18 ביולי 2025 23:14

הגות מתוך רסיסי חיים / מרדכי אלוף

כי בטח הוא לא מחפש להעניש אותי סתם כך…

לפני כ 10 שנים סגרתי
את המסעדה שהפעלתי בטבריה.
לא בגלל שלא היו הכנסות
היה מחזור יפה
אבל מדינת רוטשילד חתכה ממנו
את כל השמנת עם סכין
ולפעמים עם גרזן

ולי?
נשאר שולחן השבת שהיה לי
מאז ומתמיד
עוד לפני שהוצאתי את הנשמה
מבוקר עד בוקר…

אז סגרתי אותה.
כשלא היו קליינטים [גם זה קרה בחורף]
היה לי זמן לשבת לעסוק במה שאני הכי אוהב.
לכתוב.
זה אחד מהכתבים שיצאו אז:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אולי המרדנות המוטבעת בי…
אולי העוונות החקוקים בעצמותי…
אולי הרצון לבחון כאילו מה אני עדיין יכול…

ומעבר לכל, הוויכוח שיש לי עם בורא עולם,
כפרת עוונות…
אני כל הזמן אומר לו שלא ינסה אותי…
אבל אם הוא כן, והוא כן,
אני מראה לו מה אני מבין…

אני מבין את דוד המלך,
ואני מבין את שלמה המלך…
ואני מבין חלקים נרחבים מהתורה שלו,
ואני יודע מה אסור…
ואני יודע מה מותר…
ואני הולך על חבל דק…
כדי שיוכל הבורא להגיד שיש לו
על מה להעניש אותי,

כי בטח הוא לא מחפש להעניש אותי סתם כך…
אז שתהיה לו סיבה טובה…
משוגע על כל הראש הא??

אז למה דוד מלכי אומר
"אשר לא גזלתי אז אשיב?"

כן, חתכת משוגע…מה לעשות.
את העלילה הזו,
הוא ידע עוד לפני שברא את נשמתי,
והוא גם מכיר את סופה.

אני עדיין לא,
לכן אני מגשש כל הזמן לחפש מה בדיוק
תואם את העלילה שהוא רצה
שתהיה העלילה שוברת הקופות…
זו המוצלחת…
בדיוק כמו שהוא רוצה…

בנתיים מרוב חיפושים קצת התברברתי בשטח,
ואת צלילי פעמוני הכבש המוביל
אני לא שומע עוד,
וגם לא את חליל הרועים,
וכל שנותר לי לזעוק זה:
תעיתי כשה אובד בקש עבדך…

וגם לזה אין בי כבר כח,
אז אני עושה את מה שאסתר עשתה
הפעם בתור מרדכי,
כאשר אבדתי אבדתי…
הולך קדימה לתוך החושך,
לתוך הערפל….

פעם בדהב נתקעתי בכפר הבדואי
מרחק 7 ק"מ ממקום הבית שלי בעת סופת מדבר
שהעלתה אובך עבה שאפשר היה לראות רק מטר אחד קדימה,
אני לא אשכח את הטריפ הזה…

היו לי מגפי בוקרים וכיסיתי את פני עם כפיה
רק חריץ לעיניים,
עליתי על שביל המדבר המוביל מהכפר לכיוון הבית,
והתחלתי לרוץ…ריצה קלה…
שהתעצמה והייתה
לאחת החוויות המדהימות שהיו לי בחיים…

בתוך האובך מבלי לראות כלום…
רצתי שוב על האצטדיון בו אימנה אותי
חנה שזיפי בבאר שבע
לנצח את ריצת שמונה מאות המטר…

200 מטר ראשונים היא לימדה – אתה נותן נשמה….
400 אתה על אוטומט…
200 אחרונים אתה גומר את החיים ומנצח….

באליפות הנגב גיל 16 לקחתי פור סיבוב אחד שלם
על כולם….
לא שמעתי בקולה את הנשמה נתתי 400 במקום 200…

10 מטר לפני קו הסיום התמוטטתי,
היא רצה אלי וצעקה קום יש לך עוד דקה
עד שהראשון מגיע אליך אתה ראשון….

שכבתי שם על הגב…
התגלגלתי לדשא,
ונתתי להם לכולם לעבור אותי…

זו הייתה תחושה
של הכי סוטול שיכול להיות
משהו סטייל
מה כבר יכול להיות
אני אהיה אחרון?
מה כפת לי?
הרי כבר הייתי
הכי ראשון שיש..

אז יאללה
תן לשכב על הגב
ולראות את השמים
ולנוח…

כי מה הקטע?
לנצח?
אסתדר עם זה.

היא הייתה מאוכזבת
אבל אני הייתי בעננים
מי צריך את זה?

שם בסיני בדהב…
יכולתי לגמוא עוד 40 ק"מ,
חנה היתה גאה בי אם הייתה רואה,
איזה עבודת רגלים…
אוח איזו ריצה זו הייתה…
הגעתי הביתה…

אחד מהרגעים הכי מספקים שהיו לי בחיים….
אף אחד לא הוציא את האף
מחוץ לאוהל\חושה\בית באותו יום…
ואני טסתי על גרגירי החול…..

התעייפתי.
סוגר את המסעדה והולך הביתה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היום כשאני קורא את זה
אני שואל ת'צמי
תגיד
זה באמת הקטע הזה?

לא היית מבסוט יותר
אם היית מנצח?

תראה
אני עונה לו
היום אני יודע
שניצחון הוא לַנֵצֶח.

היום למשל ניצחו אותי – קצת,
ידעתי שהם יושבים על החומרים שלי
לא הייתה לי אפשרות לגבות בלוג שלם
ידעתי שהוא בסכנה
והפסדתי

קצת צער אמנם, קצת עגמת נפש
יש לי תקווה שאולי ישוחזר
אבל הם לא לקחו לי
את הלשכב על הגב
ולהסתכל לשמיים
ולהגיד לו

הא?
עוד פעם הכנסת לי ?
יאללה פסדר.

נראה מה הסיפור הבא שלך…
כולם רוצים לנצח
אבל אף אחד לא יודע להפסיד.

אני שמח לדעת
שלפעמים לדעת להפסיד
זה ניצחון גדול.

Dont worry Be Happy

הטעות במחשבה על נצחון גורמת לכולם להפסיד, המשימה אינה – הנצחון. המשימה היא – כיבוש. !

איזהו גיבור? הכובש את יצרו.
ומי לנו גיבור יותר מן היצר?

המשימה הכללית של עם ישראל אינה הניצחון הרגעי בסבב הזה,
האויבים גררו אותנו לזירת אגרוף,
[זה מכוון כי הפרד ומשול מעולם הייתה השיטה הטובה למשול]
עם שופט ופעמון המצלצל כל אימת שהיריב מדמם להפסקת פציעות,
ושוב חוזרים לזירה כדי להכתיר את המנצח.

המרים יד על ישראל דינו אחד.
השמדה טוטאלית.

איי… אנחנו לא ראויים!?!

נכון.
הואיל והכיבוש באמת ניסיון גדול הוא,
אתה צריך להיות כובש על מנת למגר את הרע ולהשליט טוב,
אם כבשת והבאת שחיתות? תחטוף באיזה שלב…וחזק
וכי בכדי נשמעות זעקות "הכיבוש משחית"?

כיבוש נועד להפיץ טוב בעולם,
הנכנע לכיבוש מקבל עליו את תנאיו של הכובש.
ובאם ממשלו של הכובש מביא את הנכבש לטוב אמיתי,
מדוע ימרוד הנכבש בכובש?

איזהו גיבור הכובש את יצרו…
זה שרוב הכובשים השליטו את הרע שלהם?
לכבוש על מנת להשליט את מה?

אם המושכות יינתנו ביד הנכבש (היצר)
הרי שאין ברצון אף אחד להיות נכבש
וינהיג עצמו עם המושכות שניתנו בידו
להיות כובש ולא נכבש.

האמת היא אחת,
לו יצוייר והאמת היא שדה טלפטי יחובר אליה
כל טלפט לפי כישוריו והכשריו.

האמת טובה לכולם, ללא יוצא מהכלל.
והיכן היא הטובה בעולם השקר?

אם הכובש בגבורתו כובש על מנת להשליט
טובת האמת על הנכבש,
אזי טוב לו, וטוב לכולם.

המשימה אינה רק ניצחון בזירה.

המשימה היא לנצח על מנת לכבוש את העולם כולו
כדי להשליט בו אמת.

לא רק על ידי החרב (אע"פ שגם זה נצרך)
אלא בדרכי האמת האחת והיחידה
המגולמת בתורת ישראל שניתנה בהר סיני למשה.
ואמנם בכל מקום בו הלכו ישראל עם משה רבנו
הם נאלצו לנצח ולכבוש על מנת לקיים את השלום עם הרתעה ברורה.

קדושת היהודי שורה בכל העולם כולו,
אחרי אלפי שנות נדודים במרחבי ארעא,
עד שאול תחתיות ומתחתיו,
לכל מקום הגיעה קדושת ישראל על ידי פיזור ישראל בכל קצוות תבל.

שבעים הזאבים שהכבשה כבר בתוך בית בליעתם
תקועה אינה נבלעת ואינה יוצאת,
מטלטלים בין תאוותם לטרוף הטרף וללוק את דמו,
לבין האימה והאמוק השוטף אותם מפחד החנק הסותם
את דרכי נשימתם, וכל זאת מבלי יכולתם לא לבלוע ולא לפלוט.

ויכבד ה' את לב פרעה.
ומעמיד להם מלך אכזר כהמן.

ומיהו המן?

ברא הקב"ה את הרע על מנת להיטיב,
אולם מרד בו (הבעל דבר) ובימיו של המן רצה למלוך כביכול בכיפה
מה עלה בדעתו? אסלק את ישראל מהעולם ישראל,
וכביכול על ידי סילוק נציגיו, המשמרים את הוראות ההפעלה לבריאה,
יסולק מלכם ב"ה, ללא אפשרות לשלוט בעולמו… [היל"ת]
(קודשא בריך הוא אוריתא וישראל חד הם).

חייל בלע ויקיאנו
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, תְּלֻהוּ עָלָיו. י וַיִּתְלוּ, אֶת-הָמָן, עַל-הָעֵץ, אֲשֶׁר-הֵכִין לְמָרְדֳּכָי;
וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ, שָׁכָכָה.
אין אזכרת מלך במגילה, אלא הכוונה למלך ברוך הוא, הבורא יתברך שמו.

אין דבר כזה שימרוד הרע עד כדי השמדת הטוב מבלי התערבות הבורא.

תלוהו עליו. דהיינו כאשר חפץ לעשות כך נעשה לו.
ויתרה מזו אף זו – מביטנו יורישנו אל…
לא רק שתלה אותו אלא הפך כוונתו נעשה
שאם כבר התערב הבורא
על מנת לכלות את הרע שזומם לכלות את הטוב,
אזי כבר ישלים הבורא פעולתו,
וכל אשר גזל הרע מהטוב בכל שנות רשעותו,
ישיב הבורא חזרה אל שורשו בקדושה.

וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.

וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן, וַיִּתְּנָהּ, לְמָרְדֳּכָי;
וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת-מָרְדֳּכַי, עַל-בֵּית הָמָן.

הנה כאשר חוט השערה המפריד בין כוחות הסטרא אחרא
לבין צד הקדושה [זה לעומת זה]
נמחק על ידי חיסול הרע, הרי שאין עוד מקום לרע בעולם,
ומיד מקומו הופך להיות מקום הקדושה – מרדכי מקבל את בית המן.
והבן.

ואם הנך סבור שכל האמור מדבר רק על אשר נעשה בימים ההם
עליהם מסופר במגילה?
הרי שכלל מובהק בידינו:
"ואם קראה למפרע לא יצא".

הכוונה שהודיעו לנו חז"ל שאם קרא בעל הקורא את המגילה
שלא מן הכתוב אלא ע"פ, לא רק שלא יצא ידי חובת קריאה
אלא לא הוציא את השומעים ידי חובה.

ולימדונו רבותינו מחלק הסוד, שהאמור לעניין
"אם קראה למפרע לא יצא",
שאם חושב אתה שמדובר בסיפור עתיק שהתרחש לפני מאות שנים?
טועה אתה !!

אלא שהסיפור הזה מתרחש בכל דור ודור ובכל רגע ורגע,
בכל מדינה ובכל משפחה וכו'…
ככתוב:
וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה,
מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר;

ועוד ידובר.

בנתיים נזכור ולא נשכח – יהושוע בין נון > כ ב ש < את הארץ במלחמה,
[כיבוש יריחו הוא המפתח לכיבוש הארץ !!]

ושלמה המלך > כ ב ש < את העולם בחוכמתו.
מי שישתמש כנגדכם בהתרסה שהנכם כובשים –  אמרו לו – אמת דיברת !

המשימה היא לכבוש !!!
כדי לְנָצֵח לַנֵצָח.

כדברי רבי נחמן מברסלב זיע"א :
"ניצחתי ואנצח גמרתי ואגמור"

מרדכי היהודי

ל-ה' הישועה !!
עלה נעלה וירשנו אותה !!!