ברסלב
הכתוב כאן הוא עדות שלי למה שראו עיני ושמעו אוזני. פרק א' – ברסלב.
על פתח מדורת תמוז אב,
ברגעים האחרונים של סיון,
אנסה לחלץ מילים שנמצאות בהחבא.
אשתדל לא לחזור על עצמי
ממה שכבר כתבתי בעבר.
אבל אצטרך לשם העניין לציין
מספר עובדות נצרכות.
נתחיל , והשם יעזור.
באמצע שנת התשמ"ב [1982]
פינו את סיני.
הייתי אז בן 23, אחרי סוג של הכרות אישית
עם מי שאמר והיה העולם
בדרך שלי, לבד לחלוטין,
על פסגת אחד ההרים בסיני
בדהב.
זה מתואר כאן בבלוג עי"ש.
בסוף התשמ"ג [1983]
הגעתי לירושלים, לישיבה לחוזרים בתשובה
מוסררה – לב יהודה – ברסלב.
ראש הישיבה היה ר' משה ביננשטוק נ"י.
מגידי השיעור היו אברכים
מהשול [ביהכ"נ "אור הנעלם" ברסלב] במאה שערים.
ה"חוזרים בתשובה" בישיבה
היו חברים שנאספו מכל קצוות הארץ.
לא צעירים רגילים שהגיעו
לרב ראובן אלבז נ"י ב"אור החיים"
ולמדו את מה שהיה לימים
הבסיס להקמת "גדודי ש"ס".
וגם לא צעירים שנמשכו אל ישיבת אור שמח
בעקבות חזרתו בתשובה של הרב אורי זוהר נ"י.
היו אלו צעירים יהודים שנולדו וגדלו
יחד עם מדינת ישראל, ורובם מאס כבר אז [36 שנה]
בהרחקה משורשי הזהות היהודית, וחיפש בקדחתנות
את הדרך הטובה להתחבר חזרה אל השורש ולינוק ממנו
את תמצית האמת המשלימה
את החיסרון אתו כולם הגיעו.
עבור כולנו – ענק הרוח הרב נחמן מברסלב זיע"א
ותלמידו הגדול רבי נתן מנמירוב זיע"א
[שבלעדיו העולם לא היה מכיר כלל את רבי נחמן]
היוו מגדלור אדיר שממנו זרם אור שפיזר
את החושך מעל רוב הפרטים שבנו את החיסרון
שבנה את הצמא העצום שאיפיין את כולנו.
כמי שהגיע מהמדבר
התכנסתי לתוך עבודת הפנימיות שלי
בחרתי לי חורבה אחת מחורבות חצר שטראוס
בה הייתה ממוקמת הישיבה, ובניתי לי חדר לבד.
הכלים הראשונים אתם התמודדתי במלחמה
[וזו מלחמה עצומה] לשנות את אורח חיי הקודם
ולהיפטר מהרגלים שבנו את אישיותי בעת ההיא,
היו העצות של רבי נחמן כפי שהן מובאות בספרים:
ספר האלף בית [ספר המידות] שיחות הר"ן,
ליקוטי עצות, משיבת נפש,
השתפכות נפש, עצות המבוארות, אוצר היראה,
יחד עם לימוד והכרת ימי מוהרנ"ת
[ספר שכתב רבי נתן כ"יומן" על חייו]
וחיי מוהר"ן [ספר שכתב רבי נתן על חיי רבי נחמן]
שבחי הר"ן, והספר "כוכבי אור".
וכמובן ספרי הדגל ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי הלכות,
וסיפורי מעשיות.
מתוכם דליתי את המידע הראשון שעזר לי לבנות
מהלך של סדר יום אותו הבנתי מהכתובים שעל פיו
צריך יהודי לעבוד את בוראו.
פוסק למדנו מגדולי תלמידי החכמים
באותה העת בירושלים – חכם גדעון בן משה נ"י
ואפילו הרב עובדיה נ"ע הגיע למסור שיעור בהלכה
בישיבה.
התפללנו בשול. במאה שערים.
עבורי עד עצם היום הזה, כל פעם שאני נכנס
למקום הקדוש הזה, אני מתפעם מחדש…
אני ניגש אל המקום הקבוע בו התפללתי
במזרח, סמוך לר' יהודה לייב פרנק זצ"ל משמאלי
ויבדלח"ט רבי נתן שפירא הי"ו לימיני,
מתחת לחלון המלבני
שעלה מגובה הראש שלי למעלה למעלה
אל התקרה שגובהה הספיק לבנות
בינה לבין הרצפה
גלריה ענקית שאפשרה בימי הקיבוץ
בראש השנה
[עוד לפני שנפתחה הדרך אל אומן]
אליה התקבצו בימי ראש השנה עוד
כאלפיים חסידים מכל רחבי העולם
נאספים בעקבות צוויו של רבי נתן
אחרי פטירת רבי נחמן
ובאותה הנחייה של רבנו –
תחזיקו עצמכם יחד – תמשיכו אותי אליכם.
בוודאי על ימי ראש השנה עליהם אמר רבי נחמן
שקיבל אותם במתנה מהקב"ה ולא בזכות אבות
אלא כעניינו הפרטי.
השול של אותם ימים היה מקום אסיפה ומוקד רוחני
של כל חסידי ברסלב בעולם.
עוד כמה מוקדים מיוחדים של חסידי ברסלב
היו בעולם באותה העת.
חסידי ברסלב שחיו בווילימסבורג בארה"ב [הרב רוזנפלד זצ"ל]
חסידי ברסלב מצרפת [אקסלבן], מלונדון,
חסידי ברסלב שגרו בצפת [הרב גדליה קניג זצ"ל]
וחסידי ברסלב שגרו בבני ברק
[הרב יגלניק, הרב נתן צבי קניג זצ"ל,
יבדל"ט הרב נתן ליברמנטש נ"י, הרב נחמן שבתאי גלינסקי זצ"ל, ועוד]
בירושלים בשול – חיו באותה העת 3 ענקים מתלמידי רבנו
הרב לוי יצחק בנדר זצ"ל,
הרב שמואל שפירא זצ"ל,
והרב בנימין זאב חשין זצ"ל.
אמנם היו בשול, צדיקי עליון, עובדי השם עצומים מוארים,
הרב מיכל דורפמן זצ"ל הרב דובינסקי זצ"ל, ר' שמואל צ'ציק זצ"ל,
הרב נחום יצחק פרנק זצ"ל, ר' יעקב מאיר שכטר נ"י,
בניו הגדולים של ר' שמואל שפירא,
משפחת אנשין המעתירה, יגלניק, קלינסקי, ועוד ועוד..
אחד אחד עובדי השם קמים בחצות, מתפללים בנץ,
ומקיימים צווי רבנו ללמוד הלכה ופוסק ושאר חדרי התורה
עד שכל אחד מהם היה אוצר של יראת שמים גדול מאד.
אלא ששלושה אלו המוזכרים לעיל
[שגם הסתלקו כולם באותה שנה]
היו יושבים ראשונה במרכז השולחן
אליו נאספו באי הקיבוץ בראש השנה,
או בסוכה הגדולה שנבנתה בחצר "בנות ירושלים" בסוכות.
במו עיני חזיתי במחזה עטור הוד קדושה
בשמחת תורה עת כל הספסלים בשול הוזזו הצידה
והרחבה [בגודל של מגרש קט רגל] פונתה
לרגע בו הגיעו כל רבני דייני ופוסקי העדה החרדית
לרקוד אל מול האי גברא רבא רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל
שרקד מולם עם ספר תורה בידו.
מחזה מכונן שחרות על לוחות לבי, ובזיכרוני.
באותם ימים, כל שאלה, שעברה את כל המשפיעים
ולא מצאה פתרון בענייני הבנת תורת רבי נחמן
הגיעה לפתחו של רבי יצחק בנדר זצ"ל
הוא היה המנהיג הבלתי מוכתר של חסידי ברסלב
ועל פיו ישק דבר, אע"פ שמעולם לא קיבל התמנות,
וכל ימיו עסק בצרכי ציבור כמי שכפוהו לכך,
ובשל ספר דברי ימיו הכתוב במסירות נפש מקַטנות
בענייני רבנו הקדוש,
עובר דרך אסיפת אודים מוצלים מאש השואה הנוראה,
עד לבניית יסודות בית הכנסת הענק במאה שערים
אותו בנה יחד עם ר' אליהו חיים רוזין זצ"ל ועוד מבני דורו
שנאספו תחת הנהגתו לבסס בארץ הקודש
זרע קודש כל מה שצמח להיות נכון להיום
חסידות ברסלב בכל העולם, בעת הזו.
ככזה , הנהיג רבי לוי יצחק זצ"ל ביד רמה את בניית מסד
הנתונים שלימים הפך להיות הלנד קרד [מפת הדרכים]
של הגרעין האפוי בלבו של רבנו הקדוש.
ככזה, הרחיק ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל מהשול
גורמים – אותם – הבין בדעתו הקדושה – כמפריעים
לסדר היום אותו קיבל בהעתקת השמועה
פה אחר פה – מרבנו הקדוש רבי נחמן> לתלמידו המובהק
רבי נתן> לתלמידו המובהק ר' נחמן מטולטשין>
לבנו ר' אברהם חזן בר נחמן>
לתלמידו המובהק ר' לוי יצחק בנדר זכר צדיקים וקדושים לברכה.
הימים בהם הגעתי אנכי לירושלים,
היו הימים בהם דחה רבי לוי יצחק זצ"ל
את הרב אליעזר ברלנד ותלמידיו מישיבת "שובו בנים" מהשול,
כמו כן את הרב אליעזר שיק שבהם ראה
גורמים מעוותים את דרך רבנו הקדוש
בשל הנהגתם את עצמם בהתמנות כ"רבנים"
בתוך חסידות ברסלב דבר שלא נהג
בין חסידי ברסלב מאז רבי נתן זצ"ל
שזעק את זעקתו המוכרת מקירות לבו
"אני לא הרבי"
וקיבע את דרך ההנהגה רק כתלמיד של הרב
המעתיק את השמועה.
באותה תקופה שהה ר' ישראל בער אודסר
שהיה בשנות ה 80 של חייו בבית אבות גריאטרי.
בעקבות השמועות על כך שהוא טוען
שקיבל "פתק" מרבי נחמן מן השמים –
[הפתק הידוע עם המנטרה: נ נח נחמ נחמן מאומן]
הגיעו אל ר' ישראל מספר בעלי תשובה [מוכרים וידועים]
והחליטו על דעתם להוציא את ר' ישראל מבית האבות.
את ר' ישראל פגשתי מספר פעמים בחיי,
פעם אחת המפגש היה אישי כשלעת ערב מאוחרת,
התדפקו על דלת ביתי באומן באותה העת
כמה מחסידיו [מהדור הראשון] והודיעו לי שאין להם לאן
לקחת אותו אחרי מסע ארוך מהארץ אל אומן,
היו אלו ימים בהם הכל היה קשה בהרבה
באוקראינה בכלל ובאומן בפרט.
הואיל וביתי שכן מול הציון, [הבית עם המקווה הקטן]
והיה מוכר כמקום הכנסת אורחים, מיד הכנסתים יחד אתו
אל הבית וחיממתי מרק עוף שהיה מוכן מהצהרים.
לאחר מכן ישבתי והאכלתי את ר' ישראל כף אחר כף
לתוך פיו את המרק שהשיב את נפשו.
ראיתי אז זקן תש כוח מחסידי ברסלב, שמעתי את דיבוריו
ראיתי את יחסם של חסידיו אליו, ואת יחסו אליהם.
היו בי הרבה רחמים על הדמות שראיתי,
והתבוננתי בו לאורך זמן.
אולי בהמשך אתייחס יותר בפרטים.
בנתיים,
באותו זמן בירושלים כל עניין הפתק הנ"ל
התקבל כבדיחה שכל גדולי חסידי ברסלב
באותה תקופה קיבלו בביטול גמור
ואף אחד לא התייחס אליה ברצינות.
בברסלב של אז אף אחד
לא התרגש כלל מכל סיפור הפתק הנ"ל,
מהטעם הפשוט והמובן – שנניח – הכל אמת,
קיבל פתק, הכל טוב ויפה, אבל מה זה נוגע אלי?
במה זה אמור לספק לי תחליף לכל מאמריו, עצותיו,
תורותיו של רבנו הקדוש?
אז נהגו לכנות את רבנו הקדוש בכתבים מעת לעת
הננמ"ח – ראשי תיבות של נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה,
זה בא עכשיו עם שיר כפול משולש מרובע?
נ נח נחמ נחמן ? נו מה הבעיה ?
נקרא לו גם כך….מה הפסדנו? עליצות שמחה ובדחנות,
זה היה הלך הרוח בעניין "הפתק" באותה העת.
ע"כ כרגע בעניין זה,
עוד נגיע אל שלל הכתות שצמחו והתפתחו
על רקע עניין "הפתק" הזה ותוכנו.
גם לר' משה ביננשטוק נ"י
ובאזני שמעתי ממנו, ולא זר סיפר לי,
אמר רבי לוי יצחק – "לא לעסוק כראש ישיבה לבעלי תשובה"
אלא לעסוק במקצועו כסופר סת"ם,
בשולי הדברים הבנתי,
שכוונת ר' לוי יצחק הייתה להציל את העוסקים במלאכה
מההתמנות וההנהגה עליה הזהיר רבנו הקדוש שמפסידות
את השפעת ההשגה.
ר' משה ביננשטוק, לא שמע לו בעניין זה,
[ועל זאת עלי להודות לו, כי בזכות התעקשותו
זכיתי אנכי ללגום מצוף תורת ר' לוי יצחק משך השנים בהם התגוררתי בירושלים,
ומתורתו שלו עצמו, בהיותי תלמיד חבר עמו]
המחלוקת בעניין האספות הקיבוץ של ראש השנה,
האם ימשיכו להתפלג לשני קיבוצים – במירון ובירושלים,
או כפי שר' לוי יצחק רצה שכולם יגיעו לירושלים,
עברה לי ליד האוזן, כי עסקתי בעבודת ה'
וממילא העברתי את ימי הקיבוץ בירושלים,
יחד עם ר' לוי יצחק שמילא עבורי
את כל מה שהיה דרוש לי כמנהיג מובהק
של כל חסידות ברסלב.
מחלוקות לא עניינו אותי, הייתי אחוז אש קודש
ובפוקוס אותו טיפחתי בשנות התבודדותי במדבר
הייתי עסוק בליקוט מידע הנצרך לעבודתי בלבד.
כל יום בין מנחה לערבית
היינו עולים עמו [עם ר' לוי יצחק] לעזרת הנשים
של השול ושם במשך כ 5 שנים זכינו ללגום ממנו
[ביידיש כשר' משה ביננשטוק מתרגם סימולטנית לעברית]
את תורת רבנו בלולה מהתורה שבע"פ
שיחות המועברות בהעתקת השמועה המדוייקת
מדורות עברו, עם הניואנסים
הדקים ביותר להבנת טעמו של היין ההונגרי…
לימים אסף האי גברא רבה
ר' אברהם נחמן שמחה וויצהנדלר זצ"ל
את שיחותיו הקדושות של ר' לוי יצחק
ויצר מהם את סדרת הספרים
"שיח שרפי קודש"
ועכשיו יש גם תמלול של רבבות הקלטות בהן
הוקלט ר' לוי יצחק ע"י ר' משה ביננשטוק
באותם ימים.
יספר מי שרוצה את מה שהוא רוצה,
ואיך שהוא רוצה,
אלא שאת שראו עיני, ושמעו אזני,
אנכי יודע – ועל זאת אני מספר.
ברקע החלו לפעול משפיעים
לבעלי תשובה בדרך רבנו:
הרב ויזנפלד – [רבו של ארז דורון]
שלימים פיתח שיטה לא לנסוע לאומן בראש השנה.
הרב טייכנר, הרב קניג מצפת
וכמובן הרב אליעזר ברלנד, והרב שיק.
בימי הראשונים בירושלים,
וכבר תיעדתי עובדה זו במאמרים קודמים,
כסקרן שבודק כל מה שזז,
הגעתי לסעודה שלישית בישיבת
"שובו בנים" בעיר העתיקה כדי לשמוע את הרב ברלנד.
זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי אותו, והאחרונה.
התנהגותו המוזרה [נפנוף ידיים והתזת רוק בהתלהבות
שגרמה לי לא להבין מילה אחת ממה שאמר]
דחתה אותי כבר אז באופן כזה
שגרם לי לסלק אותו ממחשבתי כגורם משפיע
באיזה עניין שהוא.
פשוט לא התאים לי. וכפי שכבר ציינתי
אישיותי הייתה מפותחת בעצמאות גדולה מגיל צעיר
וחושי הובילו אותי בדרכי [עד היום] באופן שמה שהבנתי
בדעתי שאינו נצרך לי פשוט לא היה קיים.
במשך השנים בשל גישה ראשונית זו,
הצלחתי בקלות להתבונן ולראות
[בעיקר לאחר פטירת רבי לוי יצחק]
איך העגלה הזו שנקראת "שובו בנים"
הולכת ומתרחקת
מטעמו של היין ההונגרי אותו לגמנו כולנו
מזקני הדור הקודם ובראשם ר' לוי יצחק זצ"ל.
מצחיק אותי לשמוע נכון להיום
ש"הרב ברלנד" היה תלמידו של ר' לוי יצחק.
ואתם יודעים מה?
באותן שנים בהן זכיתי להסתופף בשול ולהתחכך
באותן להבות אש קודש מהדור הקודם, תוך ביטול גמור
וסילוק הישות על מנת לקבל באופן הזך והנקי ביותר
את קשת הגוונים של הצדיק יסוד עולם הפזורה בין
תלמידיו הנאמנים,
ו"כל הנוגע בקטן שבאנשי בוודאי יהיה איש כשר"
[ובלבד שיהיה מאנשיו….וצע"ג]
כל אותן שנים לא ראיתי סביבי 90% מאלו
המשפיעים נכון להיום המתהדרים בהיותם
"תלמידיו" של ר' לוי יצחק ושומעי לקחו,
ויותר מזה, אני מעריך בהערכה גסה שאלו היום
הנמצאים במאות מוקדים בעולם,
בהם מלמדים תורת רבי נחמן, בכלל לא היו קשורים מעודם
למי מהם אותם קדושי עליון מהדור הקודם
שנשאו על כתפם את התואר המחייב – חסידי ברסלב.
באותם ימים,
רבים מאלו שעזבו את הרב ברלנד בקול רעש גדול,
והפכו לאחר מכן למאן דאמרים,
[עופר גיסין, עודד ניצני, ועוד..]
ישבו תחת השפעתו עם עוד רבים וטובים
מבעלי התשובה של אותו הדור,
שלימים הפכו למשפיעים, ומנהיגי קהילה בעצמם,
שזה אחד מהסימפטומים הברורים להיותם קשורים בעברם
למי שלקח עצמו מחוץ למוסכמות בין חסידי ברסלב
שהגדולה בהן מבחינת תקנת החברה, שבברסלב
אין "רבנים" במובן של 'מנהיג'
כמובן בהשראת רבי נתן בעצמו
שכמו שצייננו לעיל טבע את המושג
"אני לא הרבי".
לזכותם יאמר
שתוך זמן קצר יחסית הבינו את טעותם,
והשתחררו מהשפעתו הכולאת,
אבל לדאבוני כפי המסתבר לי
ואני אומר את דעתי האישית בלבד, נזרעו בהם כמה
מזרעי הפורענות הקשורים במגלומניה להנהיג.
וכדי להיות ברור, כשאני אומר "מגלמוניה להנהיג"
אני מתכוון לצורך עצמו, כאשר זה מכוסה
באיצטלת "קירוב רחוקים" שמתחילה באמת לכאורה
"לשם שמיים", אולם סופם מעיד על תחילתם,
שנבנית חצר עם כל גינוני אדמורו"ת, וכמובן ממון,
והיררכיה של שרי מאות ואלפים, ושרים ויועצים,
וכמובן חיילים בצבא עם דגל שיוצא למלחמה עבור
הוד מלכותו עד כדי הקרבת עצמיותו וישותו, הוא
ובני ביתו, אשתו וילדיו למשנת "הרב" שכבש את מהותו.
זה מעולם לא היה משהו שקשור בחסידות ברסלב.
וזה נעלם מעיני העולם. ולכן אני כותב.
כדי לגלות זאת לעולם.
למרות שכתבתי לעיל
שעל פי ר' לוי יצחק יישק דבר בימיו,
הרי שמעולם לא הסכימה דעתו שיקראו לו
אפילו "יו"ר ועד בית הכנסת", ובנוסף
כל אימת שהזדקקו להכרעתו, מעולם לא פסק.
אלא היה יושב עם הנוכחים ומפרק יחד אתם
את הסוגיה שבנדון, מציין יתרונות וחסרונות
ומה נראה על פי דעת התורה,
ולאחר שהיה מסיים דבריו
באורח פלא היו כולם מסכימים על דבר אחד.
זו הייתה סגולתו.
ומאידך – יצא ללחום מלחמת חורמה כגיבור מתרונן מיין,
בכל דבר פעוט, שלכאורה הבין בו שהוא סטיה
מהדרך אותה קיבל, ולא נח ולא שקט
עד אשר עמד כל עניין על תיקונו במדוייק.
מנהיג אמת שידע והכיר את כל הנפשות הפועלות
וכאסטרטג ענק ניווט את הספינה שהלכה וגדלה
במהירות בזק לממדים שלא ציפו להם אותם
חסידי ברסלב מהדור הקודם שהתרגלו להיות
פינה נידחת של עבודת השם, מתוך צניעות, ושמירה
על פרטיות, ופתאום מצאו עצמם בחזית לאור הזרקורים
כאשר אל פתחי החסידות, נהרו, באותו פרק זמן [יחסית מצומצם]
אלפי צעירים נלהבים, שצונמי קודש עצום שטף אותם אל ירושלים בעיקר,
ואל חסידות ברסלב שלא נמצאו בה כלים באותו זמן
לטפל בצורה מבוקרת ומתוכננת – בגל הענק.
המשך בע"ה יבוא בפרק ב'.
משיחות השקר לא פוסחת על ברסלב – "גם בעניין שלי יהיו מפורסמים של שקר"
יש באמתחתי מאמרים רבים
שחלקם הגדול פרסמתי במשך השנים
המתייחסים ל"חסידות ברסלב"
כקהילה,
ולחסידי ברסלב
כפרטים
ולמשנת רבי נחמן מברסלב זצוק"ל
ביחס למבחן התוצאה
כפי שהוא עולה
מהתבוננות בקהילות השונות הבונות את חסידות ברסלב,
ככלל או כפרט.
יכולים לראות כאן תמצית:
בסרטון זה מונחים עיקרים חשובים מאד להבנת עניין ברסלב
תמצית הדברים כתובה גם כאן בבלוג
השורה התחתונה של מאמרים אלו
הסתכמה עבורי בהצהרה
שפרסמתי מספר פעמים לאחר שנשאלתי בנדון
ואני אנסה לפרוט אותה כאן:
הואיל וזכיתי להכיר בעצמי את כל שדרת גדולי חסידי ברסלב
מהדור הקודם
ובראשם ללא כל עוררין
את זקן חסידי ברסלב
הרב רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל
וביודעי ובהכירי את השקפתו הצרופה על פרטי פרטיה
באשר שהוא היה
הכוח המניע שהקים עולה של חסידות זו בארץ ישראל
במסירות נפש
ולא אאריך בכך הואיל והמפורסמות אינן צריכות ראיה,
גם אם ימצאו
מסלפים ומזייפים למיניהם אשר בנכליהם
משכתבים פרטי היסטוריה
על מנת להציב להם נכון להיום פלטפורמות נוחות
לביסוס שקר תרמיתם
המספק להם קרקע נוחה לאגד עליה את שומעי לקחם
באופן שלא היה מקובל בין חסידי ברסלב
בדורות הקודמים.
ובכן,
אני קובע בוודאות גמורה שכל הקהילות המכנות עצמן
בשם "ברסלב"
המאוגדות כ"חסידות" בפני עצמה
עם "רב" בראשן שמנהיג עצמו ב"רבנות"
כמנהג אדמורי"ם
עם משמשים וחצר ושומרים והנהגות שונות של שררה,
הנן כתות שמשתמשות
בתורת רבי נחמן מברסלב בהשאלה
רק על מנת לקיים עצמן כ"חצר" בפני עצמה,
וכקרדום לחפור בו
את משאבי ה"רב" ואנשי חצרו הקרובים אל המלכות,
ואת כולם אני מכניס
לקטגוריה עליה עמד רבי נחמן בעצמו :
"גם בעניין שלי יהיו מפורסמים של שקר".
מה זה "מפורסמים של שקר"?
כשבאים לפרק את המושג הזה
אם עושים את העבודה נכון
אפשר להבין את כל תחלואי הדור כולם,
ואפשר בקלות לענות על השאלה
הכיצד ימצאו מי שלבושים במדי היצוג
של האלוקים
הם "רבנים" שאמורים להיות
עיני העדה
המובילים את צאן מרעיתם אל מחוזות
הטוהר והקדושה.
ברור לכל מתבונן בעין האמת
שאדם לא מתפרסם כך סתם.
אדם מתפרסם בשל כישרון מיוחד הגלום בו אתו
הוא משתמש באומנות שאין אותה לאחרים,
ולכן על ידי שמכירים בכישרונו
הוא מתפרסם.
בעניין הפרסום עצמו יש לרבי נחמן
תורות שלמות המזהירות
את ירא השמים
מהפרסום ובוודאי מנטילת הנהגה או קבלת התמנות
"המפסידות את הנבואה"
אבל אומר רבי נחמן מברסלב
דווקא יראי השמים
הם אלו המחפשים להתמנות
על מנת להביא את העולם אל תכלית הטוב
שהם חוזים ברוח קודשם
עד כאן הכל בסדר אם כן מה הבעיה?
אלא ,
אומר רבי נחמן שכאשר אדם מקבל על עצמו
"התמנות" והנהגה,
בקלות יכול הוא ליפול ולהיות
"מפורסם של שקר"
הואיל והשררה והכסף והכבוד
הם כוחות חזקים מאד הפועלים
על גדולי עולם
ולא כל אדם
גדול ככל שיהיה מבוטח בפניהם,
ויכול לעמוד בניסיון
אשר על כן,
אמר רבי נחמן את דברו
ועל זה החרה החזיק אחריו
רבי נתן זיע"א תלמידו המובהק
שברח מכל התמנות
אע"פ שעל פיו נשק כל דבר ועניין מענייני חסידות ברסלב בימיו
ולאחר מכן על ידי תלמידו ר' נחמן מטולשין זיע"א
ואחריו על ידי בנו רבי אברהם בן רבי נחמן זיע"א
ואחריו על ידי רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל,
שמעולם לא החזיקו עצמם יותר
מגבאי בית המדרש
וכולי האי ואולי.
משנפטר רבי לוי יצחק זיע"א
שעוד בימיו
התנער מחוצנו של הרב ברלנד והנהגתו
למרות ניסיונם של חסידי הרב ברלנד
לצייר את רבם כאילו היה חביב על הרב לוי יצחק זצ"ל
שזה שקר וכזב ואין בזה טיפת אמת.
וכן לא הסתיר
את מורת רוחו הגדולה מהרב שיק ז"ל
שנאלץ לפרוש בשל כך מבית הכנסת הגדול בירושלים
והלך ויצר לו חסידות בפני עצמה
עם כל הנהגות האדמורות
או אז
הותרה הרצועה
ומה שהיה מוכר כדבוקה אחת של חסידי ברסלב
התפזר במרחב לשלל כתות שהציבו בראשן
בעלי כתרים שניטלו כל אחד
על דעת
שהעדר הסר למשמעתם צבוע בדגליהם ומנהגיהם.
"ככל אשר יורוך"
עם גאוות יחידה ומערכת לחוצה מאד
של כללים
והנהגות שמחייבות את כל מי שהחליט
לקבל על עצמו שררתו
של הטוען לכתר בראש
ממש כבמאפייני כל כת אחרת
שמגיעה לסגידה והערצה עיוורת
שאתה מקבלים כל צוו מלכותי היוצא מלפני המלך
ממש כך ולא אחרת,
כאשר הפרטים בעדר מזינים עצמם כל הזמן
במושא הערצתם
באופן שמאדיר ומעצים כל פרט שולי
לממדים על טבעיים
כאשר האדרה זו מיוחסת לבעל הכתר ההופך לאלוהי
היודע דעת עליון
וכל מעשיו נעשים כשומע מאחורי הפרגוד,
ואם ימצא מאן דהוא
מתוך העדר אשר יהרהר חלילה על אחד מהפרטים
או ישמיע קול ביקורת
לא רק שהוא מושתק בבושת פנים,
אלא הוא מסומן מאותו רגע
ואם יחזור שוב על תהיותיו
יסולק בסופו של דבר מהעדר
מוכה וחבול אבל וחפוי ראש,
שזה לגמרי לגמרי ההפך הגמור ממשנתו של
רבי נחמן זצוק"ל
שהדגיש את הנהגתו הגדולה ביותר
"התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל"
ולא פרושה של הנהגה זו כדרך קלי העולם
שסוברים שמדובר רק בהליכה בשדה בלילה
לדבר עם הבורא,
אלא מדובר במשהו הרבה יותר עמוק
שהוא בדיוק ההפך הגמור מהנהגת
העדר המטומטם הסומך עצמו
על עז עיוורת הצועדת בראשו עם פעמון חלוד.
אלא בהנהגתו זו
ציווה רבי נחמן לשומעים בקולו
את תמצית סוד משנתו והיא
ללכת עם הכלים שאותם קיבלת מהבורא
באופן פרטי
ולשכלל את הפרט ממנו הנך בנוי
באופן
שתביא את עצמך אל
תיקונך השלם
בגלגול הנוכחי עם מערכת הנהגות וכללים המצויים כולם
ללא יוצא מן הכלל
במשנתו השלמה והמקיפה של רבי נחמן זצוק"ל
אותה קיבלנו
מהדוגמא המובהקת ביותר לסוג האדם שרצה רבי נחמן להבליט
הוא רבי נתן זצ"ל
שהיה בעצמו עילוי עצום בכל חדרי התורה נגלה ונסתר
אולם לא היה מבוטל ממנו כאין וכאפס צנוע וענו בהנהגתו
עד שצעק קבל עם ועולם –
"אני לא הרבי" !!!
ואלו
ה"מפורסמים של שקר"
בעניין רבי נחמן הם לוקחים את המכוון
של רבנו הקדוש,
ושל רבי נתן תלמידו אל הקצה השני לגמרי
בהופכם את שומעי לקחם לעדר מטומטמים
המסוגלים לעבור עברות ממש
על גופי תורה
ולהכשיר עוברי עברות
על כל שלוש החמורות
גזל – גילוי עריות – ושפיכות דמים
כי כך הרב אמר
ואם הרב אמר אזי מי שיהרהר אחריו
מהרהר אחרי הקב"ה בעצמו
ולא זו אף זו
על מנת לבסס את מעמדם הרם
המדמה עצמם
לבורא עצמו
הם מעמידים אחריהם דור של
"ממשיכי דרך"
שרים שהופכים למושלים בעצמם
אלא שכנועים המה ל'אור האלוהי'
שבראשם
וכך הופכים שמים לארץ, וארץ לשמים
והעולם בוקה ומבולקה
ממש כמו שהוא מצטייר נכון להיום,
בשומענו חדשים לבקרים,
על מעללי "רב " פלוני ו"מקובל" אלמוני
שנתגלה קלונם ברבים
ונודעו כנואפים ממש
ר"ל
או כרודפי בצע תאבי ממון
ושררה
כל שכן כאשר מדובר
בכאלה שאין להם נגיעה כלל
בתורת ברסלב
שעדיין מצליחה לעדן
במעט
גם את הפושעים הגדולים המשתמשים בה,
וכאלה ישנם בעולמנו אלפים
בעוונות הרבים.
כלל הדברים היוצא מדברינו זה בא ללמד
על הנהגתי שלי
אותה אימצתי כבר לפני שנים רבות
כשפרשתי מהשתייכות לקהילה כזו או אחרת
לא רק בחסידות ברסלב
אלא בכלל בעולם החרדי,
בהכירי את תחלואיו הרבים השונים והמשונים
ולמי שעוקב אחר דברי בעקביות
הדברים ידועים ומוכרים.
אלא שדא עקא יש קצה שני לסוגיה,
והוא הנהגת כתות כגון הנ נח, או הסבא הוא המלך,
או דוד הכי טוב וסיעתו
[את דוד דבש אני מכיר כשהיה עוד חסיד ברסלב ירא שמים מרבים
שעוסק בעבודת השם כדרך גוברין יהודאין צדיקים חסידים ואנשי מעשה]
הקצה השני מכיל קבוצות שולים
שלקחו את מה שתארתי לעיל אודות
המפורסמים של שקר
ועדרי המרבק הצועדים בעקבותיהם
והפכו את עניינם לאנרכיה מושלמת
למשהו שמתואר בסיפור החכם והתם ע"י שני החכמים
שהסתובבו בעולם
כדי להוכיח את טעות העולם הסוברים
"שיש מלך"
ומתואר בלשונו הזך של רבנו:
"וּדְבַר הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל נַעֲשָׂה אֶצְלָם לְמָשָׁל
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמָּצְאוּ הָעוֹלָם בְּטָעוּת, לָקְחוּ אֶת הַמֶּלֶךְ לְמָשָׁל.
כְּמוֹ שֶׁזֶּה אֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה…."
כאומרם – אין גדולים ואין קטנים כולנו חברים,
שזה הבל ושטות שלא נשמע כדוגמתה
שהופכים העולם להפקר שעל זה אמר רבנו הקדוש:
"הפקרות אין צריכים כלל"
בטח כאשר מדובר בארחי פרחי שקידשו להם
איזה עניינים של שטות
שאף אחד מהדורות הקודמים לא אחז ממנה !
ולא עשה ממנה עניין כלל,
וכל זאת על מנת להכשיר לעצמם דרך
המאפשרת
להם לפרוק את כל הזיותיהם
אותם הם מחשיבים
ל"רצון הצדיק"
המתבטא בגבב מלמולים חסרי פשר
מלווים בפרצי צחוק מטופשים
אותו הם מפרשים
על דעתם הסכלה והמבולבלת
מערבים יום בלילה חושך באור
וכיד הדימיון השולט ברוב דבריהם
מייצרים עיוותים, סילופים, ודרכים
שמי שמעט הכיר את אורחות הדורות הקודמים
ממלא פיו צחוק מהבל שטותם
עוזבים דברי אלקים חיים הם תורות רבנו הקדוש זיע"א
עבור זקן שעבר ובטל מן העולם שכל דבריו המצוטטים
הרי הם נחשבים עבור ברי הדעת – דעת רבנו – דבורים בטלים
לעומת באר מיים חיים
תורת רבנו הקדוש ותלמידיו האמיתיים
ובראשם רבי נתן.
כאשר הכת האחרונה אלו אשר
באמת ובתמים
אוחזים בדרך רבי נחמן מברסלב
ממלאים פיהם מים
הן מצד רצונם "לדון לכף זכות"
שעניין זה יצא מזמן מכלל הפרוש הנכון
והפך לעיוות מוסרי חסר טעם
והן מצד חששם המוצדק מחילול השם יתברך
והוצאת שם רע לרבי נחמן מברסלב
והן מצד חלישותם הגדולה בהעדר
מנהיג חזק המורה דרך
כאן ועכשיו
אם כן, היכן מונחת האמת?
האמת נעדרת.
לכן בדיוק ציווה רבנו ורבי נתן לעסוק בספריו
על מנת למצוא אותה,
ונתן לנו הנהגות והנחיות ברורות איך להתקדם
באיסוף פרטי אמת
המונחים כשכל אלוקי המונח
בכל פרט במציאות.
עניין לאסוף טוב המונח בכל דבר
כולל את יראת הכבוד לחכמים אמיתיים
המצויים בדורנו גם כן,
ויש מהם למכביר,
ללגום מהם עצה ותושיה
אלא שלשם כך אין צריך להפוך לשפחה נחרפת
או לעבד עולם נרצע
על מנת לקבל מכבוד האדמו"ר שיעשה לך טובה
אם תרדוף אחריו
חצי עולם ותלחך את כפות רגליו.
כדי להבין סוגיה שאתה מתקשה בהבנתה
כל שאתה צריך זה
למצוא תלמיד חכם שיפשט לך את הדברים
בהבנתו המקיפה ,
ומשם והלאה התמד בלימודך כאשר בכל מקום בו תתקשה,
אני מבטיחך שאם תחפש נכון
אתה תמצא את זה התלמיד חכם שהתשובה לקושייתך נמצאת אצלו.
הנהגה זו של עבודה עצמית,
תוך שימוש בהנהגות הפרטיות המונחות במשנתו
של רבי נחמן הכוללות את הפניה אל ה"צדיק" שבדור,
שיכול להיות כל רגע מישהו אחר שהתשובה שלך מונחת אצלו
ורק ע"י אמונת חכמים תקבלה
בדרך ארץ ובכבוד שאותו חכמים ינחלו,
היא היא ההנהגה הברורה לי
כרצונו של הצדיק עבור הכת האפויה בלבו
היא הכת של בעל התפילה
שהצליח בסופו של דבר לאסוף ולאגוד את כל אנשי המלך
חזרה אל המלך האמת,
ומשם לחדש כל אחד את כוחו בדרך
שיורה מלך אמת זה
כדי לרפא את הבת מלכה, ולהשיבה אל אביה
שמצטער עד עצם הרגע הזה על שנזרק מפיו אותו דיבור,
ולהחזיר למדינה את שמה הראשון כבתחילה,
במהרה בימינו אמן.
דרך ארוכה לבד – רוצה רק אותך !! קצת אחרי אמצע הדרך – דווקא כדי לשמור על האמצע …
כשעליתי מסיני בפינוי ההוא ב 1982
הייתה לי כבר הכרות עמוקה עם בורא העולם
אישית בלעדית.
עבורי – החזרה לציוויליזציה הייתה מהולה משני קטבים
האחד – צער נורא ואיום על שגזלו ממני
את הקשר הישיר והבלתי אמצעי
עם מקור האנרגיה אליו הייתי מחובר
באופן שלא רק הסב לי עונג בלתי יתואר
אלא אף מבלי לדעת ורק בדיעבד הסתבר לי
שכל רגע מהווייתי שם היה
מעל המקום ומעל הזמן לגמרי
עם מעשה נסים בהם יכולתי לדעת בהווה מתמשך
את שלא נודע לאחרים ונדמה בעיניהם
לעתיד שעדיין לא,
לא בגלל רוח הקודש או נבואה
שניתנה לי על ידי התגלות
כי קדושה לא הייתה לי, אלא בגלל
שגם ישות לא הייתה לי
רק זרמתי עם האנרגיה האדירה
שהציפה אותי בנועם עילאי
וכשהגעתי מחוץ לסיני נתכסתה ממני
ועל זה היה צערי גדול.
השני – ציפיתי לפגוש סוף סוף
את נציגיו של הבורא עלי אדמות
הם המה היהודים שומרי התורה כדי לרכוש מהם
דרכים שעל פי הבנתי אז הייתה נחלתם הפרטית.
הואיל ולסיני הגיע כמעט כל סוג של בן אנוש,
פגשתי רבים שונים ומשונים
כאשר ברור שכל אחד מהם – אם הגיע לסיני
עשה זאת בדרכי החיפוש,
אותם חרשתי לאורכם ולרוחבם.
זן, בודהיזם, ונצרות מיסטית,
ואמונות נסתרות של בדואים
בכולם חשתי את הזיוף והסילוף
בחושי העדינים והערניים.
לא בגלל שהייתי קנאי למשהו אחר
חוץ מתחושה חזקה מאד
של כיוונון לדבר אחד ויחיד
שהוביל את דרכי כמצפן נסתר
אמת נקיה טהורה וזכה.
את הריח שלה הכרתי מהיכן שהוא
וחיפשתי בכל מקום לזהות אותו.
אחרי ההיכרות המופלאה שלי
עם בורא העולם בנסיבות בהן
התחלתי לשיר תהילים מתוך ספר קטן
שאמי הכניסה לי לכיס כשהתגייסתי כסגולה כזו
שעוצרת קליעי כדורים מלהגיע עד גופי.
ציפיתי לפגוש סוף סוף
את אלו שעבורי היו נושאי חבילת הדואר הזו
עבורי אלפי שנים.
מיד כשנחתתי , פגשתי חבר שחזר בתשובה
הוא לקח אותי לישיבת חב"ד בצפת
אחרי שלושה ימים הכניסו אותי לראש הישיבה
וסיפרו לו שאני מגלגל את כולם עם
שאלות חזקות שאין להם תשובות…
בשיחה קצרה הסביר לי הרב החשוב
את הזכות הגדולה שנפלה בחלקי
להגיע אל מקור האמת [הוא והחסידות שלו] תוך שהוא מזכיר לי
מקומות ביהדות ששם אמצא פחות אמת…..
יצאתי מחדרו, לא השתהתי אפילו דקה,
ארזתי את התיק שלי ויצאתי לטרמפיאדה.
לקח לי יום שלם , הגעתי בלילה לטאבה,
ישנתי בחניון עם שק שינה, בבוקר לקחתי ג'ריקן מים
ונכנסתי לוואדי לכיוון נחל גישרון.
נשארתי שם כמעט חודש
צרחתי לבדי לקירות הקניון, שאגתי לו לבורא עולם
שאני רוצה רק אותו !!!
אחרי שנרגעתי , הבנתי שאני הולך לעשות
דרך ארוכה לבד..
אחרי שלוש שנים שבהן למדתי את
יסודות היהדות לבד לגמרי
תוך כדי הכרת עולם היהדות על כל מרכיביו,
הגיע אלי חבר עם ספר ליקוטי הלכות
של רבי נתן מברסלב.
מיד כשנחו עיני על הטקסט
הריח הכה בי במלוא עוצמתו
שאלתי מיד היכן לומדים את הספרים הללו?
קיבלתי כתובת והגעתי.
מאז עברו שלושים וחמש שנה.
את ריח הליטאים לא יכולתי לסבול מעולם.
לא את היהודי שבהם.
אני אוהב כל יהודי כמו שהוא.
לא סובל את הכרחת המציאות שלהם,
את קביעת המסמרות
את הגאווה המחליאה שנמרחת
בכל ציוץ מהברותיהם המתנשאות.
גם בכמה חסידויות יש את אותו עניין,
גור למשל, אותו סוג של התנשאות מחליאה
קרה ומנוכרת מלובשת במדי רוחניות
על מנת לנצל את כול כולה לשם גשמיות,
לכן שמם גו"ר ראשי תיבות
ג'שמיות ו'ר'וחניות, קודם גשמיות ואחר כך רוחניות.
אבל אני לא אשב כאן עכשיו לעשות ניתוח
של כל זרמי היהדות
הרעיון מובן.
מאז טאבה אני זורם בדבקות עם אותה צעקה:
אני רוצה רק אותך !!!
לכן קל לי מאד לדעת מי עוד רוצה כמוני [מעטים מאד]
לכן קל לי מאד לחיות לבד מבלי להזדקק לקהילה וכד'.
גם בתוך מה שהתפתח להיות "חסידות ברסלב"
אני מסוגל לצחקק בגיחוך כשיספרו לי כל
מיני בדותות שממציאיהן עוד לא נולדו לעולם
כשהכרתי את חסידי ברסלב של הדורות הקודמים
וקיבלתי מפיות שקיבלו ממש
אחד אחרי השני מכלי ראשון מרבי נחמן ממש.
אפשר לראות את זה במאמרים שכתבתי לאלפים
לאורך הזמן הזה שבו אני מציע את תובונותיי
למי שמעוניין בהן.
למה אני מספר לכם את כל זה?
קודם כל כדי לתעד, עבורי ועבור בני אחרי, את ההווה
על מנת שבעתיד יהיה להם עבר ללמוד ממנו.
ושנית בגלל הכתבה שבקישור.
בסופו של דבר
כולם יכירו וידעו שיש צדיק יסוד עולם
שפעולתו בדורנו היא פעולתו של משה רבנו בדורו.
כולם?
בעצם לא.
רק מי שמחפש אמת בכל מאודו.
הנה הכתבה:
"זעזוע – האידיאולוג של הרב שך הגאון רבי אהרן ישעיהו רוטר
היה היום באומן והתפלל על ציונו של רבי נחמן
שעליו דיבר הרב שך כל דבר אסור
לקח לי הרבה זמן להתאושש להסתכל על התמונות האלו
ולא להאמין את מי אני רואה אצל רבי נחמן מברסלב,
האיש שלפני שלשים שנה ויותר היה זה שסלל את הדרך
שהדריך את הרב שך הוא זה שלימד אותו 'השקפה',
בשעתו הוא היה הדובר הרשמי, הוא כתב את המאמרים
וביטא את דעת הרב שך הוא נלחם למען דעות שרישמית
היו של הרב שך אבל מעשית הוא זה שסלל וקבע אותם,
הוא היה אז מן השלישיה שיצגה את הליטאים
מטעם הרב שך בועידת אגודת ישראל,
היו אלו חיים שאול קרליץ אהרן ישעיהו רוטר ונתן זוכובסקי,
ישבתי יחד עמו במרכז אגודת ישראל שם היינו שנינו חברים,
הרב רוטר היה השקפיסט ולמרות שהיה חזון איש'ניק
הוא מצא את הדרך לסלול את קו האמצע בין חזון איש'ניק
להרב שך שלמרות שהתחנף לחזון איש'ניקים על מנת
שיכשירו אותו – הרב שך היה בעייתי מבחינתם בשל עברו –
אבל לא יכל לגמרי לקבל את עמדותיהם מפני שהוא צריך
היה גם את הירושלמים ששם לא כל כך
ששו לקבל את דעת וגישת החזון איש
את הרב אהרן ישעיהו רוטר הכרתי אישית
הוא היה כותב ב'צופר' שהיה בבעלותי
וביטא שם את דעת הרב שך, כשמנגד כתב אצלי הרב טוביה בלוי
וביטא את דעת חב"ד, בין השניים הלך מכות ממש
כל אחד ביטא גישה ודעה אחרת,
הוויכוח העיקרי שלהם היה בענין 'מיהו יהודי' כשר' טוביה בלוי ביטא
את עמדת הרבי שצריך לתקן ולהחזיר את ה'כהלכה' לחוק
ואילו ר' אהרן ישעי' רוטר טען כי צריך לשנות
לגמרי ולכתוב 'על פי שולחן ערוך',
אהבתי ששומעים את כל הצדדים זו היתה מטרת העיתון שלי,
אבל שילמתי על כך מחיר מפני שביום מן הימים
הרב אהרן ישעיהו רוטר קרא לי לביתו בבני ברק
לשיחה וביקש שאני לא יאפשר יותר לר' טוביה בלוי לכתוב,
ובנוסף בא בטענה על שאני לא מבקר אצל הרב שך לא עולה אליו
אבל על כך מה שהתחולל אז קרא בפוסט אחר,
כאן אני מבקש להתרכז במה שחזיתי היום,
מדובר בהחדרת סכין בחזון איש ובהרב שך,
ששניהם שנאו את ברסלב שנאה עמוקה, דיברו נגד השיטה שלהם,
והרב שך אף דיבר נגד רבי נחמן, ולא רק שדיבר
כשבחורים התעסקו עם שידוכים ומדובר היה
בשידוך שצד הכלה הם ברסלבים הוא אמר
בשום אופן לא לעשות את השידוך
לפני שלשים שנה איש לא היה מאמין
כי אי פעם נראה את הרב אהרן ישעיהו רוטר באומן,
זה היה חלום רחוק מאוד, אבל נראה כי
השתנו הזמנים ומשהו קרה השתנתה
אולי התפיסה האנטי ואם הוא העיז ונכנס
לשם סימן שמשהו עבר עליו,
אולי הוא התייאש מן הליטאים ובכל זאת מאמין היום
שאצל החסידים יש יותר צניעות ואידישקייט
ידעתי כי ר' אהרן ישעי' בתחומים מסויימים סבור כי אצל החסידים
יותר חזק במיוחד בעניני צניעות הנשים, אבל שירחיק עד לאומן,
זה בשבילי לא רק הפתעה אלא זעזוע.
http://bshch.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_597.html?spref=fb
"ממני ועד משיח לא יהיה חדשות"
האלף בית,
והן משמשות אתכם כשפה
לדבר בה.
הלא ברור הוא…!
בהבלי העולם,
נרדם השכל
שכל פשוט המובע
מדברים…
ידועה אימרתו של רבי נחמן מברסלב זצוק"ל:
"ממני ועד משיח לא יהיה חדשות"
מהי ההוראה למעשה בדיבורו הזה של רבי נחמן?
אולי כך:
נכון ואמת ויציב
דבר הצדיק יסוד עולם הכולל את כל
נשמות ישראל
לשורשם בדעת,
אכן כך.ומאז שחר התהוות סגולת עמנו,
הורגלנו בכגון דא,
היה מאז ומתמיד הרב,
עשינו ושמענו.לאורך הדורות ממשה רבנו
שהנחיל לנו את תורת ה´,
כל מאורעות הזמן רק חידדו,
פעולת המערכת,
הועלתה רמת החדירה
לתוך פנימיות התורה, והפצת אורה
לתוך "מערכת הכלים".תוך כדי הפעולה האמורה, ניתן דגש מיוחד
מהמערכת הכללית,
למדרגת הפרט,
ממילא יושבח הכלל.אפשר לעקוב אחר התהליך המתואר הנ"ל,
עם כל התורה כולה,
שלא נכנס לארץ ישראל !לאחר מכן
תורת ארץ ישראל, נביאים, שופטים, מלכות, מקדש,
התפרקות הכלל לפרטים בגלות.
במהלך הגלות עצמה התקבצות של פרטים
לקבוצות כלל
"גג כללי"
על אף המרחק הפיזי,
מארועי מקום או זמן.בד בבד עם גיבוש ההלכה הכללית
לכל פרט ופרט
ע"י מרן המחבר, והרמ"א
באותו פרק זמן בדיוק,
ללא כל תיאום
האר"י הקדוש
שמכינה ביותר עמקות
את חדירת הפנימיות לכל
פרט ופרט.
ע"י הבעש"ט
למדרגות חדשות
פרט כולל
תקופת הבעש"ט.עד הופעת רבנו הקדוש
רבי נחמן מברסלב
"התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל".
דהיינו כאומר:
יהודי עבוד את ה´ ישירות !
דהיינו
אליהו הנביא מופיע בשם ה'
ומושח אדם
למלך על ישראל
נתתי לך את כל מערכת הכלים הנדרשת לך
בזה העולם:
כאשר מסכת חייו
שלך מול בוראך!אכן כך,
כאשר יעשה תיקון הפרט באופן המשובח הזה,
משיחגואל ראשון- הוא גואל אחרון.
נצחתי ואנצח – גמרתי ואגמור.
וק"ל.
אם כך אומר רבי נחמן מברסלב זיע"א,
"משיח צדקנו"
בידיעתו רצון הבורא, והעברתו לקהל מאמיניו….
אם תאמר,
הרי אמרת בעצמך שכך מתנהלת המערכת,
אך ישנו הבדל מהותי וברור
לבין מה שלאחרי אמירתו הנ"ל
ואכן אופן קבלת הדברים על ידך
אמונת חכמים
שיש לך
בדברי רבי נחמן מברסלב.
אומר רבי נחמן מברסלב:
דע לך אומר רבי נחמן מברסלב,
המושג "מנהיג" השייך ל"משיח" צדקנו
ניטל מן הדור לכלל ישראל
ואיננו
משיח צדקנו בב"א.גם בקרב ה"מדריכים" עצמם,
הם התלמידי חכמים האמיתיים,
דהיינו:
להסביר, ולהעביר, עצות, הנהגות, כללים, וכו´,
והופך את מעמדו ע"י שימוש בתורה
המעביר את ה"דואר" לבעליו על מנת שיעשה בו שימוש,
"מפורסמים של שקר".
[ראו איזה מכשולות נודעו בקרב חסידי "ברסלב"
תלמידי אליעזר ברלנד,אליעזר שיק, שלום ארוש,
ושאר אלו שלקחו עצמם ל"רבנות" בתוך חסידות ברסלב]אין שום ספק שככל שנתקדם הלאה לנקודת
גילוי האמת,
שממילא בערה…"ממני ועד משיח לא יהיה חידוש"
הכוונה למנהיג לכלל ישראל שיחדש דרך בעבודת ה`
כמנהיג יחידי
ישנם מעטים יחסית שאוחזים בתמצית הדברים…."
עד כאן לשון המאמר המקורי.
נמצאנו למדים מהאמור לעיל,
שאנכי הקטן סובר,
רבי נחמן מברסלב זיע"א שאמר:
שאין תלמידי חכמים בדור, לא שאין גדולי תורה,
לא ולא !אלא טענתי חוזרת ונשנת,
ובדקו אותי היטב היכן שאמרתי מה שאמרתי:
לדורנו אין פוסק הדור !
דהיינו, אין אחד שהוא מנהיג לכלל ישראל !
משיח יהיה פוסק הדור של כולנו –
המנהיג האמיתי
אין בדבר זה לפגוע בכבודו של מי שיהיה התלמיד חכם הגדול ביותר בדור !
אני חוזר וטוען,
שבמידה והיו כל גדולי התורה בדורנו
מתכנסים תחת קורת גג אחת,
והדגש הוא על הלכות ציבור
נהרא נהרא ופשטיה,
הרי אז לגוף כזה שיש לו
נשיא בראשו
מה שלא קורה,
עדיין, דברי רבי נחמן מברסלב זצוק"ל מהדהדים:
"ממני ועד משיח לא יהיה חידוש".
כאן השיעור הזה מובא מלשון המאמר: