איזהו גיבור? הכובש את יצרו.
ומי לנו גיבור יותר מן היצר?
המשימה הכללית של עם ישראל אינה הניצחון הרגעי בסבב הזה,
האויבים גררו אותנו לזירת אגרוף,
[זה מכוון כי הפרד ומשול מעולם הייתה השיטה הטובה למשול]
עם שופט ופעמון המצלצל כל אימת שהיריב מדמם להפסקת פציעות,
ושוב חוזרים לזירה כדי להכתיר את המנצח.
המרים יד על ישראל דינו אחד.
השמדה טוטאלית.
איי… אנחנו לא ראויים!?!
נכון.
הואיל והכיבוש באמת ניסיון גדול הוא,
אתה צריך להיות כובש על מנת למגר את הרע ולהשליט טוב,
אם כבשת והבאת שחיתות? תחטוף באיזה שלב…וחזק
וכי בכדי נשמעות זעקות “הכיבוש משחית”?
כיבוש נועד להפיץ טוב בעולם,
הנכנע לכיבוש מקבל עליו את תנאיו של הכובש.
ובאם ממשלו של הכובש מביא את הנכבש לטוב אמיתי,
מדוע ימרוד הנכבש בכובש?
איזהו גיבור הכובש את יצרו…
זה שרוב הכובשים השליטו את הרע שלהם?
לכבוש על מנת להשליט את מה?
אם המושכות יינתנו ביד הנכבש (היצר)
הרי שאין ברצון אף אחד להיות נכבש
וינהיג עצמו עם המושכות שניתנו בידו
להיות כובש ולא נכבש.
האמת היא אחת,
לו יצוייר והאמת היא שדה טלפטי יחובר אליה
כל טלפט לפי כישוריו והכשריו.
האמת טובה לכולם, ללא יוצא מהכלל.
והיכן היא הטובה בעולם השקר?
אם הכובש בגבורתו כובש על מנת להשליט
טובת האמת על הנכבש,
אזי טוב לו, וטוב לכולם.
המשימה אינה רק ניצחון בזירה.
המשימה היא לנצח על מנת לכבוש את העולם כולו
כדי להשליט בו אמת.
לא רק על ידי החרב (אע”פ שגם זה נצרך)
אלא בדרכי האמת האחת והיחידה
המגולמת בתורת ישראל שניתנה בהר סיני למשה.
ואמנם בכל מקום בו הלכו ישראל עם משה רבנו
הם נאלצו לנצח ולכבוש על מנת לקיים את השלום עם הרתעה ברורה.
קדושת היהודי שורה בכל העולם כולו,
אחרי אלפי שנות נדודים במרחבי ארעא,
עד שאול תחתיות ומתחתיו,
לכל מקום הגיעה קדושת ישראל על ידי פיזור ישראל בכל קצוות תבל.
שבעים הזאבים שהכבשה כבר בתוך בית בליעתם
תקועה אינה נבלעת ואינה יוצאת,
מטלטלים בין תאוותם לטרוף הטרף וללוק את דמו,
לבין האימה והאמוק השוטף אותם מפחד החנק הסותם
את דרכי נשימתם, וכל זאת מבלי יכולתם לא לבלוע ולא לפלוט.
ויכבד ה’ את לב פרעה.
ומעמיד להם מלך אכזר כהמן.
ומיהו המן?
ברא הקב”ה את הרע על מנת להיטיב,
אולם מרד בו (הבעל דבר) ובימיו של המן רצה למלוך כביכול בכיפה
מה עלה בדעתו? אסלק את ישראל מהעולם ישראל,
וכביכול על ידי סילוק נציגיו, המשמרים את הוראות ההפעלה לבריאה,
יסולק מלכם ב”ה, ללא אפשרות לשלוט בעולמו… [היל”ת]
(קודשא בריך הוא אוריתא וישראל חד הם).
חייל בלע ויקיאנו
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, תְּלֻהוּ עָלָיו. י וַיִּתְלוּ, אֶת-הָמָן, עַל-הָעֵץ, אֲשֶׁר-הֵכִין לְמָרְדֳּכָי;
וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ, שָׁכָכָה.
אין אזכרת מלך במגילה, אלא הכוונה למלך ברוך הוא, הבורא יתברך שמו.
אין דבר כזה שימרוד הרע עד כדי השמדת הטוב מבלי התערבות הבורא.
תלוהו עליו. דהיינו כאשר חפץ לעשות כך נעשה לו.
ויתרה מזו אף זו – מביטנו יורישנו אל…
לא רק שתלה אותו אלא הפך כוונתו נעשה
שאם כבר התערב הבורא
על מנת לכלות את הרע שזומם לכלות את הטוב,
אזי כבר ישלים הבורא פעולתו,
וכל אשר גזל הרע מהטוב בכל שנות רשעותו,
ישיב הבורא חזרה אל שורשו בקדושה.
וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן, וַיִּתְּנָהּ, לְמָרְדֳּכָי;
וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת-מָרְדֳּכַי, עַל-בֵּית הָמָן.
הנה כאשר חוט השערה המפריד בין כוחות הסטרא אחרא
לבין צד הקדושה [זה לעומת זה]
נמחק על ידי חיסול הרע, הרי שאין עוד מקום לרע בעולם,
ומיד מקומו הופך להיות מקום הקדושה – מרדכי מקבל את בית המן.
והבן.
ואם הנך סבור שכל האמור מדבר רק על אשר נעשה בימים ההם
עליהם מסופר במגילה?
הרי שכלל מובהק בידינו:
“ואם קראה למפרע לא יצא”.
הכוונה שהודיעו לנו חז”ל שאם קרא בעל הקורא את המגילה
שלא מן הכתוב אלא ע”פ, לא רק שלא יצא ידי חובת קריאה
אלא לא הוציא את השומעים ידי חובה.
ולימדונו רבותינו מחלק הסוד, שהאמור לעניין
“אם קראה למפרע לא יצא”,
שאם חושב אתה שמדובר בסיפור עתיק שהתרחש לפני מאות שנים?
טועה אתה !!
אלא שהסיפור הזה מתרחש בכל דור ודור ובכל רגע ורגע,
בכל מדינה ובכל משפחה וכו’…
ככתוב:
וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה,
מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר;
ועוד ידובר.
בנתיים נזכור ולא נשכח – יהושוע בין נון > כ ב ש < את הארץ במלחמה,
[כיבוש יריחו הוא המפתח לכיבוש הארץ !!]
ושלמה המלך > כ ב ש < את העולם בחוכמתו.
מי שישתמש כנגדכם בהתרסה שהנכם כובשים – אמרו לו – אמת דיברת !
המשימה היא לכבוש !!!
כדי לְנָצֵח לַנֵצָח.
כדברי רבי נחמן מברסלב זיע”א :
“ניצחתי ואנצח גמרתי ואגמור”
מרדכי היהודי
ל-ה’ הישועה !!
עלה נעלה וירשנו אותה !!!
