יוני 2010 לפני 5 שנים. כן ?
אמנם כבר אז חשו משהו שלא כשורה עם אובמה
אבל רם עמנואל שעמד לצדו עדיין נתן ניחוח של
"זה בסדר – החברה שלנו נמצאים שם כדי לסדר את הכל"
ובכן החברה שלנו באמת סידרו את הכל.
ממש ככה !
קאפואים, יבסקציה, היהודים של היטלר, מתייוונים,
דתן ואבירם, קרח ועדתו.
תמיד החברה שלנו סדרו את הכל !!
תמיד החברה שלנו שסידרו את הכל היו חשובים מאד
מורמים מעם, אליטה.
" רם עמנואל "
אתם מבינים? רם ונישא והכי חשוב?
עמנו – אל !!! זה משלנו.
מה זה שלנו?
נו, הקטע הזה – זה שהלכנו עם הסיפור שלו כל ההיסטוריה
האלוהים?
הוא איתנו !.
אתם יודעים כמה רם שווה?
רם=240=עמלק
תארו לעצמכם איזה עמלק שונא זה שמסוגל לצעוק בריש גלי
עמנו-אל רק כדי להשמיד את המופע של הבורא כאן עלי אדמות
"ישראל".
טוב, לא נסחף, נשאר בסביבות המקומות שאתם רגילים אליהם
אז כבר אז, אני מתריע ואומר
שהצמד הזה אובמה עם עמלק ערב רב ישראלי
מתכננים משהו שיקח את הממשלה מישראל
ויעשה מה שכל המוסלמים והנוצרים שואפים גם יחד
לזרוק את ישראל לים !!
ושם כדי שלא ישארו שאריות
הם הכינו כבר את מלתעות שני הכרישים
אחמדיניג'אד וארדואן
שהריחו את הדם שפיזרו להם כדי לאסוף אותם ואת צבאם….
צועק צורח זועק
מנידים לי ראש, עושים לי לייקים, צוחקים עלי,
אני ממשיך לצרוח, להתריע, לזעוק,
5 שנים?
אני זועק כבר כמעט 49 שנה !!
זה מצחיק את מי שיודע שלפני 49 שנה הייתי
בסה"כ בן 8….אז תצחקו.
כשהייתי בן 8 שאלתי את אבי וחבריו
מדוע מיד אחרי מלחמת 6 הימים לא סילקו את כל הערבים
מעל אדמת ישראל,
אתם יודעים מה זה ילד בן 8 ?
הייתי עם עיניים גדולות כחולות הכי תמים שאפשר…
אבל אז ? מי בכלל הקשיב?
כולם היו עסוקים בלהיות גיבורים עצומים ומפחידים
החזה היה מנופח לכולם באופן כזה
שגם היום יש עדיין כמה זקנים שניפחו את החזה
והאוויר לא יצא להם ממנו עד עצם היום הזה….
בכלל כשאני חושב על זה
ומתבונן עם עיני חז"ל שאמרו
צריך כל אדם לומר: "כל העולם לא נברא אלא בשבילי" (סנהדרין לז)
בפרט אחרי החיזוק שקיבלתי מרבי נחמן עוזי ומעוזי
שלימד אותי שאני חי כאן בעולם לבד לגמרי
וכל מציאותכם היא מציאות הניסיונות שלי,
אז מה שאני רואה זה
שמרגע שנולדתי לעולם בשנת התשי"ט – 1959
העולם התמלא באור ובשמים שהאירו את כל שנות ה 50 אחורה
ואת כל שנות ה 60 קדימה. אלו של המאה הקודמת.
ומי שיודע מה היו שנות ה 50 וה 60 של המאה הקודמת
יכול להבין מה אני אומר.
מלחמת 6 הימים הייתה לקראת סוף שנות ה 60
השאלה שלי כילד בן 8 התחדדה כשיצאתי לפעולות בקן השומר הצעיר
ולא הבנתי למה האחים היהודים שלי מדברים כך
שצריך לחיות עם ערבים יחד, וכו', וכו',
עבורי מאז ומקדם ערבי הוא אוייב שצריך להיזהר ממנו
כי הוא תוקף מהמארב וכשאתה לא מוכן,
לא הבנתי למה מוציאים אותנו ל"אש לילה" ומלמדים אותנו שדאות
כדי להתכונן להפתעות מאוייבים ערבים, כשאפשר בקלות היה
לסלק אותם לגמרי מעל אדמת ישראל.
במלחמת יום כיפור הייתי כבר בן 14
6 השנים ממלחמת 6 הימים פעלו עלי פעולה שאני עובד לתקן אותה
גם היום כל יום ויום.
בבית הספר היסודי שלי למדתי את כל עובדות החיים
הכי מהר, הכי פרטני, הכי יסודי שאפשר
כשהגעתי לתיכון עברתי לישומים מעשיים כבר בשלבים הראשוניים
עסקתי בבולמוס שנמשך עד מעט אחרי הצבא
פרצתי דרכים, כאלו – חסומות לגמרי, הותרתי אחרי דם רב…
בלסתי ללא גבול כי סייח הפרא קיבל מהעולם שלו כוחות אדירים
ללא מאלף, אדרבא, כל המאלפים הממוסדים שלי
קינאו בתלמידם המחכים את רבותיו .
לכן באותו יום כיפור אני זוכר בדיוק היכן הייתי
כשהחלו הסירנות לצרוח.
זה ביני לבין בוראי.
היום אני מבין שממש אבל ממש
בגללי – כי אין אחר בעולמי – החלה המלחמה ומרחץ הדמים.
כן בגללי. ואת זה אם אתה רוצה לקרוא כמטאפורה
אין לי בעיה עם זה כי זה משהו שאתה קורא בעולמך שלך
אבל לגבי דידי? בעולמי? בדיעבד ? אני יודע !
בגללי החלה המלחמה ההיא.
אבל מי חשב על זה אז?
בן 14 ?
שילחמו כמה שהם רוצים, רק שלא יפריעו לי,
המשכתי להרוס את העולם בלי גבולות
עוד ועוד מחוזות נכבשו, בדם ובאש פדיתי כל מה שזז
סילקתי גדרות, חוקים, מוסכמות, שדות שלמים נחרשו ונזרעו
בזרע הפורענות.
ועם כל הכיבושים המבצעיים, ו"הניצחונות", הלך עולמי וחרב.
כשהשתחררתי מהצבא, הייתי שועל קרבות וותיק עטור תהילה
עכשיו הייתי חייב להגיע אל "פסגת האושר" – הממון.
כדי להציב לעצמי אתגרים לקחתי לי ווילה גדולה
שהייתה מכללה לכל מה שחשקה נפשו של צעיר פרוע באותם ימים
ואז זה טפח על פני, הכה בעצמה, טלטל את חיי וזעזע אותי
הבנתי שחיי הפכו לפח זבל אחד גדול מלא ערבוביה של כל הסחי והמיאוס
טובל במיץ של הזבל האנושי
הייתי בן 20 וחצי
רציתי לטהר את עצמי, ואת עולמי.
הלכתי למדבר שהכרתי מימי שעטות הנעורים שלי
פרשתי מחלקי העולם המלאים בני אדם
ועברתי למקום בו נמצאים רק פרטי בריאה לא פגומים
כאלה בראשיתיים, בתוליים לגמרי , כאלה שאתה לא יכול לחלל
כי הם מתנהלים על פי חוקים שאותם אתה לא יכול לשנות
גיליתי שיש משהו הרבה יותר גדול ממני.
מאז שגיליתי את זה
אני זועק ללא הפסקה.
היו תקופות שהזעקה שלי לא יצאה מהפה.
היו תקופות שרק ההרים החזירו לי את הד זעקתי
כשלמדתי לתרגם את הזעקה לכתב
החלתי לכתוב, ואחרי זה לשדר, ולפרסם, ולהפיץ
את הזעקה שלי לכל עבר בעולמי
אולי אצליח לעצור את החורבן
אולי אצליח להפוך את הקערה על פיה
ובמקום חורבן – תבוא גאולה.
אני אמשיך לזעוק עד הנשימה האחרונה
או עד הגאולה.
אתם שקוראים את זה
כבר אמרתי
ואלה שעוקבים אחרי מספר שנים
יודעים
אני את העולם שלי הצלתי
מה שאני זועק
זה כדי שהעולם שלכם לא יחרב
זה עומד להתרחש
תתעוררו בבקשה.
את כל שאר הפוסטים מהשרשור הזה תוכלו לראות בקישור כאן:
