על האיש הזה סומכים שהוא יפתור את בעיית הגרעין האירני? או כל בעיה ביטחונית אחרת של עם ישראל?!

למה מי זה החמאס?

נכה שלא יכל להגיע ל 72 הבתולות שלו
בגלל שכסא הגלגלים שלו התפרק בפיצוץ?

במה שונים הערבים של הפתח, מהג’יהד, או מהחמאס?
האם זה לא הבנים והנכדים, של אלו שרצו לצחצח לנו את הנעלים,
ולשטוף את כל האוטו עם הלשון שלהם אחרי מלחמת ששת הימים?

איך הופך שימפנזה מתגרד אוכל בננות צייתן,
לפצצה מתקתקת ?

כאשר פורץ לשידור מבט, נואף נאלח, שאומר X ועושה Y (תרתי משמע!!!)



כאשר מפורץ עברי אחד, וזונה אחת, מחזונו של בן גוריון שר”י,
נעשים גדודים של רוצחים

ואנסים, ופרוצות, ומושחתים, ורקובים.

כאשר עושקים, וגוזלים שכר שכיר,
ומוציאים לחם וחלב מפיות ילדי ישראל,
כדי לממן מיצובישים לגולדפארבים, ואולמרטים, וסטלינים עבריים,
כשיושבים ומחליטים להביא גויים מתועבים בכל הסחי והמיאוס של העולם
כעולים חדשים ו”מגיירים” אותם כדי ליצור “דמוגרפיה” מלאכותית
שתבלום את התייהדות העם השב לארצו ולמורשתו האמיתית.


כשבשם ה”רחמים” והמוסר המזוייף נותנים ל”פליטים”
להפוך את מרכז תל אביב לסלמס שורץ אנסים שודדים ורוצחים מחוקים מסוטול ושגעון.

אזי השימפנזה הצייתנית, הופכת לקינג קונג אמתני
שרומס את “גורדי השחקים “שלנו והופך אותם לחגבים….

נתניהו – באותו שבוע שהתלקק עם הארכי נוצרי הקודם
פאולוס-אמו, שהטיב להחמיא לשרהל’ה ואמר לה:
“היית יכולה להיות פולניה טובה”,

ואחרי זה, הלכו לסעוד את לבם במיטב מאכלי המטבח של הוותיקן,
בדיוק מעל
המרתף, בו גנוזים חלק מכלי המקדש היהודי,
מרוחים בדמם
של אחינו בני ישראל שעונו שם ע”י הפפה’ס הטובים מהאינקוזיציה…

ובכן באותו שבוע, ש’במקרה’ גם היה
אותה פרשה כמו השבוע הזה פרשת משפטים,
נהרגו – ע”ג – חיילי צ.ה.ל באסון המסוקים הנורא בשאר ישוב.

יודעים מהם ראשי התיבות ע”ג?
תשאלו כל מי שלומד תורה…
ע”ג זה ראשי תיבות של עובד גילולים…
סתאאאאם, זה הכל ‘מקרה’.

כמה מאז עמדו בתור להתקבל אצל חתיכת הטומאה הזו העטויה “לבן”
וראשה עטור אדום ותרתי משמע?



הרמאי הזה והפולנייה הטובה שלו סללו את הדרך…

וה’חזק’ הזה [חזק מול החמאס עאלק]


במו ידיו העמיד את עראפת ימח שמו,
על גג העיריה בחברון, ונתן לו את נאום הכרישים שלו
עם מליון השהידים בדרך לירושלים.


מישהו זוכר את זה?
‘חזק’?
אפס.

בעשור הקודם, פיתחה מדינת ישראל סוג חומר
אקרילי מסויים שעמיד בטמפרטורות גבוהות במיוחד
לציפוי פנים טנק המרכבה.

במסגרת הסכמים בטחוניים הקיימים בין מדינת ישראל
למימשל האמריקאי, הועברו תרשימים, ונוסחאות של החומר
המסווגים כסודיים ביותר, לאמריקאים.

בסביבות 1996 האמריקאים שהיו בעיצומו של פרוייקט משותף עם המצרים
לפיתוח הטנק A1M1 בבית חרושת הנמצא ב-maseragadida (מסראלגדידא,
מצרים החדשה), העבירו לצורך השלמת פיתוחו של הטנק למצרים
את נוסחאות הפקת החומר האקרילי שפותח בישראל.

איך זכינו לדעת כל זאת?

יונתן פולארד !!!

לא, שלא תבינו לא נכון, כשפרטי הפרשה הזו נודעו
והיא התפוצצה היה פולארד בכלא האמריקאי כבר כעשר שנים!

אם כך איך הוא קשור?

העיתונאי יהושע מאירי
שפרשת פולארד היא חלק מהאג’נדה שלו, גילה, שכשנחשפו
המימדים האדירים של הנזק שנגרם בעקבות העברת נוסחאות
החומר האקרילי למצרים, (לא בשל פיתוח הטנק A1M1
שדרך אגב כבר הסתיים, כי אם בשל נפילת הנוסחאות האלו
לידי אותם שהצליחו(!!!) לפתח חומר שמתגבר על הגנת
אותו חומר אקרילי.) היה מי שניסה בארץ ללחוץ על ראש ממשלת ישראל
אז ביבי נתניהו, להשתמש בנושא כדי ללחוץ על האמריקאים
לשחרר את יונתן פולארד. נסיונות שנכשלו בעודם באיבם,
בשל הוראה להשתקת העניין שהונחתה מלשכתו של ביבי נתניהו.

האיש הזה הוא ראש ממשלת ישראל נכון להיום.

ישראל?
איפה ישראל?
מי זה ישראל?

על האיש הזה סומכים שהוא יפתור את בעיית הגרעין האירני?

אין לנו על מי לסמוך רק על אבינו שבשמים.

שאו תפילה אחים יקרים ואחיות, אין לנו שום דבר אחר לעשות.

תמונה

אל תחפשו את הכתבות הללו, הם הועלמו מכל מקום בה פורסמו, למזלכם יש לי צילומי מסך….

חוקי הבגידה – מדינת “ישראל”.

במלחמה קמים לנטרל את האוייב, כי אם לא תנטרל אותו אתה, ינטרל אותך הוא.

“הצבא הוא ראי העם” נוהגים כסופי השיער לאמר.
ובכן, הזימה והניאוף, הגזל וחורבן המידות,
עיוות הדין, והסיאוב, נמצאים גם בצבא.

חברה מושחתת אחד דינה…

כשהכל היה כאן בהתהוות, היו כאן לוחמים עזי נפש
ששאבו תעצומות נפש מכוחות רוחניים הנובעים מאמונה בצדקת דרך,
וניצחו כל מה שנקרה בדרכם.

כשנהיה צבא עם אוגדות ונשק מאסדיסטראקשן, וטכנולוגיות חכמות
ושופוני יא נאס, ובלה בלה בלה צבעוני על מרקעי קופסאות השוטים,
נהיו לוחמי נפש עזים שאוכלים כל מה שנקרה בדרכם….בצד השני.

זה מתואר בפסוקים מתורת הפרימיטיבים:

כב כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת,
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם–לַעֲשֹׂתָהּ:
לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו–וּלְדָבְקָה-בוֹ.

כג וְהוֹרִישׁ יְהוָה אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם;
וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם.

כד כָּל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ–לָכֶם יִהְיֶה:
מִן-הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן-הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן–יִהְיֶה, גְּבֻלְכֶם.

כה לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ, בִּפְנֵיכֶם: פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם
יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ-בָהּ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר לָכֶם.

כד מַמְרִים הֱיִיתֶם, עִם-יְהוָה, מִיּוֹם, דַּעְתִּי אֶתְכֶם.

ו וְיָדַעְתָּ, כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת–לְרִשְׁתָּהּ:
כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף, אָתָּה.

יט וְהָיָה, אִם-שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,
וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם–
הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן.

נכון להיום החונטה היא נציגת המימשל האמריקאי מקיימת את מדיניות הפנטגון

המדיניות של הפנטגון
גורסת שהשלטת “דמוקרטיה” במחוזות המזרח התיכון,
תשנה מהותית את אורח חייהם של מי שנטבע בתבנית יציקת זהותם:
“ידם בכל, ויד כל בם”.

הטיפשות המונחת בבסיס הנחה זו נובעת מחוסר אפשרות מובנה
של האנליסטים הגאונים של הפנטגון להבין מנטליות ישמעאלית בסיסית.

ידו בכל, ויד כל בם, פירושו, שבכל קונסטלציה שתבחן,
ובכל מצב צבירה שיהא מונח בו הישמעאלי,
הוא תמיד ימצא את הדרך לחזור למופעו האותנטי: “פרא אדם”.

נסיונו של המימשל האמריקאי לשנות מהות זו ע”י החלפת צורת משטר
יוצר את מופע מרחץ הדמים הכלל עולמי לו אנו עדים.

נסיונו של המימשל הישראלי לאמץ מודל זה ללא השימוש בכח
המאפיין את הנסיון האמריקאי, הורג את היהודים.

ושלא תחשבו לרגע, שיש בדברי כשאני אומר מימשל ישראלי,
חילוק כלשהוא בין נתניהו, ברק, ליבני, או כל ג’וקר אחר במערכת הרקובה הזו.
ועוד שלא תחשבו לרגע אחד שאני מתכוון להוציא מכלל זה את עלה התאנה הדתי\חרדי
שמכסה ערוות ה”מימשל” ומשווה לה “מראה צנוע” כלשהו או “יהודי”.

אין כאן באמת שמאל וימין.
יש כאן חונטה שפעם מכנה עצמה “שמאל” ופעם “ימין”.

כל אג’נדת החונטה מסתכמת במילה אחת – אנרכיה

כל הסיפור יכול להתנסח בקצרה כך:

אתה לא תגיד לי מה לעשות, ואני לא אשאל אותך,
אני יודע מה שאתה לא תלמד, וגם אם תלמד, תמיד תבין לא נכון.

אל תבלבל לי את המוח עם חוקים כלשהם, אני קובע את החוקים,
והם ישתנו בהתאם לצרכים, תמיד הצרכים שלי.

גם אם תוכיח לוגית, מעשית, היסטורית, עובדתית,
אתה פשוט לא מבין נכון ואל תתן לעובדות לבלבל אותך.

אמונות על תרבות בת אלפי שנים טובות לדינוזאורים, וגרמי שמים אסטרונומים
אולם בכל הקשור לאמונה דתית, חשכות האנושות ונמיכות מצח משתקפות בה היטב.

מוסר הוא רק מוסרם של סוטים וחריגים הכופים את משנתם
על ההומופובים לסוגיהם שמוסרם סטיה הוא.

יש מקום להאריך, אולם בשל הבנת המכוון בדוגמאות מועטות אלו נסתפק.

החונטה הצליחה לשכנע את העם שהוא ימיני, כדי להסביר לו שהם שמאל….

וזהו האופיום להמונים שהתמסטלו מהמנטרה של להיות ימיני…

הסיפורים על “צו פיוס”, “יחסי אנוש”, “תרבות ויכוח”, “חופש ביטוי” וכד’,
הם הנשק בידי שונאי ישראל לנהל את המלחמה נגד היהודים “יפי הנפש”, לקחת פיקוד, ולנצח.

במלחמה כמו במלחמה, אין מוסר, ואין טוהר הנשק,
במלחמה קמים לנטרל את האוייב, כי אם לא תנטרל אותו אתה, ינטרל אותך הוא.

במלחמה אם תתחיל לפלבל עינים ולשאול האם הייתי יכול לירות לו ברגל במקום בראש,
הלכה עליך.

שאלת הקיום שלנו כאן בארץ הזו נראת אחרת לגמרי היום,
ממה שהיא ניראתה ב 1967, לא בגלל שכוחנו הפיסי נחלש,
אלא בגלל הרפיסות הזחוחה שהשתלטה על העם קשה העורף הזה.

את הרפיסות הזו ידעו לנצל היטב אוייבי ישראל, האורבים כל רגע ורגע,
ובכל דור ודור, הם ניצלו את העובדה שהעם ה”מוסרי” הזה,
לא זרק לעזאזל את כל יושבי הארץ הזרים לאחר מלחמת ששת הימים,
ומייד החלו להפעיל תאים אז, שהיום הם אלו המפעילים את ה”מתפוצצים” מהשטחים.
הם ניצלו את החוקים ה”פלורליסטים” ה”מוסריים” של מדינת ישראל ה”נאורה”
כדי להחיל את חזרת הפליטים ע”י נישואין של “כחולים בירוקים או כתומים”,
בהעלמת עין מטורפת מחילחולם של עוד ועוד משונאי ישראל להתיישב על אדמה
שנקנתה בדם של יהודים שמסרו נפשם, לא כדי למלא פקודה של איזה עריץ חסר לב,
אלא בדם האמונה היהודית בת אלפי השנים שנשאה כל לב יהודי הומה
לכסוף לירושלים עיר הקודש, “ירושלים של זהב”.

בד בבד עם הטימטום הזה, כאשר בעולם נישא לתהילה שם ה”מוסד” צ.ה.ל.
ושאר סיפורי גבורה ותהילה של הישראלי הגיבור,
חדרו לכאן עשרות ומאות סוכני חרש, ומרגלים, מכל אירגון ביון כלשהו,
בדמות “עיתונאים” בני הממלכה השביעית שהסגידה לה בארץ ה”במות” הרקיעה שחקים,
וביחד עם סכומי כסף אדירים החלה ההשתלטות המסבית
על 61% התאים האפורים של ההמונים שביקשו לחם, עבודה.

לא צריך יותר,
רוב דמוקרטי, ומכריעים את העם החכם והנבון הזה.

אין צורך בפצצות, אין צורך בשדה הקרב כלל.

כסף.

עם כסף אפשר לקנות את הכל.

אז למי בדיוק כותבים מאמרים?

גברים יהודים….נשארו כאלה ?

בס”ד

כוכבים יש בשמים לרוב. שם זוהרם.

השמים שמים ל -ה’ והארץ נתן לבני אדם.

אכן צריך גוברין יהודאין כדי להציל שארית הפליטה.

גם כאשר התפלגו בני ישראל לכל שערי מצרים בכניסתם אליה

היו חטיבה אחת הפועלת תחת מלכות יהודה.

לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו

עַד כִּי יָבֹא שילה [שִׁילוֹ] וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.

“אין מושחין כהנים מלכים… על שם ‘לא יסור שבט מיהודה'” (ירושלמי סוטה פ”ח ה”ג).

“‘שבט’ – אלו ראשי גליות שבבבל, שרודין את ישראל בשבט.

‘ומחוקק מבין רגליו’ – אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים” (סנהדרין ה.).

“‘ומחוקק מבין רגליו’… גמירי דסנהדרין בחלקו דיהודה” (זבחים נד:).

“יולך ה’ אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת”

(דברים כ”ח, לו). ישנם מצבים שבהם ישראל נתונים בגולה ללא מלך וללא שרים,

והרי הדבר סותר לכאורה את ההבטחה שההנהגה לא תסור מיהודה.

אלא, מסביר הרמב”ן, (בראשית מ”ט, י ד”ה לא יסור) שאין הכוונה

שלא תסור ההנהגה מיהודה לעולם, אלא הכוונה שלא יסור שבט מיהודה – אל אחד מאחיו.

דהיינו מלכות ישראל, כאשר תכון, תהיה בהנהגת יהודה ולא ימלוך

שבט אחר עליו.

וכך מסביר הרמב”ן את המשך הפסוק: “‘מחוקק מבין רגליו’ – שכל מחוקק בישראל

אשר בידו טבעת המלך ממנו יהיה”. יהודה כבעל השלטון והסמכות,

הוא שיעניק לאחרים את הכח והסמכות לחוקק.

“עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים” – הכוונה לפי הרמב”ן, למלך המשיח,

שיעשו כל העמים כרצונו, ואף הוא יהיה מיהודה.

הרמב”ן מוסיף שיעקב אבינו הדגיש “לא יסור” כדי לרמוז שאכן

ימלוך שבט אחר על ישראל, אלא שמעת שתתחיל מלכות ליהודה, לא תסור ממנו לעולם.

הרמב”ן ממשיך ומבאר את ענייני המלכים שמלכו בישראל

ואינם מזרע יהודה: שאול, מלכי ישראל והחשמונאים,

ומבאר זאת בכך שמדובר במצב זמני או במצב לא תקין שעליו נענשו.

ייעודו של יהודה הינו להנהגה, אך מה מייחדו כמתאים לתפקיד זה?

הרש”ר הירש מפרט את תכונותיו של יהודה המייחדות אותו כראוי להנהגה,

על פי הברכה שנתברך:

“יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך.

גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו”

(בראשית מ”ט, ח-ט).

“ידך בערף איביך” – מסביר הרש”ר:

“לא חרבך אלא כוחך הטבעי בעורף אויביך”,

כוחו הטבעי של יהודה יטיל מורא על אויביו, עד שהם יפנו לו את עורפם

ולא יעזו להתקיפו.

“גור אריה יהודה” – יהודה מאחד בתוכו את אומץ הלב של הנוער – “גור”,

וישוב הדעת של הזיקנה – “אריה”,

ואינו חפץ במלחמה ושוד לשם עצמם.

“כרע רבץ כאריה וכלביא” – כוחו אינו דווקא במלחמה אלא גם בעת שלום,

גם בשעה שהוא נח הרי הוא נשאר אריה וממשיך להטיל את מוראו.

אם ישכילו גוברין יהודאין ברי אוריין לקבל על עצמם מלכות יהודה – דוד – משיח

אזי תיכון מלכותו.