלכה לנקות את כל ארץ ישראל
מבמות העבודה זרה [תרבות החטאים]
תוך 9 שנים בלבד !!
בכוח מלכותה החכמה ובצו המלכות הנתון בידה
השיבה שלומציון המלכה תוך חישוב מסלול מחדש לכלל ישראל
את האומה כולה אל יעודה
והשקט והשלום היו מנת חלקם של בני דורה
מתוך שגשוג ורווחה.

ברור לי שמהלך שכזה מחייב את כינוסם של בני ישראל
לדעה והסכמה אחת
שזו עבודתו של מרדכי היהודי כפי שציותה אותו אסתר
לך כנוס את כל היהודים.
אלא ששאלת השאלות היא
איך הבריונים השולטים נכון להיום יתנו לדבר כזה להתרחש?

ובכן אני לא שואל אותם
הואיל
וברור לעין שכנופיית השלטון אינה מחוברת אל דרך בני ישראל
על פי אמונת אבותינו ומורשתם
והואיל
וכל שימושם בשם ‘ישראל’ או בתורת ישראל וסמליה
הוא רק מן הפה אל החוץ ומשמש להם ככסות שפתיים
על מנת להמשיך ולהונות את עם הקודש כביכול מדובר ב”ישראל”
והואיל
ו 70 שנה מאז קמה מדינת ישראל
שלטון הכנופיה רק עוקר יהדות ויהודים מארץ ישראל
וההרס והנזק שגרמו אלו בזמן שלטונם הקצר יחסית
גדול בהרבה מכל מה שהזיקו מאות שנים בגלות תחת שלטון הגויים
בעם הקודש
והואיל
ומהלך “גדולי התורה” מדורות אלו להשתתף עמם
הוכח כטעות איומה ונוראה
עד כדי כך שרבים מבני התורה נבלעו לתוך שטף המים הזדונים
של שלטונם הרע של כנופיות הערב רב
ודבקו בתרבותם הקלוקלת שהפילה חללים רבים
משלומי אמוני ישראל
מה עוד ששותפותם של “גדולי ישראל” אלו
מהווה הכשר כביכול לשלטונם של פושעים בני בליעל
שזו הוספת חטא על פשע
וכל קלונם של ישראל בעת הזו תלויה בקולרם.

אשר על כן
הצעתי המפורטת כוללת ראשי פרקים לדרך התארגנות
שתחלץ את עגלת בני ישראל מן הבוץ אליו שקעה.

על מנת להיבדל מכנופיה שולטת זו
חייבים ליצור קורת גג לבני ישראל אליה יכונס
כל הרוצה להישאר לבוש בלבושי אמונת בני ישראל
על פי הדרך שהיתוו לנו אבותינו היא דרך
תורת משה

נכון להיום העולם היהודי החי על פי תורה מפורד ומנוי
על פי זרמיו הרבים תחת הנהגתם של אלפי בתי דין תורניים

על מנת ליצור קורת גג אחת
חייבים !
להקים בית דין אחד לכלל ישראל היושב בארץ ישראל
ולמנות נשיא בראשו
כל בתי הדינים בכל העולם היהודי יקבלו את פסיקתו המחייבת
של נשיא בית הדין הגדול
בית הדין הגדול יפעל בענייני האומה וכל עניין הקשור
לכלל ישראל ידון בבית הדין הגדול
ופסיקתו תהא הכרעה לכלל ישראל.

הבחירה תהא נתונה לכל בר ישראל מכל מצב רוחני שהוא
להיכנס ולהימנות עם החוסים תחת בית הדין הגדול

מהלך זה יצור מודל שיהא דומה להתנהלות בני ישראל
כשיצאו לגלות בבל
שם היה בית דין הפוסק הלכה לבני ישראל
שעובד בצמוד לריש גלותא [ראש הגלות]
נשיא מזרע דוד המלך
שיחד עם בית הדין הזה ניהלו את כל ענייני בני ישראל
אל מול שלטונות הבבלים.

גם בדורונו יש בני ישראל מזרע דוד המלך
בית הדין הגדול בשיתוף עם בני ישראל בעת הזו
יבחרו מביניהם אחד המתאים להנהיג
וימנו אותו לנשיא הגולה החונה בארץ ישראל.

המהלך הנ”ל יפקיע מיד
כל משמעות מניסיון כנופיית השלטון במדינת ישראל
להשתמש עוד בשם “ישראל” ובסמלי תורת ישראל
מי שיבחר להמשיך עם שלטונם של אלו
ישלם בסופו של יום את תוצאות בחירתו
לכשתבוא גאולת ישראל המובטחת.

מהלך ביניים זה יאפשר לכנוס את כל שלומי אמוני ישראל
גם מבין אלו המחשיבים עצמם כרגע “חילונים”
ואז לאחר ביסוס ה”גלות החונה בארץ ישראל”
מבלי להלחם כלל יפול שלטונם של כופרים אלו. 

במהרה בימינו אמן.
 לאורך השנים צחקו עלי רבים וטובים, וספגתי קיתונות בוז רחבי מידות 
כשבכל פורום רענן צעקתי שצריך להקים סנהדרין
כולל מאלה שהיום מכהנים בתפקידים בסנהדרין שהוקמה זה לא מכבר!
עיזבו רגע את העניין שזו הסנהדרין שהוקמה בשתיקה
שבהסכמה של כל “גדולי ופוסקי הדור” נשלטת נכון להיום ע”י חונטה בפני עצמה.
אולם הרעיון נקלט !
זה אפשרי!
גם המלכת מלך בישראל אפשרית, ואנו קרובים לזאת יותר מתמיד !
אילו היו שומעים את שאני זועק כבר שנים ארוכות באשר לבית דין אחד לישראל
שיפסוק הלכות ציבור המחייבות את כלל היהודים בארץ ובעולם,
אזי היום היה מצבינו שפיר לאין ערוך
במצב הנוכחי, אם אצטרך למנות את כל בתי הדינים הפועלים בעם ישראל נכון להיום,
הן במיגזר של שומרי התורה והן במיגזר ה”חילוני”,
אצטרך למלא שלושה עמודים אלקטרונים מלאים בכתב קטן וצפוף !
הצעתי בעבר שכל אלו הקרויים גדולי ופוסקי הדור
מכל שדרות שומרי התורה בעם היהודי, יאספו לבית דין אחד,
וימנו נשיא בראשם, ומרגע זה ואילך כל בית דין ברחבי העולם היהודי
יהא כפוף לבית דין זה.
כדי להבהיר ולהסיר ספק,
המדובר הוא בפסיקה בהילכות ציבור בלבד, דהיינו,
הואיל ורבים חילוקי הדינים בין פלגים באשר להלכות ומנהגים הנהוגים מקדמת דנא,
(אשכנזים – ספרדים -איטליאנו- תימנים, וכו`)
ימשיכו לנהוג נהרא, נהרא, ופשטיא, כל אחד עם מנהגיו מבית אבא,
אולם כאשר הדבר נוגע לתקנת החברה בזמן הזה,
אזי יקום בית דין אחד לישראל שפסיקתו תחייב את כלל ישראל.
הואיל ומניסיון מעשי בהרבה אופנים,
אני יכול לקבוע נחרצות, שמהלך כזה לא יקרה בשום פנים ואופן
ע”י אלו שאמורים לבצע אותו, קרי “גדולי ישראל בדור ופוסקיו”,
בשל סיבות שונות ומשונות
“מי בראש”?
הממסד הפוליטי לא רק החילוני, כולל ה”דתי”,
מרוסק גם הוא.
משם לא תצמח ישועה.
ההנהגה הרוחנית של עם ישראל בכללות, מפורדת, ומצויה במחלוקות, אין ספור.
הנהגת הצבא, משטרה, מצויה בידי בריונים מושחתים שמנווטים לאן,
ואיך שעולה על רוחם.
בתי המשפט, ומערכת המשפט כולה, מסואבת בריקבון טוטאלי.
המצב הכללי והכלכלי של “עמך” ישראל בכי רע.
תמונה מצב חמורה ביותר
זוהי בדיוק הקרקע הכי פוריה לצמיחת הגאולה ! 
כל שאנו צריכים, זה אחדות הפרטים
לא מפלגות חדשות, לא “פוליטיקה נקיה”, וכל שאר ירקות,
של מזוייפים הממשיכים את ההונאה הגדולה
אחדות פשוטי עם ישראל, עם מכנה משותף אחד 
קבלת עול מלכות שמיים אמיתית, ורצון להגאל 
ברגע שיאספו רבים תחת דגל זה, ימצאו שאר חלקי הגאולה.
ההיסטוריה לימדה אותנו על בשרנו מהן האלטרנטיבות….
עלה נעלה וירשנו אותה  !!!