כשעליתי מסיני בפינוי ההוא ב 1982
הייתה לי כבר הכרות עמוקה עם בורא העולם
אישית בלעדית.
עבורי – החזרה לציוויליזציה הייתה מהולה משני קטבים
האחד – צער נורא ואיום על שגזלו ממני
את הקשר הישיר והבלתי אמצעי
עם מקור האנרגיה אליו הייתי מחובר
באופן שלא רק הסב לי עונג בלתי יתואר
אלא אף מבלי לדעת ורק בדיעבד הסתבר לי
שכל רגע מהווייתי שם היה
מעל המקום ומעל הזמן לגמרי
עם מעשה נסים בהם יכולתי לדעת בהווה מתמשך
את שלא נודע לאחרים ונדמה בעיניהם
לעתיד שעדיין לא,
לא בגלל רוח הקודש או נבואה
שניתנה לי על ידי התגלות
כי קדושה לא הייתה לי, אלא בגלל
שגם ישות לא הייתה לי
רק זרמתי עם האנרגיה האדירה
שהציפה אותי בנועם עילאי
וכשהגעתי מחוץ לסיני נתכסתה ממני
ועל זה היה צערי גדול.
השני – ציפיתי לפגוש סוף סוף
את נציגיו של הבורא עלי אדמות
הם המה היהודים שומרי התורה כדי לרכוש מהם
דרכים שעל פי הבנתי אז הייתה נחלתם הפרטית.
הואיל ולסיני הגיע כמעט כל סוג של בן אנוש,
פגשתי רבים שונים ומשונים
כאשר ברור שכל אחד מהם – אם הגיע לסיני
עשה זאת בדרכי החיפוש,
אותם חרשתי לאורכם ולרוחבם.
זן, בודהיזם, ונצרות מיסטית,
ואמונות נסתרות של בדואים
בכולם חשתי את הזיוף והסילוף
בחושי העדינים והערניים.
לא בגלל שהייתי קנאי למשהו אחר
חוץ מתחושה חזקה מאד
של כיוונון לדבר אחד ויחיד
שהוביל את דרכי כמצפן נסתר
אמת נקיה טהורה וזכה.
את הריח שלה הכרתי מהיכן שהוא
וחיפשתי בכל מקום לזהות אותו.
אחרי ההיכרות המופלאה שלי
עם בורא העולם בנסיבות בהן
התחלתי לשיר תהילים מתוך ספר קטן
שאמי הכניסה לי לכיס כשהתגייסתי כסגולה כזו
שעוצרת קליעי כדורים מלהגיע עד גופי.
ציפיתי לפגוש סוף סוף
את אלו שעבורי היו נושאי חבילת הדואר הזו
עבורי אלפי שנים.
מיד כשנחתתי , פגשתי חבר שחזר בתשובה
הוא לקח אותי לישיבת חב”ד בצפת
אחרי שלושה ימים הכניסו אותי לראש הישיבה
וסיפרו לו שאני מגלגל את כולם עם
שאלות חזקות שאין להם תשובות…
בשיחה קצרה הסביר לי הרב החשוב
את הזכות הגדולה שנפלה בחלקי
להגיע אל מקור האמת [הוא והחסידות שלו] תוך שהוא מזכיר לי
מקומות ביהדות ששם אמצא פחות אמת…..
יצאתי מחדרו, לא השתהתי אפילו דקה,
ארזתי את התיק שלי ויצאתי לטרמפיאדה.
לקח לי יום שלם , הגעתי בלילה לטאבה,
ישנתי בחניון עם שק שינה, בבוקר לקחתי ג’ריקן מים
ונכנסתי לוואדי לכיוון נחל גישרון.
נשארתי שם כמעט חודש
צרחתי לבדי לקירות הקניון, שאגתי לו לבורא עולם
שאני רוצה רק אותו !!!
אחרי שנרגעתי , הבנתי שאני הולך לעשות
דרך ארוכה לבד..
אחרי שלוש שנים שבהן למדתי את
יסודות היהדות לבד לגמרי
תוך כדי הכרת עולם היהדות על כל מרכיביו,
הגיע אלי חבר עם ספר ליקוטי הלכות
של רבי נתן מברסלב.
מיד כשנחו עיני על הטקסט
הריח הכה בי במלוא עוצמתו
שאלתי מיד היכן לומדים את הספרים הללו?
קיבלתי כתובת והגעתי.
מאז עברו שלושים וחמש שנה.
את ריח הליטאים לא יכולתי לסבול מעולם.
לא את היהודי שבהם.
אני אוהב כל יהודי כמו שהוא.
לא סובל את הכרחת המציאות שלהם,
את קביעת המסמרות
את הגאווה המחליאה שנמרחת
בכל ציוץ מהברותיהם המתנשאות.
גם בכמה חסידויות יש את אותו עניין,
גור למשל, אותו סוג של התנשאות מחליאה
קרה ומנוכרת מלובשת במדי רוחניות
על מנת לנצל את כול כולה לשם גשמיות,
לכן שמם גו”ר ראשי תיבות
ג’שמיות ו’ר’וחניות, קודם גשמיות ואחר כך רוחניות.
אבל אני לא אשב כאן עכשיו לעשות ניתוח
של כל זרמי היהדות
הרעיון מובן.
מאז טאבה אני זורם בדבקות עם אותה צעקה:
אני רוצה רק אותך !!!
לכן קל לי מאד לדעת מי עוד רוצה כמוני [מעטים מאד]
לכן קל לי מאד לחיות לבד מבלי להזדקק לקהילה וכד’.
גם בתוך מה שהתפתח להיות “חסידות ברסלב”
אני מסוגל לצחקק בגיחוך כשיספרו לי כל
מיני בדותות שממציאיהן עוד לא נולדו לעולם
כשהכרתי את חסידי ברסלב של הדורות הקודמים
וקיבלתי מפיות שקיבלו ממש
אחד אחרי השני מכלי ראשון מרבי נחמן ממש.
אפשר לראות את זה במאמרים שכתבתי לאלפים
לאורך הזמן הזה שבו אני מציע את תובונותיי
למי שמעוניין בהן.
למה אני מספר לכם את כל זה?
קודם כל כדי לתעד, עבורי ועבור בני אחרי, את ההווה
על מנת שבעתיד יהיה להם עבר ללמוד ממנו.
ושנית בגלל הכתבה שבקישור.
בסופו של דבר
כולם יכירו וידעו שיש צדיק יסוד עולם
שפעולתו בדורנו היא פעולתו של משה רבנו בדורו.
כולם?
בעצם לא.
רק מי שמחפש אמת בכל מאודו.
הנה הכתבה:
“זעזוע – האידיאולוג של הרב שך הגאון רבי אהרן ישעיהו רוטר
היה היום באומן והתפלל על ציונו של רבי נחמן
שעליו דיבר הרב שך כל דבר אסור
לקח לי הרבה זמן להתאושש להסתכל על התמונות האלו
ולא להאמין את מי אני רואה אצל רבי נחמן מברסלב,
האיש שלפני שלשים שנה ויותר היה זה שסלל את הדרך
שהדריך את הרב שך הוא זה שלימד אותו ‘השקפה’,
בשעתו הוא היה הדובר הרשמי, הוא כתב את המאמרים
וביטא את דעת הרב שך הוא נלחם למען דעות שרישמית
היו של הרב שך אבל מעשית הוא זה שסלל וקבע אותם,
הוא היה אז מן השלישיה שיצגה את הליטאים
מטעם הרב שך בועידת אגודת ישראל,
היו אלו חיים שאול קרליץ אהרן ישעיהו רוטר ונתן זוכובסקי,
ישבתי יחד עמו במרכז אגודת ישראל שם היינו שנינו חברים,
הרב רוטר היה השקפיסט ולמרות שהיה חזון איש’ניק
הוא מצא את הדרך לסלול את קו האמצע בין חזון איש’ניק
להרב שך שלמרות שהתחנף לחזון איש’ניקים על מנת
שיכשירו אותו – הרב שך היה בעייתי מבחינתם בשל עברו –
אבל לא יכל לגמרי לקבל את עמדותיהם מפני שהוא צריך
היה גם את הירושלמים ששם לא כל כך
ששו לקבל את דעת וגישת החזון איש
את הרב אהרן ישעיהו רוטר הכרתי אישית
הוא היה כותב ב’צופר’ שהיה בבעלותי
וביטא שם את דעת הרב שך, כשמנגד כתב אצלי הרב טוביה בלוי
וביטא את דעת חב”ד, בין השניים הלך מכות ממש
כל אחד ביטא גישה ודעה אחרת,
הוויכוח העיקרי שלהם היה בענין ‘מיהו יהודי’ כשר’ טוביה בלוי ביטא
את עמדת הרבי שצריך לתקן ולהחזיר את ה’כהלכה’ לחוק
ואילו ר’ אהרן ישעי’ רוטר טען כי צריך לשנות
לגמרי ולכתוב ‘על פי שולחן ערוך’,
אהבתי ששומעים את כל הצדדים זו היתה מטרת העיתון שלי,
אבל שילמתי על כך מחיר מפני שביום מן הימים
הרב אהרן ישעיהו רוטר קרא לי לביתו בבני ברק
לשיחה וביקש שאני לא יאפשר יותר לר’ טוביה בלוי לכתוב,
ובנוסף בא בטענה על שאני לא מבקר אצל הרב שך לא עולה אליו
אבל על כך מה שהתחולל אז קרא בפוסט אחר,
כאן אני מבקש להתרכז במה שחזיתי היום,
מדובר בהחדרת סכין בחזון איש ובהרב שך,
ששניהם שנאו את ברסלב שנאה עמוקה, דיברו נגד השיטה שלהם,
והרב שך אף דיבר נגד רבי נחמן, ולא רק שדיבר
כשבחורים התעסקו עם שידוכים ומדובר היה
בשידוך שצד הכלה הם ברסלבים הוא אמר
בשום אופן לא לעשות את השידוך
לפני שלשים שנה איש לא היה מאמין
כי אי פעם נראה את הרב אהרן ישעיהו רוטר באומן,
זה היה חלום רחוק מאוד, אבל נראה כי
השתנו הזמנים ומשהו קרה השתנתה
אולי התפיסה האנטי ואם הוא העיז ונכנס
לשם סימן שמשהו עבר עליו,
אולי הוא התייאש מן הליטאים ובכל זאת מאמין היום
שאצל החסידים יש יותר צניעות ואידישקייט
ידעתי כי ר’ אהרן ישעי’ בתחומים מסויימים סבור כי אצל החסידים
יותר חזק במיוחד בעניני צניעות הנשים, אבל שירחיק עד לאומן,
זה בשבילי לא רק הפתעה אלא זעזוע.
http://bshch.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_597.html?spref=fb
