לא יכול לסבול את הזבל האנושי הזה
אבל משתף רק כדי שתבינו
איזה פסיכופטים מטורללים מנהלים לכם את החיים,
ושומרים על הביטחון שלכם.
מי שמכיר אותי שנים יודע שאני מכנה את הצבא הזה
מאז שהשתחררתי ממנו
“צבא הגנה להסתכל ולצחוק.”
ביום שזרקו אותי מקורס טייס, לא בגלל שהייתי טייס גרוע,
לא בגלל שקיבלתי ציונים רעים במבחנים בתאוריה ובמעשי
אלא בגלל שהייתי קצת פרא עבורם, לא מקבל מרות,
ובעיקר לאחר שאחד מהסלבס בן של טייס בקורס שלי
שזכה ליחס מועדף בשל ההשטנקרויות שלו שדפקו לנו שבתות
אז “טיפלתי בו בעדינות ברגישות ובנחישות”
זה היה יותר מידי עבורם אפילו שהיו לי ציוני מצטיין
אצל הבוחנים הכי קשוחים בבית הספר לטיסה.
כבר אז אני גמרתי עם הצבא הזה
ושתבינו כשהתגייסתי הייתי מורעל גדול,
אבל זה נגמר בשלבים מוקדמים מאד
כשהבנתי עם מי ועם מה יש לי עסק.
התבגרתי מהר מאד.
כבר בגיל 15 הייתי רשום לפנימיה צבאית
עם רקע של גדנ”ע בכל השנה הראשונה והאחרונה שלי בתיכון
הצלחתי לקבל סרט הדרכה של מ”מ כבר בגיל 14
אחרי קורסים אינטנסיבים בצריפין ובבאר אורה [מי שיודע מבין]
אלא שהייתי סקרן לטעום הכל ובבת אחת,
כך שבפנימיה הייתי רק רשום
ובעצם הסתובבתי לאורכה ולרוחבה של הארץ
שהייתה הרבה יותר גדולה מהיום, כי היה לנו את סיני
ואני הייתי מאוהב בלגונה של דהב כבר באותם ימים.
הייתי נער מפותח מאד עצמאי שעושה מה שחשבתי
שיגרום לי לגדול עוד ועוד כמו ששאפתי.
הניסיון הזה, הגיוס לקורס טייס, והאכזבה מניפוץ המיתוס
גרמו לתובנות שזרקו אותי מחוץ למטריקס כבר אז.
סימנתי לי מאז את הטיפוסים הנאלחים שהחושים שלי קלטו
מאחר ורכשתי באמת ניסיון שהביא אותי למצב קליטה מעולה שכזה.
מאז כמעט ולא פיקששתי אתם.
בכל תחומי החיים בכל המגזרים, אני מזהה אותם
את הטיפוסים האלה כמו אותו בן של סלב שהאף שלו נכנס לגולגולת.
השטינקרים, החנפנים שמתקדמים הלאה עם הלשון, עם המרפקים
ולפעמים עם דריסה ממש, ותפירת תיקים,
כל אותו זבל אנושי לדאבון לב
הצליח לאייש כל פינה במבנה השלטוני של שלטון הזדון הזה
שנכפה עלינו כאן בארץ הזו.
עקבתי אחר התהליכים הללו בשברון לב אמיתי,
חזיתי ממש בזעם עצור בכל אותם חדלי אישים שאיישו
את עמדות שירות הלקוחות בבטוח הלאומי,
ובכל מקום בו נצרך שירות לציבור.
ראיתי לאורך השנים איך ה”מוחמדים” הללו
שכילד שאלתי למה השאירו אותם כאן לאחר 6 הימים,
ולאחר מכן כנער בשמו”צ
זעקתי שלא יקום ולא יהיה דו קיום עם חיות אדם אלו.
ולכל אורך השנים בהן נוספו לי עוד ניסיון וחכמת חיים,
דיברתי , כתבתי, שידרתי, הרצתי,
את התובנות שלי והנגשתי אותן לציבור רחב של בני ישראל.
לדאבון לב .
מרגיש כישלון צורב עד עתה להצליח להגיע לעמדת השפעה
ממנה נשמע קולי, לא רק בגלל שה”אוייב” [לא פחות מזה]
העומד מולי חזק ואימתני,
אלא בגלל בני עמי,
שכנראה לא הוכשרה העת עבורם להיגאל.
וכך מוצא עצמי נכון להיום
מוקף באפסים בכל שדרות השלטון.
היעלה על הדעת ששני הכלומניקים לפיד ובנט
היו כאן ראשי ממשלה של העם הזה?
הרי זה לא יאומן כי יסופר.
בוגדים נאלחים דוגמת אהוד ברח/אולמרט/אהרון
ומיליקובסקי שחיי בני עמי נחשבים עבורם כקליפת השום?
עזבו את זה שאני חש עלבון משפיל, שחדלי אישים כאלו
הגיעו להיות “מנהיגים” [בא לי להקיא כשאני כותב את זה]
של בני ישראל, אבל –
אלו בני ישראל של התורה שדוד המלך הוא מנהיגם?
בכזו קלות נמכרים בני עמי המסולאים בפז, ככבשים
לעדר צבועים טורף? מטים גרונם לשחיטה במודע?
זה נקרא התפכחות?
אני יודע בוודאות שאם היו יודעים אחי ואחיותי מבני ישראל
איזה לב רחמן יכול להנהיגם, גם בעת הזו, היו זונחים
את כל רפש האדם הזה שמאכלס את שלטון הזדון נכון להיום
והיו רצים למנות להם מלך כצווי התורה שיביאם חזרה
אל חוף מבטחים.
אבל לאלוקים הפתרונים,
ולב מלכים ושרים ביד ה’.
ולכן מקבל אני את רצונו כפי שהוא.
באכזבה גדולה, בשיברון לב, בחוסר אונים,
אבל הואיל ובדורות הללו במעשיהם
קובעים את סוג המנהיג שיוביל אותם…
אז נקבל את רצון ה’.
בלית ברירה.
כי רק רצונו קובע בהתאם לבחירה של הדור.
ובמידה שמודדים כך נמדד לכולנו.
אז כנראה שמגיע לנו סוג של חדלי אישים
כמו הזבל האנושי הזה בסרטון המצורף להלן.
וכמו כל אותם נאלחים שמדברים כעת על “מחדל” איום ונורא
שגבה את חייהם של אלפים מבני עמנו בעת הזו,
והותיר עוד רבבות יתומים ואלמנות,
פצועים בגוף ונפש לכל חייהם.
הגם שאני סבור שמדובר בבגידה ממש
בגד בוגדים בגדו.
זה מה יש.
“אם מוחמד מכפר מנדא רוצה להיות טייס קרב, צריך לתת לו.”
וזה היה בכיר בשב”כ כן?
