עכשיו תקראו.
בנובמבר 2007, הוציאה משטרת ישראל מכרז להקמת בסיס הדרכה ארצי בבית שמש.
ועדת המכרזים, הורכבה מאנשי משרד האוצר והמשרד לביטחון פנים.
במכרז נטלו חלק שלושה קבוצות:
*שפיר הדרכה בע”מ.
*פוליסיטי, שהיא קבוצה של שלושה חברות שהתאגדו: שיכון ובינוי, קבוצת G4S וג’ון ברייס הדרכה.
*הקמפוס הלאומי לשוטרים, שהיא התאגדות של אפריקה ישראל ואלביט מערכות.
ההכרזה על הזוכה במכרז לבניית בסיס ההדרכה, נדחתה לינואר 2011.
הזוכה במכרז הייתה קבוצת פוליסיטי.
בסיס ההדרכה של משטרת ישראל-1950
שפיר הנדסה בע”מ שמקבוצת מ.א.ה מנרב, הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי, כנגד זכיית קבוצת פוליסי במכרז, בטענה שההצעה שלה הייתה יותר טובה.
השופט שפסק בדין, היה נועם סולברג, שכיום משמש כשופט בבית המשפט העליון.
הטענה הבסיסית של שפיר הנדסה, הייתה שההצעה של חברת פוליסי , זכתה לניקוד נמוך, לעומת ההצעה של קבוצת מנרב שזכתה לתשבוחות.
נועם סולברג דחה את ההצעה וחייב את חברת מנרב לשלם הוצאות משפט בסך 100 אלף ₪ לקבוצת פוליסי.
למה זכתה קבוצת פוליסי במכרז, למרות שההצעה שלה הייתה הגרועה ביותר?
אפשר למצוא את התשובה לכך בוועדת המכרזים הבין משרדית.
החברה שנשכרה לשמש כיועצת פיננסית למכרז, הייתה חברת שרם פודים קלנר בע”מ, ששלמה דברת הוא בעל השליטה בחברה.
שלמה דברת, פעיל בקרן לישראל החדשה , חבר ועד הנהלה במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר בקבוצת IVN , מיסודה הקרן לישראל חדשה.
דוברת היה אחראי על הסגירה הפיננסית של המכרז.
מן הסתם, הוא היה בעל ההשפעה המרכזית בהחלטה איזו חברה בעלת איתנות פיננסית.
שלמה דוברת החליט שחברת פוליסיטי תזכה במכרז, כיוון שהחברות שעמדו בראש הקבוצה, כול אחת מהן תרמה כספים, לפרויקטים של עמותת IVN…
לאחר זכיית קבוצת פוליסיטי במכרז בסך 1.5 מיליארד ש’ לבניית בסיס ההדרכה, ההסכם הראשון נחתם עם טלדור שתספק שירותי תקשוב למרכז ההדרכה של המשטרה ב-140 מיליון שקל.
חברת טלדור, שאף היא תרמה כספים לתאגיד IVN , תשמש כקבלן משנה של פוליסיטי.
חברי הנהלת קרן אברהם (USAׂ)
שלמה דוברת, חבר גם בעמותת הכול לחינוך, ששי פירון שמש כמנכ”ל שלה עד שהתמנה לשר החינוך והיושב ראש שלה היה דב לאוטמן ז”ל.
דוב לאוטמן ז”ל, היה נשיא חברת דלתא, חבר בקבוצת IVN, ושמש בתפקיד נוסף כסגן יו”ר בהנהלת קרן אברהם בארה”ב ביחד עם השופט בדימוס,
עבד אל רחמן זועבי, שהיה חבר בוועדת החקירה שקמה לאחר טבח מערת המכפלה.
כך נוצר החיבור בין עמותת “יוזמת קרן אברהם” למשטרת ישראל, בתמיכה של המכון האמריקאי לשלום…
עמותת יוזמת קרן אברהם, הוקמה בשנת 1989 על ידי הפילנתרופ האמריקני אלן ב’ סליפקא ז”ל והפרופסור יוג’ין וינר ז”ל.
העמותה נקראת על שמו של אברהם-איבראהים, אביהם המשותף של היהודים והערבים.מוחמד דראושה הצטרף לסניף הישראלי
של קרן אברהם בנובמבר, 2005, ונבחר לעמוד בראשו.
מוחמד דראושה
לפי העמותה, תחומי התוכן שבהם עוסקת יוזמות קרן אברהם: חינוך לחיים משותפים, היחסים בין החברה הערבית למשטרה,
קידום שירותים שוויוניים לחברה הערבית, פיתוח כלכלי ותעסוקה בחברה הערבית, גזענות והפליה כלפי ערבים, הפרדה בין יהודים וערבים במרחב הציבורי,
ערים מעורבות ואזורים מעורבים, שילוב עובדים ערבים בשירות המדינה, קידום דיאלוג בין הממשלה להנהגה הערבית בתחומים שונים, מיסוד ההתנדבות בחברה הערבית ועוד.
המכון האמריקני לשלום בארה”ב, מממן את הפעילות של “יוזמת קרן אברהם”.
המכון האמריקני הוקם ע”י הקונגרס האמריקני, בשנת 1984, בתקופת נשיאותו של רונלד רייגן, אך החל לפעול הלכה למעשה לאחר תהליך בירוקרטי, רק ב1996.
על פי החוק, המכון מנוהל על ידי מועצת המנהלים של שתי המפלגות.
ההנהלה מורכבת מעשרה חברי חוץ מהשירות פדרלי שמונו על ידי נשיא ארצות הברית ואושרו על ידי הסנאט, בתוספת ארבעה חברים נוספים:
מזכיר המדינה, שר הגנה, נשיא האוניברסיטה לביטחון הלאומי, ונשיא המכון (ללא זכות הצבעה(.
אסור על פי חוק יותר משמונה חברים מאותה מפלגה פוליטית שישתתפו בהצבעה.
כך ניתן למצוא בין חברי הדירקטוריון, את שר החוץ, ג’ון קרי ואת שר ההגנה, צ’אק הייגל.
המכון האמריקני לשלום מעביר כספים לעמותת יוזמת קרן אברהם, באמצעות שגרירות ארצות הברית בישראל, שמעבירה אותה בהמשך למשטרת ישראל.
בצורה כזו הממשל האמריקני משפיעה על תפקודה של משטרת ישראל, שלמעשה מתפקדת ככוח שיטור אמריקני לכול דבר.
אומנם הסכומים שרשומים בדוחות של קרן יוזמת אברהם, מהווים אחוז קטן מתקציב המשרד לביטחון פנים, יחד עם זאת העובדה שבעשר השנים האחרונות,
פסקו לחלוטין, ההתדיינות בתקשורת, סביב נושא שכר השוטרים והקצעת תקנים למשטרה, ארגון “נשות השוטרים”, נעלמו כלא היו ובכנסת,
אין ויכוחים על העלאת התקציב של המשרד לביטחון פנים, בשעה שמשרד הביטחון נאבק על האפשרות, שמשרד האוצר יקצץ במשרדו.
כול זאת מצביע שלכאורה, כול המשרד לביטחון פנים, עבר תהליך של הפרטה והועבר לשליטה אמריקנית שמתקצבת את המשרד.
מתוך הדוחות הכספיים של קרן יוזמת אברהם
רשימת התורמים לקרן יוזמת אברהם
שיתוף הפעולה בין הממשל האמריקני למשטרת ישראל החל דרך הנחה בסיסית כי בניגוד לצבאות, שכל אחת מהן עומד בפני איומים שונים,
כאשר מדובר בשיטור אין הבדלים קריטיים, במונחים של משימות, בין משטרת שוודיה ומשטרת ישראל.
אבל כדי שהממשל האמריקני ישלוט בתפעול משטרת ישראל וינהל אותה, יש צורך ביותר מאשר מימון משלחות של שוטרים להשתלמויות בחו”ל.
לשם כך גויס תאגיד ראנד.
תאגיד ראנד, הוא תאגיד ללא מטרות רווח, שמעסיק ציוותי חשיבה, שהוקם כדי להציע מחקר וניתוח ממצאים לצבא ארה”ב, ע”י דאגלאס, חברה לייצור מטוסים, במאי 1946.
בהמשך המכון הופרד מתעשיית המטוסים דאגלאס והפך לעצמאי בפעילותו…
ההון הראשוני שניתן לחברת ראנד, על מנת לממן את פיצולה, ניתן ע”י “קרן פורד”.
מאז 1950, מכון המחקר RAND , סייע בקבלת ההחלטה לגבי מדיניות ארצות הברית במגוון רחב של נושאים, וביניהם: מרוץ החלל,
עימות נשק גרעיני בין ארה”ב לברית המועצות, בריאות לאומית, תוכניות רווחה והמהפכה הדיגיטלית.
תרומה הבולטת ביותר עשויה להיות הדוקטרינה של הרתעה גרעינית על ידי הרס הדדי מובטח (MAD), שפותח תחת הדרכתו של אז
שר ההגנה רוברט מקנמרה ומבוסס על עבודתם עם תורת משחקים..
כיום ראנד מאוגד כעמותה ללא כוונת רווח, לפי הצהרתם “לקידום מטרות מדעיות, חינוכיות, וצדקה והכל לרווחתו ולביטחונם של הציבור האמריקני.”
המשימה המוצהרת שלו היא “לעזור למדיניות שיפור קבלת ההחלטות באמצעות מחקר וניתוח”, באמצעות “ערכי הליבה של איכות המחקר והאובייקטיביות שלה”.
הצילום נלקח מתוך אתר כלכליסט
הוא ממומן ע”י ממשל ארה”ב, תעשיית הבריאות, אוניברסיטאות, תאגידים פרטיים ואנשים פרטיים.
ראנד, הרחיב את פעילותו לעבודה עם ממשלות אחרות, קרנות פרטיות, ארגונים בינלאומיים וארגונים מסחריים, בשורה של נושאים ביטחוניים.
בראנד מועסקים כ1700 עובדים ויש לו סניפים נוספים, על הקיימים בארה”ב, בקטאר, באנגליה, ובריסל.
מכון ראנד נחשב כמשפיע ביותר על הממשל האמריקני ומשקף את הדעות של הממשל האמריקני.
בין העמיתים היותר מפורסמים, שהיו שותפים במכון ראנד, ניתן למצוא את הנרי קיסינג’ר, קונדליסה רייס, דונלד רמספלד,
נשיא ומנכ”ל תאגיד ראנד, החל משנת 2011, הוא מייקל ד. ריץ’, שהוא גם חבר המועצה ליחסי חוץ . חבר דריקטוריון בקרן האוניברסיטאיתUCLA לחינוך.
מייקל ריץ
מייקל ריץ, תמך כבר ב2005, בהיותו חבר הנהלה בכירה בראנד, בהקמתה של מדינה פלסטינאית .
ראנד כבר ערך מחקר בשנת 2005, על פי בקשתו של מייקל ריץ, עבור הרשות הפלסטינית,
שהועבר גם לאיחוד האירופאי לממשל האמריקני ולממשלת ישראל.
בתחקיר טען ריץ, כי הקמתה של מדינה פלסטינאית עצמאית תפחית את השנאה של מדינות ערב כלפי ישראל ולכן היא חיונית לביטחון מדינת ישראל.
תאגיד ראנד, המליץ במחקרו לבנות כביש מהיר וחיבור תשתיות בין עזה ליהודה ושומרון.
נשיא מכון ראנד, מייקל ריץ’, חבר דריקטוריון באוניברסיטת UCLA , באותה אוניברסיטה פתחה בתו של יונס נזריאן, מרכז ללימודים ישראליים.
יונס נזריאן, ישראלי שעלה מאיראן ובהמשך היגר לארה”ב, שם עשה חיל בעסקים, החל לתרום למכון ראנד.
החיבור בין משפחת יונס לבין מכון ראנד הוליד מספר מחקרים שערך מכון ראנד בארץ, במימון משפחת נזריאן, שמיוצגת בארץ ע”י קרן אמא.
סטיבן פפר(משמאל), לוחץ את ידו של שר האוצר, יובל שטייניץ’
באוקטובר שנת 2010, מכון ראנד בהזמנת, השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ’ ושר האוצר, יובל שטייניץ’, החל לערוך מהלך ניהול חסר תקדים במשטרת ישראל,
שכלל גיבוש אסטרטגיות ונוהלי עבודה חדשים במשטרה, תחת פיקודו של המפכ”ל דודי כהן.
הדו”ח שעלה 1,600,000$, נערך במימון משפחת נזריאן, קרן רוזלינד וארתור גילברט, שתורמת גם לקרן לישראל חדשה, איש העסקים סטנלי פיליפ גולד,
שתורם אף הוא לקרן לישראל חדשה ומי שמימן בשעתו חלק מעמותות אהוד ברק, כשהחליט לרוץ בשנת 2000 לרשות הממשלה.
תרומות לקרן לישראל חדשה, מתוך הדוחות הכספיים 2012
במהלך הכנת הדו”ח, מכון ראנד בחן את יעילות משטרת ישראל ואת מבנה הכוח שלה.
נוסף על כך, בדק המכון לגבי תהליכי הרכש, הבינוי וההצטיידות שלה.
הדו”ח של מכון ראנד נכתב במשך שנתיים, תחת השם “היוזמה הישראלית בתאגיד ראנד”
נדיר שמשטרה תיזום פנייה לגוף חיצוני כדוגמת מכון ראנד, תאפשר לזרים לבחון מקרוב את נקודות החולשה שלה ותסכים להישיר מבט אל
המראה שמושטת לה וכל זאת משום שהיא רוצה לשפר את השירות שהיא מספקת לאזרחים.עוד יותר נדיר למצוא כוח שיטור שיסכים לפרסום גלוי
של כל הממצאים ממחקר כזה.אך משטרת ישראל נהגה כך.
התקשורת לא שאלה שאלות והתחמקה מהדיון בשאלה המרכזית-למה ומדוע?
הדו”ח של מכון ראנד על משטרת ישראל, פורסם ע”י כלי התקשורת, בחודש יולי 2013.
את הדו”ח חיבר סטיבן פופר – חוקר בכיר ומנהל ביוזמה הישראלית בתאגיד ראנד.
דני קריבו, ראש אגף התכנון במשטרה, הוא בין האחראים על יישום מסקנות הדו”ח בפועל.
צוות החשיבה האמריקני קבע כי הציבור הישראלי נוטה לראות את המשטרה בעין ביקורתית , במידה רבה, בביטול ,
בדרך כלל רואה את הצבא ושירותי הביטחון באור הרבה יותר חיובי.
במקביל, כוחות השיטור בארץ, חייבים ללבוש מספר כובעים שונים, בעת ביצוע תפקידים שונים, שבארצות הברית למשל,
הוא נחלתם של כמה גופים נפרדים – כגון ה-FBI , הרשות לאכיפת חוקי סמים , המכס, הרשות להגנת הגבולות והלשכה של הפיקוח על אלכוהול, טבק וכלי נשק .
תפיסה שלילית זו כבר מעודדת קומדיות קלאסיות ישראליות שהמשטרה יוצרת כמו השוטר אזולאי ותרבות ישראלית כללית של חשדנות כלפי סמכות.
החוקרים האמריקנים דיווחו כי המשיבים בסקרים שנערכו בציבור הרחב מראים כי הציבור הישראלי, לא רואה את המשטרה כמושחתת , כאשר ביקשו את דעתם של הכוח.
כמו כן אמרו לחוקרים, שהם האמינו שהמשטרה הייתה מוצלחת בלחימה בצורות שונות של פשע במדינה.
תפיסה זו מתבטאת בדו”ח אשר קובע כי “התפיסה נמשכת כי המשטרה מתפקדת תמיד בצורה מקצועית ולא במידה מספקת כדי לספק ביטחון”.
הדו”ח מוסיף כי האזרחים לא מרגישים שיש למשטרת ישראל גישה של שירות לקוחות כדי להתמודדות עם הציבור ושלקציני המשטרה נוטים להפלות חלקים מסוימים של האוכלוסייה.
והכוונה של החוקרים הייתה לערבים.
על פי הדו”ח, תפיסה ציבורית חיובית של המשטרה, ניתן יהיה להשיג ע”י שימוש בתהליכים הוגנים וצודקים שאינם משתנים על רקע
מוצא גזעי או אתני של אזרחים, כמו גם על ידי הפגנה של מתן דין וחשבון ציבורי ותחושת ההגינות בתפקוד המשטרה.
סטיבן פופר קרא בדו”ח למשטרה לעבור ממדיניות של הרתעה פשע לאסטרטגיה קהילתית יותר ליצירה של הרתעה ממוקדת.
המחקר גילה גם כי למוצא אתני ודתי הייתה השפעה מכרעת על התפיסה של משטרה.
ערביי ישראל דיווחו כי אכיפת החוק בארץ מתייחסת לאזרחים לפי המוצא אתני, כלי רכב וההתנהגות שלהם.היותו של אדם חרדי או דתי לאומי,
שיחק תפקיד בתפיסה של המשטרה גם כן.עם זאת, הערבים ישראליים היו המגזר היחיד שהביע את האמונה כי מוצאו האתני של האזרח מילא תפקיד בטיפול שהוא או היא קיבלו מהמשטרה.
ניסוי בבדיקת אכיפת המשטרה בכבישים דרך המצלמה הראו כי בעוד שלמשטרה נראה שהיא נמצאת בשליטה ב75% מאינטראקציות בשטח,
בינה לבין האזרחים, ב25% מהם נתפסו השוטרים כשהם עוסקים באיזשהו ויכוח עם חבר שלהם וב60% מהאינטראקציות עם האזרחים,
השוטרים לא נראו ככאלו שמנסים לפתור את הבעיה.
על פי המחקר, הצילומים הראו כי גם כאשר המשטרה נראתה מכובדת, האינטראקציות לעתים קרובות מסתיימות בוויכוחים לא מכובדים.
המכון הכין למשטרת ישראל תוכנית בשם “תוכנית מפנה”.
התוכנית זכתה להכרה בין לאומית בכנס מפכ”לים שהתקיים בהולנד, בחודש יולי 2013.
בהתאם לתוכנית מפנה, של מכון ראנד שהותאם לתפיסה החדשה שהנחילה קרן יוזמת אברהם, במשטרת ישראל, התפיסה השתנתה
מעבודת שיטור במדינת הלאום היהודי, לשיטור במדינה שבה אין לאומיות יהודית, שהכינוי שלה הוא “מדינת כול אזרחיה”.
בהתאם לזאת היחס למיעוט הערבי, השתנה וכיום לא מתייחסים לפשעי הערבים כאל אירוע לאומני, אלא כאל אירוע על רקע פלילי.
היחס של משטרת ישראל לערבים הוא כאל מיעט שמופלה לרעה על רקע הפלייה גזעית, ע”י תושביה היהודים של מדינת ישראל.
המשטרה משווה כיום את היחסים בין יהודים לערבים, כמו היחסים בין שחורים ללבנים בארה”ב.
דוגמאות לשינוי התפיסה במשטרת ישראל ניתן לראות במקרה שהתרחש באפריל 2014, לאורן זילברמן מהשומר החדש בשדות המושב ציפורי,
באירוע אלימות ופלישה של עדרי בקר השייך לעומר אודה מהכפר רומת אל הייב, לשדות החיטה של מושב ציפורי.
כאשר הבחין אורן בפלישה לשטחו החקלאי, הזמין ניידת משטרה.בשדות החיטה נכחו חמישה חניכי שנת שירות של ארגון השומר, המסייעים לחקלאים בעבודתם.
לאחר כחצי שעה מהגעת הניידת, הופיעו לפתע מהיער הסמוך שמונה בני משפחת אודה, חלקם אחזו אלות ותקפו בדחיפות וחניקות את החניכים בשטח השדה.
בעקבות כך, המשטרה תגברה את כוחותיה ולשטח הגיעו חמש ניידות.
תוצאות העימות היו שהשוטר שנכח בזמן הפלישה של עדרי הבקר וחזה באלימות, נמנע מלפעול נגד פורעי החוק.המשטרה קיבלה החלטה
לעצור לחקירה את אורן זילברמן בעל השדה.ולמה?
השוטרים קבעו כי היה על אורן זילברמן, לגדר את שדה החיטה שלו, אם הוא לא מגודר זכות הבדואים להיכנס לשדה.
יוזמות קרן אברהם התחילה להוביל משלחות של מפקדים ממשטרת ישראל ללוס אנג’לס, לתוכנית שזכתה לכינוי “שיטור בחברה שסועה”.
המטרות של המשלחות הן לעבור השתלמות בכול הקשור למחקר של יחסי חברה-משטרה ערביות, לגיטימציה לנושא בדרגים הגבוהים של המשטרה,
להגדיל את המחויבות של המפקדים כמנהיגים של שיטור קהילתי בתחום וללמוד על התהליך של רפורמות שהמשטרה לוס אנג’לס עברה בעקבות 1992 מהומות לוס אנג’לס.
המשלחות עוברות סמינר יום הכנה בישראל לפני יציאה לטיול.
הסמינר מכסה נושאים הקשורים לחברה, יחסי ערבים המשטרה ומיעוט בארצות הברית, יחסי חברה, משטרה ערביות בישראל ובשיטור קהילתי.
המשלחות מבקרים בלוס אנג’לס במשך שבועה.
שם המשלחת עורכת ביקור בבית הספר לשוטרים לוס אנג’לס כדי ללמוד שיטות שיטור רב תרבותיות ושיטור קהילתי.
ביקור במטה השריף של לוס אנג’לס כדי לחקור את התהליכים של שינוי ורפורמה בעבודה של המחוז עם מיעוטים.
השוטרים הישראלים משתתפים בביקורים בשטח עם שוטרי תחנות המשטרה, הממוקמות בשכונות רב אתניים כדי ללמוד את האתגרים ויישום של שיטור קהילתי.
הם מצטרפים לסיורים של תחנות שיטור בקהילות רב אתניות, נפגשים עם קצינים המשתתפים בתוכניות שיטור קהילתי, נפגשים עם נציגי קהילת
המיעוט כדי להבין את תפקידה של החברה האזרחית בשיתוף עם המשטרה ולבקר במוזיאון הסובלנות ללמוד את תפיסת התפקיד של אנשי מקצוע אכיפת החוק בקהילה.
בוושינגטון, המשלחות מבקרות במטה המרכזי של המשטרה כדי ללמוד על אתגרים בשיטור ורגיש מבחינה תרבותית קהילתי.
המשלחות ממומנות על ידי USAID ושגרירות ארה”ב בישראל, כמו גם את המכון האמריקאי לשלום.
“שיטור בחברה שסועה” היא יוזמה, שנועדה לשפר את היחסים בין משטרת ישראל והקהילה הערבית שהיא משרתת וחיזוק שירותי המשטרה הניתנים לקהילה הערבית.
מפגשים בין ערבים לשוטרים, במסגרת סמינרים של קרן אברהם.
לדברי מנהלי התוכנית, היוזמה מקדמת דיאלוג ושותפות עם הקהילה הערבית, תוך התמקדות בצרכיה הנוגעים לאלימות ופשע ולצייד את
המשטרה בכישורים והמודעות שנדרשים כדי לשרת את החברה מגוונת בצורה יעילה.
היוזמה מספקת מגוון תוכניות הכשרה ורגישות תרבותית לשיתופי פעולה עם המשטרה, תכנון ופתרון בעיות בין המשטרה המקומית ומנהיגי קהילה ערבים,
תוכניות חינוכיות משותפות ליישובים ערבים שכנים / יהודים.
סמינרים להכשרה בינלאומיים לצוותי משטרה, כדי ללמדם שיטות עבודה מומלצות עם רגישות תרבותית לבניית אמון הדדי ולהבטיח שירות שוויוני לכל האזרחים.
אחד מהכלים העיקריים ליישוב סכסוכים על פי מכון המחקר האמריקני לשלום, הוא החוק.
החוק לתפיסת המכון נמצא בחוד החנית של קידום שלטון החוק במדינות שמושפעות במאבקים על רקע לאומי.
על פי התפיסה החדשה של משטרת ישראל, כתוצאה מהשינוי שעברה משיטור במדינה בעלת זהות יהודית, לשיטור במדינת כול אזרחיה,
עליה להחיל תהליך שמכונה ע”י מכון המחקר לשלום “צדק מעברי”.
“צדק מעברי” הוא על פי התפיסה, התמודדות עם עוולות העבר.התחום הנקרא צדק מעברי (transitional justice) עוסק בדרכים השונות באמצעותן
מתמודדת משטרת ישראל, עם עוולות העבר כדי להבטיח לתושביה הערבים, עתיד של כיבוד זכויות אדם ושלטון חוק.דרכים אלו עשויות להיות
משפטיות ולא משפטיות ומשתנות בהתאם למעורבות הקיימת.
על קשת זו קיימת האפשרות לתביעה פלילית, פיצויים, הזכות לאמת, תיקונים מוסדיים או השילוב בין אמצעים אלו.
בהתאם לכך, ממשלת ישראל יצאה עם תוכניות של אפליה מתקנת כלפי הערבים לשילובם בחברה האזרחית, כמו שריון משרות בגזר הציבורי עבור הערבים.
במסגרת ההשתלמות של מפקדי משטרת ישראל בארה”ב, השוטרים מתאמנים לפעולה על פי ניסיון שיטור אמריקני בעירק, עם נוסחה מוצלחת,
לדיכוי התקוממות של אזרחים כנגד קיום של משטר “מדינת כול אזרחיה”.
לצורך כך נלמד תחום שקשור לפסיכולוגיה כלכלית ונקרא בשם “תיאורית הבחירה הרציונאלית”
גביית מחיר כלכלי כבד מאזרחי המדינה, כמו הרס מבנה על כול פעולת פינצ’ור של רכב, כפי שהתבצע בישוב יצהר, תמנע מהם להפר את חוקי המדינה.
לפי תפיסת המכון האמריקני, אם השוטרים המקומיים מאומנים כראוי לבצע תפקידים אלה, הם יכולים לזכות בנאמנותם של אזרחים לממשלתם
ולהבטיח את שיתוף הפעולה שלהם במאבק נגד ההתקוממות.
במהלך מעצר של תושבים בישוב יצהר
לכן ההשתלטות של משטרת ישראל על הישוב יצהר, הייתה בגלל התנגדות של חלקים מתושבי המקום לקיום של משטר
“מדינת כול אזרחיה” וניסיון לתבוע את קיום מדינה בעלת זהות יהודית.
משטרת ישראל נוקטת ביד חזקה כנגד כול דרישה של היהודים לתביעה של ריבונות יהודית בהר הבית.
במדינת “כול אזרחיה”, אין מקום להקמת בית המקדש השלישי ובטח שלא לתביעה של מעמד מיוחד לדת היהודית..
ממשלת נתניהו, בסיוע משטרה ישראלית שנמצאת בשליטה אמריקנית, הקימה את “מדינת כול אזרחיה”, רק שהיא עדיין לא הכריזה
על כך בריש גלי, כדי לא לעורר מהומות, כדי שנמשיך לחשוב שאנו חיים במדינת הלאום היהודי…
###
ביום שבת 31 במאי השנה, התיישבתי וכתבתי מאמר על משטרת ישראל, פרי מחקר שלי.
לכול מי שמעוניין לקרוא אותו, יכול להקליק
כאן.היו לי המון מגיבים למאמר הזה שזעזע רבים.
אחד התגובות המעניינות, הייתה למעשה מסקנה שעולה מהמחקר שלי, שבלי לשים לב, נחשפתי לה.בדו”ח של קרן אברהם לתאריך 31 בדצמבר, שנת 2013, מופיע נתון שחוזר על עצמו גם בשנים עברו, ניתן לראות זאת גם בדוחות משנת 2010 ושנים נוספות.
משטרת ישראל נוהגת לתרום מדי שנה בין 50 אלף ש’ ל-115 אלף ש’ לקרן אברהם.
כך ניתן לראות בעמוד 8, בדוחות הכספיים, כאן או בדו”ח של שנת 2012 כאן
ומי שמחפש עוד, יכול לבדוק כאן וכאן.
לא ברור לי אם תרומה של כסף ציבורי לארגון לא ממשלתי, מותר על פי חוק הלבנת הון, שחוקקה בכנסת בחודש אוגוסט , שנת 2000.
כנראה שזה מותר.
הדוחות הכספיים ובהם תרומה של משטרת ישראל
אך מיד בהמשך הדוחות הכספיים, מדווח כי קרן אברהם, מעבירה פרויקטים בהיקפים של בין חצי מיליון ש’ ועד מיליון וחצי , (משתנה בין דו”ח שנתי למשנהו*) משגרירות ארה”ב למשטרת ישראל.
הפרויקטים עוסקים ביחסי ערבים- משטרה, תחת השם “
שיטור בחברה שסועה“, שעל טיבם של הפרויקטים והיקפם, עסקתי במאמרי הקודם
כאן.הכספים שמועברים ע”י שרירות ארה”ב לפרויקטים עבור משטרת ישראל, הוא כסף “צבוע”, היינו יש לו ייעוד ולכן קרן אברהם, לא יכולה להסיט חלק מהכספים למטרות אחרות, אלא להעביר את כולו לייעודו, למשטרת ישראל.
תרומת שגרירות ארה”ב למשטרת ישראל
התרומה המקבילה של משטרת ישראל לקרן אברהם, בעקבות הדברים האמורים, מעוררת תהיות.
האם מדובר בתשלום של משטרת ישראל עבור הפרויקטים, שקרן אברהם נוהגת להעביר למשטרת ישראל?
כי אם אז, מדובר בעבירה פדרלית של קרן יוזמת אברהם, שרשומה בארה”ב.
ואם משטרת ישראל תרמה את הכספים לקרן, ישנה אפשרות, שמשטרת ישראל עברה על חוקי הלבנת הון.
תרומה שמועברת למשטרת ישראל
על פי דו”חות ישות זרה שקרן יוזמת אברהם, מחויבת לפרסם.
ב
2012, העבירה הקרן, 1,213,615ש’ למשטרת ישראל.
ב
2013 העבירה הקרן, 1,010,934ש’ למשטרת ישראל.
כך או כך אחד מהגופים, עבר על החוק והעסקה נראית עסקה אפורה של בעלי עניין.
בשעה שמשרדי הממשלה נאבקים על תקציבים, משטרת ישראל שבשנים האחרונות נמנעת בעקביות מלהתלונן על התקציבים שלה (היכן הפגנות של ארגון “נשות השוטרים” שהיו כאן בעבר?), מוצאת זמן לתרום לארגונים לא ממשלתיים, בעלי אג’נדה פוליטית, שנתמכות ע”י אישות זרה, כגון שגרירות ארה”ב ושגרירות בריטניה.
העסק נשמע ונראה מריח וכנראה שכך הוא.
תאגיד ראנד, הוא תאגיד ללא מטרות רווח, שמעסיק ציוותי חשיבה, שהוקם כדי להציע מחקר וניתוח ממצאים לצבא ארה”ב, ע”י דאגלאס, חברה לייצור מטוסים, במאי 1946.
בהמשך המכון הופרד מתעשיית המטוסים דאגלאס והפך לעצמאי בפעילותו…
ההון הראשוני שניתן לחברת ראנד, על מנת לממן את פיצולה, ניתן ע”י “קרן פורד”.
מאז 1950, מכון המחקר RAND , סייע בקבלת ההחלטה לגבי מדיניות ארצות הברית במגוון רחב של נושאים, וביניהם: מרוץ החלל, עימות נשק גרעיני בין ארה”ב לברית המועצות, בריאות לאומית, תוכניות רווחה והמהפכה הדיגיטלית.
תרומה הבולטת ביותר עשויה להיות הדוקטרינה של הרתעה גרעינית על ידי הרס הדדי מובטח (MAD), שפותח תחת הדרכתו של אז שר ההגנה רוברט מקנמרה ומבוסס על עבודתם עם תורת משחקים..
כיום ראנד מאוגד כעמותה ללא כוונת רווח, לפי הצהרתם “לקידום מטרות מדעיות, חינוכיות, וצדקה והכל לרווחתו ולביטחונם של הציבור האמריקני.”
המשימה המוצהרת שלו היא “לעזור למדיניות שיפור קבלת ההחלטות באמצעות מחקר וניתוח”, באמצעות “ערכי הליבה של איכות המחקר והאובייקטיביות שלה”.
הוא ממומן ע”י ממשל ארה”ב, תעשיית הבריאות, אוניברסיטאות, תאגידים פרטיים ואנשים פרטיים.
ראנד, הרחיב את פעילותו לעבודה עם ממשלות אחרות, קרנות פרטיות, ארגונים בינלאומיים וארגונים מסחריים, בשורה של נושאים ביטחוניים.
בראנד מועסקים כ1700 עובדים ויש לו סניפים נוספים, על הקיימים בארה”ב, בקטאר, באנגליה, ובריסל.
קרדיט: עיתון כלכליסט
מכון ראנד נחשב כמשפיע ביותר על הממשל האמריקני ומשקף את הדעות של הממשל האמריקני.
בין העמיתים היותר מפורסמים, שהיו שותפים במכון ראנד, ניתן למצוא את הנרי קיסינג’ר, קונדליסה רייס, דונלד רמספלד.
נשיא ומנכ”ל תאגיד ראנד, החל משנת 2011, הוא מייקל ד. ריץ’, שהוא גם חבר המועצה ליחסי חוץ . חבר דריקטוריון בקרן האוניברסיטאיתUCLA לחינוך.
מייקל ריץ
מייקל ריץ, תמך כבר ב2005, בהיותו חבר הנהלה בכירה בראנד, בהקמתה של מדינה פלסטינאית .
ראנד כבר ערך מחקר בשנת 2005, על פי בקשתו של מייקל ריץ, עבור הרשות הפלסטינית,
שהועבר גם לאיחוד האירופאי לממשל האמריקני ולממשלת ישראל.
בתחקיר טען ריץ, כי הקמתה של מדינה פלסטינאית עצמאית תפחית את השנאה של מדינות ערב כלפי ישראל ולכן היא חיונית לביטחון מדינת ישראל.
תאגיד ראנד, המליץ במחקרו לבנות כביש מהיר וחיבור תשתיות בין עזה ליהודה ושומרון.
מחקר מקיף שערך צוות חוקרים ממכון ראנד האמריקני, במימונה של משפחת נזריאן, על משק החשמל בישראל, בסוף שנת 2009.
ראנד קבע כי העלאת מחיר החשמל לצרכן ב-30%-40% היא “הצעד האפקטיבי והמוכח ביותר לריסון הביקושים בצריכת החשמל” .
בעקבות מסקנות הדו”ח, חברת החשמל העלתה את תעריפי החשמל…
באוקטובר שנת 2010, מכון ראנד בהזמנת, השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ’ ושר האוצר, יובל שטייניץ’, החל לערוך מהלך ניהול חסר תקדים במשטרת ישראל, שכלל גיבוש אסטרטגיות ונוהלי עבודה חדשים במשטרה, תחת פיקודו של המפכ”ל דודי כהן.
הדו”ח שעלה 1,600,000$, נערך במימון משפחת נזריאן, קרן רוזלינד וארתור גילברט, שתורמת גם לקרן לישראל חדשה, איש העסקים סטנלי פיליפ גולד, שתורם אף הוא לקרן לישראל חדשה ומי שמימן בשעתו חלק מעמותות אהוד ברק, כשהחליט לרוץ בשנת 2000 לרשות הממשלה.
במסגרת הכנת הדו”ח, מכון ראנד בחן את יעילות משטרת ישראל ואת מבנה הכוח שלה.
נוסף על כך, בדק המכון לגבי תהליכי הרכש, הבינוי וההצטיידות שלה.
הדו”ח של מכון ראנד נכתב במשך שנתיים, תחת השם “היוזמה הישראלית בתאגיד ראנד”
סטיבן פופר- חוקר במכון ראנד
הדו”ח של מכון ראנד על משטרת ישראל, פורסם ע”י כלי התקשורת, בחודש יולי 2013.
את הדו”ח חיבר סטיבן פופר – חוקר בכיר ומנהל ביוזמה הישראלית בתאגיד ראנד.
דני קריבו, ראש אגף התכנון במשטרה, הוא בין האחראים על יישום מסקנות הדו”ח בפועל.
צוות החשיבה האמריקני קבע כי הציבור הישראלי נוטה לראות את המשטרה בעין ביקורתית , במידה רבה, בביטול , בדרך כלל רואה את הצבא ושירותי הביטחון באור הרבה יותר חיובי.
במקביל, כוחות השיטור בארץ, חייבים ללבוש מספר כובעים שונים, בעת ביצוע תפקידים שונים, שבארצות הברית למשל, הוא נחלתם של כמה גופים נפרדים – כגון ה-FBI , הרשות לאכיפת חוקי סמים , המכס, הרשות להגנת הגבולות והלשכה של הפיקוח על אלכוהול, טבק וכלי נשק .
תפיסה שלילית זו כבר מעודדת קומדיות קלסיות ישראליות שהמשטרה יוצרת כמו השוטר אזולאי ותרבות ישראלית כללית של חשדנות כלפי סמכות.
החוקרים האמריקנים דיווחו כי המשיבים בסקרים שנערכו בציבור הרחב מראים כי הציבור הישראלי, לא רואה את המשטרה כמושחתת , כאשר ביקשו את דעתם של הכוח.
כמו כן אמרו לחוקרים, שהם האמינו שהמשטרה הייתה מוצלחת בלחימה בצורות שונות של פשע במדינה.
תפיסה זו מתבטאת בדו”ח אשר קובע כי “התפיסה נמשכת כי המשטרה מתפקדת תמיד בצורה מקצועית ולא במידה מספקת כדי לספק ביטחון”.
הדו”ח מוסיף כי האזרחים לא מרגישים שיש למשטרת ישראל גישה של שירות לקוחות כדי להתמודדות עם הציבור ושלקציני המשטרה נוטים להפלות חלקים מסוימים של האוכלוסייה.
והכוונה של החוקרים הייתה לערבים.
על פי הדו”ח, תפיסה ציבורית חיובית של המשטרה, ניתן יהיה להשיג ע”י שימוש בתהליכים הוגנים וצודקים שאינם משתנים על רקע מוצא גזעי או אתני של אזרחים, כמו גם על ידי הפגנה של מתן דין וחשבון ציבורי ותחושת ההגינות בתפקוד המשטרה.
סטיבן פופר קרא בדו”ח למשטרה לעבור ממדיניות של הרתעה פשע לאסטרטגיה קהילתית יותר ליצירה של הרתעה ממוקדת.
המחקר גילה גם כי למוצא אתני ודתי הייתה השפעה מכרעת על התפיסה של משטרה.
ערביי ישראל דיווחו כי אכיפת החוק בארץ מתייחסת לאזרחים לפי המוצא אתני, כלי רכב וההתנהגות שלהם.היותו של אדם חרדי או דתי לאומי, שיחק תפקיד בתפיסה של המשטרה גם כן.עם זאת, הערבים ישראליים היו המגזר היחיד שהביע את האמונה כי מוצאו האתני של האזרח מילא תפקיד בטיפול שהוא או היא קיבלו מהמשטרה.
ניסוי בבדיקת אכיפת המשטרה בכבישים דרך המצלמה הראו כי בעוד שלמשטרה נראה שהיא נמצאת בשליטה ב75% מאינטראקציות בשטח, בינה לבין האזרחים, ב25% מהם נתפסו השוטרים כשהם עוסקים באיזשהו ויכוח עם חבר שלהם וב60% מהאינטראקציות עם האזרחים, השוטרים לא נראו ככאלו שמנסים לפתור את הבעיה.
על פי המחקר, הצילומים הראו כי גם כאשר המשטרה נראתה מכובדת, האינטראקציות לעתים קרובות מסתיימות בוויכוחים לא מכובדים.
המכון הכין למשטרת ישראל תוכנית בשם “תוכנית מפנה”.
התוכנית זכתה להכרה בין לאומית בכנס מפכ”לים שהתקיים בהולנד, בחודש יולי 2013.
בהתאם לתוכנית מפנה, של מכון ראנד שהותאם לתפיסה החדשה שהנחילה קרן יוזמת אברהם, במשטרת ישראל, התפיסה השתנתה מעבודת שיטור במדינת הלאום היהודי, לשיטור במדינה שבה אין לאומיות יהודית, שהכינוי שלה הוא “מדינת כול אזרחיה”.
מכון ראנד (RAND) זכה בשנת 2011, במכרז הממשלתי לסיוע ויעוץ בגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח למשק הישראלי.
העיתונים הכלכליים – גלובס, כלכליסט ודה מארקר , דיווחו בצהלולים, על זכייתו של מכון ראנד במכרז.
בחלק מהעיתונים, דאגו לצטט בכיר במשרד ראש הממשלה שאמר “הייתה תחרות קשה מאוד והיו הצעות מצוינות שיתחרו חזק, אבל ההחלטה נפלה פה אחד”.
שום עיתון לא דאג להזכיר שזהו אותו מכון מצליח, שלמרות מחקריו האסטרטגיים, באמריקה פרחה בועת נדל”ן, היו הונאות ענקיות בשוק המניות והחובות של ארה”ב לסין הגיעו לשיאים חדשים…
מכון ראנד נוהג להטות את המלצותיו לטובת הממסד ובכך הוא מהווה אמצעי עבור הממסד, לכפות את עמדותיו, מבחינת, מכון מחקר אובייקטיבי, נטול פניות קבע זאת.
בפבואר 2012, פרסם מכון ראנד, מחקר בהזמנת הממשל האמריקני, על יחסי ארה”ב-ישראל-איראן,
המכון ממליץ למנוע בכל דרך את האפשרות שישראל תפעל צבאית נגד איראן בגלל הפגיעה הקשה שתהיה לכך על מעמד ארה”ב בארצות הערביות בכלל ובאיראן בפרט.
המכון ממליץ להמשיך לפעול כנגד התחמשות גרעינית של איראן אולם בשום אופן לא באופציה צבאית, אלא בשילוב המשך הסנקציות .
והיה אם איראן תצטייד בנשק אטומי, ההמלצה היא לפעול להגבלת כמות הפצצות ומניעת השימוש בהן.
ההמלצות מפרטות את הדרכים למניעת תקיפה ישראלית באמצעות שימוש בחבילת תמריצים עם סנקציות וכן שימוש בצמרת הבטחונית הישראלית לפעול נגד האופציה הצבאית.
המחקר מתייחס כמה פעמים למאיר דגן ראש המוסד לשעבר כבעל ברית חשוב לממשל האמריקני לעמדות אלו.
לסיכום, אחד מהדרכים בהם הממשל האמריקני משפיע על חיינו, הוא בעזרת מכון המחקר שבבעלותו, מכון ראנד.
תחת המושג “מכון אובייקטיבי”, הוא משפיע על ניהול הכלכלה שלנו, ביטחון הפנים והיחסים בין ממשל ארה”ב לממשלת ישראל.
.jpg)
